לצאת מהגדר
במסכת נדרים (כב.) אמר רבי
נתן שהנודר נדר כאילו בנה במה והמקיים את הנדר כאילו הקריב עליה קרבן. כלומר, שעצם
יצירת הנדר כמוה כהקמת במת הקרבה פרטית, בעוד שכלל ישראל צריכים שמקום ההקרבה של
כל הקרבנות, כולל הקרבנות הפרטיים, הוא רק בבית המקדש.
וביאר המהר"ל בחידושיו שם: "כי
הבונה במה הוא פורש עצמו מן הכלל לעשות אליו במה מיוחדת, וכן הנודר על דבר הוא
פורש עצמו מן הכלל, שאם אוסר עליו היין הרי לכל העולם היין מותר ואליו היין אסור
והרי הוא פורש עצמו מן הכלל ולכן נחשב כאילו בונה במה".
ויהי רצון שלקראת ראש השנה נתגבר
בגילוי האחדות בינינו בכל המישורים, גם בעשייה משותפת גם בדיבוק חברים ב"גדולה לגימה
שמקרבת" וגם בתחום הרוחני: בלימוד תורה ובתפילה בציבור מתוך ידיעה שהאחדות
פועלת פעולתה הרבה מעבר ליכולת השגתנו. וכדברי האלשיך הקדוש בתחילת פרשת ניצבים :
"כאן אמר להם שנצבים כולם למעלה לפני ה' והוא דבר בחר ה' מאד. ועל כן הקפידו
בתפילת הימים הנוראים שתהיה באהבת שלום כדי שתקובל תפילתם והוא סוד גדול כי בהתאחד
הנפשות למטה יתאחדו שרשיהם למעלה".
נתן
חי
ערב ראש השנה
·
משכימים לאמירת סליחות, ולאחר שחרית עושים התרת נדרים. בעל יכול להתיר
עבור אשתו אם ביקש הסכמתה.
·
מנהג טוב ללכת להשתטח על קברי צדיקים כדי שיבקשו עלינו רחמים.
·
רצוי לפני יום הדין שישלם אדם כל חובותיו הכספיים בין ליחיד ובין לציבור,
וכן יתפייס עם מי שצריך בעוד מועד.
·
נהגו נשים ללבוש בראש השנה בגדים לבנים נאים מאימת הדין, ככתוב "גילו
ברעדה".
·
נוהגים לטבול במקווה. ומי שאינו יכול, ישפוך כתשעה קבין מים (כ-12 ו- 1/3
ליטר מים) ויכול לעשות זאת על ידי הברז במקלחת.
·
נמנעים מהכנת מאכלים חמוצים בר"ה וכן מאכילת אגוזים או שקדים. וערוך
השולחן התיר מאכלים חריפים.
התרת נדרים
·
בהתרת נדרים יש להבין מה אומרים, ולא יהיה כעמי הארצות החושבים שהוא כעין
תפילה.
·
התרה זאת באה לבטל נדרים שלא זוכרים אותם וכן לבטל הנהגות טובות שנהגנו
שלוש פעמים ושכחנו לומר עליהן בלי נדר. אך אין התרה זו מועילה על נדר מפורש
שקיבלנו על עצמנו ואנו רוצים לבטלו. לגבי נדר זה צריך לעשות התרה בנפרד.
·
מותר שהמבקש התרה והמתירים יהיו קרובים ביניהם וקרובים זה לזה וכן מותר
להתיר נדרים בלילה (יו"ד רכח,ג)
התרת נדרי נשים
·
בחורות שאינן נשואות נהגו להסתמך על אמירת כל נדרי הנאמר בתחילת תפילת ליל
כיפור.
·
אשה יכולה למנות את בעלה כשליח להתרת נדריה, ואז יבקש את ההתרה בלשון
רבים.
·
טוב שהגבאים יודיעו לקהל שההתרה היא להם וגם לנשים שלא יכלו להגיע ובקשו
מבעליהן להתיר להם את הנדרים (הגר"מ אליהו).
הדלקת נרות
·
ידביק הנרות בערב ראש השנה בפמוטים מבעוד יום, כי ביו"ט אסור להדביקם
מטעם "ממרח", וכן יכינם ליו"ט שני. ואם מדליק בשמן זית, יכול
להכינם ביו"ט עצמו, ובלבד שלא יסחט או ימחוט את ראש הפתילה
·
בהדלקת הנר נהגו האשכנזיות ומיעוט הספרדיות לברך "שהחיינו", אך
רוב רובן של הספרדיות אינן מברכות "שהחיינו" בהדלקה, אלא סומכות על ברכת
"שהחיינו" בקידוש. וגם לאשכנזיה המברכת, מן הראוי שתלבש בגד חדש או תניח
לפניה פרי חדש בעת הברכה.
