על חובת הקודש של עבודה עברית

בזמנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, עת הרב זצ"ל היה בין הלוחמים למען עבודה עברית, פנה רב אחד לרב גדול בחו"ל ושאלו, אם מחוייבים לעבוד עבודה עברית, גם כשהיא עולה בהרבה ביוקר ? והתשובה שקיבל היתה: "שעד שליש מהמחיר מחוייבים בעבודה עברית".

הרב הנ"ל מסר לי את התשובה להראותה להרב זצ"ל. כאשר גמר הרב לקרוא את התשובה בעמידה על יד עמודו. ישב במקומו ונאנח קשות. ואחר כך אמר: "אמנם כן, הרב הגאון שענה מה שענה יודע מה שכתוב בתורה, אבל צריכים גם לדעת מה שרוצה התורה. התורה רוצה שיהודים ישובו לארץ, ואם יעבדו עם ערבים – לא יהיה ליהודים מה לעשות בארץ, ולא ישובו. במקרה דנן, אין כל מחיר יכול לעמוד נגד עבודה עברית.

מתוך הספר לקוטי הראי"ה שכתב וערך הרב משה צבי נריה

פינת ההלכה

שאלה: האם מותר לחקלאי לסייר בשדותיו בשבת ?

תשובה: אם כוונתו לשם עונג שבת – מותר. אך אם כוונתו לתכנן עבודתו החקלאית – אסור הדבר. וכנזכר ברמב"ם: "אסור לאדם לפקוד גינותיו ושדותיו בשבת כדי לראות מה הן צרייכן או היאך הן פירותיהן, שהרי זה מהלך לעשות חפצו..." (פרק כ"ד מהלכות שבת). אמנם הרהורים מותרים, אך ראוי להמנע מהרהור מטריד, וכנזכר בשולחן ערוך או"ח סימן ש"ו: "ומכל מקום משום עונג שבת מצווה שלא יחשבו בהם כלל ויהא בעיניו כאילו כל מלאכתו עשויה".

המסייר עם אורחים למטרת קליטה בישוב, נראה שמותר לו לשוחח באופן כללי על תכניות חקלאיות של הישוב, אך לא לרדת יותר מדי לפרטים. וכן מותר לשוחח על פעולות ומעשים שהיו כבר בעבר ואין להם משמעויות מעשיות בהווה.

הרב נתן חי

משולחן העורכת

לאחר יותר משנה של השקעה בעריכת העלון, אני מרגישה שהתושבים התרגלו לכך שיש עלון ולא מודעים לקשיים שיש לי באיסוף החומר ובדרבון החברים לכתוב דברים משלהם לעלון.

ברצוני ליידע את ציבור הקוראים, שחשוב להם שייצא עלון מעניין המשקף דעות, הגיגים, ביקורת בונה ומחשבות על קהילתנו ועל נושאים אקטואליים אחרים המשפיעים על סדר יומנו הציבורי, שישתפו פעולה ולא יחכו שאני אפנה אליהם (אני עושה זאת לא פעם). אלא ינסו להביע עצמם בכתב (אל תבהלו, זה לא כואב !) ויתנו לי החומר.

אני מוכנה לתת במה בעלון לכל דעה או רעיון שיש בהם עניין לציבור. אני מוכנה לקבל גם כתב יד, ובלבד שתכתבו. עלון מעניין ואיכותי המקשר את התושבים לנעשה ביישוב, אינו תלוי רק בעורכת העלון אלא בכל התושבים כולם. אם נגלה איכפתיות ומעורבות בעלון ובכלל, יהיה העלון מעניין לכולם.

גם אם אין לכם איזה כתבה מי יודע מה לכתוב אבל אתם רוצים לעדכן את התושבים במשהו שקרה או משהו שמתפתח פה בכל תחום (חקלאות, חינוך, גבעות וכו'), או על שעור מעניין, או על פעילות תרבות כלשהי - תספרו לי על זה ואני כבר אנסה לסכם את כל הדברים היפים שקורים פה במדור קבוע הנותן סקירה מתומצתת לעדכון וליידוע של התושבים.

העלון יוצא בקביעות (כמעט) פעם בשבועיים, אפשר למסור החומר עד יום רביעי בצהריים, באחת מהדרכים הבאות: להביא החומר אלי הביתה, לשים בתיבת הדואר שלי, לשלוח e-mail לכתובת: haavital@zahav.net.il או להקריא לי בטלפון: 9975738.

בתודה מראש על שיתוף הפעולה

נורית חי

משולחנה של רכזת הקהילה

ישנם שני פרוייקטים שנבדקים בימים אלו, ורציתי לשתף את הציבור, על מנת שנוכל ביחד לראות עד כמה כדאי להשקיע בהם:

א. חדר כושר – כפי שכבר נכתב, התכנית היא לפתוח חדר כושר בישוב. כמובן שהחדר יהיה פתוח בשעות קבועות ורק בליווי מדריך/מדריכה מוסמכים לדבר (המתנ"ס שולח על חשבונו אנשים מתאימים מהישוב לקורס מדריכי מכוני כושר ב"וינגייט").

בשלב ראשון, כנראה שיוקם חדר כושר ממוצע, עם מגוון מכשירים, אבל לא הרבה. ובע"ה, אם יהיה ביקוש – נוכל לשכלל את החדר ולפתח אותו.

השימוש בחדר הכושר יהיה ע"י מנויים שנתיים. ז"א, תשלום מראש ל – 12 חודשים (כמובן בתנאים נוחים – תשלומים / צ'קים דחויים וכדו'). העלות לחודש תהיה בסביבות 90 ₪, כאשר המנוי יכול להגיע לחדר כושר פעמיים בשבוע.

כנראה שיהיה שיתוף בין ישיבת "חיצים" לבין הישוב בהקמת חדר הכושר, הנושא עדיין בבדיקה – גם מבחינת המיבנה וגם מבחינת ההשקעה הראשונית.

בקרוב יהיה מפגש עם ג'רום, רכז הספורט של המתנ"ס, בו הוא יתאר ויפרט את חשיבות הנושא וכדאייותו.

שימו לב לפרסומים, ואשמח לשמוע בע"פ או בכתב את תגובותיכם בנושא.

ב. משחקייה – לאחר שבמשך השנה האחרונה פנו אלי אמהות, וכן שמעתי מה קורה בישובים אחרים, ראיתי לנכון לבדוק את נושא פתיחת משחקייה בישובנו.

מה זה משחקייה בעצם ?

המשחקייה אמור להיות מקום אליו יכולים לבוא ילדים בשעות אחה"צ לפעילות חופשית בתחומים שונים. טווח הגילאים תלוי בנו. כעיקרון נראה לי שכדאי לפתוח את המשחקייה לילדים מגיל גן טרום חובה ועד כתה ד', כאשר לכל גיל יש את השעות הקבועות שלו. כמובן שלמשחקייה תהיה מפעילה קבועה שתהייה אחראית לפתיחה, לתפעול, לארגון והסדר וכן לפיתוח המשחקיה.

ומה יהיה בה ?

גם זה תלוי בנו. כרגע אספנו מספר רב של משחקי קופסא שונים. חשבתי על פינת בנייה באבני לגו, פינת מחשב, פינת עיון בעלונים לילדים ופינת ציור וצביעה.

הכניסה למשחקייה תעלה כסף.

זה בגדול – הרעיון. בקרוב נפרסם מועד בו יתכנסו כל המעוניינים בנושא ונשב ביחד לחשוב על כל הפרטים: איך משיגים ציוד נוסף, איך כדאי לארגן, לאיזה גילאים, וכו'.

שוב, אשמח לשמוע תגובותיכם, בע"פ או בכתב.

