בשני ברא הב"ה את הרקיע והמלאכים ואשו של בשר ודם ואש של גיהנם והלא שמים וארץ נבראו ביום הראשון שנ' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ואי זהו רקיע שנברא ביום שני ר' אליעזר אומ' הרקיע שעל ראשי החיות ארבע שנ' ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא מה הוא כעין הקרח הנורא כאבנים טובות ומרגליות והוא מאיר על כל השמים כנר שהוא מאיר על כל הבית וכשמש שהוא מאיר בגבורתו בצהרים שנ' ונהורא עמיה שרי וכמהו הן צדיקים עתידים להאיר לעתיד לבוא שנ' והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ואלולי הוא הרקיע היה העולם נבלע מן המים שלמעלה ממנו מים ולמטה ממנו מים והוא המבדיל בין מים למים שנ' ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים והוא מבדיל בין מים עליונים למים תחתונים המלאכים שנבראו ביום השני כשהן נשלחין בדברו הן נעשין רוחות שנ' עושה מלאכיו רוחות וכשהן משרתין לפניו נעשין אש שנ' משרתיו אש לוהט ד' כתות של מלאכי השרת מהלכין ומשרתין לפני הב"ה מחנה ראשונה של ימינו מיכאל מחנה שנייה של שמאלו גבריאל מחנה שלישית מלפניו אוריאל מחנה רביעית של אחריו רפאל ושכינתו באמצע והוא יושב על כסא רם ונשא וכסא גבוה ותלוי למעלה באויר ומראה כבודו כעין החשמל ועטרת תגא בראשו וכתר שם המפורש במצחו חציו אש וחציו ברד מימינו חיים ומשמאלו מות ושבט של אש ופרוכת לפניו פרושה ועיניו משוטטות בכל הארץ ושבעה מלכים שנבראו תחלה משרתין לפניו לפני לפנים מן הפרוכת והדום רגליו באש וברד ואש מתלקחת סביבות כסאו וצדק ומשפט מכון כסאו ודמות כסאו כענין ספור של ארבע רגלים וארבע חיות קדש קבועות בו על כל רגל ורגל ארבע פנים וארבע כנפים לאחד מהן שנ' וארבעה פנים לאחת והם הם הכרובים כשהוא מדבר פני המזרח מדבר מבין שני הכרובים פני אדם וכשהוא מדבר פני הדרום מדבר מבין שני הכרובים פני השור וכשהוא מדבר פני הצפון מדבר מבין שני הכרובים פני הנשר ולעומתם האופנים וגלגלי מרכבה וכשהוא משקיף על הארץ מרכבותיו על האופנים ומקול זעקת גלגלי המרכבה ברקים ורעמים יוצאין לעולם וכשהוא שר בשמים רוכב על עב קל וכשהוא ממהר דואה על כנפי רוח שנ' וירכב על כרוב ויעוף וירא על כנפי רוח והחיות עומדות אצל כסא כבודו ואינן יודעות מקום כבודו והחיות עומדות באימה ברתת בזיע ומזיעות פניהם נהר אש מושך ויוצא לפניו שנ' נהר דינור ונפק מן קדמוהי וכנפי גליזור המלאך עומד אצל החיות שלא יאכל אש אוכלה אשן של מלאכים ושני שרפים עומדים אחד מימינו ואחד משמאלו שש כנפים שש כנפים לכל אחד ואחד בשתים מכסים פניהם שלא יביטו פני השכינה ובשתים מכסים רגליהם שלא יראו לפני השכינה לשכוח עמידת רגל העגל ובשתים מעופפין ומקלסין ומעריצין ומקדישין זה עונה וזה קורא וזה עונה ואומר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות והחיות עומדות אצל כסא כבודו ואינן יודעות מקום כבודו ועונות ואומרות בכ"מ שכבודו שם ברוך כבוד ה' ממקומו וישראל שהם גוי אחד בארץ מיחדים שמו הגדול בכל יום ואומ' שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד והוא משיב לעמו ואומ' אני ה' אלקיכם המציל אתכם מכל צרה:


בשלישי היתה כל הארץ כבקעה והיו המים מכסים על פני הארץ וכשיצא הדבר מפי הגבורה יקוו המים על מקצות הארץ הרים וגבעות ונתפזרו על פני כל הארץ ונעשים עמקים עמקים ועלה תוכו של ארץ ונתגלגלו המים ונקוו המים לעמקים שנ' ולמקוה המים קרא ימים מיד נתגאו המים ועלו לכסות הארץ כבתחלה עד שגער בם הב"ה וכנסם ונתנם תחת כפות רגליו ומדדן בשעלו שלא לפחות ושלא להוסיף ועשה חול גדר לים כאדם שהוא עושה לכרמו וכשהן עולין ורואין את החול לפניהם חוזרין לאחוריהן שנ' האותי לא תיראו נאם ה' וכו' עד שלא נקוו המים נבראו תהומות ואלו הן תהומות אלו שמתחת לארץ שהארץ על פני המים הוא מרוקעת כאניה שהיא צפה על פני המים שנ' לרוקע הארץ על המים ופתח פתח בגן עדן שממנה נטעו על פני כל הארץ כל מין עץ אילן עושין פרי למינו וכל מין עשב ודשא מהן ובהן זרעו שנ' אשר זרעו בו על הארץ וערך השלחן לבריות עד שלא נבראו שנ' תערוך לפני שלחן וכו' כל המעינות עולין מן התהומות להשקות את הבריות ר' יהושע אומ' עסה של ארץ ישראל מהלך ששים שנה ותהום אחר שהוא אצל גיהנם נובע מים ומוציא מים תענוג לבני אדם ר' יהודה אומ' פעם אחת בכל חדש סילתיות עולין מן התהומות להשקות פני כל הארץ שנ' ואד יעלה מן הארץ והשקה פני האדמה ר' יהודה אומר העבים משמיעין את קול צנורותיהן לימים והימים משמיעין את קול צנורותיהן לתהומות ותהום אל תהום קורא לקול צנוריך והעבים שואבים מים מן התהומות שנ' מעלה נשיאים ובכל מקום שיפקוד להם המלך שם הן מגשימין ומיד הארץ מעוברת וצמחה כאשה אלמנה שהיא מעוברת מזנות אבל כי רצה הב"ה לברך צמחה של ארץ וליתן צדה של בריות פותח אוצר הטוב שבגשמים וממטיר על הארץ שהן מים זכרים ופרים ומיד הארץ מעוברת וצמחה צמח של ברכה שנ' יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים: