החיים בחזית
בעת מלחמה, משרה
הקב"ה שכינתו בתוך מחנה ישראל. אדרבה, כל החפץ בעת הזו להיות קרוב לה', יקום
ויבוא לגור במקומותינו, במקום בו מתנהלת המלחמה בכל עוזה. החיים בחזית אינם חיים
סתמיים, הם חיים של איכות עצומה ! הם חיים שיש בהם שליחות. הם חיים שכל ענייני
הרשות והחולין נהפכים בבהם למצוה. כל התהלכות בתוככי הישוב היא מצוה, וקל וחומר כל
נסיעה מחוץ לישוב הופכת למצוה. בטוחים אנו שרבים מבין גדולי ישראל בתקופות עברו,
מתאוים היו לחיות בתקופתנו זו, וביותר מתאוים היו לגור במקומותינו ובישובינו.
מתוך
הספר "חזק ויאמץ ליבך" לרב יוסף ויצן
צבא העם
לאחרונה הגיעו לשמירה בישובנו קצינות וחיילות יחד עם
החיילים. הרבש"ץ יחד עם הרבנים בישוב טיפלו בעניין בצורה דיסקרטית והחלטית.
בגלל שתופעה זו פשתה גם בשמירה על ישובנו, נכתבו הדברים הבאים:
צה"ל הוא צבא העם, הוא הצבא של
כולנו, ומתוך דאגתנו לחוסנו הפיסי והרוחני, נאלצים אנו להחלץ היום למערכה על דמותו
הרוחנית של הצבא, וכפי שהיא מתבטאת בסדרי הצניעות.
בשום מקום בתורה לא כתוב שאם מחללים
שבת, אוכלים בכיפור, או אוכלים חזיר, אז דווקא עבירות אלה ממוטטות את הצבא. אבל
מאידך, כתוב במפורש לגבי הצניעות: "כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר
רע... כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחניך קדוש ולא
יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך" (דברים כג) ללמדך שאם יש דבר המחליש את עוצמתו
של הצבא ואת חוסנו המוסרי להלחם הרי זה ענין הצניעות.
אמנם, הצורך בשמירת הצניעות הוא גם צורך
אישי של כל חייל שומר מצוות, אך אנו נלחם על הצניעות בצבא, לא מכיוון שאנו דואגים
לעולם הבא הפרטי שלנו, אלא בעיקר עקב הנזק שנגרם לכלל ישראל בפריצת גדרי הצניעות
בצבא.
נזק זה מתבטא באלפי מקרים של מעשים
מגונים ומעשי אונס המתרחשים כל שנה בצבא (משום מה, במקרים רבים שהאונס הוא לא
אלים, הוא מקוטלג בתור הטרדה מינית) ואשר רק חלקם הקטן מדווח, כי החיילות מפחדות
מחשיפה ומהעברתן ליחידה אחרת וכיו"ב, ונשארות עם החבלות הנפשיות לכל החיים.
המשא והמתן שמנהלים לאחרונה גורמי הצבא
הבכירים ביותר עם ראשי ישיבות והרבנות הראשית לא נעשה בתום לב, אלא נעשה מתוך
סחבת, הרדמת העירנות של הציבור הדתי וקביעת עובדות בשטח.
להלן מספר נקודות לתיקון עניני
הצניעות בצבא:
·
בטלים ההיתרים
וה"דיעבדים" שהיו בעבר ואשר נקבעו עקב מחסור בכח אדם וכדומה.
·
אין
להסכים לקבלת הדרכה מחיילת, גם אם הדבר גורר ענישה וגם אם חיילים דתיים אחרים
מתביישים ומבליגים.
·
על פי פסק
הראשון לציון, הרב בקשי דורון, אסור לחייל להתגייס ליחידה שיש בה חיילות כלוחמות.
·
אין להסכים
לאימונים או לפעילות מבצעית עם חיילות, ולכן אין להיות עימהן בתורנות בתצפית ולא
בחמ"ל ולא באימון משותף בג'יפ, בטנק וכיו"ב.
·
בחור העומד
להתגייס לצבא לא יבדק ע"י רופאה, ואינו דומה לחולה הנזקק לטיפול רפואי
ע"י רופאה או אחות.
·
אין להסכים בשום
ענין לתמונות פרונוגרפיות, לא במקומות הציבוריים ולא במגורי החיילים. ומה גם שהם
אסורים על פי פקודות מטכ"ל ויש לבערם בדרכי נועם או במקל חובלים.
·
יש למחות על
ניבולי פה הנאמרים בפרהסיה ע"י מפקדים כלפי חיילים או הנאמרים על ידי חיילים
כלפי חיילות. כבר הוגשו על כך קבילות וטופלו על ידי הצבא
·
מכיון שמדובר
באיסורים חמורים, ומאידך בצבא יש מצבים מורכבים, מן הראוי שבכל ספק יתייעץ החייל
עם רבנים המתמצאים בעניני הצבא.
חשוב לדעת כי מאחרינו עומדים עשרות
אלפי חיילים שחלקם הגדול לא דתיים
ואשר נקעה נפשם מיצירה של אוירת מחנה קיץ בצבא, עקב קלות הראש הנוצרת
בעירוב המינים דווקא במקום שבו נדרשת רצינות תהומית, מתוך העיסוק בדיני נפשות.
כמו כן, אין לנו עניין אישי נגד החיילות, שהן קרובות לליבנו כאחיותינו
ובנותינו ואשר נגרפות בניגוד לטבען העדין בתוך מערבולת חברתית של יחצנות ומציאת חן
דווקא של החריג והמתנשא.
נתן חי
משולחן המזכירות
1.
המזכירות נפגשה עם הרב נתן. בפגישה הדגיש
הרב את חשיבות היותנו ישוב של אנשים יראי שמים, וכי הדבר צריך להתבטא גם בכל העסוקים
החומריים, הציבוריים והפרטיים.
2.
בעזרת השם, מיד
אחרי חג הסוכות, יתחיל לעבוד בישוב עובד בנושא הגינון הציבורי, כחלק מתכנית גדולה
של שיפור מראה הישוב לאחר שנת השמיטה ובכלל.
3.
המזכירות החליטה
להתחייב בפני "אמנה" על הוראת קבע ל-4 קראוונים שיגיעו לישוב לקליטת
משפחות חדשות בעז"ה. הכוונה להציב שני קראוונים בשכונת "אור שלם"
(הנקודה לשעבר) ושניים אחרים בשכונה 782.
4.
המזכירות רואה
לנכון לסייע ולעודד את המעוניינים בהקמת עסק כל שהוא תוך סיוע החטיבה להתיישבות
בקבלת ביסוס משקי.
5.
תזכורת: קיימת החלטת מזכירות מהשנה האחרונה על איסור
הכנסת ערבים לישוב בכל צורה שהיא, עקב מצב המלחמה, עד להודעה חדשה. הנ"ל אמור
לגבי הפרט והכלל כאחד. במקביל, המזכירות מנסה לסייע בהשגת קבלנים בעבודה עברית
עבור העבודות הציבוריות המתבצעות בישוב.
6.
דיני ממונות: המזכירות מבקשת את מחילת התושבים אשר חוייבו /
מחוייבים עבור מיסי ספריה, באם לא כל כספי המיסים הנ"ל נוצלו לצורך הספריה.
מעתה ואילך כל הסכום יוקדש לצרכי הספריה בלבד : רכישת ספרים וכדו'.
7.
חברי המזכירות
שמחים מאוד להערות ולהצעות – בתיבת הדואר בכל שעות היממה...
8.
חורף טוב.
רשם:
ידידיה
חוגים...
חוגים... חוגים... חוגים... חוגים... חוגים... חוגים... חוגים...
חלפו עברו להם
החגים, והנה הגיע "אחרי החגים" (זוכרים את הדיאטה ?!)
הרי לפניכם
טבלת החוגים העדכנית לשנת תשס"ב. אני מזכירה לכולם – מי שלא יזדרז להרשם בזמן,
לא מובטח לו מקום בחוגים !
ההרשמה תתקיים בשבוע הבא, בימים: ראשון, שני, שלישי
(ד' – ו' בחשון) בשעות 13:00 – 8:30 במזכירות. המעוניינים להרשם בשעות אחה"צ,
מוזמנים לבקר בשכונת "אור שלם" בבית משפ' ליקסנברג או חמו. התשלום
לחוגים יתבצע בדרך כלל דרך המסים. משפחות שלא משלמות מסים – יחתמו על טופס
התחייבות.
פירוט
החוגים
· קרב מגע – עם גיל גוטליב מברכה, מיועד לבנים מכתה ד' ומעלה,
יתקיים במועדון, עלות: 60 ₪ לחודש.
· נגרות יצירתית – עם עופר הד והגר זר, מיועד לבנות בכתות ז'-ח', יתקיים
במרכז החוגים, עלות: 60 ₪ לחודש.
· נגרות – עם עופר הד, מיועד לבנים מתחילים ומתקדמים החל מכתה
א', יתקיים במרכז החוגים, עלות: 60 ₪ לחודש.
· שילוב אומנויות – עם אסנת אלבז, מיועד לבנות בכתות א'-ג', יתקיים במרכז
החוגים, עלות: 60 ₪ לחודש .
· ציור בעץ – עם אסנת אלבז, מיועד לבנות בכתות ד'-ו', יתקיים במרכז
החוגים, עלות: 60 ₪ לחודש.
· קרמיקה לילדים – עם טלמור גורן, מיועד לבנים ובנות מכתה א' בחוגים
נפרדים, יתקיים במרכז החוגים עלות: 60 ₪ לחודש
·
קרמיקה
לנשים – עם טלמור, בערב, למשך
שעה וחצי, בשלב זה בביתה עלות: 120 ₪ לחודש
·
התעמלות
נשים – עם אורית חזי מאלון
מורה, פעמיים בשבוע במועדון למשך 45 דקות, עלות: 100 ₪ לחודש.
·
מחול
ארובי – עם אורית חזי
במועדון, פעם בשבוע - לנערות מכתה ז' ומעלה, פעם בשבוע – לנשים הצעירות שביננו...,
עלות: 50 ₪ לחודש.
·
חריטה
בעץ לנשים – עם אסנת אלבז,
למשך שעתיים ורבע במרכז החוגים, עלות: 100 ₪ לחודש.
·
מחשבים – עם רמי אודסר, למתחילים ולמתקדמים, עדיין אין
מחיר.
משפחות המעוניינות
בהנחה יפנו בבקשה לסיגל טובי (עו"ס)
והרי טבלת השבוע: (נתון לשינויים !)
|
חמישי |
רביעי |
שלישי |
שני |
ראשון |
|
|
|
ציור
בעץ |
|
נגרות |
קרמיקה |
18:00-16:30 |
|
נגרות |
קרב
מגע |
19:00-17:30 נגרות יצירתית |
|
-20:30 |
19:45-18:15 |
|
21:00-20:15 מחול
ארובי |
קרמיקה
לנשים |
|
21:00-20:15 מחול
ארובי |
22:45-20:30 חריטה
בעץ |
ערב |
|
21:45-21:00 התעמלות
נשים |
21:45-21:00 התעמלות
נשים |
מחשבים |
אגם איתמר
(אג"מ – ר"ת: אריה-גלעד-מאיר)
החל מיום
ראשון, ד' חשון תשס"ב יפעל בישוב בע"ה חוג תלמוד תורה לגילאי 4 עד 6
(כולל ילדי כיתה א').
החוג יתקיים
בימים א' עד ה' משעה 16:45 במשך כ-45 דקות בכיתת הת"ת של ילדי גן הגפן,
שנמצאת מימין לביתה של משפחת אודסר.
הלימוד יכלול בלנ"ד: א. תהילים ב.
שעור. ג. פרקי אבות.
כל הנ"ל
כולל הברכות מוקדשים לעילוי נשמות:
אריה בן דוד ע"ה
הי"ד.
גלעד בן משה ע"ה הי"ד.
מאיר שלמה בן נפתלי פסח ע"ה
הי"ד.
זכותם תגן
עלינו ועל כל עם ישראל אמן.
שמואל סבן
שם
חדש לשכונה ותיקה באיתמר בשעה טובה הוחלט על שם
ל"נקודה", השם החדש הוא "אור שלם". אז אפשר עכשיו לקפוץ לביקור ברכב או
ברגל לשכונת אור שלם. אם עדיין נשארו שכונות עם שמות
במספרים אפשר גם להן לתת כבר שמות. ממכללת
אלון מורה המכון לחיי משפחה של המכון פותח
בסדרה שנתית של שיעורים וסדנאות בנושא: תעצומות המשפחה היהודית – מעגלי
התמודדות וצמיחה. מפגשי הסדנא יתקיימו אחת
לשבועיים-שלושה במלון אשל השומרון. בין המרצים: הרב יחזקאל פרנקל, הרב
אליקים לבנון, הר' שלומית רוזן, דבי גרוס, נעמי וולפסון, חיה פאסיק, רבקה
קליין, הרב יובל שרלו, אברהם כ"ץ, הרב שמחה כהן, הרבנית אסתר לבנון,
עידית איצקוביץ ורבקה שפירא. פרוספקטים חולקו בתאי הדואר. כדאי
להרשם.
התנצלות
כשהדפסתי את
העלון האחרון, נפלה טעות בעריכת הכתבה של דבורה רקנטי והשיר של ר' שמואל סבן. אני
מתנצלת על הטעות.
להלן הדברים
בעריכתם הראויה.
סימה
שנה עברה
עברה שנה, עוד
מזמזם באזני המזל"ט מראש השנה תשס"א, כשהוא תלוי בשמים ומחיש את
תפילותינו העולות מליבות רוטטים, למרום. עוד שומעת אני זעקותיו של ר' הלל
הי"ד על יוסף כי איננו, יורדות במורדות הסלעים של אלון מורה בואכה שכם.
עוד בוכה
ליבי על רבינו הקדוש הרב בנימין הי"ד שבכה על חילול ה' במסירת קבר יוסף, עוד
משוטטות עיני ומחפשות את דמותו הנערצת כשבידו האחת ספרא (תיק עם ספרים) ובידו
השניה סיפא, מחכה לשיירות המצויות.
עוד רואה אני
עיני ילדות קטנות המתגעגעות לאבא בנימין זאב הי"ד ולאמא טליה הי"ד.
עוד מחכה אני
לשמוע קולו הרהוט של גלעד הי"ד בהפטרות בשבת.
ועכשיו – מאיר.
הדמעות עוד לא יבשו והלב רותח.
כל כך הרבה
שאלות.
כל כך הרבה
סיפורים. סיפורי צדיקים. סיפורי צדיקים של ארץ ישראל. צדיקים שזכינו לחיות במחיצתם
איזה זמן, נתנו לנו כיוון דרך, כמה רעיונות ומשימות היו למאיר בשנה האחרונה. אהב
לשתף את החברים ברעיונותיו. תוך כדי דיבוק החברים היה בונה את הרעיון לבנה אחר
לבנה, ומהרעיון – למשימה, לביצוע, ושוב תוך שיתוף החברים.
טוב לאדם
היחיד, לצעיר הזקוק לחמימות, לחבר שצריך עידוד.
טוב לישוב
איתמר בהשתתפות במזכירות ובועדות.
טוב לגב ההר
בענייני בטחון.
טוב לחיילים,
בביקורים בבית בכפר סלם, עם מילה טובה וספר לשבת.
טוב שגואה
ושופע ורוצה לחבר בין הישובים ותומכיהם בערים.
טוב ששואף
לאחד את רבני ישראל על גווניהם כדי לקדם את הגאולה.
טוב ומאיר
פנים לילדים, נערים ומבוגרים.
עין טובה
הרואה את המציאות בראייה עתידית עמוקה.
עין הרואה את
הבכוח הנפלא הטמון בכל ורוצה להוציא אל הפועל.
עם אהבת תורה
וכבוד תלמידי חכמים וחינוך הילדים לאהבה זו וכבוד זה.
כל כך הרבה סיפורים, סיפורי צדיקים, סיפורים שמחים,
הרבה משימות, "הזמן קצר והמלאכה מרובה".
מאיר וחבריו
בעולם האמת במאבק הרוחני עם שרי עשיו וישמעאל לא מרפים מכסא הכבוד. ואנחנו נשארנו
פה עם המשימות כואבים ודואבים אך לא שבורים ולא מבולבלים.
הדרך ברורה,
קיבלנו קריאת כיוון. ויהיו לנו סיפורי מאיר וחבריו הקדושים לפנסים מאירים בדרכינו
לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
דבורה
רקנטי
השופר העצוב
סיפור קטן גדול על מאיר
הי"ד
באחת
השבתות, מאיר ומשפחתו סעדו אצלנו. התגלגלה השיחה על עבודתו בחשמל. סיפרתי לו בדרך
אגב, על איזו שהיא בעיה בחשמל שלא ניתנת לפתרון, אפילו לאחר מאמציהם של שני
חשמלאים, וכך התגלגלה השיחה הלאה...
מיד לאחר
צאת השבת נשמעה דפיקה בדלת, מאיר עם ארגז כלים נכנס בצעדי ענק, ובהסתערות מתחיל
בעבודה, כשזאב שעומד לידו, מקבל שיעור פרטי מפורט על כללי החשמל.
והנה פלא,
אחרי טיפוס על סולם, פירוק בתי מנורות ושקעים, יורד מאיר מבסוט: "זהו זה, זה
עובד!!!". ממש שמחתי, "כל הכבוד!" – רצתי מהר להביא את הארנק –
וכשחזרתי, עמד מאיר עם פנים רציניות ואמר לאט: "אני – לא – מוכן – לקבל –
גרוש !!"
אבל הצלחת
לתקן ! – העמל, הזמן ?!. ובאותה הבעת פנים ענה: "אני – לא – מבין !?, אי אפשר
לעשות טובות ולעזור לבן אדם ? על כל טובה שעושים צריך תשלום ???
באמת
הרשים אותי מאיר ברצון שלו לעזור, גם אם לא התבקש לכך. אז האירה בליבי התחושה, כמה
טובה ויפה מידת החסד וכמה שהמשפט שלו נכון.
אסתר מילר
ואיך נגיע ליוסף הצדיק
לא מזמן ישבתי
בתחנת האוטובוס באריאל. חיכיתי לחזור הביתה לישובנו, לארץ שכם. אשה אחת עברה ליד
התחנה, היא היתה נראית אולי בת 80, קטנה, והלכה לאט לאט על המדרכה. היא התנדנדה
מצד לצד והחזיקה מקל סבא בידה. לפתע היא נקשה עם מקלה על רצפת התחנה, התקרבה,
חייכה, ובעיין כחולה וחדה הביטה בי ואמרה: "אני בת 92 היום !" והמשיכה:
"לא שינאה, לא קינאה ולא נקמה !, זה סוד ההצלחה"
'אם היא היתה יודעת כמה היא קרובה
ליוסף הצדיק ?' חשבתי לעצמי: יוסף, שכל כך קרוב לליבנו – הוא בלב הארץ. אבל איך
נגיע אליו ?
יוסף הצדיק נמצא בדיוק
באמצע – בין צפון, דרום, מערב ומזרח – כל הדרכים עוברות על פניו. כל הזרמים, כל
הדעות, צורות, צבעים ופסים שייכים לו. הוא זה שהזין את העולם כולו באהבתו.
ואיך נגיע ליוסף היום ? "לא
שנאה, לא קנאה ולא נקמה" (בין היהודים כמובן)
ואנחנו, שזכינו לחיות פה בארץ שכם – בלב, אנחנו צריכים
גם להגיע ללב. יש מעשים טובים בישוב שלנו, יש ברוך ה' אין סוף דוגמאות של גמילות
חסדים, יש אנשים גדולים מאוד פה.
איבדנו חברים יקרים – מאיר הי"ד וגלעד הי"ד.
כל אחד היה באופי שונה, אבל הם היו אנשים שאהבו את כולם, כל עם ישראל , וגם מי
שלא היה דומה להם. הם יצרו ויזמו קשר עם כל מיני אנשים מזרמים שונים ודעות
שונות. הם בתכליתם היו החיבור, היו החברים, והצוואה שלהם זה להמשיך בדרכם, ובדרכם
נגיע גם ליוסף הצדיק, בע"ה כן יהי רצון.
לאה
גולדשמיט
תודות...
תודות... תודות... תודות... תודות... תודות...
למשפחת איתמר היקרה משפחה אמיתית שותפה ותומכת עצובה ביחד ושמחה ביחד. הרגשנו
בחתונה את השמחה הגדולה ששרתה בין כולנו, שגרמה לחתונה להיות מיוחדת במינה, לא רק
כשמחה פרטית שלנו אלא כשמחה כללית וישובית. וכן
כמובן תודה רבה על כל המתנות, ההשקעות, העצות, הבישולים ושאר ירקות לשבע ברכות
וכו' בעזרת ה'
נזכה להשתמש ולנצל הכל רק לטובה. ונזכה
וירבו השמחות בכל.
אוהבים: משפחת זגרון
והזוג הצעיר: יעקב ויסמין ורניק
הודעות בטחון
הודעות בטחון
1)
מסיק זיתים: החלטת הצבא שמוסקים לא יתקרבו לגדרות בשום אופן
, בטווח ה – 200 מ'. בכל מקרה של מסיק בסביבות הישוב, נא ליידע אותי בהקדם האפשרי.
2) נשיאת נשק: לאור הארועים האחרונים באלי סיני והחדירה לישוב אלון
מורה , חשוב לשאת נשק. תגובה מהירה שלנו תציל חיים. לכן התושבים מתבקשים לשאת נשק,
לכל הפחות אקדח.
3) סיור רגלי ע"י שני חיילים לאורך גדר
המערכת – שלוש פעמים בלילה
יוצא סיור רגלי לאורך הגדר בשעות לא קבועות. מסלול הסיור מש.ג. חדש למגדל המים.
הסיור בגדר המערכת מהבית של נסים לש.ג. חדש יתבצע במידה והטנק / תצפית יזוזו למקום
אחר.
4) תרגיל צבא השמים - בעקבות
הארוע באלי סיני, תערוך כיתת הכוננות תרגיל צבא שמים (חדירה לישוב). יש חשיבות רבה
שכל תושבי הישוב יטלו חלק בתרגיל. מועד התרגיל יפורסם בהמשך.
5) משחק בנפצים – בימים אלו בהם כולנו נמצאים בכוננות לשמע כל רחש
חשוד או קול נפץ, הוקפצנו ע"י תושבים מבוהלים, כבר כמה פעמים, בגלל שימוש
בנפצים של ילדים ובני נוער. לאחר כמה הקפצות שוא כאלו יש חשש שהערנות שלנו תרד.
אני מבקש מההורים ומהמחנכים למנוע בצורה החלטית את משחק הילדים בנפצים.
בשורות טובות
משה כהן – רבש"ץ
מעשה בביקור בגן חיות והשפעתו על מצבת כ"א במעונות
איתמר
בחג הסוכות הלך איתמר לביקור בגן
החיות (הספארי ברמת גן), שם הוא ראה את משפחת הפילים ובה אמא פילה רוחצת את פילון
הקטן בבריכה לפני הצהרים. בכלוב הבא ישבה לה אמא קופה ופלתה לה בנחת את כיני
ילדיה, שעות על שעות, עד הצהריים. בכלוב אחר היו כל משפחת הדובים (אבא דוב – גדול
גדול, אמא דובה – הבינונית, ודובון הקטן) שמחים בצוותא (אולי מחכים לביקורה של
זהבה). וכך הלאה, כל משפחה של חיות בילתה לה בשמחה בכלובה.
חזר איתמר הביתה ואמר: רק אני איני
מבלה את היום עם משפחתי. גם אני רוצה להשאר בבוקר בבית ולעשות אמבטיה, להסתרק
ולשחק בחצר ביתו עם אחיו ואחיותיו.
החליט איתמר לעשות מעשה: התקשר למי
שהתקשר (שהרי 'הלו' בטלפון הוא יודע להגיד), דיבר עם מי שדיבר (שהרי התחיל כבר
להגיד משפטים), כתב מכתבים למי שכתב (שהרי הוא כבר יודע לקשקש על דף). וכך נוצרה
הקומבינה: המטפלת עברה לעבוד בגן ולמעון אין מטפלת. כל הילדים נשארו בבית. וכך
יכול איתמר להשאר עם אמא בבית: לעשות אמבטיה בבוקר, לשחק ולפזר צעצועים ולהשאיר
לאחים לאסוף, לאכול בלי סינור, לטעום מצלחת האוכל ומה שנשאר לשפוך על הרצפה.
בקיצור, לעשות מה בא לו. כלומר, החליט איתמר להזיז את הענינים באיתמר שיתאימו
לשגיונותיו וכך תפר את כל הקומבינה שאין מטפלת במעון באיתמר.
אז מי שמחפש את האשם בכך שאין מטפלת,
יכול להרגע, האשם נמצא, והוא: איתמר מאיתמר. הסיפור יכול להתאים גם לאלומה מגבעת
אלומות, או אהרון מרחוב החושן או נחמן מגבעת נ-נח-מ.
כנראה שגם הילדים בכתות האחרות במעון
רוצים לגמור בימים קצרים אלו יותר מוקדם ולהספיק לטייל בחצר ביתם לפני החושך, כמו
החיות בגן החיות. לכן הם בנו את הקומבינה שהסעת המטפלות יוצאת כבר בשלוש.
לכן, אל תחפשו את האשם בבעיות שיש
במעונות איתמר במקומות הלא נכונים. האשמים הם פעוטותינו. ועכשיו אפשר להתחיל
להשקיע את המרץ בחיפוש פתרונות.
נורית חי
מן העתונות...
בחדשות ערוץ 7
בדואר האלקטרוני ביום שני כ"ח תשרי הופיעו שני קטעים הקשורים לישובנו, אני
מביאה אותם כאן במלואם, ללא צורך בהסברים ופרשנויות.
סמח"ט
במיל. רונצקי: הדיווח ב-YNET על תושבי איתמר, כאילו ירו אל חיילי צה"ל: שקר!
לפני ארבעה ימים פרסם אתר
האינטרנט של "ידיעות אחרונות" , YNET , כתבה שכותרתה : "חשיפה: מתנחלים ירו לכיוון חיילים".
בידיעה טען הכתב אייל אברהמי כי עימות חריף שפרץ בין חיילי מילואים למתנחלים באזור
היישוב איתמר הסתיים בירי שביצעו המתנחלים לכיוון החיילים.
כתבת ערוץ 7
תמר יהל, בדקה את ההאשמות החמורות כלפי המתיישבים ביישוב איתמר, וראיינה את סגן
מנהל החטיבה במיל. הרב אביחי רונצקי, שפיקד על כוחות צה"ל באזור בעת
ההתרחשויות. במוצאי שבת לפני כשבועיים, ירו פלשתינים לעבר רכב ישראלי שנסע בדרכו
מאיתמר. ברכב נסעו תושבת היישוב, ובנה התינוק, שחלה, לקבלת טיפול רפואי דחוף מחוץ ליישוב.
גיסה, שהוא קצין במיל. הסיע אותם. באזור הכפר חווארה נורתה לעברם אש כבדה. שישה
קליעים פגעו ברכב, ופצעו את הנהג קשה. האיש אושפז בבית- החולים, ומאוחר יותר התגלו
במקור הירי 20 תרמילים. בנס לא נפגעו האישה והתינוק, שכן הקליעים חלפו ביניהם.
לאחר הירי, ירדה
קבוצה מתושבי איתמר לכיוון הכפר חווארה, וזאת כדי למחות על הפיגוע, ויצוין שכבר
קדמו לו פיגועים רבים בעבר במקום זה. פעולת המחאה עברה בשקט, וכשחזרו המתיישבים
ליישוב, ירה אחד מהם "בחום ליבו" אל עבר קבוצת בתים נטושים בצד הדרך.
בצד השני של
הכביש ניצב מחסום, שהיה באותה עת מאויש על ידי חיילי מילואים. החיילים שמעו את
היריות, ובתחילה חשבו שיורים עליהם. לאחר מכן נוכחו כי הירי בוצע לכיוון ההפוך
מהם, וכן כי הרכב שממנו התבצע הירי נכנס ליישוב איתמר.
סמח"ט
אבי רונצקי, מדווח כי באותו הזמן שהה בחמ"ל של החטיבה. בין החיילים שהגיעו ליישוב כדי לחקור את המקרה לבין
המתיישבים פרץ ויכוח, שנבע מסערת רוחם של המתיישבים, שהיו תחת רושם פציעתו הקשה של
חברם ליישוב. המג"ד דיווח לרונצקי כי המתיישבים העלו טענות על תחושות קשות של
הפקרת חייהם מצד צה"ל, וכי החיילים נפגעו מצורת הדיבור של המתיישבים. נציין
כי לאחר מכן התנצלו המתיישבים בפני החיילים על דבריהם החריפים.
יצוין
כי ה"חשיפה" השקרית של YNET גרמה לגולשים רבים לכעוס
על המתיישבים, שלפי הכתבה ירו לעבר החיילים, דבר שלעדותו של הסמח"ט אינו
נכון.
עם זאת, גם
כאשר דיווח הסמח"ט לאתרYNET כי הדברים שפורסמו בכתבה
בדבר ירי המתיישבים על החיילים אינו נכון, אתרYNET התעלם מתביעתו לתקן את
הכתבה.
