אות א
מאחר שהתפלה היא במקום הקרבן, ופה האדם במקום המזבח שבו מקריב הקרבנות, לכן צריך לכוין בתפלתו כנגד בהמ"ק ובית ק"ק, ששם מזבח בנוי ועולה ריח הניחוח לה' דרך בית קדשי הקדשים ששם שער השמים, והיינו אם היה האדם עומד להתפלל בחו"ל יחזיר פניו כנגד א"י, שנאמר ויתפללו אליך דרך ארצם, ויכוין ג"כ כנגד ירושלים ובהמ"ק ובית ק"ק, ועומד בא"י יחזיר פניו כנגד ירושלים ובהמ"ק ובית ק"ק, היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש, נמצאו כל ישראל מתפללים למקום אחד דהיינו בהמ"ק ובק"ק ששם שער השמים שכל הקרבנות היו עולים לריח ניחוח לה' משם. ולכך גם התפלות שהם דוגמת הקרבנות עולים דרך שם, ולכך נקרא בהמ"ק תלפיות תל שכל פיות פונים בו, ומצאתי כתוב עצה טובה להיות לאדם למזכרת שירשום על דף הסידור שלו קודם תפלת העמידה מילות אלו ירושלים ובהמ"ק ובק"ק באותיות גדולות ע"כ, והוא מנהג טוב כי לרוב הטרדות צריך האדם לעשות מזכרת וכמש"ה הציבי לך ציונים, ואפילו למי שדרכו להתפלל תפלת העמידה בע"פ תועיל לו כי אזהרה שמענו טוב לאדם להתפלל הזמירות והיוצר מתוך הסידור בשביל הכונה, רמז לדר אמר עם הספר ישוב מחשבתו, ולכן מאחר שתופס הסידור בידו כשקם להתפלל רואה תיבות אלו ויזכור: ואם היה מתפלל בבית הכנסת ששם נודע הצד המכוון כנגד א"י שצריך להתפלל כנגדו, אך זה האדם סומא שאינו רואה, או סיבה היה לו ועמד לצד אחר, אע"פ שכבר התחיל להתפלל צריך אדם הרואה אותו להעמידו כנגד צד הראוי, ואע"פ שבזה עוקר רגליו כי עקירת רגליו בלבד לא חשיב הפסק בתפילה, ולא מבעיא אם אותה שעה היו הציבור מתפללין לצד הראוי דאז נראה זה שעומד לצד אחר כאלו ח"ו מודה לרושת אחר, דודאי צריך מן הדין להחזיר פניו לצד שהציבור מתפללין עליו, אלא אפילו אם לא היו ציבור מתפללין אותה שעה, מ"מ כיון דעומד בבית הכנסת ששם ניכר הצד הראוי להתפלל מכח עמידת ארון הקודש וההיכל והבימה צריך להחזיר פניו, אבל אם זה מתפלל לבדו בתוך בית שאין בו סימן והיכר לא היו אחרים מתפללין אותה שעה אין צריך להפסיקו בתוך תפלתו כיון שכבר התחיל, כן העלתי בסה"ק מקבציאל ועיין מנחת אהרן כלל ט"ו אות ב' שהביא דברי הט"ז ותשובת יד אליהו ומש" הוא על ד"ז:

אות ב
אם הולך במדבר ואינו יכול לכוין הרוחות כדי שיחזיר פניו כנגד א"י, או שהולך בספינה בים ובנהר מעוקם דפעם נהפכת לדרום פעם למזרח פעם לצפון, הנה זה יעמוד כפי מה שיזדמן לו ויכוין בלבבו דוקא לא"י וירושלים ובהמ"ק ובק"ק:

אות ג
לא יעמוד על גב מקום גבוה ג' טפחים אם אינו מוקף שלשה מחיצות, או שאין בו ד"א על ד"א, ומצוה מן המובחר אפילו בפחות משלשה, וצרי לחוש שלא לעמוד על דבר דאפשר שיחליק משום דמטריד שמא יפול, וכל כיוצא בזה ואפילו על לוח שמתנדנד באופן דמטריד ביה, וכן אם לובש קבקא"ב דמטריד למי שאינו רגיל בו, וכל כיוצא בזה ועיין חס"ל ומנחת אהרן כלל ט"ו אות וא"ו ושאר אחרונים ז"ל, וצריך להזהיר את העם באצטבה שיש בבית הכנסת שאין בה ד"א על ד"א, ואין בה מחיצות שלא להתפלל עליה וד"ז מצוי בבתי כנסיות פה עירנו:

אות ד
כתב הלבוש ז"ל בסי' תרי"ט סעיף א' שלא יעמוד על כרים ויתפלל משום שנראה כמתגאה ע"ש, וראוי להזהר בזה:

אות ה
לא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר אם אותו דבר גבוה עשרה טפחים ורחבו ארבעה טפחים, אבל דבר קבוע כתיבה וכיוצא אע"פ שאינם קבועים בבניןן בקרקע אין חוצצים מפני שהם עשויים לקביעות שם תמיד, וכן אדם אינו חוצץ, ומ"מ היכא דאפשר טוב שלא יתפלל אחורי שום אדם, ועיין חס"ל סי' צ' אות טו"ב:

אות ו
אסור לישב בתוך ד"א של מתפלל תפילת העמידה בין מלפניו בין מלאחוריו בין מן הצדדים, וחוץ לד"א שרי, וי"א לפניו אסור כמלא עיניו, והמנהג כסברה ראשונה, מיהו אם היושב עוסק בדברים שהם מתקוני התפלות הן בפרשת התמיד והקטורת ואפילו פרק איזהו מקומן הן בזמירות הן בק"ש וברכותיה מותר לו לישב, ואע"פ שיש מחמירין בעוסק בקרבנות, ועוד יש מחמירין גם בעוסק בזמירות יש לסמוך בזה על המקילין ושרי גם בעוסק בקרבנות, אבל אם עוסק בתורה לאו, ובשעת הדחק וצרוך גדול יש לסמוך גם על המתירין בעוסק בד"ת, לכך אם אין לו מקום לישב חוץ לד"א, או שהוא חולה ואינו יכול לעמוד להתרחק חוץ לד"א מחמת חולשה או סיבה אחרת הכרחית, יש להתיר לעסוק בתורה שלא יהיה יושב ודומם אלא יעסוק בתורה או יקרא איזה מזמורים עד שיסיים זה תפלתו:

אות ז
אסור לעבור בתוך ד"א שלפני המתפלל, אבל לאחוריו ולצדדין מותר, ולפ"ד זוה"ק לפניו אסור כמלא עיניו, ולצדדין ולאחוריו אסור תוך ד"א דוקא, ובודאי שצריך להזהר כחומרת זוה"ק, אך בשעת הדחק כגון העובר הולך להתפלל, או לדבר מצוה וצריך למהר, יש לסמוך על סברת מרן ז"ל דלא אסר אלא לפניו תוך ד"א דוקא, ואפילו אם יש מחיצה לפני המתפלל במקום גבוה עשרה טחים ורחב ארבעה טחים, ג"כ אסור לעבור לפניו, והש"ץ אילו אינו עומד בתפילת י"ח אלא עוסק בשאר תיקוני התפילה ג"כ אסור לעבור לפניו: ומבואר בספרי האחרונים ז"ל דאפילו אם יש כנגד המתפלל כותל זכוכית, צריך להזר שלא יעבור לפניו, דאע"ג דכותל הזכוכית מפסיק מ"מ הוא רואהו ותבטל כונתו:

אות ח
מי שהשלים תפילתו ואדם אחר עודנו מתפלל לאחריו בתוך ד"א, לא יעשה שלש סיעות עד שזה ישלים תפלתו, דאם פוסע נמצא הוא עובר כנגד המתפלל, וצריך להזהר אפילו אם זה המתפלל התחיל בתפלת העמידה בסוף התפלה שלו:

