אות א
איתא במד' פליאה אין מניחין תפילין אלא בשבת, והוא פלא והרב מהרש"ם ז"ל פירש בזה בלקוטי שושנים שלו שבסוף ס' קרנים יע"ש, אך שמעתי בשם הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל שפירש בשב"ת ר"ת במקום שער במקום תפוח כי תש"ר דינו להניחו במקום שער ותש"י צריך להניחו בפרק התחתון הסמוך לכתף בבשר הגבוה והתפוח הנקרא קיבורת לשוןן קבורי דאהיני דפירושו קבוצת התמרים, וכן ר"ל קבוצת הבשר וההיינו בשר התופח על כן צריך להזהיר את העם בזה, בפרט בתש"ר יש הרבה נכשלים ואין מדקדקים בכך, וצריכין להזהר שתהא הקצה התחתון של התיתורא מונח על מקום התחלת עיקרי השער שגם התיתורא היא מכלל התילין, ואדם שיש לו שערות ארוכות ושוכבות עד חצי המצח אע"פ שמניח התפילין על השער לא מהני דבעינן מהתחלת עקרי השער ולמעלה, ושיעור מקום זה הוא עד שמוחו של התינוק רופס, ואם הניחו למטה במקום שכלו עיקרי השער ה"ז מדרך הקראים ולא קיים המצוה וגם נענש על כך, ומיהו איש זקן שנשרו שערות ראשו וכן הקרח אע"פ שאין להם עתה שער ראשם יניחו הפילין במקום שהיה בו מקודם שער וזה ניכר בחוש הראות שיש הפרש בין עור הקרחה לעור שאין צומח שם שער אצל כל אדם ודע כי בסה"ק מקבציאל הבאתי דברי הרב חיי אדם שכתב אם רובו של בית מונח במקום שער ורק מיעוטו על המצח במקום שכלו עיקרי השערות לא יצא י"ח דבעינן כולו ממש במקום שער, והאתי דברי רב נחל אשכול בספר האשכול סוף הלכות תפלין שהביא דברי הרב ח"א הנז' והעלה כן, גם זכרתי שם מה שכתבתי בס"ד בסה"ק רב ברכות דף קפ"ז בדין הפרשיות היוצאות חוץ לבית, ופלפלתי בדברים אלו וסו"ד העליתי כסברת הרב ח"א ז"ל דבעינן כל הבית כולו במקום שער

אות ב
גם הקשר של הראש יהיה מונח במקום שער, בגובהה העורף שהוא סוף עצם הגולגולת והוא כנגד הפנים, ואם מניח הקשר על הצואר לא עשה כלום שאין זה נקרא עורף:

אות ג
צריך לכוין התפילין של ראש שתהא הקציצה באמצע רוחב הראש כדי שתהא בין העינים, וכן צריך שיהא הקשר ג"כ באמצע העורף לא יטה לכאן או לכאן, גם המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת יהיה לצד חוץ, ולא כלפי העורף, וה"ה בקשר תש"י יזהר שלא יתהפך, ואם נתהפך נכון להתענות, ואם קשה עליו התענית ידהו בצדקה:

אות ד
הבתים והרצועות תש"ר ותש"י צריך שיהיו שחורות הל"מ, ולכן אם נתלבנו מחמת ישנן צריך להשחירם, ואם השחירם גוי פסולים, וצריך שיהיה צד השחור שברצועות לצד חוץ ואם נתהפכה הרצועה שסביב הראש, וכן הרצועה שקושר בה הקציצה, יתענה יום אחד והא דרב הונא התענה בעבור זה מ' יום זו מדת חסידות יתירה הוית ביה, וטוב ליזהר גם ברצועות תש"ר המשולשלות עד החזה והטבור, וכן רצועה של תש"י שכורך על הזרוע שלא יתהפכו, ואע"ג דע"פ הסוד משחירין הרצועות פנים ואחור שחורות כעורב כנז' בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל, לא נהגנו בכך ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב וא"ל שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור, ויש שאין מדקדקין בזה:

אות ה
לא יהיה דבר חוצץ בין תפילין לבשרו הן בבתים הן ברצועות, ואם יש לכלוך צריך לרחצו, והלובש בתי עינים יזהר שלא יתחוב אותה בין ההרצועהובין בשרו, אלא יתחכם בין הרצועה ובין הכובע, ואם א"א לו בלא"ה צריך שיזהר בזה לפחות בק"ש וברכותיה ובתפלת העמידה, והאחרונים ז"ל פקפקו במגדלי שער הרבה בראשם דכיון דגדלים הרבה ליכא למימר היינו רבותייהו לדעת הרא"ש ז"ל, וגם לדעת הרשב"א ז"ל הני שערות מרובים הוי כתחבשת מכה וחייצי כשלובש התפילין עליהם, וכן פקפקו בשער הראש היורד למטה דלאו מקום רביתיה הוא וחוצץ, וצריך להזהיר המון העם בדברים כאלו בכל מה דאפשר במצוה רבה ויקרה זו:

אות ו
כבר אמרנו לעיל דהנחת תש"י בזרוע בפרק התחתון הסמוך לכתף בבשר הגבוה הנקרא קיבורת, ולא יניחנו למטה מהקיבורת דבעינן שימה כנגד הלב והקיבורת מכוון כנגד הלב, ולכן צריך שיטה התש"י לצד הגוף מעט, בענין דכאשר יכוף הזרוע למטה יהא התש"י מכוון כנגד לבו ממש, ואפילו בפרק התחתון הנז' יזהר שלא יניחנו בחצי העליון של הפרק הנז' סמוך לבית השחי, אע"פ שנמשך שם בשר הגבוה, אלא יניחו בחצי הסמוך לפרק האמצעי במקום בשר הגבוה שבו, ולדעת הגאון רבינו אליהו מווילנא ז"ל כל מקום בשר הגבוה כשר גם אותו החלק הנמשך בחצי הסמוך לבית השחי, ועיין ח"א כלל י"ד אות יו"ד ושאר אחרונים ז"ל, ובסה"ק מקבציאל העלתי בס"ד דלכתחלה צריך לחוש לסברת הפוסקים דס"ל בחצי השני לא יניח תפילין אפילו על בשר הגבוה המגיע שם, ולכן הלובש רש"י ור"ת ביחד יזהר לעשותם קטנים כדי שיוכל להניחם על בשר תפוח שבחצי הראשון של הפרק, והיכא דלא אפשר בהכי יש לסמוך על סברת הגאון רא"מ ז"ל הנז' דס"ל כל בשר הקיבורת ראוי להניח בו תפילין:

אות ז
הנחת תש"י בשמאל, שהיא יד כהה ותש כחה, ואיטר יד ימינו אם עושה כל מלאכתו בשמאלו יניח תש"י בשמאלו שהוא ימין כל אדם, ואם שולט בשתי ידיו יניח בשמאל כל אדם, ואם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו, או כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין, יש אומרים שיניח ביד שתש כחה דבעעינן יד כהה, ויש אומרים שהיד שכותב בה היא חשיבה יין לענין זה, ומניח תפילין ביד שכנגדה, משום דסמך הכתוב וקשרתם לוכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, ומדקשירה בימין מכלל דהנחה על השמאל, דביד שהוא כותב בה צריך לקשור התפילין על יד שכנגדה וכל זה כתוב ומפורש בדברי מרן ז"ל סי' כ"ז סעיף וא"ו יע"ש, אך הרב ש"ץ דף מ' ע"ג כתב שהרב המקובל מהר"י צמח ז"ל בספר זר זהב האריך והרבה בראיות דאיטר יד ימינו אינו רשאי לשנות משאר כל אדם שלא לשנות הסדר העליון ע"ש, והביא דבריו בפ"ת וגם בס' מאיר לארץ ובאמת דברי הרב מהרי"ץ ז"ל נכונים בטעמים ע"פ הסוד וגברא רבא אמר מילתא דמיסתבר טעמיה, על כן העלתי בס"ד בסה"ק מקבציאל דלעולם איטר יד יעשה כסברת מרן ז"ל וכל הפוסקים הפשטנים דס"ל אם עושה כל מלאכתו בשמאל יניח תש"י בשמאלו שהוא ימין כל אדם, ויתפלל בתפילין זה אך אחר התפלה ילבש תפילין בשמאל כל אדם ולא יברך עליהם בשם ומלכות אלא יהרהר שם ומלכות בלבו ויקרא ק"ש בלא ברכות ויכוין לצאת י"ח סברת מהרי"ץ ז"ל, אך זה צריך לעשות שתי תש"י אחד כפי הנחת יד ימין ואחד כפי הנחת יד שמאל דא"א להשתמש באחד לשתי ידים מפני הקשר של היו"ד שלא יצא לחוץ אם יתהפך, ואע"פ ששאלתי על מנהג עה"ק תוב"ב וא"ל שאין מנהגם לחוש לסברת מהרי"ץ ז"ל הנז', עכ"ז אני אומר יר"ש יצא י"ח מצוה זו אליבא דכ"ע כי היא מצוה יקרה, ומה גם דסברה זו מסתבר טעמה ע"פ הסוד, ושם הבאתי דברי הרב חס"ל ז"ל באופן שכתב בסי' כ"ז אות ה' ופקפקתי בדבריו והוא פשוט: ברם אם זה כתוב בימין כל אדם, יש להורות לו בפשיטות שיסמוך בזהה על סברת האומר שהיד הכותב בה היא חשיבה ימין, אע"פ שכל מעשיו עושה באותה שככנגדהה ויניח תפילין בשמאל שהוא שמאל כל אדם, ולה אין צריך להטריחו להניח פעם שנית כפי סברת מאן דפליג, מפני כי בכהאי גוונא שהוא כותב בימין כל אדם גם הפוסקים הפשטנים איכא דס"ל דמהני בהכי דאזלינן בתר הכתיבה, דהיד שכותב בה חשיבה ימין אע"פ שכל מעשיו עושה באותה שכנגדה, ואם גם בזה ירצה להניח פעם שנית לעשות אליבא דכ"ע תבא עליו ברכה:

