מתן בסתר יכפה אף
כתוב במשלי (כא, יד) "מתן בסתר יכפה אף". אכן כזה היה מתן: מעשיו הטובים בסתר, צנוע, נחבא אל הכלים. והוא "יכפה אף" – בחיוכו הקורן ובמעשיו הטובים מבטל כעסים ומוכן תמיד לעזור ולהתנדב. אתמול, עם התקבל הבשורה המרה על הרצחו של מתן, ישבנו בבית משפחת זגרון לקרוא מעט בתהילים ונפלו עינינו על הפסוקים המבטאים משהו מתמימותו, ומאישיותו המיוחדת של מתן: "מזמור לדוד, מי יגור באהלך, מי ישכון בהר קדשך. הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, לא רגל על לשונו, לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו… ואת יראי ה' יכבד. (תהילים טו) . זכיתי להיות המורה של מתן, שתמיד היה מתון בהתנהגותו. כמובן הכל חינוך מהבית – בית משפחת זגרון. תמיד משתדל לכבד את המורים, עד כמה שזה קשה בגיל הנעורים, תמיד מוכן לעזור לחבריו ותמיד מתנדב. לא פלא שהתנדב לצנחנים ולא פלא שהיה הקצין הראשון מאיתמר. וגם כשבא לחופשות שבת קצרות בישוב היה מתנדב לשמירה. פעם ראיתי אותו בשעה מאוחרת בליל שבת נוהג ברכב הסיור, והוא מסביר לי בתמימות: החלפתי את הרבש"ץ כדי שתהיה לו מנוחה בליל שבת.

והנה עתה, נקבצנו כולנו, המשפחה, תושבי הישוב, חברים מהשומרון, מתקומה, מהשפלה ומירושלים, חברים מהיחידה וחברים מהישיבה, וכן חיילים מכוחות הצבא העומדים אתנו כתף אל כתף בהגנת השומרון, כולם כואבים ודואבים. ו"כל ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' (ויקרא ט,י), כי האבל והיסורים אינם רק של המשפחה, אלא של כל האומה הישראלית המתייסרת ביסורי התחיה בארצנו. ארץ הקודש, אשר חזרנו אליה בפקודה האלוהית: "כי בא מועד" (תהילים קב, יד), ולכן גדל הכאב מאוד, כי האבלות היא אבלות דרבים ונוגעת בחילול שם שמים וצער השכינה. אמנם, יחד עם תמימותנו בקבלת דין שמים, אנו מצווים לפעול ולעשות גם בדרכי אנוש, ומתוך תביעתנו את דם מאות הנרצחים מחד, ודאגתנו לחיי רבבות בני ישראל מאידך, אנו דורשים מרשויות החוק את העמדתם לדין של כל אותם פוליטיקאים טרוטי עיניים שנתנו נשק ביד אויבינו. כי אם על תאונת אימונים שבה נהרג חייל או על קריסת גשר "המכביה" ואסון "ורסאי" הועמדו אנשים לדין, הרי פי שבעים ושבעה שיש להעמיד לדין לפי חוקי מדינת ישראל את האדריכלים והמהנדסים של אותו הסכם האחראים על מסירת נשק בידי אויבים, על דאגה לאימון חייליו, על אספקת תחמושת במליוני כדורים, על סיכון בטחונה של מדינה שלימה ועל המשך החתירה במו אופל להסרת ידו של צה"ל מהגנת יושבי הארץ חדשות לבקרים מתוך דאגה להקלות לאוכלוסיה המחפה על פשע.

אין ספק שעוברת על עם ישראל תקופה קשה, אך אנו נסמכים על דבר הנביא ישעיה: "וחיכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו, הנה אנוכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל, מעם ה' צבאות השוכן בהר ציון" (ישעיה ז).. אנו מקבלים כח ממתן וחבריו, הילדים אשר נתן לנו ה' – הנוער הנפלא אשר מכורתו בנופי התנ"ך ופסיעות עקביו תואמות לעקבות אבותינו שהיו כאן וכולו יונק עוז מהבטחות הנביאים על תחיית האומה האלוקית בארצה. מתוך העמידה האצילית שמגלים בני וורדה – ההורים של מתן, שהיו בעצם כמו הורים למאות חיילים אשר שרתו באיתמר. מתוך איתנות הרוח של אחיו ואחיותיו של מתן, ומתוך הנחישות שמגלים בני הנוער הממשיכים את שליחותו האידאליסטית של מתן וגודשים את ספסלי הישיבה הגבוהה וישיבת "חיצים" באיתמר – אנחנו קמנו ונתעודד. וזאת נדע כי תוקף אחיזתו בארץ מורשת נובע מודאות הידיעה שכל הייסורים הקשים שעוברים עלינו הם בהשגחת צור עולמים, גואל צדק אשר הולך ומחזיר את עם ישראל לארצו. וכדברי הכהן הגדול רבינו הרב צבי יהודה: "עם שובנו הביתה, אל ארץ חיינו ובראשה אל ירושלים מרכז קודש חיינו ונחלת אבותינו ובירת נצח מדינתנו, הודענו אל כל עם ישראל ואל כל העולם כולו כי הִנֵה באנו הביתה, ברוך השם, ואין כל כח בעולם אשר יזיז אותנו מכאן. בהתחדש ימינו ועוזנו כקדם, ויותר מזה ירום ונשא וגבה מאד, על כל מלוא רוחב ארצנו כולה, בשלמות התאחזותנו השתרשותנו התנחלויותינו, ידענו והודענו זאת. קביעותנו המוחלטת עם חוסן שלטוננו המשוכלל באמיתת חוקיותו על כל חלקי מורשתנו כולם. כאז כן עתה, ובכפלי כפליים, כפקודת בונה ירושלים השם המכנס הנה כל פזורי עמו ונחלתו, הננו מוסיפים ועולים, בנאמנות שלימותנו הכלל ישראלית והכלל ארצישראלית, בהארת נעם השם עלינו על כל פעלינו כאן, ומכאן הקרנתם והשפעתם על כל תפוצות ישראל בארצו. והנה למען דעת כל עמי הארץ, אשר בתוכנו ומסביבנו וממרחקינו, כי אמנם הגיעה העת לחננה כי בא מועד, ונקדש בכבודו להארת כל הארץ כולה". (לנתיבות ישראל ג עמ' שי)
נתן חי

מתן אחי
זה לא סוד שהיית לי יותר מחבר. ביישוב כזה קטן היית כבר חלק מהחיים שלי, כשהיה כיף לי היה כיף גם לך, כשהיה רע לך - היה רע גם לי. ומעל הכל תמיד היית מעודד אותי ואומר: "חפיף אחי, יהיה בסדר". לא משנה באיזה שעה התקשרתי, תמיד היית זמין ועונה לטלפון. אני זוכר בכמה מרגעי המשבר שהיו לי במסלול, התקשרתי אליך ואמרתי: די חלאס נמאס לי. אז אמרת: מה פתאום אתה תסיים – אתה הגאווה של היישוב. היום אני יודע מי באמת הגאווה של היישוב. ועכשיו אני יושב ולא מאמין שאני כותב עליך אחי היקר. אם רק היית יודע איזה חלל עצום וריק יש לי בלב עכשיו, אני בטוח שהיית בא, נותן לי כאפה ואומר: אחי, אין מה לעשות, צריך להמשיך הלאה. ואני מבטיח לך אחי שאני אמשיך הלאה למרות הקושי, והקושי רב תאמין לי. כי זה חלק קטן ממה שלמדתי ממך להיות חזק. ואני בטוח שתהיה חזק שם למעלה בשבילנו ובשביל כולם. איך תמיד אמרת: "לנצח אחי"
מתניה כהן

זכרון
אבל, כאב חרטות,
אלי באות ונכנסות.
הספד אחר הספד שומעת,
מתי זה יגמר אני לא יודעת.
בסופו של דבר כולנו נפגש

מוות, גיהנום שכנראה נמצא פה.
אתם הלכתם בתור גיבורים, גיבורים.