אות ט
יכוין רגליו זה אצל זה כאלו אינם אלא אחד, ויכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה, ולא יכוף הרבה, ולבו יכוין למעלה לשמים, ואם מתפלל בע"פ יעצים עיניו ויניח ידיו על לבו כפותים הימנית על השמאלי, והגודלים יהיו לפנים ועומד כעבד לפני המלך באימהה ופחד, ואמרו בזוה"ק מאן דפקח עיניו בצלותיה מקדים עליה מה"מ ואינו זוכה לראות אור שכינה בצאת נפשו בעת פטירתו, ואם הוכרח פתוח עיניו בשביל איזה סיבה הכרחית ישתוק ויפתח עיניו ותכף יסגור עיניו ויחזור לתפלות, ואע"פ שיותר טוב להתפלל בעינים סגורות מ"מ אם יודעע בעצמו שיש לו כונת הלב יותר בהיותו מתפלל מתוך הסידור מתפלל מתוך הספר ורק יזהר שלא יסתכל חוץ מן הספר שבידו אפילו כל דהו, וגם יזהר כשעושה השתחויה לסגור עיניו אע"פ שהספר בידו, אבל בתפלה של מיושב מתחיל פרשת העקידה עד תפלת העמידה ואי עדיף טפי מתוך הספר בעבור הכונה, וגם כדי שלא יבלע וישמיט תיבות או אותיות, וגם בתפילות דמיושב יזהר שלא יסמוך לאחוריו ולא לצדדין ולא יפשוט רגליו ולא ירכיבם זעג"ז, אלא ישב באימה וכבוד וכנז' באחרונים ז"ל:

אות י
החולה אם א"א לו להתפלל מעומד מותר להתפלל על ידי סמיכה, ואם גם זה לא אפשר לו יתפלל מיושב, ואפילו שוכב על צידו כדי שלא לבטל תפלה אפילו בחליו, וה' יסעדנו על ערש דוי:

אות יא
כל אדם שהוא בריא אסור לסמוך עצמו בתפלת העמידה לכותל או לבר אחר, והש"ץ ושאר בני אדם שדרכם להתפלל אצל התיבה, ישימו לבבם על עמידתם בעת תפלת העמידה שלא יהיו נסמכים בתיבה, כי יש נסמכים ולאו אדעתייהו:

אות יב
כשהוא מתפלל תפלת העמידה לא יאחז בידו לא תפילין ולא ספר סתום שאינו מתפלל בו, ולא שום דבר שאם יפול מידו יקשה עליו, מפני שלבו יהיה טרוד בעבורם, וכן נמי לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כונתו כגון קול, דברים וכדומה, ויש מחמירים שלא יתלל בבתי עינים אם הם רפויים דלבו טרוד בהם שלא יפולו, ועיין פה"א ח"א דף ט"ו ע"ד וצריך לההר בזה:

אות יג
המתפלל מתוך סידור ונפל מידו ואינו יכול לכוין בלעדו, מותר להגביהו אחר סיום הברכה, וכן אם עקצו פרעוש או כינה ואינו יכול לסבול שהוא מתבלבל בעבור זאת ימשמש בבגדיו כדי להסירם, אבל לא יסירם בידו, ואם יש תינוק מטרידו או בני אדם מדברים מטרידים אותו, מותר לעשות תנועה בקול דוקא בלתי דיבור כדי להשתיקם, ויעשנה אחר גמר הברכה:

אות יד
אסור להתפלל נגד מראה, אפילו עיניו סגורות דמחזי כמשתחוה לבבואה שלו, ואם יש ציורים בכותל או בבגדים הפרושים כנגדו, אם הם בולטות אסור להתפלל כנגדן אפילו בעיניו סגורות ואם אין בולטות מותר להתפלל כנגדן בעיניו סגורות:

