חלום ארץ ישראל השלמה
בימים אלו נמצא מפעל ההתישבות ביש"ע במערכה גורלית וחשובה מאין כמוה. תכנית הנטישה שאישרה ממשלת ישראל והכוונה להחריב ישובים שלמים ולהגלות את תושביהם, עומדת מעלינו כצל מאיים ומחייבת אותנו לרכז את כל הכוחות במערכה זו.
בימים האחרונים התברר כי לשרון לא נותר כל יחס אל ההתישבות ואל ערכיה. בעקבות הדו"ח של טליה ששון המפליל את כל מי שעוסק בישוב הארץ, וקבלת המלצותיה על ידי ממשלת ישראל, נראה שיש צורך לשוב ולהאיר את ערכי היסוד של תקומת עם ישראל בארצו.
הישוב אלון מורה, שכבר הקמתו היתה פריצת דרך, שהביאה להקמת תנועת ההתישבות ביש"ע, ממשיך לשאת את הדגל ולהיות שותף מלא בעשייה רבת התחומים שמטרתה לחזק את מפעל ההתישבות, ולהפיץ את חזון ארץ ישראל השלמה.
על השיבה לארץ חלמנו והתפללנו אלפיים שנה כאשר הציפייה היתה נראית רחוקה ובלתי ניתנת למימוש כלל. היום, כאשר זכינו בחסד עליון לשוב אל הארץ ולחונן עפרה, החלום קורם עור וגידים והופך למציאות. ברור שחולשות מקומיות ומשברים זמניים לא ימחקו את חלום הדורות, את חזון הנביאים ואת ההבטחה האלקית שניתנה לאברהם אבינו באלון מורה "לזרעך אתן את הארץ הזאת".

אנו קוראים לכל ידידינו תומכינו ומכרינו, להצטרף לפעילות החשובה המתקיימת לחיזוק ההתישבות בכלל ובפרט בגוש קטיף ובצפון השומרון. לצאת לחלוקת משלוחי מנות, למבצעי פנים אל פנים, להצטרף לצוותי הסברה ולפעול לגיוס תומכים. לקראת הפורים, קבלה אלון מורה את גיזרת העיר שהם תחת אחריותה. תושבים רבים ובני הישיבה יצאו מספר פעמים בשעות אחר הצהרים, התדפקו על דלתות תושבי שהם, ויצרו מפגשים של חיבור ואהבת אחים.

אחד מן הנוסעים פרסם לאחר מכן דברים על הרושם שנותר בו:
נסענו לשוהם ל"פנים אל פנים" עם הרבה חששות ואי ודאות, עם פרפרים בבטן, איך נדפוק על דלתות "זרים". רק רגע... מה פתאום זרים? אנשים אחים בני איש אחד אנחנו. והקרח נמס ודפקנו על דלתות אחים ואחיות והיה פשוט נפלא לדבר עם אחים, ועוד יותר מכך להקשיב להם בלי מסך הטלויזיה המטשטש. לב אל לב. פשוט נפלא.
פָּנִים אל פְּנִים, פנימה אל ליבם של אחינו.
צביקה דרור.