אות ח
זמן הנחת תפילין בבוקר משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו, וטוב לאחר ולא להקדים, ואם טעה והניח תפילין בעוד לילה ובירך עליהם אין צריך לחזור ולברך כשיאיר היום, וכנז' באליה רבא סק"ג ושאר אחרונים ז"ל:

אות ט
לא יחלוץ של יד לגמרי עד שיחלוץ של ראש, דקי"ל כל זמן שבין עיניך יהיו שתים וזה הוא סדר חליצתם, תחלה יסיר הכריכות של האצבע, ויסיר ג"כ ב' וג' כריכות מעל זרועו, כדי לעשות החליצה כמו ההנחה שהניח את תש"י תחלה רמז לדבר כאשר יחנו כן יסעו, אך לא יסיר את תש"י לגמרי מפני שצריך לקיים מש"ה ולטוטפות בין עיניך, שההוא ר"ל כל זמן שבין עיניך יהיו שתים, לכך אחר שהסיר ב' וג' כריכות דתש"י מעל הזרוע, אז יסיר את תש"ר מעומד ואח"כ ישב ומסיר את תש"י לגמרי מיושב וכאשר הניחו מיושב, ואע"ג דהסרת הכירכות קודם הסרת תש"ר ולא נתפרשה להדיא בדברי רבינו האר"י ז"ל, עכ"ז מהרש"ו ז"ל הכריח כן כדי להשוות דברי רבינו האר"י ז"ל עם דברי הגמרא, וכתב כמדומה שכן ראה את אביו רבינו מהרח"ו ז"ל שכך נוהג וכמ"ש בהגהתו בשער הכונות וגם בספרו חמדת ישראל יע"ש, ואני אומר שיש הכרח לזה מדברי רבינו ז"ל עצמו בשעער הכונות בסוף נוסח התפלה דף נ"א ע"ד שכתב שהיה מורי ז"ל מסיר תש"ר מעל ראשו וכו' ואח"כ מסיר תש"י וכו' יע"ש: אמנם הסברה מחייבת כפי סודן של דברים שצריך שתהיה הסברה כמו ההנחה שצריך להסיר הכריכות שעל ההאצבע מעומד, וישב ויסיר השלשה כריכות מן כריכות הזרוע מיושב כאשר כרכם מיושב, ואח"כ יעמוד ויסיר תש"ר מעומד, ובספר חסד לאלפים סי' כ"ח אות ג' משמע שיסיר גם השלש הכריכות של הזרוע מעומד יע"ש, ורבינו חיד"א ז"ל בצפורן שמיר כתב יסיר כריכות האצבע מעומד ולא זכר כריכות הזרוע ע"ש, ונראה דצריך לדקדק להסיר השלש כריכות של הזרוע מיושב כאשר הניחם מיושב וכאשר כתבנו:

אות י
נכון לחלוץ תש"ר והטלית בשמאלו שהיא יד כהה להראות דקשה פרידתם וכמ"ש האחרונים ז"ל, ואין חלוץ התפילין אלא עד אחר עלינו לשבח ועל כן נקוה לך, ומנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן, ובשעת חליצתן, ובשעה שיניחם תוך הכיס לחבוב מצוה:

אות יא
אין לחלוץ התפילין עד שילמוד בהם תחלה, אחד המרבה ואחד הממעיט, כי לא יזכה האדם לקנות ג' חלקי נר"ן אא"כ לומד בתפילין, וביותר אם לומד בתפילין דר"ת, וכמ"ש מחב"ר משם מהר"ם פירש ז"ל ע"ש:

