הנה ממה שיועיל הרבה לקנות החסידות, הוא גדל ההסתכלות ורוב ההתבוננות. כי כאשר ירבה האדם להתבונן על גדל רוממותו יתברך ותכלית שלימותו ורוב ההרחק הבלתי משער שבין גדולתו ובין שפלותנו, יגרם לו שימלא יראה ורעדה מלפניו, ובהתבוננו על רב חסדיו עמנו ועל גדל אהבתו יתברך לישראל ועל קרבת הישרים אליו ומעלות התורה והמצות וכיוצא מן העיונים והלמודים, ודאי שתתלהט בו אהבה עזה ויבחר ויתאווה לדבק בם, כי בראותו שהשם יתברך הוא לנו לאב ממש ומרחם עלינו כאב על בנים, יתעורר בו בהמשך החפץ והתשוקה לגמל לו כבן אל אביו.

והנה לזה צריך האדם שיתבודד בחדריו ויקבץ כל מדעו ותבונתו אל ההסתכלות ואל העיון בדברים האמתיים האלה, והנה ודאי שיעזרהו לזה רב ההתמדה והעיון במזמורי דוד המלך ע"ה וההתבוננות בם במאמריהם וענינם. כי בהיותם כולם מלאים אהבה ויראה וכל מיני חסידות, הנה בהתבוננו בם לא ימנע מהתעורר בו התעוררות גדול לצאת בעקבותיו וללכת בדרכיו. וכן תועיל הקריאה בספור מעשה החסידים באגדות אשר באו שם, כי כל אלה מעוררים את השכל להתיעץ ולעשות כמעשיהם הנחמדים. וזה מבאר.

אך מפסידי החסידות הם הטרדות והדאגות. כי בהיות השכל טרוד ונחפז בדאגותיו ובעסקיו, אי אפשר לו לפנות אל ההתבוננות הזה, ומבלי התבוננות לא ישיג החסידות, ואפילו אם השיגו כבר, הנה הטרדות מכריחות את השכל ומערבבות אותו ואינן מניחות אותו להתחזק ביראה ובאהבה ובשאר הענינים השיכים אל החסידות, כאשר זכרתי. על כן אמרו חז"ל (שבת ל'): "אין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דבר שמחה של מצוה". כל ששכן ההנאות והתענוגים, שהם הפכים ממש אל החסידות, כי הנה הם מפתים הלב למשך אחריהם וסר מכל עניני הפרישות והידיעה האמתית.