·
לכתחילה עדיף שכל אישה תדליק את נרות החג לפני השקיעה ולא תמתין עד חזרת
בני הבית מביהכנ"ס.
שופר
*
בין התקיעות יהרהר בתשובה, ובכך שהוא מוכן למסירות נפש, ורצוי שיקבל עליו באותו
זמן הנהגה טובה, הקפדה במצוה שנכשל בה או מידת חסידות חשובה.
·
מעיקר הדין, נשים אינן חייבות בשמיעת שופר, אך הן נהגו בזה ומשתדלות לשמוע
כפי יכולתן.
·
כאשר תוקעים באופן מיוחד לנשים,
תברך על כך אחת הנשים האשכנזיות ותפטור את כולן
מנהגי ליל ראש השנה
· סעודת ליל ר"ה היא
הראשונה בשנה החדשה ולכן יערכנה בשמחה ובדברי תורה ויהיה לו לסימן טוב (הגר"מ
אליהו)
·
כל אחד ינהג כפי מנהג עדתו וכפי המובא בסידורו. אך הגר"מ אליהו העיר
כי לכו"ע חמור מאוד עוון הכועס או מקפיד בביתו בליל ראש השנה ויומו, ולא
יקפיד אפילו בליבו
·
יש נוהגים לאכול את התמרים והרימונים ושאר סימנים לאחר
"המוציא". ויש נוהגים לאחר ברכת המזון. והנוהגים לאכלם בין הקידוש
ל"המוציא", יזהרו שלא יאכלו כשיעור "כזית", כדי שלא ייכנסו
למחלוקת הפוסקים לגבי ברכה אחרונה עליהם. ואם אכל יותר מכזית בין קידוש להמוציא,
יסמוך על ברכת המזון.
·
אומרים "יהי רצון " לפני ברכת הפרי. ויש נוהגים לברך על הפרי
ולאכול ממנו מעט ורק אח"כ לומר את ה"יהי רצון".
·
הנוהגים לברך על הסימנים לאחר "המוציא" לא
יברכו על הירקות "בורא פרי האדמה", מספק שמא הם חלק מהסעודה, אך הם
יכולים ליקח בננה ולפטור בברכתה את הירקות המבושלים.
שנה טובה
·
מה שמברך את חברו בכתב או בעל פה "לשנה טובה תכתבו" אינו רק
בגדר של מנהג חברתי אלא מעין תפילה ובקשת רחמים על חברו.
·
קודם שהאדם יסדר את תפילתו בבית הכנסת, צריך שיקבל
עליו מצות "ואהבת לרעך כמוך" ויכוון לאהוב כל אחד מישראל כנפשו, כי על
ידי זה תעלה תפילתו כלולה בכל תפילות ישראל ותוכל לעלות מעלה ולעשות פרי.(
מג"א מ"ו סק"א עפ"י שער הכוונות.
נתן
חי
מכתב שהגיע השבוע מהרב מרדכי אליהו
לרב נתן
בס"ד,
י"ד אלול תשס"ב
לסדר: "ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם
ולתפארת ולהיותך עם קדש לה' אלקיך כאשר דבר" לכבוד הרה"ג ר' נתן חי שליטא הרב של הישוב איתמר שא שלום וברכה מירושלים, בצער רב שמעתי על מה שאירע למספר
תושבים באיתמר ע"י שונאי ישראל ושנואים מה'. ויהי רצון שמכאן והלאה יהא חושבנא
טבא ושנה טובה ומבורכת בכל מכל כל, בגשמיות ורוחניות, וימשיך כת"ר לנהל
את הציבור בדרך התורה והיראה ויתברכו בכל מידי דמיטב, אכי"ר.
בברכה
מרדכי אליהו
הראשון
לציון הרב הראשי לישראל לשעבר
ארץ
זית שמן ודבש
לקראת השנה החדשה, אתן מתכון
לעוגת דבש נפלאה ופשוטה ביותר.
רק
לערבב החומרים – להכניס לתנור, לאפות ולהנות.