אות יב
אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין, אבל ביום שני חייב אחר הנץ החמה מיד, ואם מת לו מת ביום אחד ונקבר ביום אחר אסור להניח תפילין ביום קבורה, וכן אסור להניח תפילין ביום שמועה קרובה אמנם אם מת לו מת ברגל דמתחיל למנות שבעה אחר הרגל ה"ז חייב להניח תפילין ביום ראשון, ונתפשט המנהג בעה"ק ירושלים ת"ו וגם פה עיר בגדא"ד להניח האבל תפילין דר"ת כהוראת רבינו הרש"ש, ודלא כרבינו חיד"א ז"ל שכתב שם ואל תעשה עדיף:

אות יג
אסור לתלות תפילין בין הבתים בין הרצועות, ואפילו בשעת הנחתם יש להחמיר שלא לאחוז בקשר בלבד ויהיה הבית תלוי עד שמניחו בראשו, אלא יקח בידו הקשר עם הבי ביחד ויניח הבית במקומו ואח"כ הקשר במקומו:

אות יד
כשמניח התפילין בתוך הכיס שלהם, או כשכורך החוט שבפי הכיס לא יגלול הכיס שבו התפילין סביב החוט, אלא יגלול החוט סביב הכיס וכנז' באחרונים ויש מדקדקין גם בכיס החיצון שבו מונח הט"ג וכיס התפילין, גם יהר בכיס החיצון שבו מונח הט"ג וכיס תפילין שלא יניח הט"ג והסידור למעלה מן התילין, אלא יניח התפילין מן הצד גם יזהר בהיכא דתש"ר ותש"י שניהם מונחים בכיס אחד למשמש בהם בעודם בתוך הכיס כדי שידע את תש"י להוציאו תחלה, ולא יטעה להוציא תש"ר תחלה, ואם הוא לובש רש"י ור"ת ביחד דאז מוכרח שיעשה כיס לתש"ר וכיס תש"ר יזהר לעשות להם סימן בכיסים כדי שיצא של תש"י תחלה:

אות טו
מי שמנהגו ללבוש רש"י ור"ת ביחד, והוא כורכן יחד להניחם בכיס יזהר שלא ישים הקציצה על מעברתא של השני אלא יניח הקציצות כולם על הרצועות זה אצל זה

אות טז
צריך להזהר שלא יפיח בהם ומי שיש לו מיחוש שמסבב לו הפחה יניח תפילין בק"ש וברכותיה ותפלת העמידה בלבד, וישתדל להעמיד עצמו בזמן מועט זה שלא יפיח וכנז' באחרונים ז"ל:

אות יז
לא יסיח דעתו מהתפלין, ורק בשעת עסק התורה ושעת תפלת העמידה פטור, ויש מחכמים לכתוב בגליון הסידור בכלל דף למעלה ומן ההצד אותיות תילין גדולות להיות להם סיוע להסח הדעת, ואלו אין צריכין לכתוב בתוך הסידור עצמו אלא יכתבו על נייר בפ"ע בראש ובצדדין, ויהיה מידת הנייר גדול מעט מדף הסידור באופן שאם יניח הנייר בתוך הסידור בין הדפים יהיו נראין לעיניו תיבות תפילין ותהיה לו למזכרת:

אות יח
מי שנפלו לו תפיליו מידו, נכון שיתענה יום אחד באותו היום, ואם א"א לו להתענות יפדה התענית בצדקה, ואם נפלו בהיותם תוך כיסם אין צריך להתענות אלא די לתת פרוטה אחת לצדקה ובסה"ק רב פעלים כתבתי בס"ד בתשובה דאפילו אם נפלו בגובה פחות מעשרה טפים יתענה יום אחד, ולא כמ"ש העולם דבעינן גובה עשרה טפחים:

אות יט
כשחולץ תפליו טוב שהוא בעצמו יקפלם ויניחם בכיס לחבוב מצוה, ולא כאותם שנותנים התפילין לשמש שלהם לקפלו, ודוגמא לזה מצינו דארז"ל גבי ס"ת הגולל נוטל שכר כנגד כולן, גם יזהר לקפלו ולהניחו בכיס תכף ומיד אחר שיחלוץ אותו, ולא כאותם שחולצים ומניחים אותו מצידם, ואחר איזה רגעים מקפלים אותו, כי אין זה כבוד לתפילין שיהא מונח כך, ובזמן שיש לו הכרח לכך כגון שחולצון קודם תפלת מוסף בר"ח דאינו יכול לקפלו תכף מפני שרוצה להתפלל מוסף עם הציבור, יזהר שלא יניח הקציצה בהיפוך דהיינו צד המעברתא למעלה וגופו של בית למטה, אלא יניחנו ביושר ותכף יקפלו אחר תפלת מוסף: