כתב אורן זר, אח של גלעד מחברון גלעד!!! אחינו בכורנו האהוב והקדוש! הלב שבור מכאב ומזעם, איך נפלת גיבור. בראש חודש ניסן הכינו אותנו לגרוע מכל, אך אז החליט ה' להוסיף על חייך, 70 יום נוספים ניתנו לך, למה לא 70 שנה. היית אגדה מהלכת ולנעליים שלך איש לא יוכל להכנס. גלעד הגיבור, גלעד שכשהוא בסביבה – הכל תחת שליטה, יש על מי לסמוך, גלעד שאחריו הולכים בעיניים עצומות, גלעד עם הכאילו דיסטנס, שמאחוריו נשמה ענקית שיודעת רק לתת ולעזור. כל מי שצריך משהו – ידע את הכתובת. לכל בעיה יש פתרון ויש פותר. מרגע שקיבלת את תפקיד הקב"ט – מה שהתבקש מאליו – התמסרת אליו והרגשת באמת אחראי לבטחון תושבי השומרון. לא רצית רכב ממוגן ירי ולא שכפ"ץ ולא קסדה, העדפת לחיות כגיבור במולדתו ולא לחיות כשפן בארץ זרה עם בטונדות ומיגונים. פצוע ושותת דם חזרת לעבודה עם בטן שסועה, כי לא יכולת להרשות לעצמך לנוח, כשהשומרון תחת אש ואנשים בסכנה. כזה היית – נאמן בלי גבול לעמך ומסור עד מוות לארצך. בנחלת שבט יוסף ליד קבר יוסף וליד קברותיהם של אלעזר ואיתמר בני אהרון, הוא פנחס המקנא לה', הקמת עם הגר בית נאמן בישראל, ואל תוך רגבי עפרה של נחלת יוסף אתה בא היום. אנחנו כאן עומדים וזועקים אליך – גלעד!!! יתומים היינו ללא אב !!! אלמנה ושמונה יתומים השארת וממשיכים לירות עלינו ! גלעד !! בודאי ה' מחבק אותך עכשיו באהבה כי את חייך נתת למען חיי עם ישראל ! כאן בארץ נתנו לך הזדמנות לפני 70 יום, כשנפצעת קשה, לקבל אחוזי נכות גבוהים ולפרוש באלגנטיות מתפקיד הקב"ט, או לפחות לנוח קצת עד שתחלים, עד שהבטן תיסגר, אבל אתה לא הסכמת לנוח על זרי דפנה ! התעקשת לחזור מיד לעבודה עוד לפני שיצאת מבית החולים. אז גלעד !!! גם עכשיו תסרב לנוח ! אנחנו מתחננים אליך ! אל תסכים עכשיו לשבת ליד כסא ה' עם כל הרוגי המלכות של עם ישראל ! תסרב לשבת ! תסרב להכנס לגן עדן עד שה' יביא לנו כבר את הגאולה, כי הכח כבר אזל מזמן, והגיע כבר הזמן ! הרי מעולם לא דאגת לעצמך, גלעד ! גלעד!!! לך ליוסף שבנחלתו אתה נקבר היום, שעל קברו ניצב היום מסגד טמא ומשוקץ וצעק לו יוסף !!! יוסף !!! קום מעפרך וראה מה היה לנו ! יוסף !!! תפתח לאלו שאמורים לתת לנו בטחון את העיניים ! כי איך יתכן שישראל בארצם הולכים כצאן לטבח, ואיך יתכן שאחרי שאותך כבר מכרו פעמיים, ממשיכים למרוח אותנו ולפתור בדמנו השווה לדם עכברים ? איך יתכן שהמהנדסים והקבלנים ובעלי האולם המפואר הזה שקרס וקבר תחתיו מאות רבות – פרס וביילין ואחרים עוד מסתובבים חופשי ?? הרי הקלצ'ניקוב נתנו פרס ורבין והכדורים נתנו ביילין וחבריו. האם ידיהם לא מלוכלכות בדמך ??! האם יתכן שפרס ימשיך לתפקד כשר בישראל במקום לבלות את שארית ימיו בכלא (במקרה הטוב) ? ה' אלוקים ! תדריך אותנו בשעה הקשה הזאת והגורלית הזאת למלא את צוואתו של גלעד אחינו: א. להמשיך לחיות את חיינו ולהמשיך ולנסוע בכבישים ברכבים הפרטיים לא מוגנים מירי, בלי שכפצי"ם, בלי קסדות ובראש מורם כמו גלעד. ההתמגנות והבריחה מהכבישים רק תביא את המרגמות. ב. להמשיך ולנחול את ארצנו, להתיישב בכל מקום. כן גם בהרי הגלעד שבמזרח ארץ ישראל, אותם צריך להקפיא ולסלק, אבל אנחנו נתרחב ונתיישב עוד ועוד ובכל מקום. ג. לקום ולנקום ולעמוד על נפשנו. הרי הממשלה לצערנו אטומה לכאבינו והם חוששים יותר מהרוג ערבי מאשר מהרוג יהודי. האם לא הגיע הזמן שנצא באלפינו לכבישים ונתחיל לעשות יותר כדי שנוכל לומר לילדינו שעשינו הכל למען חייהם ?! וכדי להסביר לראש הממשלה שרון שאנחנו לא עכברים וככה לא ניתן שזה ימשך. גלעד – אנחנו חזקים ונמשיך להיות חזקים. ואנחנו מבקשים ממך שתתפלל עבור הגר אשתך שאליה היית מאוד מסור. ועבור ילדיך החמודים, שאותם כל-כך אהבת וכבר מתגעגעים, עבור הורינו שחנכו לדרכך – דרכנו וחנכו אותנו להיות חזקים, שימשיכו להקרין לנו חוזק, עבור אחיך ואחיותיך וכל המשפחה ועבור כל עם ישראל שכואב וסובל כל-כך.