החומרים
לערבב
הכל היטב במעבד מזון, לשמן
2 תבניות ארוכות ולאפות
בחום בינוני כשעה,
½1 כוסות סוכה חום
¾ כוס מים
1
כוס דבש
¾ כוס שמן
2
ביצים
3
כוסות קמח מלא
1
כפית סודה לשתיה
תבלינים
שונים שניתן להוסיף וכדאי:
קורט
ציפורן, אגוז מוסקט, קינמון, 100 גר' שקדים קצוצים
שנה
טובה - יפעת
סערה בכוס מים
יש מכשיר כזה שכבר התרגלנו לחיות
אותו, לנשום אותו, להצמידו לשעות היום, להקשיב לכל צליל היוצא דרך הרשת הקבועה בו.
עד כדי כך שאף במכונית קבענו אחד כזה. ויש לנו גם אחד נייר.
לשם מה ? נשאל. מה צורך לנו בצמידות
הזו לכל מלה משודרת, לכל ה'חדשות הבוקר הזה', היום הזה, הערב הזה ? – 'להיות
בענינים' תהיה התשובה, 'לדעת מה קורה' . נו, לכאורה שאיפה נכבדה, לדעת מה קורה,
אמנם מספקת היא דיווחים על מה שקורה
'מהשטח', 'מעדכנת', 'מבזיקה', מספקת את 'כל מה שקרה השבוע'. אבל, האם בכך באמת
זוכה הציבור למודעות שלימה יותר, ועוד יותר מזה – האם באמת זה מה שקורה ?!
האם אנשי התקשורת העטים כזאבים
השוחרים לטרף על כל כשל לשון, רצח ושוד, אונס, פרשיות מין – האם אלה אכן מביאים
לנו את המציאות ? את מה שהיא, את מה שצומח בה, את מה שנבנה בה, את מה שניתן לתקן
ולהשלים ? האם עוזרת היא לאדם למצוא את מקומו ותפקידו האמיתי בחברה ובעם ? לא
מיניה ולא מקצתיה!
מה כן מביאה היא לנו בשפע – יש מחדל –
שם היא: אשמים! כשל! ראשים לערוף! יש סופה – שם היא: תוריד דמעות תנים יבשות ובלבד
שיתנו לה לרחם (בקלוז אפ כמובן) על
זקן שמבכה את רכושו הדל שנסחף.
נפל חייל – שם היא: תאסוף דמעות אמהות
ויללות חברים אל תוך עדשה מלקקת שפתיים. בוחשת היא, מחפשת קרב, והנה, הידד, כמו
לפי הזמנה, כמו פרי בשל לידיה נופל, מחידלון, שיטפון וזוועתון. 'העיקר שנצליח
להביא תמונה' קלוז אפ של צוואר משוסף, בית שרוף, חייל בוכה על חבר.
לטפל בזוועות זה שם המשחק, להביא
זעזוע לכורסא בסלון, להעלות את הרייטינג. זאת לדעת, אם לא יהיה צבע מספיק, נוסיף
משלנו במסירות, תאמר היא, וניצור 'התעניינות תקשורתית', ונדבר אז על 'סערה
תקשורתית', והרי לך סערה בכוס מים. זו הרי כבר באמת סערה, ואפשר להמשיך לדבר
דיבורים והכל.
האם זו היא העדשה דרכה רוצים אנחנו להשקיף על
חיינו על ארצנו, על חברה, על עם, על שאיפה לעתיד ? האם כותרות מעין אלו יסמנו לנו
את עולם ציפיותינו מעמנו, ומכל מה שאנחנו שייכים אליו ? האם כך הפירוש של להיות
בעניינים ? לדעת מה קורה? להיות מעודכן ?
מה שבאמת קורה נראה לגמרי אחרת. מה
שבאמת קורה מתרחש ממש כאן מסביבנו, סביב עולם העשייה, והחיים של כל אחד ואחד. אבל
את התקשורת אין זה מעניין – לא מעלה את הרייטינג.
הבוקר, למשל, התחדש דבר עצום – כשזרחה השמש על
עולם מתעורר, קמו משנתם חמש מליון בני אדם! מאוששים בשמחה ובטוב לבב לקראת יום חדש
של עשייה ויצירה.
אבל התקשורת חושבת לגמרי אחרת: לא !
אומר לנו קול רדיופוני בתשדיר חדשות הבוקר: אחד לא קם! התאבד, לקח כדור שינה השאיר
מכתב, שופך זעם מעולם האמת על כל שונאיו – 'הללויה'! יש כותרת וכתבנו כבר מדווח
מהשטח.
אפשר היה להאריך ולהוסיף אבל אתם כבר
הבנתם: לא את מציאות החיים מתארים אותם צמאי כותרות, אלא את נגיפי החיים –
שערוריות, זוועות, קטסטרופות ומין, בזכוכית מגדלת אדירה, ההופכת כל זבוב לפיל,
ומהפכת את תודעתנו לראות בשחור פני הכל
וכך, מחיידק לחיידק באופן מדויק,
ב'יום שידורים ארוך' מחלחלת וחודרת השיטה, המבט הזה של – כל שחור, בתוספת קצת בצע
יצרי מפרשיות מין פלוס ממרח שוקולד לקינוח מדוגמניות של צמרת.
ושלא ניסחף אף אנחנו לפסטיבל הדיבורים והמלל.
נוסיף רק מלה לסיום: את החדשות האמיתיות יוצרים אנחנו במעשינו. במעשים של – 'כל
מעשיך יהיו לשם שמים', לשם גודל ושלמות, לשם השלמות העליונה, שלמות שם השם.
ובגודלם ואמיתותם יחדשו באמת, יבנו באמת, יוסיפו מסד ונדבך לבניין ירושלים. ובכך
לא רק 'נביא דיווח', 'נשדר מהשטח' אלא נרים את השטח, נרומם את 'מה שקורה' את מה
שסביבנו מתרחש, ונהיה אז שותפים אמיתיים ל'יוצר אור ובורא הכל', לטוב ומיטיב את
הכל.
ר' יוסי חייקין
אז מה היה לנו...
·
ביום חמישי שעבר
שמענו הרצאה בנושא תזונה ובריאות על פי הרמב"ם מפי ד"ר אבני מרחובות .
בין שאר הדברים החשובים ששמענו בהרצאה היתה העובדה שקיימים חמישה מאכלים שצבעם לבן
והם המזיקים ביותר לבריאות האדם וביניהם: מלח, סוכר לבן, קמח לבן, וחלב ומוצריו.
המרצה המליץ מאוד על אינטרה המיוצר מתערובת של 23 תמציות המשמשים מקור לחומרים
טבעיים זמינים ע"י שתית המשקה בקביעות מידי יום, המשקה טעים ויכול לפתור
בעיות גופניות שונות כמו הקאות, אלרגיות, מיגרנות וכו'. המעוניינות בפרטים נוספים
על האינטרה שיפנו ליעל הד. מה חבל שרק חמש נשים השתתפו בשיחה חשובה זו.
·
בשבוע זה הגיעו לישוב סוף סוף בנות השרות החדשות:
רחל ראב מעצמונה, חדוה נוביק מעפרה, רחלי שמר מאלקנה ותהילה שלום מאלון מורה.
הבנות נכנסו במרץ לעבודתן: בשעות הבוקר בת"ת ובבאר מרים ובשעות אחה"צ הן
תכנסנה החל משבוע הבא לפעילות עם בני נוער ובתחומי רווחה שונים. בשבוע זה הן
מקדישות את שעות אחה"צ בהכשרת דירתן שתהיה ראויה למגורי אדם. עד שנשבץ לכל בת
משפחות מאמצות, מוזמנות משפחות איתמר להזמין את הבנות לארוחת ערב או לשלוח להן
ארוחה לדירה בספונטניות.
·
השבת יתארחו אצלנו קבוצת משפחות מאלקנה, שבאות לחזק
ולהתחזק. המשפחות יתארחו במדרשה.
·
ביום רביעי השבוע, כ' אלול, התקיים טקס חלוקת אותות
הוקרה לחיילים שמסרו נפשם באירועים שונים שקרו בשנה האחרונה. הטקס היה מטעם אלוף
פיקוד מרכז והתקיים בלטרון. בין מקבלי האותות היתה יחידת המסתערבים של מג"ב
שלחמה מול המחבל בבית משפ' שבו. כן קיבל יוסף טויטו הי"ד תעודת הערכה על
תושיה ואומץ לב בניהול האירוע. מטעם המשפחה עלו לבמה לקבלת התעודה אביו של יוסף,
רחל והילדים.
לשמוע קול
שופר
כל שנה מחדש אני שואל את עצמי מה הקטע
של השופר, מה הוא אומר, איך אמורים להבין מה הוא אומר, האם אמורים לשמוע את
ההסברים ומתוך כך להבין שזה מה שהשופר אומר, או שאפשר לשמוע קול שופר ובעצם שמיעת
קולו להבין "זה מה שהוא אומר" ?
כל שנה ואותה
שאלה, כל שנה ותשובתה היא. השנה חשבתי שאולי השופר לא אומר שום אמירה מסויימת – קול
השופר הוא פשוט קול וזהו – הוא לא אומר כלום, אבל הוא גורם להקשיב. יש פתאום קול
שונה, חריג, לא מובן, אז שותקים ומקשיבים, וזו בדיוק המטרה.
כל השנה אנחנו עסוקים, עוברים במרוצה
מדבר לדבר, ההתייחסות שלנו לחיים, למאורעות, לאנשים, לדעות, היא שגרתית, על פי
תבניות קבועות מראש, איכשהו הדברים עוברים בין האוזניים ואנחנו ממשיכים הלאה.
מפתיחתה של השנה
נלמד שלא כך, צריך לדעת להקשיב, כל התייחסות צריכה להיות תוצאה של הקשבה קודמת
"לשמוע קול שופר", קול השופר לא אומר אמירה מסוימת – הוא אומר ואנחנו
מקשיבים, לומדים להקשיב. יש קול – תקשיב, אולי לא תבין, אולי לא תסכים, אולי תגלה
שאתה כבר מכיר. אבל קודם תקשיב. תקשיב למאורעות, תקשיב לחבר, תקשיב לעם ולתקופה
ותקשיב לעצמך. קול השופר קורא להקשבה, לא להבנה, לא להתייחסות אוטומטית, פשוט
להקשיב – "ובשופר גדול יתקע וקול דממה דקה ישמע" – לא קול גדול נשמע
מהשופר הגדול, אלא קול דממה דקה. הדממה היא דממת ההקשבה שרק מתוכה נכון להתייחס.
שנה ארוכה ומלאה מצפה לנו – ראשיתה נפתחת בלימוד הגדול, להקשיב.
ואנשים ! את זה
למדתי לאחרונה, כל כך רוצים שיקשיבו להם.
נתנאל
רונצקי
משולחנה של רכזת הקהילה
כולם ודאי מכירים את הסיפור הידוע על אותו הזקן שקרא
לבניו לפני מותו ולקח זרד ושבר אותו. אחר כך הוא לקח אגודת זרדים ולא הצליח לשברם.
ראו ולמדו, הוא אמר לבניו, כשתהיו מאוחדים יחדיו, איש לא יוכל לשבורכם.
כך גם
אנחנו – כיחידים, אפשר חס ושלום ליפול ליאוש או לדכדוך, אך כשכולנו יחד מאוחדים
ומלוכדים – שום איום לא יוכל לנו !
בשבת זו – "ניצבים
וילך", נתכנס כולנו לשבת "ביחד" – שבת קרוב לבבות.
בשבת
ייתן הרב משה הגר – ראש המכינה הקדם צבאית ביתיר – שיחה לנשים ולגברים בשעה
בני הנוער מוזמנים גם !!!
אין
מילים לתאר את העבודה הנפלאה שעשו נשות ועדת חברה לקראת השבת:
ליעל הד ואורית דרי –
על השיבוץ המפרך.
ליערה – על
הפרסום המרשים.
לציפי שמואליאן –
על ההדפסות והחלוקה לתאים...
למירהל'ה,
עפרה והדסה – על עבודת החשיבה, עכשיו ולאורך השנה.
יישר כחכם !
ולדורית ימיני –
העוסי"ת הקהילתית על הרעיון הברוך, על העזרה והתמיכה – עכשיו ולאורך הזמנים
הטובים יותר ופחות.
**
בעז"ה אחרי החגים תפתח משחקיה לילדים מיגל שנתיים עד כתה ב' בניהולה של אמונה
אסולין. בימים אלו אנו שוקדים על הקמתה.
**
במוצאי שבת זו, פרשת ניצבים-וילך, נתכנס בבית הכנסת ל"מלווה מלכה" בשעה
21:15 ונעלה זכרונות על הקדוש ר' יוסף טויטו הי"ד. רצוי להעלות את תמצית
הדברים בכתב על מנת שישמשו להנצחתו של יוסף גם בהמשך. השתתפות כולנו תכבד את זכרו –
בין דוברים ובין מקשיבים.
שבת שלום של אחדות ואחוה
דרור
אזולאי