המועדון

חשוב לי לעדכן את מי שלא יודע, שישנם שני חוגים שמתקיימים במועדון:

א. חוג קרב מגע עם גילי גוטליב מברכה מתקיים בכל יום רביעי ל – 3 קבוצות שונות .

ב. חוג מחול אירובי + התעמלות לנשים עם אורית חזי מאלון מורה, מתקיים פעמיים בשבוע.

ב"ה, החוגים מצליחים מאוד יפה, וישנה השתתפות ערה.על מנת לשכלל את החוגים נרכש ציוד עזר, כגון: מזרונים, כדורים, משקולות, גומיות ובקרוב נרכוש גם טייפ שיעמוד לרשות המתעמלות וכן לצרכים אחרים במועדון. כמו כן, מכשיר הוידאו שהוגלה לבית משפ' זגרון – עומד לחזור בקרוב למועדון.

כל אלה ועוד, דורשים מכולנו – מבוגרים ונוער כאחד, אחריות רבה בשימוש במועדון:

א. כניסה למועדון מתאפשרת רק אחרי תאום עם קמה !

ב. שימוש בציוד מסויים, גם כן צריך להיות מוסכם איתי.

ג. המשתמש במועדון אחראי לשמור על הסדר והנקיון במועדון ולהחזירו במצב שלם ונעים לבאים אחריו.

ד. המשתמש במועדון אחראי להחזיר את המפתח למשפ' זגרון.

להזכירכם: לארועים משפחתיים, שימוש במשך השבוע – עולה 100 ₪. שימוש בשבת - עולה 120 ₪.

· והארה נוספת: לאחר חתונתם של יסמין ויעקב ורניק (לבית משפ' זגרון), תרמה משפ' זגרון למועדון – מקרר ! מה שמקל על כולנו את החיים. נשמח לראות בצעד זה אות לבאות – כאשר כל משפחה שתשתמש במועדון לארוע משפחתי, תתרום לטובת ק"ק איתמר משהו שנראה לה שחסר במועדון, ויועיל גם לבאים אחריה. זה יכול להיות גם דבר קטן וגם דבר גדול – ככל העולה על רוחה.

שנשמע ונתבשר רק בשורות טובות ונזכה להשתמש במועדון רק לשמחות.

כל טוב ושבת שלום

קמה

עדכוני תרבות...

א. בקרוב תגיע לביתכם הזמנה לערב ראש חודש שבט בהר ברכה, התאריך הוא: יום ראשון ולא יום שני. הזדרזו והרשמו אצלי כך שנוכל להערך בזמן להסעות.

ב. בכל יום רביעי בשבוע מתקיים שעור מרתק לנשים מפי בני קצובר, בשעה 21:00 בבית משפ' דרי. ומה לומדים ? קטעים מהספר "קול התור". כל כך אקטואלי !!!

שרי

כך לא מצילים את עמ"י

בתקופה האחרונה אנו עדים לטיולים בשבתות, של קבוצת נוער מהיישוב, המטיילים מחוץ לגדרות היישוב, באזור המטווחים הישנים (סמוך לכפר עוורתא). לא פעם הקפיצו את כוחות הביטחון זיהויים ע"י עמדות המתצפתות על האזור או על סמך תלונות של ערבים, מחיכוכם עם הקבוצות.

האזור שהנערים מטיילים בו, מוגדר כשטח מסוכן כיוון שבאזור זה יתכן ירי צלפים ובנוסף תיתכן חטיפת אזרח, עפ"י ההתראות האחרונות.

אנו מבקשים מכל הנוגעים בדבר – המטיילים - לחדול מלסכן את עצמם ואת מורל היישוב.

להורים ולאחראים – אנא תמנעו כל סיכון העלול להיווצר מטיולים אלו.

ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"

על החתום

הרב נתן חי משה כהן מזכירות היישוב

רב היישוב רבש"ץ

אריה לדרמן קמה ליקסנברג

רכז נוער רכזת קהילה

מה נשמע בסניף בנות ?

עם פרישת יעל – בת השרות מתפקיד הקומונרית, נחלצו הבנות הבוגרות בישוב לקחת כל אחת חלק מתפקיד הקומונרית, בנוסף על תפקידן כמדריכות.

בפגישה עם צוות ההדרכה של "אריאל" שנערכה בישוב חולקו המשימות:

מיכל רונצקי – אחראית לקשר עם התנועה, משתתפת בישיבות קומונה ואחראית לישיבות צוות.

צוריה זר – אחראית לקשר טכני עם המתנ"ס, מזכירות ורכזת קהילה.

יעל גלעד מקדומים (חברה של צוריה ומיכל) – אחראית על חבריא א'.

שחרית אביטן – אחראית על פעילות חבריא ב'.

צוות המדריכות המבורך שלנו ציין בסיפוק את שיתוף הפעולה של בנות חבריא א' בפעילות הסניף (להוציא את בנות כתה ח' שעסוקות ברישום לאולפנות...), ומקוות שבנות כתה ט' יתנו כתף להצלחת הפעילות המתוכננת להן.

יישר כח לבנות הצדקניות שלנו, שעם כל התהפוכות והקשיים, בזכותן עדיין דולק האור בסניף הבנות.

ולמה אנו המבוגרים נדרשים ?

א. מזכירות / רכזת קהילה / עובד תחזוקה – רשימת התיקונים הפעם, האמת, לא ארוכה !

ב. לתושבים – אם יבקשו מכם המדריכות להעביר עונג שבת פעם בשנה לערך, בנושא כל שהוא הקרוב ללבכם. אנא, הענו בחיוב. העונג יהיה כולו שלכם.

ועדת נוער

אהבה וירטואלית

במוצ"ש פרשת "ויגש" שמענו, נשות ונערות איתמר שיחה מעניינת מפי הרבנית רבקה שמעון שהיא בוגרת בי"ס "מעלה" לבימוי והפקת סרטים לדתיים. במהלך השיחה הוקרנו ארבעה סרטונים, שהעיקרי בהם היה הסרטון הראשון.

הסרטון בויים ע"י אחד מתלמידי "מעלה" – הראה סיפור על בחורה דתית, או ליתר דיוק "דתילונית", שנפגשת עם בחור ישיבה. הבחור נפרד ממנה בטענה שהיא לא מספיק דתיה בשבילו, למרות שהיא מוצאת חן בעיניו. הבחורה נפגעת מכך. בחור אחר דתי, או ליתר דיוק – "דתילוני" מתחיל לדבר איתה. היא מחליטה להתחפש לחילונית, כדי לבדוק אם היא מעוניין באישיותה או "בדתיותה".

במהלך הפגישה הוא מוכן לאכול במסעדה שבה האוכל כשר "אבל הם פתוחים בשבת", הולך ליטול ידיים אך לא מברך על הלחם. ועוד קטעים שכלל לא מתאימים לאדם שאמור לשמור מצוות, לעשות.

הסרט בנוי בסגנון אמריקאי משהו, ומצליח לעורר רגשות. אך נתבונן מעבר למסך, לעומק המסר שהוא משדר: שלא חשוב קיום המצוות וה"דתיות" של האדם איתו את/ה נפגש/ת. מה שחשוב זה הרגש שהוא/היא מעורר/ת אצלך.

האם כך ?

כיצד אפשר לבנות בניין על יסודות רעועים ? בניין בית בישראל, לא יתכן שיהיה בנוי על יסודות הרגש בלבד, זה מרכיב אמנם חשוב, אך אינו העיקרי. מכיוון שחיכוכים והתנגשויות בהשקפות עולם, דרך התורה וקיום מצוות יבואו לידי ביטוי ביתר שאת דווקא אחרי הנישואין, ויהפכו את חיי הנישואין לקשים הרבה יותר. יתרה מזאת, לא מצא חן בעיני שהבינוניות הזאת בשמירת המצוות הוצגה כדבר כל כך פשוט ולגיטימי וש"כולם ככה". עד לא מזמן הייתי גם אני נוער וה"דתילונים" היו בשולי החברה הדתית. כמו שאני רואה בישוב ובמקומות אחרים, הנוער אינו מזלזל בקיום המצוות, הנוער של ימינו בעל יותר אידאלים, אשר מתבטאים בהתעצמות רוחנית והתחזקות בתורה, מבלי שהדבר יפגע בחופש הפעולה שלהם. לפעמים החיצוניות מטעה, אנו "המבוגרים" היינו רגילים לשמרנות בתסרוקת, לבוש ומראה כללי. ומי שהלך אחרת נחשב ל"פורץ גדר" ומורד. כיום, המראה החיצוני של הנוער די דומה בכל מקום ולא משקף את הלך הרוח הפנימי.

שמחתי לראות שרוב הנוער שצפה בסרט לא נתפס באשליה הוירטואלית הזו.

מלבד זאת, שני הסרטים האחרים היו מצויינים והראו את חברון ומשפ' משולמי בראשית התיישבותם ב-782. גם הסרט האחרון היה חזק מאוד שעיקרו היה קבלת החריג בחברה. בעזרת המדיה אפשר להביא לתודעה גם דברים של אמת – אך אין כמו החוויה של החיים עצמם. לחיות את המקום והזמן בגופנו ונפשנו.

ציפי שמואליאן

מהנעשה בספרייה

החל מחודש שבט (ינואר) יחול שינוי בתעריף המנוי למשפחה:

א. מנוי של עד 2 ספרים בכל פעם – סך של 10 ₪ לחודש למשפחה.

ב. מנוי של 3 ספרים ומעלה בכל פעם – סך של 20 ₪ לחודש למשפחה.

עליזה עידן - הספרנית

אינתיפאדת המיקרובים

כל מי שלא ביקר השבוע במרפאה, לא ראה התקהלות בישוב מימיו. כל הישוב מתינוקותיו ועד זקניו צבאו על המרפאה, מי בשפעותיו, מי בכאב גרון ומי בשלשוליו. וירוסים ומחלות בשלל צבעים וגוונים הועברו מאחד לשני בחדר ההמתנה, ממש מפה לאוזן. גם חלון לאיוורור שכה הקפדנו שיישאר פתוח למרות הקור, לא עזר למניעת תחלופת המחלות – ממש "מציאון" (השאר את הוירוסים הישנים וקבל חדשים במקומם). לדוגמא: ביום ראשון השאיר איתמר במרפאה את השפעת עבור ילדים אחרים שהיו במרפאה וקיבל במקומה את דלקת האוזניים.

פגשנו במרפאה את כו—לם, וחשבנו על הצעות ייעול, למשל: לקבוע במרפאה את אסיפת החברים הקרובה, בטוח שיהיה פורום לכל החלטה חשובה שצריך לקבל. אפשר כמובן, גם לתכנן ישיבות ועדות וכל כינוס חשוב אחר, מובטח שתהיה נוכחות מרשימה.

מומלץ כמובן לצוות המרפאה לייעל את השהיה ואת נוחות הממתינים ע"י התקנת פינה לשתיה חמה (מישהי מהממתינות הציעה כבר להביא טרמוס). הצעה נוספת שהועלתה היא להעביר את הטלויזיה בלוויין למרפאה, כך יוכלו להינות ממנה גם הטף , הממלא את מסדרונות המרפאה. בבדיקה שעשינו במעונות ובגנים התברר שמספר מועט של פליטי המחלות מגיע עדיין למוסדות חינוך אלו.

...אז, שנהיה בריאים.

נורית חי

שיחתו של עזרא יכין "אלנקם" לעשרה בטבת

כאשר נכנסתי למועדון הישוב, ראיתי לפני אדם מבוגר וקצת צנום. חשבתי שעכשיו אשב פרק זמן ללא עניין רב (כנראה, גם חלק מהאנשים שהגיעו חשבו כך ומהרו לצאת, אבל כאן היה הפסדם).

עזרא – אלנקם התחיל לתאר את פועלו במשך הזמן שהיה בלח"י, וזה היה מרתק מאוד. לשמוע ממנו על האומץ הרב שהיה לו ולחבריו, על האידאולוגיה, ומעל לכל על הסייעתא דשמיא שהיתה לו – זו היתה ממש חוויה.

הוא דיבר בשטף, ירד לפרטי פרטים (מס' נפגעים, שמות, גילאים וכו') ובהרבה עניין. התמקד מאוד ולא סטה לצדדים (גם לא לשאלותינו). במשך שלוש שעות וחצי (!) ישבנו מרותקים בלי להרגיש איך שהשעון רץ. הירבה לשבח את הבורא ולצטט הרבה מן המקורות.

רוב הקהל היה נוער ואף ילדים, שישבו ללא ניע, מה שאומר שיש דברים שמעניינים את הנוער שלנו, ואפשר לרתק אותם. יש לציין גם את ההתנהגות הנעימה שהם הפגינו.

לאחר מכן, ביום עשרה בטבת, חשתי את עצמת היום חזק יותר.

נתפלל, שסיפורי גבורה, אומץ לב ותעוזה אלו, ללא פחד מדעת הקהל העולמית והשמאלנית יהוו מודל לחיקוי לנו ולכל העומדים על הגנת העם והארץ.

שרה פרג

משולחן ועדת קליטה

תושבים יקרים !

לפני מספר חודשים מונתה ועדת קליטה ליישוב, וחבריה: שמואל רקנטי (נציג מזכירות), ברכה ימין (יו"ר), מיכה אלט, הדסה מידני ולאה גולדשמיט.

נכנסנו לתפקיד מתוך רצון לשרת את הציבור בנאמנות, ולקלוט משפחות המתאימות ליישוב והמטרה שעומדת למול עינינו היא טובת הציבור.

אנו מקדמים בברכה את המשפחות שנקלטו ביישוב בתקופה האחרונה (הטריה ביותר, היא משפחת אליהו יאיר והדס, שגרים באשקובית של משפ' עידן לשעבר), וכן את מי שבתהליך הקליטה, ומקווים להמשך קליטה של הרבה משפחות. לשם כך, אנו מבקשים מכם להיות שגרירי היישוב ולעניין משפחות המתאימות לקליטה ביישוב וגם ליידע אותנו עליהם, ואנו ניצור עימם קשר, כדי שנוכל להוסיף עוד חיים יהודיים באיזור.

עם החשיבות שאנו רואים בהגדלת היישוב, אנו רואים גם חשיבות גדולה שתיבנה כאן חברה בריאה ומאוחדת. ולכן, תפקידה של ועדת קליטה הוא, גם לבדוק את ההתאמה של המשפחות ליישוב.

מתוך ניסיוננו הקצר כשותפים בועדה, נתקלנו במהלכים שנעשים בניגוד לנוהל הקליטה ביישוב:

1) משפחה עם כל תכולת ביתה הגיעה עד שער היישוב ללא קשר עם ועדת קליטה במטרה להכנס ולגור ב – 830.

2) משפחה שהגיעה ליישוב ונכנסה לשכירות בקראוון ב – 851 בלי שעברה תהליך קליטה.

3) רווקים שעובדים כשכירים ביישוב, שכרו דירה ביישוב, מבלי שנתקבל אישור מועדת קליטה.

כאמור, כל זאת נעשה ללא ידיעת ועדת קליטה וזה נחשב חמור בעינינו. כמובן שועדת קליטה יצרה קשר עם הנוגעים בדבר ומנסה לפתור כל מקרה לגופו.

למען הסדר הטוב, ולמען הסר ספק וחוסר ידיעה, אנו מביאים לידיעת התושבים כללים הקבועים בתקנון היישוב בנושא קליטה:

· אין להביא משפחה לשבת קליטה שלא באמצעות ועדת קליטה.

· אין להשכיר דירה לכל מאן דהוא, מבלי לקבל אישור מועדת קליטה.

· הוחלט על תהליך קליטה קבוע לכל משפחה שרוצה להיקלט ביישוב, כולל בגבעות.

· משפחה נחשבת שעברה תהליך קליטה, רק אחרי שקיבלה מכתב המאשר זאת מועדת קליטה.

בתקווה לשיתוף פעולה ולמניעת צער ועגמת נפש לתושבים החדשים וליישוב כולו, ובברכת הצלחה לכולנו.

חברי הועדה

קורים דברים... קורים דברים... קורים דברים

לגבעה 777 יש שם !

בערב ט"ו בטבת, התכנסנו תושבי הגבעה, וסוף סוף החלטנו: מעתה שמה בישראל:

ארנון

על שם אריה ארנלדו אגרניוני הי"ד, בונה הארץ ומיישבה, שדמו ספוג ברגבי אדמתה.

ונון הוא אבי יהושע, כובש הארץ בדורות הראשונים.

ארנון שבשומרון, על אם הדרך בין גב ההר לבקעת הירדן, סמוכה לינוח המקראית.

ארנון אשר בגבול אפרים ומנשה בגדה המערבית, גבעה הצופה ונכספת אל הארנון אשר בגבול גד וראובן בגדה המזרחית.

רן סגל

נפצים... נמאסתם !

ביום שני האחרון, באמצע הקפיצות הספורטיביות שביצענו במסגרת חוג ההתעמלות לנשים במועדון, קפצנו קפיצה אחת שאינה ספורטיבית כלל וכלל. קפצנו מפחד ובהלה כששמענו קול יריה ממש סמוך לחלון המועדון. לאחר שהעזנו לקום על רגלינו ולהציץ מהחלון, הרחנו ריח חזק של אבק שריפה ממש סמוך אלינו.

בבירור שעשינו לאחר מכן, התברר שילדינו התמימים (שמותיהם ידועים ויידעתי גם את ההורים), משיגים חומרים מסוכנים בדרך כלשהי, מכניסים אותם לתוך בקבוקי זכוכית ומפעילים את בקבוקי התבערה האלה ליד בתי התושבים ומקומות ציבוריים.

הילדים שביצעו המעשים מוכרים לי כילדים טובים. ואם ילדים אלה משחקים במשחקים מסוכנים כל כך, חובה על כל ההורים להשגיח על ילדיהם ולבדוק במה הם משחקים. אף הורה לא יכול לשגות באשליה ש"הילד שלי הוא ילד טוב ולכן אני לא צריך לדאוג עם מי ועם מה הוא משחק".

אחת מנפגעות ההלם - השם שמור במערכת

מכתב תודה שהגיע מקבוצה

מירושלים, שהתארחה באיתמר

ירושלים, ב' טבת תשס"ב

לכבוד

מדרשת תל חיים

אני מודה לכם על סוף השבוע עם הקבוצה, האנשים שבישוב נתנו לנו להרגיש ברוחניות ובהרמוניה, וראינו קהילה מאוחדת עם הרבה חלוציות ואמונה, חינוך ולימוד תורה.

אני מחזיקה לכם אצבעות להמשך ישוב תורני-חקלאי פורח.

בכבוד רב

ליבי פטשניק

הודעות... פרסומות... הודעות... פרסומות... הודעות... פרסומות

למכירה

סובארו סטיישן DL אוטומטית ממוגנת, שנת 90, 140,000 ק"מ.