לחלקת האלוהים נכנֶסֶת,
בדמיון חוק אוכֶפֶת.
לשכוח אי אפשר,

וגם לזכור זה אותו דבר. בראשי הכל הכל יש

מוות, גיהנום שכנראה נמצא פה.
אתם הלכתם בתור גיבורים נלחמים.

טל שטיינברג

הדגל הורד לחצי התורן

הדגל הורד לחצי התורן,
בהשמע תרועות מלחמה.
עומדים אנו דום בכבוד אחרון,
לנער שהיה כדגל המתנוסס בראש התורן.
דגלנו הורד.
אך הוא עף ופרח אל על אל עומק שמי איתמר,
כחול ולבן עם שתי כפיות מאדמת ההר,
להתחבר אל שורת הדגלים הקדושים, הגיבורים,
העומדים לפני כסא הכבוד ומכריזים:
כי נצח ישראל לא ישקר.
ועוד יבוא היום ודגלנו יורם אל ראש התורן
בתרועות גיל
וקרן ישראל תרום ותתנשא עד עולם.

חשון תשס"ג דבורה רקנטי

מתן יקר שלנו
כשמך כן אתה מתן, היית כולך מתן, מתן בסתר ומתן בגלוי. מתן לחברים ולמשפחה ומתן לעם כולו. בלילה האחרון, במוצאי שבת כשחזרת מירושלים ופגשת את אבא בשער,כמובן שהחלפת אותו ושמרת עד ארבע בבוקר. גם לישוב נתת מכל הלב, כשהיית חוזר לשבת הביתה וצריך היה לעזור בשמירה - זה היה ברור מתן נותן ובשמחה מכל הלב. מתן, נשמה מיוחדת של ארץ ישראל, גיבור שמת כגיבור, כי אי אפשר אחרת. נשמה כזו מלידה שאוהבת את ארץ ישראל ולוחמת בשבילה ומוכנה למסור את כולה,בחשיבה כל כך ישרה ופשוטה, מתוך אמונה ואדיאולוגיה שורשית, פנימית. מתן היה ברור שתמות כמו גיבור, שתירה במחבל וגם אם נעצר האם 16 מיד תדע לשלוף את האקדח כצלף אמיתי, ולירות במחבל. גיבור שלנו, כי ככה היית בחיים ומתת כגיבור.

לאנשים מבחוץ היה משונה שיש חייל כמוך, מורעל, שכל רגילה יושב על המכונת תפירה ומשפצר, חייל שבתה כל בוקר מוסיף חול מאדמת ארץ ישראל, סיפרת לנו את זה כדבר ברור מאליו עם חיוך על הפנים. מסתער, מתנדב לכל דבר, אבל כך חונכת. מתן הישר שידע שרק מתוך אמונה עמוקה ושורשית אפשר להיות חיילים טובים בעלי מוטיבציה. מתן שגר באיתמר, ומת באדמת השומרון ונקבר כאן באיתמר. המקום שכה אהבת, וכל כך התאים לך ולאופייך. מתן שלנו, נלקחת למרומים, לשבת ליד הקב"ה, תעשה שם חבורה עם כל האנשים שאנחנו כל כך אוהבים, תתפללו שם, אנחנו רוצים גאולה. שבע"ה עם ישראל לא יידע עוד סבל ומכאוב , יתומים ואלמנות ואחים כואבים שכמונו, ושנזכה כולנו לבנות ולהבנות מכל הדם הזרוע ומשקה את הארץ הזו, ולהיות גיבורים בעצמנו, יחד עם כל עם ישראל, עם הרבה כח וישרות ולחנך את ילדינו להיות גיבורים כמוך.

אוהבים מאוד ומתגעגעים: אחֵיך