אות טו
לא יעמוד להתפלל בלי בגד עליון שלובשין על החלוק, או בלא אזור, או בלא מכסה העליון של הראש שקורין פי"ס אע"פ שלובש מכסה הדק שקורין ערקג'ין, זה הכלל כל שבאותו מקום מקפידים לבלתי יעמדו לפני גדולים בחסרון מלבושים אלו וכיוצא בהן, אסור לו לעמוד לני מלך הכבוד בתפלה, וצריך להזהר בזה אנשי עירינו שיש רבים מתפלים ערבית ביחיד בביתם וגם בימות הקיץ פושטים בגדים עליונים מחמת החום כשבאים לביתם תיכף, שצריכין להזהר בזה בעת תפלה, ודרך החכמים שאין מתפללים אלא כשהם עטופים בגלימא הוא בגד העליון שהאדם לובש כשההולך בשוק וברחובות, משום הכון לקראת אלהיך ישראל, וראוי לכל אדם להתנהג בכך אפילו הוא הדיוט:

אות טז
קודם שיתפלל יסיר כיחו וניעו וצואת החוטם ע"י בגד וכל דבר הטףורדו, ואסור לרוק בהיותו מתפלל תפלת העמידה, ואם מוכרח לרוק משום דמטריד יבליע הרוק מטפת שבחיקו או בכסותו, ולא יבליע הרוק אלא עד שישתוק כדי הילוך ד"א וכ"ש כשהוא היה מזכיר את השם, ולא יגהק לרצונו וההוא מה שקורין בערב"י קח"ה כי אם מתוך אונס דוקא, וכן לא יפהק לרצונו והוא מה שקורין בערב"י תתאוו"ב, ואם הוכרח לפהק שלא היה יכול למנוע עצמו, אז ישתוק ויניח ידיו על פיו שלא תתראה פתיחתו, ואע"פ שעומד לבדו ואין שם אדם רואהו:

אות יז
אם מתפלל בסידור שאין תפלת העמידה שלימה בו במקום אחד אלא צריך להתפלל בו משתי מקומות, לא יהפך בדפים בתפילתו, אלא יציין מקום השני קודם התפילה בדבר אחר כדי שיתפלל מתוכו בלתי חיפוש, וטהור ידים יוסיף אומץ ליטול ידיו במי קודם תפלה ולא יעבור, ושמש בית הכנסת צריך להשגיח בדבר זה להכין אצל פתח בית הכנסת כלים מלאים מים כדי הקהל יטלו ידיהם כשבאים לעת מנחה מן השוק לבי הכנסת, אבל בשחרית כל אדם נוטל בביתו ובא:

אות יח
אסור לאכול ולשתות קודם תפלת שחרית, ואפילו במים בלבד יש להחמיר אם לא משום ישוב הדעת, וכן אם מוכרח לשתות משקה סמים של רפואה שרי, וכיון שהגיע זמן תפלה אסור לעסוק בצרכיו עד שיתפלל:

אות יט
מי שהיה בשדה והגיע זמן תפלה דמוכרח להתפלל שם, ישתדל להתפלל במקום צנוע דהיינו בין האילנות היכא דאפשר, ואם יש שם מקום מוקף מחיצות יכנס להתפלל שם, ובלבד שיהיה המקום נקי דמאחר שהוא מוקף מחיצות אע"פ שאין שם תקרה חשיב מקום צנוע, ומה דאסור להתפלל בבקתא הוא משום דיאן שם מחיצות כלל, ועיין ברכ"י ז"ל מ"ש בשם הרב בתי, כהונה ז"ל ועיין מנחת אהרן כלל ט"ו אות ח' ע"ש, ופה עירנו יע"א המנהג להתפלל בקיץ רוב הציבור במקום שאין בו תקרה, ויש בתי כנסיות מתפללים רוב ימות השנה על גג בית הכנסת כמה כיתות: