יומן מסע

אלון מורה - שכם

תחנה שישית

השנה: 2255 לבריאת העולם

יעקב אבינו יורד למצרים עם כל בניו, בעקבות בנו האובד, מכח ההבטחה האלוקית לאברהם זקנו: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם".

יוסף, השליט בכל ארץ מצרים, נקרא אל אביו, "הנה אביך חולה". בעמדו יחד עם שני בניו מול מיטת אביו מברך אותו יעקב ומודיע לו כי בניו יהוו שני שבטים במנין שבטי ישראל, וכי יחשבו כבני יעקב.

יוסף מבטיח ליעקב לקוברו בארץ כנען, בקבורת אבותיו במערת המכפלה

בתוך צוואתו אומר יעקב ליוסף: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך".

שכם מיועדת עוד בחיי הסבא הגדול, יעקב, להיות המאחדת בין חלקיו של העם הנבנה.

יוסף נפרד מיעקב בשיעור, שאחדות העם תלויה בו, והדבר בא לידי ביטוי גם במקום בו הוא עתיד להקבר.

כאז כן עתה צריכה האחדות, שאינה מטשטשת את הכוחות הפרטיים, לבא לידי ביטוי, מכחה של העיר שכם.

"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" (בראשית מ"ב כ"ב)

עוד לפני שבני יעקב כולם מתקבצים סביב מיטת אביהם, לקבל את ברכותיו, ולשמוע את אשר יקרא אותם באחרית הימים, מתיצב יוסף וזוכה לברכה ומתנה מיוחדת "נתתי לך שכם אחד", וברש"י: שכם ממש היא תהייה לך חלק אחד יתירה על אחיך.

הופעת סגולתם של ישראל מותנית בהתחברם אל אדמת ארץ הקדש שסגולתה תואמת ומגלה ומוציאה אל הפועל את סגולת נשמתם. יתר על כן; כשם שהבנין השלם של בית ישראל מורכב משנים עשר שבטי י-ה ורק בהתקבץ הפנים המיוחדות שבכל שבט ושבט מתגלה הבניין בהדרו, וכך שלמות ההופעה מותנית דוקא בהתחבר הסגולה המיוחדת של כל שבט אל חלק הארץ התואם ומשלים את סגולתו. כך שנינו בהלכות שמיטה ויובל לרמב"ם (פרק י' ה"ח): וקראתם דרור בארץ לכל יושביה עליה -בזמן שכל יושביה עליה והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבין כתקנן!".

אבינו הזקן יעד את שכם נחלה ליוסף בנו האהוב בהיות המקום הזה מתאים לסגולתו של יוסף הצדיק. יוסף שונה מכל אחיו. הוא היחיד הזוכה לקבל מאביו כתונת פסים, הוא שיעקב מסר לו כל מה שקבל משם ועבר, הוא שזיו איקונין שלו דומה לשל אביו, והוא שעולה להיות דרגה ממוצעת בין האבות לשבטים ובניו שלו זוכים להמנות בין שבטי י-ה. היחוד הזה יכול לגרום לקנאה, ולפירוד אבל הוא גם יכול וצריך להיות דוגמא להתכנסות ולחיבור, הנבנים דוקא מתוך הבלטה של כל חלק וחלק הבונים יחדו את הקומה השלמה של הכלל. כך בחלומו של יוסף אשר סביב לאלומתו מתכנסות אלומות אחיו וכך לעתיד משיח בן יוסף מקבץ נדחי ישראל ומכנס פזוריהם וכך כתב עליו בעל השם משמואל: "יוסף בחינת שבת מאחד ומכליל לכל השבטים" (וישב תרע"א)

זוהי גם סגולתה של שכם העיר. מקום המבליט את הסגולות המיוחדות של יושביו ומתוך כך אפשר שיהיה זה מקום מזומן לפירוד והתחלקות כפי שאמנם מספרות קורותיו. אך סגולה זו עצמה צריכה ויכולה לשמש יסוד לאחדות הבאה דוקא על ידי הבלטת כל מרכיביה.

ואני נתתי לך שכם אחד, פירש רש"י חלק אחד. חלק יכול להיות נפרד, מחולק, אבל שכם אחד משמעו יחד, בכוחות מאוחדים, בהסכמה אחת, כמאמר הנביא צפניה "לעבדו שכם אחד" (צפניה ג' ט).