דבר הרב

ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד

בכתבי הגרי"מ חרל"פ מצאנו: כשם שאסור להסיח דעת מתפילין, כך אסור להסיח דעת מארץ ישראל, וכמו שאמרו במסכת יומא ז על מה שמרצה הציץ של כה"ג "והיה על מצחו תמיד לרצון" – תמיד, שלא יסיח דעתו ממנו.

כך גם בארץ ישראל שנאמר בה: "ארץ אשרה' אלהיך דורש אותה תמיד, גם כן הכוונה שאין הקב"ה מסיח דעתו כביכול ממנה ואנו מחוייבים להתדבק במידותיו של הקב"ה ולא להסיח את הדעת מארץ ישראל.

תקנות נגד מותרות ויוקר שערים

מתוך הספר בנין אב לרב אליהו בקשי דורון

המצב הכלכלי במדינה מזכיר את הנאמר על תקופת חבלי המשיח: "היוקר יאמיר הגפן תיתן פריה והיין ביוקר" (סוטה מ"ז.) ואין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס. מדד המחירים עולה, כח הקניה הולך וקטן והפרוטה כלה מן הכיס. גורמי האינפלציה העיקריים אינם איתני טבע, שהרי הארץ נותנת יבולה ועץ השדה נותן פריו, אלא החברה שאינה מכלכלת דרכיה במשפט. רמת החיים עולה מעל ומעבר לתפוקה, והרדיפה אחר מותרות ורווחים קלים הם הגורמים לעליות שערים. מדי פעם נשמעות אזהרות מפני שואה כלכלית. המומחים קוראים לריסון, לצנע, לעבודה ולמסחר הוגן, אולם למרות המצב הכלכלי הקשה נמשכת הרדיפה אחרי מותרות.

לצערנו, גם הציבור הדתי שצריך להיות אמון על התנהגות של עשיית משפט, אהבת חסד והצנע לכת, נסחף בחלקו אחר מותרות, ואינו מכלכל דבריו במשפט. שעות רבות ומשאבים שניתנו לאדם כדי לעבוד את בוראו – מתבזבזים על דברים שאין בהם צורך, ועל מותרות שלא שערום אבותינו. מלבד החיסרון האישי שיש בחיי רווחה ורדיפה אחר מותרות, המונעים מהאדם את השלמות בלימוד תורה ועבודת ה', יש בנגע זה השלכות חברתיות חמורות. חיי רווחה יוצרים אוירה של קנאה, שנאה ותחרות, גורמים במישרין ובעקיפין להדרדרות כלכלית. ליוקר מחירים. לעוני ולמחסור. נצטוינו בתורה על החסד והצדקה. וחי אחיך עמך ואפס כי לא יהיה בך אביון. ורמת החיים המביאה לידי עוני והתמוטטות כלכלית היא ההיפך הגמור. לפי שבה השורש למחסור, ליצירת מעמדות חברתיים ולמניעת צדקה וחסד.

למרות שרמת חיים גבוהה ורדיפה אחרי מותרות, נוגדת את ההלכה ויש בה השלכות אישיות וחברתיות חמורות, לא הגבילה התורה את רמת החיים בהוראות מפורשות והשאירה תחום זה לבחירתו הפרטית של האדם, במסגרת האפשרויות הרחבות שבעולם הנסיון.

אחד הנסיונות הקשים הנתונים לבחירתו האישית של האדם היא צורת חייו מבחינה כלכלית. אולם על אף שהצווי בענין זה הוא אישי ונתון לבחירתו של האדם, בתקופות שונות לא הסתפקו חכמים בדבר וקבעו תקנות קהילתיות כדי לעצור בעד הרדיפה אחר מותרות. ידועות לנו תקנות של קהילות שונות שקבעו גדרים ומנעו מהעם חיי עושר. לדוגמא, בקהילת מנטובה באיטליה תיקנו בתקנות הקהל תקנות ברורות כיצד לנהוג בשמחות משפחתיות, וכיצד להתנהג בהוצאות ההלבשה. בקהילת מודינה התקינו כשיכנס ילד לבר מצוה הרשות נתונה להיטיב לכל מי שיבוא לשמחה, בתנאי שהכיבודים יכללו תה, קפה או ביסקויט, ואסרו באיסור חמור לערוך סעודה.

בתקופה יותר מאוחרת מצאנו בתקנות ועד ארבע ארצות שהגבילו את מספר המוזמנים לחופה שיהיו עשרים וחמישה איש בלבד, מלבד הרב, החזן, וקרובים שהם פסולי עדות מדאורייתא. בפרנקפורט היתה תקנה שלא ילבישו את בנותיהם כדרך בני מלכים, וכדו'. יש לציין שרוב התקנות הגבילו מסיבות משפחתיות שיש בהן כדי למשוך את הכלל ולהשפיע קנאה ותחרות. וכמעט לא מצאנו תקנות מפורשות המגבילות את אורח חייו הפרטי של האדם.

לאור תקנות אלה, מן הראוי היה גם בדורנו לתת את הדעת על הנעשה בשטח זה. מסיבות משפחתיות כגון חתונה, בר מצוה, ברית מילה וכדומה נערכות היום בפאר והדר תוך בזבוז והפרזה. חלק גדול מהציבור שאינו בעל יכולת, נכנס לחובות כבדים ולפעמים אף מתמוטט מבחינה כלכלית כדי לקיים מסיבות אלה, ואינו מרשה לעצמו לשפר את המצב. בחוג חסידי גור השכיל לעשות האדמו"ר שליט"א שתיקן תקנות לבני עדתו והגביל את הוצאות החופה והשמחות. הדבר הוכיח עד כמה יש תועלת בדבר וטוב הוא לרבים.

דוגמא לתקנות מעין אלה מצאנו בגמ' במסכת מועד קטן: "בראשונה היו משקין בבית האבל העשירים בכלי זכוכית לבנה והעניים בכלי זכוכית צבועה, והיו העניים מתביישים. התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה, מפני כבודם של עניים. בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו עד שהיו מניחים אותו ובורחים, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו ויצא בבגדי פשתן וכל העם נהגו אחריו בבגדי פשתן" (מועד קטן כ"ז.).

גם בשטח זה של כבוד המת יש לצערינו כיום מצב שהמת קשה לקרוביו, אע"פ שהוצאות הקבורה מובטחים היום בביטוח הלאומי, יש מנהגים בעדות שונות המעמיסים הוצאות יתירות בתוך ה"שבעה". וראוי להתריע על מנהג נפסד. בבתי הקברות החלו לעטר מצבות בשיש מיוחד ובעיטורים שונים העולים כסף רב, וגם אנשים שאין ביכולתם אינם מוותרים על הוצאה מרובה זו. מן הראוי היה לתקן תקנה בדבר כדי שלא לבייש את מי שאין לו.

נזכיר כאן תקנה יפה של עירית חיפה. בתקנה עירונית נקבע שמודעות אבל מתפרסמות בלוח מיוחד בגודל קטן ואחיד של שמינית גליון דפוס. לא מכבר נפטר אחד הרבנים החשובים בחיפה, ובני המשפחה שהם מעיר אחרת בקשו להדפיס מודעות גדולות יותר כיאה לכבוד אביהם וכמקובל בשאר ערי הארץ. כששמעו על התקנה ראו בכך פגיעה בכבוד אביהם ובקשו התערבותי לשכנע את חוגי העיריה לאפשר להדפיס מודעה בגודל שיש בו כבוד יותר. לאור דברי הגמ' השתכנעה המשפחה שאכן תקנה זו היא ברוח חז"ל כדי שלא לבייש את מי שאין לו ועשו כרבן גמליאל שנהג קלות בעצמו לטובת הכלל.

הובא לעלון ע"י הרב נתן חי

חויית חברון

ביקור בחברון זו הזדמנות למלא מצברים ולקבל כוחות. לראות את האנשים המיוחדים הללו ואת האופטימיות שלהם בתוך כל המערבולת סביבם – מגמד את הצרות שלנו. מי שלא השתתף הפסיד ומומלץ פעם בשנה להתארגן ולעלות לחברון.

הרגשנו כמו ביקור אצל אחים, בפרט שזכינו להשתתף בקידוש במערת המכפלה להולדתה של גילי התינוקת של אורן זר. אז יחד עם כל משפחת זר המורחבת הרשינו לעצמנו להרגיש בבית.

בנות משפחת זר הראו לנו את "ביתם" החדש של הזוג הטרי מבית משפחות כהן וארנון – חנות בשוק הערבי לשעבר, שנבנה על גבי בתי היהודים מלפני תרפ"ט, שנהרסו. ואכן רואים שיש נטישה ברחוב הערבי. למי שיש אפשרות לעזוב – עוזב את העיר. בסמוך לבית הדסה ראינו מבנה שנראה ריק, שאלנו את הילדים והם אמרו שהערבים עזבו. "מתי ? לאחרונה ?" שאלנו. "לא, כבר מזמן – לפני חודש...". הילדים יודעים הכל, וגם יודעים איך להפחיד את הערבים עם אבנים.

אז דווקא מתוך הצרות רואים את התקוה. ואכן ביקורנו האחרון בשבת בחברון (למרבה הבושה) היה לפני מספר שנים, גם כן עם משפחות מהישוב, ומאז רואים שיש התרחבות בניה והתפשטות איטית של האוכלוסיה היהודית.

החויה הגדולה ביותר למי שהצליח להשתתף בסיור מודרך מרתק ביותר כשכל אבן, כל בנין, מספר סיפור הסטורי מדהים. סיפור ההיאחזות בעיר האבות.

רק כשעוברים חויה כזו ניתן להבין איך ניצל כלב מעצת המרגלים. רק על ידי חיבור לאבותינו ממשיכים שרשרת ארוכה ארוכה וזה נותן את הכח לבנות עוד חוליה עד הגאולה השלימה.

אורנה מימרן

תרבות... תרבות... תרבות... תרבות... תרבות... תרבות...

אז מה היה לנו ...?

סקירת ארועי חנוכה

בחנוכה נהננו ממגוון רחב של פעילויות לילדים, נוער ומבוגרים.

· נתחיל במסיבת חנוכה לילדים שארגנו בנות מכללת אורות (תלמידותיו של יונה גודמן), מתוך רצון לשמח את ילדי הישוב. הן השקיעו מאמץ, מחשבה וארגון כדי ל"הרים" ערב מוצלח ומהנה. ואכן כך היה, הגיעו ב"ה הרבה ילדים וכולם נהנו ממשחקי חשיבה והפעלות שונות, כל זאת למרות הפסקת החשמל שפקדה אותם באמצע הערב. מגיע להן יישר כח על המאמץ וההשקעה.

· הפעלה נוספת שהיתה אף היא מוצלחת ומהנה, היתה יצירת נרות עם מיכל שרר, שאף היא התנדבה לעניין. התאספנו נשים ונערות בבית החוגים ויצרנו נרות יפיפיים בצורות שונות ובשלל צבעים כיד הדמיון הטובה עלינו. יישר כח גם למיכל.

· ביום שלישי בערב הגיעו אלינו שלושה מתופפים מקצועיים, לבושי לבן. ויחד איתם נכנסנו לשעה שכולה קצב ושמחה. גם החיילים והחיילות שהוזמנו לערב זה, נהנו מאוד מהאיוורור ומהאוירה.

· ביום רביעי הגיעו לישובנו שני אוטובוסים מירושלים באירגונה של נדיה מטר. האנשים זכו לסיור בגבעות והתפעלותם היתה רבה. ביום למחרת שמענו סיקור נרחב ונלהב על איתמר ונקודותיה בתוכניתה השבועית של נדיה מטר בערוץ 7 (פירסום מעולה).

לאחר הסיור ירדו האנשים למדרשה והפעילו את ילדי הישוב. הילדים שהגיעו נהנו מאוד מלהטוטן, ליצן עם בלונים וריתמיקאית ששרה והרקידה את הילדים.

חשוב לדעת ששבועיים לפני הארוע ביקשה נדיה רשימה מפורטת של ילדי הישוב מגיל 0 עד 13. והם הכינו לכל ילד וילדה מתנה מיוחדת ועטופה. ילדים שלא הגיעו יכולים להתקשר אלי ולקבל את המתנה. הארוע נוצל גם למכירה של תוצרת הישוב: בשמים, תבלינים, כלי קרמיקה וכו'... המכירה היתה מוצלחת והמפגש חימם את הלב לכולנו. מצ"ב מכתב שכתב אחד המבקרים מרמת גן.

· ביום שישי נהנו הילדים (וההורים) מהפתעה חיה: שלל בעלי חיים הצטופפו עם הילדים הרבים שהגיעו למועדון. התוכי השתיק בצרחותיו את המולת הילדים המתלהבים. הוצגו צבי ענק, נחשים, קנגרו. היה נחמד !

· מסיבת הנשים במוצ"ש היתה מאולתרת למדי. המארגנים והמפעילים לא הגיעו, אבל אורנה הירשברג הצילה את המצב בהקראת מאמר של הרב כהנא ובדיון ער לאחריו. יישר כח על הארוח ועל התושיה !

· ביום ראשון נסעו ילדי הישוב לבית חלומותי ונהנו מאוד.

· כפי שפורסם בעלון הקודם, ייגבו התשלומים עבור ההשתתפות בארועים דרך המיסים.

· יישר כח לכל המסייעות בועדת תרבות, במיוחד לשרון ואורנה וכן לנערות שעזרו ברישום המשתתפים.

שיהיו לנו רק ארועים משמחים ומוצלחים

שרי

ברכות ואיחולים... ברכות ואיחולים

מכתבי חיזוק ועידוד

מכתב מאחד מהמבקרים בישוב בחנוכה מכתב מקבוצת החיילים שסיימו השבוע

בקבוצה שהגיעה עם נדיה מטר: מחזור שמירה באיתמר:

בע"ה, א' טבת ה'תשס"ב לתושבי איתמר היקרים רצינו רק להודות על האירוח הנפלא שזכינו לו. תודה על החיוכים, סופגניות, אוכל, הכלבים שליוונו בשמירות בלילה, והכי הרבה על הרצון הטוב. בע"ה עוד נפגש רבות ("גם" לא על מדים), כאשר העירוב כבר יכיל את איתמר כולה (עד 777) ברצף של בתים. שיהיה לכם, לנו ולכל עם ישראל חג שמח, שבוע טוב וחודש טוב ! בקיצור, תהנו ותשמרו על איתמר בשביל כולנו. קורס קצינים בסיסי ("ג'ובניקים?") מחזור ס"ד גדוד "ארז" פלוגה ג' צוות 8

בס"ד, חנוכה תשס"ב לילדי ישובי העימות ביהודה, שומרון ועזה ! חג אורים שמח ! אתם שהנכם בקו האש מדי יום ביומו, הנכם הגבורים האמיתיים. אתם הנכם ניני המכבים. אני מחזק את ידיכם בעת הקשה הזאת. "כי עת צרה היא ליעקב וממנה יושע". "חזקו ואמצו ואל תערצו" ! מאחל לכם: "אורה ושמחה בחג האורים" שמואל באני רח' השר משה 9 – רמת גן טל': 5748122-03

אנו זוכים גם לחיזוק ועידוד ע"י אנשינו

בישובים אחרים ביש"ע: תודות... תודות

ב"ה,

תודה מעומק הלב לכל מי שעזר וטרח בהכנת שבת הבר מצוה של שמואל בננו.

שאלה אותי אשה אחת, שלא גרה באיתמר, איזה קיטרינג הכין לנו את סעודת ה"מלווה מלכה". עניתי לה: קיטרינג מאוד מיוחד – קיטרינג איתמר.

שוב הרגשנו את המשפחתיות המיוחדת של ישובנו.

שנזכה לשמחות ולישועות

רמי ושושי אודסר

הודעות... פרסומות... הודעות... פרסומות... הודעות... פרסומות...

הצעת עבודה לבית התלמיד בישוב תפוח דרושה עובדת לשלושה חודשים. בית התלמיד פועל 3 פעמים בשבוע בין השעות 18:00-14:00. לפרטים נוספים, נא לפנות לאורלי הדר: 978205-058

לישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר דרוש:

א. עובד נקיון.

ב. מכולה (קונטיינר) משומשת 6 מטר.

נא לפנות לישראל:

780645-057

9972350 (בערב)