באור ההרגשה הכללית החיובית של עשיה והתפתחות, היה נראה כדאי להעלות צילום חדש כל יום, להציג את הצד האנושי של החיים בישובי גב ההר.

בנינו את עמוד החודש הראשון, והתחלנו להעלות התמונות... אבל כמעת מיד העולם התהפך, והתמלא קולות נפץ, ריחות עשן וצווחות הפצועים ומתים. במקום תושבים מחייכים- התמונות מלאו כאב ושכול.

לא פעם, בקשנו להפסיק, אבל כחלום בלהות- צילומי האימה סרבו להפסק.

בסוף- הסתיים שנת ה'תשס"א, אבל המלחמה...

בכל מקרה, הפסקנו להעלות תמונה ליום, וננסה לשנה החדשה להתרכז בצילום רגעים מיוחדים, בלי תדירות קבוע.

יהי רצון שבורא העולם יברך אותנו, כולנו, בשלום.