. צה"ל שומר על המתיישבים ממחבלים העלולים לפעול מקרב מוסקי הזיתים
בימים האחרונים פורסם כאילו תושבי איתמר ירו על חיילי צה"ל, וכן כאילו
חיילי צה"ל ילוו ערבים מוסקי זיתים ויגנו עליהם מפני מתנחלים. הרב אבי רונצקי
מאיתמר אמר בראיון בערוץ 7 כי בשתי הידיעות הללו אין אמת.
לגבי מוסקי הזיתים הערביים, הסביר רונצקי כי ההפך ממה
שפורסם הוא הנכון: "הצבא חושש כי מחבלים יתערבו בין מוסקי זיתים תמימים,
שהחשש הוא כי יגיעו סמוך לגדרות של היהודים וינסו לפגוע בם. משום כך צה"ל
מתכוון למנוע מן הערבים להתקרב יתר על המידה אל בתי היהודים. המטרה היא להגן על היהודים
מפני הערבים ולא כפי שפורסם בעיתונות". רונצקי הזכיר את האירוע לפני שנה,
כאשר קבוצה של עשרות ערבים התקרבה עד מרחק של כעשרים מטרים מבתי היהודים, ובידיהם
גרזינים ומשורים. "בקרוונים שלנו היו משפחות עם ילדים קטנים. כמה מתושבינו
ניסו למנוע את התקרבות הערבים לקרוונים. הם ירו באויר, והערבים טענו כי אחד מהם
נפגע. האירוע נתון בחקירה, ועד היום לא הוגש כתב אישום נגד תושבי איתמר שירו
באוויר".
פרסומי ניסא
בשנת השמיטה האחרונה – תשס"א,
השתמשנו, כמו רוב הציבור בהיתר מכירה. אולם לגבי הגינה, החלטנו שאנו משביתים אותה
בכל מכל, כולל השקייה.
והנה, ראינו עין בעין, איך שהשם, שכל
הטבע בידיו, שולח את ברכתו בשביעית: כל מה שגדל בגינה נשאר ירוק. הענבים היו
גדולים פי שניים ומתוקים יותר. אבל הפלא הגדול התרחש עם הערבה, שצריכה מים במיוחד
בחודשי הקיץ. והעץ לא רק שלא התייבש אלא צימח ענפים ועלים ירוקים, נקיים ויפים
יותר מכל שנה אחרת, כך שאנשי הישוב ומחוצה לו נהנו מלמעלה מ – 2,000 בדי ערבות
כשרות למהדרין.
אשרי העם שככה לו.
שמואל
סבן
מתנועת הילדים עוז
תנועת הילדים עוז באיתמר פועלת במלוא המרץ. חודש הארגון
היה שיא הפעילות, והסתיים לאחרונה במסיבה רבת רושם. התקבלו במערכת תודות מטעם צוות
ההדרכה ומטעם ההורים והרי הם לפניכם. אנו מקוים שנוכל לכתוב בעלון הבא קצת פרטים
על המסרים של התנועה ואופי הפעילות.
טוב להודות...
לכן: שחרית, טליה, שקד, דינה, דינה
צימרמן, רחל אודסר, לכן רציתי להודות מקרב לב על השקעתכן המרובה בילדות במהלך חודש
הארגון של "עוז".
בכל פעילות דאגתן לעבור בית בית
ולאסוף את ילדותינו לפעילות (למרות שההורים קיבלו תוכנית חודשית מפורטת ויפה).
והילדות נהנו וחיכו לפעילות הבאה...
השיא היה ביום חמישי במסיבת חודש
הארגון שהתקיימה במועדון. ניכרה ההשקעה שלכן המרכזות והמדריכות בהצגות, שירים וריקודים.
והכל בנושא: מתן תורה.
ולא נשכח את כל הצ'ופרים שקיבלו
הילדות אחרי כל פעילות במהלך החודש וכמובן במסיבה (לפני, באמצע ואחרי).
אז שוב תודה על הכל ויישר כח על
ההתמדה.
סימה
עידן
כמה תודות מסניף עוז:
Yלה' יתברך שהביאנו עד הלום. Y לקמה: על העזרה כל השנה. Y לציפי: על המפתח לצילומים. Yלשרי: על הנדנודים. Yלציפורת: על ההתייעצויות. Yלאבי הרכז: על הקלטות.