גלעד בני בכורי אינני מרגישה ראויה לספוד לך ולא יודעת איך אדבר עליך במקום לדבר איתך ואליך. גדלת מוקף אהבתנו, חינוכך לא התבטא במלים, התנהגנו כפי שראוי שינהג יהודי גאה ואתה ספגת ועשית שימוש במראה עיניך ובאזנך. אנחנו גאים בך ושבענו נחת ממסירותך המוחלטת לעם ישראל שלנו, לא ציפינו שתנהג אחרת, הגם שידענו את הסיכונים שאתה לוקח. ליבנו נקרע מכאב, גם אם אנו מקבלים עלינו את הדין. אנו נפרדים מגופך, נשמתך שבה אל בוראה – שהוא השותף הבכיר שלנו, ואין אנו מבינים את כוונתו. מסבירים לנו שהקב"ה נקדש בקרוביו, כקרובים אנו זועקים אליך ומבקשים ממך – רבונו של עולם מה אתה דורש מעמנו, רק הודע לנו ונעשה. אנחנו משפחה גדולה וחמה, נתמוך זה בזה, אשתך הגרי הגבורה שלך, גלעד, תמשיך לגדל את ילדיך והם יגדלו יתומים גאים, חלילה לא מסכנים. היה מליץ יושר על כולנו בני. ואתה ה' תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. תודה לך אלוקי על הבן שנתת לנו, חבל שתפקידו עלי אדמות נגמר. ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך אמא

גלעד אחי וחברי ! דברים שנכתבו ביום ההלוויה , אבל לא נאמרו מפאת קוצר זמן. גלעד חברי היקר, נגמרו המילים והנשימה נעתקה, הלב ממאן להאמין. הן רק אתמול / היום באחת ואולי שתיים בלילה, עת חזרת משבי שומרון, עמדנו יחד ודיברנו כהרגלנו. כמעט בכל נושא הייתי מתייעץ איתך, מאז הגענו לישוב. 17 שנים של חברות, של קשר חזק, כמו אחים. כל חייך היו מסכת אחת של עמל תמידי, אומץ וגבורה למען הזולת, בשעות לא שעות ותמיד, ראשון לפני כולם. ובימים קשים אלו – גלעד מעודד, מרגיע, מחזק ונחוש. אפילו הפציעה שלך, כבר נדמה כאילו נשכחה. ואין זמן לעצור ויש להמשיך את שגרת החיים.

כיצד נוכל / אוכל בלעדיך ? גלעד אחי היקר, כן, אחי – אמרתי לאבא שלי שלא אוכל להגיע היום לאזכרה של אחי משה משום שאהיה בהלוויה של אח אחר, ואבא שלי בכה כאילו זה בנו. מה נבקש ממך ברגעים קשים אלו ? שמור עלינו מלמעלה ושמש לנו סניגור יחד עם יתר הקדושים. בקש מריבונו של עולם שירחם עלינו ויפסיק את הסבל שאנו עוברים. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים יחד עם נשמות הצדיקים ותנוח על משכבך בשלום דוד שושן

from Y-net