ששה נקראו בשמותן עד שלא נולדו ואלו הן יצחק וישמעאל משה ושלמה ויאשיהו ומלך המשיח ישמעאל מנין שנ' ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל ולמה נקרא שמו ישמעאל שעתיד לשמוע הב"ה באנקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים לפיכך נקרא שמו ישמעאל יצחק מניין שנ' ויאמ' ה' אלהים אל אברהם שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק ולמה נקרא שמו יצחק י' כנגד עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ועמד בכלן צ' כנגד שהיתה אמו בת תשעים שנה כשילדתו שנ' ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ח' שמנה ימים של מילה שנ' וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים ק' של אברהם שהיה בן מאה שנה בהולדת את יצחק שנ' ואברהם בן מאת שנה משה מניין שנ' ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר מהו בשגם למפרע נקרא שמו משה חייו של משה מאה ועשרים שנה שנ' והיו ימיו מאה ועשרים שנה שלמה מניין שנ' הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה כי שלמה יהיה שמו ולמה נקרא שמו שלמה בלשון ארמית נקרא שלמה על שם שלום ושקט ושלוה אתן על ישראל בימיו יאשיהו מניין שנ' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ולמה נקרא שמו יאשיהו על שם כשיעלה על גבי המזבח אמרה אשי הוא לפי' נקרא שמו יאשיהו שנ' ויקרא על המזבח מלך המשיח מניין שנ' יהי שמו לעולם ולמה נקרא שמו ינון שנ' לפני שמש ינון שמו וכששב אברהם מהר המוריה חרה אפו של סמאל שראה שלא עלתה בידו תאות לבו לבטל קרבנו של אברהם אבינו מה עשה הלך ואמ' לשרה הלא שמעת מה נעשה אח"ר בעולם אמרה לו לאו אמ' לה לקח אברהם את יצחק בנו ושחטו והקריבו על גבי המזבח לעולה התחילה שרה לבכות ומיללת שלשה יבבות כנגד שלשה תקיעות שלשה יבבות יללות כנגד שלשה יבבות ופרחה נשמתה ומתה ובא אברהם ומצאה שמתה ומהיכן בא מהר המוריה שנ' ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה ר' יצחק אומ' שלש שנים היה יצחק מתאבל ולאחר שלש שנים לקח את רבקה ושכח אבל אמו מכאן אתה למד עד שלא יקח אדם אשה אהבתו הולכת אצל הוריו לקח אשה אהבתו הולכת אחר אשתו שנ' על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וכי יעזב איש את אביו ואת אמו ממצות כבד אלא שאהבת נפשו דבקה אחר אשתו שנ' ותדבק נפשו בדינה ואומ' ודבק באשתו והיו לבשר אחד ר' יהודה אומ' עשרים שנה היתה רבקה עקרה ולאחר עשרים שנה לקח יצחק את רבקה והלך להר המוריה למקום שנעקד שם והתפלל עליה על הריון הבטן ונעתר לו הב"ה שנ' ויעתר לו ה' היו הבנים מתגברים במעיה כגבורי כח שנ' ויתרוצצו הבנים בקרבה בא עתה לילד ומחבליה הגיעה נפשה למות והלכה להתפלל במקום שהלכה היא ויצחק שנ' ותלך לדרוש את ה' מה עשה הב"ה יעקב אחז בעקבו של עשו להפילו שנ' ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו מכאן אתה למד שאין בני עשו נופלים עד שיבא שריד מיעקב ויקצץ רגליו של בני עשו מהר שעיר שנ' כל קביל די חזית וכתוב אחר אומ' לי נקם ושלם ר' תנחומא אומ' גדלו שני נערים אחד הולך בדרך החיים ואחד הולך בדרך המות שנ' ויגדלו הנערים ויהי עשו וכו' יעקב הלך בדרך החיים שהיה יושב אוהלים ועוסק בתורה כל ימיו עשו הלך בדרך המות שהרג את נמרוד ואת חזיר בנו ועוד מעט בקש להרוג את יעקב אחיו שנ' יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ר' שמעון אומ' בשעה שנעקד יצחק נשא עיניו למעלה וראה כבוד השכינה וכתוב כי לא יראני האדם וחי תחת המיתה כהו עיניו בזקנותו שנ' ויהי כי זקן יצחק ותכהן עיניו מראות מכאן אתה למד שהסומא חשוב כמת שנ' אל נא תהי כמת הגיע ליל יום טוב הפסח וקרא יצחק לעשו בנו הגדול ואמ' בני הלילה הזה העליונים אומרים שירה הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים היום הזה ברכת טללים עשה לי מטעמים עד שאני חי אברככה ורוח הקדש משיבה אותו ואומר אל תלחם את לחם רע עין הלך להביא ונתעכב שם אמרה רבקה אל יעקב בני הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים הלילה הזה העליונים אומרין שירה עשה מטעמים לאביך ויאכל עד שהוא בעודו חי יברכך והוא שהוא בקי בתורה פחד לבו על קללת אביו אמרה לו אמו אם ברכה עליך ועל זרעך ואם קללה עלי ועל נפשי שנ' ותאמר לו אמו עלי קללתך בני הלך והביא שני גדיי עזים וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק אלא להקריב אחד קרבן פסחים ואחד עשה מטעמים והביא לאביו אמ' לו קום נא שבא ואכלה ואמ' יצחק הקול קול יעקב יעקב בייחוד השם הקול קול יעקב יעקב בהגיון תורה והידים ידי עשו בכל שפיכות דמים ובכל מות רע ולא עוד אלא כשמכריזין בשמים הקול קול יעקב השמים רועשין וכשהם מכריזין בתחנונים הקול קול יעקב וכל מי שהוא שומע ועושה חלקו עם הידים ידי עשו ר' יהודה אומ' עשרה ברכות בירך יצחק את יעקב על טלי השמים ועל דגן הארץ כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם שנ' ויתן לך האלהים מטל השמים יעבדוך עמים וכשיצא יעקב מאת פני יצחק אביו מעוטר כחתן וככלה בקשוריה וירד עליו תחתיו טל מן השמים ונדשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כח לכך נאמ' מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל: