להתחבר אל עצמינו
בתפילות לקראת יום הכיפורים אנו מרבים לחזור על הפסוק: "שיר המעלות
ממעמקים קראתיך ה'". במשמעות הפשוטה מדובר על האדם הנמצא במצוקה והקורא לעזרת
ה' שיוציאנו מהמיצר, אך הרב יהודה אשכנזי זצ"ל היה מפרש פסוק זה מתוך הסתכלות
יותר מעמיקה ולפיה בעצם שם ה' הוא הנמצא במעמקים.
המילה "מעמקים" מלמדת ששם ה' נמצא פה תחתינו ממש שקוע בתוך
המציאות, ועלינו רק לגלות את שם ה' שנמצא כבר איתנו. ולפי זה ההתחברות לענין
האלוקי אינה התחברות למציאות מופשטת הנמצאת מעלינו, אלא תחילת התשובה שלנו בימים
הנוראים היא בגילוי שם ה' המיוחד שנמצא עם כל אחד מאיתנו לפי ענינו ולפי עיסוקיו,
וכדרשת חז"ל: "בכל דרכיך דעהו".
בעשרת ימי תשובה אנו מעלים כל יום את שם ה' מעשרה עומקים עד לגילויו בחיינו
ביום הכיפורים: "כי ביום הזה תטהרו".
נתן
חי
אני לדודי ודודי לי
התעוררות
· 
בר"ח אלול עלה משה רבינו אל הר סיני לקבל לוחות
שניות ונשתהה שם ארבעים יום וירד בעשרה בתשרי שהיה אז גמר כפרה, ומאז הוקדשו ימים
אלה לימי רצון ותשובה ואמירת סליחות.
·
תוקעים בכל יום בשופר בתום תפילת שחרית לעורר את העם בתשובה.
· מר"ח ואילך נוהגים לומר "מזמור לדוד ה' אורי"
אחרי שחרית ומנחה.
· אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש
זה תפילין ומזוזות' וכל אשר ימצאו בו בדק בשאר מצוות לתקנו.
בבדיקת תפילין יש להקפיד על הדבקת הבית בחזרה כפי שהיה בתחילה.
· הכותב מכתב לחבירו מר"ח אלול ועד יוה"כ מוסיף ברכה:
"כתיבה וחתימה טובה" וכן כיוצא בזה .· דבר חשוב בתיקון דרכינו הוא גם בין אדם לחברו: תשלום חובות, החזרת
דברים ששאלנו ועוד, וכדברי האדר"ת: "בימי התשובה נזהרתי מאוד
לנקות עצמי מכל מה שאינו שלי ולרצות את חברי".
סליחות
· נוהגים
לומר סליחות מחצות הלילה או לפני שחרית. ואז יש לומר ברכות השחר לפני הסליחות.
· צריך לומר
את הסליחות והתחנונים בנחת, במתינות ובכוונה. ולכן לא טוב עושים הנחפזים באמירתם
כדי להזדרז ולומר י"ג מידות בעת שהזמן דוחק וכיו"ב. כי מה שנאמר שעדיף
מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה, הוא מהדין ולא רק כהמלצה.
אם יש בציבור חתן, אינו
מעכב י"ג מידות שבסליחות אבל ודוי ונפילת אפיים אין אומרים וכל זה בחתן שזמן
שמחתו ביום ובלילה אבל כשיש בעל ברית אז רק מעלות השחר נמנעים מודוי ומנפילת
אפיים. (הליכות שלמה לגרש"ז פי"ז)
· הנוהגים לתקוע בשופר בעת אמירת י"ג מידות, צריכים לוודא שאין
זה מפריע לשכנים הגרים בקרבת בית הכנסת ועדיין ישנים.
התרת
נדרים
· נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, ומי שלא הספיק עושה התרה בערב
יום כיפור או
מסתמך על "כל
נדרי", הנאמר בכניסת יום הכיפורים.
· יש נוהגים לבצע התרת נדרים גם בערב ר"ח אלול, ויש המוסיפים
התרה גם בי"ט באב.
· טעמים מספר נאמרו למה נקבעה
התרת הנדרים דווקא לקראת הימים הנוראים:
1. כי רוצים מראש לבטל את כל הנדרים שאנו עלולים לידור
במשך השנה כולה (יו"ד ריא).
2. כי על
עוון נדרים של צדקה אין יוה"כ מכפר עד שיקיים את נדרו.
3. כדי לטהר את הסיגים מכח הדיבור שלנו לפני תפילת
ר"ה ויו"כ.
· ההתרה באה להתיר מחוייבות האדם לקיום נדרים שאולי שכח מהם, וכן על
מנהג טוב או מצוה אשר קיים שלוש פעמים ואינו מעוניין שיקבלו תוקף של נדר.
· הרוצה להתיר נדר או שבועה הידועים
לו, צריך לפרט נדרו לפני שלושה, אשר אחד מהם בקי בהלכות נדרים.
· בעל יכול להיות
שליח עבור אשתו, בתנאי שהיא עשתה אותו לשליח. ויש שהתירו לאיש לעשות התרה גם עבור
בנותיו (מצוות הנשים סימן יז).
· ילד מגיל 12 וילדה מגיל 11 צריכים גם הם להתיר נדריהם , מאחר ויש
תוקף לדבריהם. ויש שלא חייבו אותם בזה עד שלא יגיעו למצוות (שערים
המצויינים בהלכה קכח סקכ"ד)
· ההתרה מתייחסת
רק לנדרים שבין אדם למקום ולא לנדרים הנוגעים להתחייבות האדם לחבירו.
"אחר
כל הדורות עתידים בניך להאחז בעוונות ולהסתבך בצרות
וסופם להגאל בקרניו של האיל הזה" (ירושלמי
תענית ב,ד)
נתן בן יוסף חי
הדף
נכתב לעלוי נשמת חמי ירחמיאל איתמר בן יצחק.
פנינו אל העתיד
חברי המזכירות החדשה מודים לציבור
עבור ההזדמנות שניתנה לנו להמשיך ולהרחיב את פיתוח הישוב. נעשה מאמץ עליון ליזום
התחדשות ובניה במספר תחומים. וביניהם: קליטה, בניה, חברה ורווחת התושבים.
חברי המזכירות ישמשו כנציגי המזכירות בועדות
כדלהלן:
קליטה – שמואל רקנטי (בגיבוי שלמה מילר ויעקב
הימן)
חברה – משה גולדשמיט.
בטחון – שמואל רקנטי.
נוער – עוזיאל דמארי.
נוי – יעקב הימן.
גיוס כספים – משה גולדשמיט (בגיבוי ש. מילר)
בניה ופיתוח – יעקב הימן (בגיבוי שלמה מילר)
תיירות – יעקב הימן.
גבעות – יעקב הימן.
אנו מבקשים מהתושבים לפנות לחברי המזכירות הממונים על הוועדות
על מנת להצטרף אליהן.
הגישה של המזכירות תהיה לקבוע יעדים
ברורים ולהתמקד על פרוייקטים מוגדרים תוך כדי שיתוף התושבים בתכנון ובביצוע ככל
האפשר. ברצוננו לחדש את הועדות תוך שבועיים, ובתוך שבועיים נוספים לקבל מהוועדות
המלצותיהן ורעיונותיהן לפרוייקטים.
אנו משוכנעים שעל ידי אמונה ועשייה נצליח
בע"ה להתגבר על הקשיים והאסונות שפקדו אותנו בשנתיים האחרונות. ביחד נצעד
לעתיד טוב יותר ליישובנו ולאזורנו. אין ייאוש בעולם הזה כלל !
דיווחים נוספים:
ביטחון:
·
מבצע מיגון הבתים יוצא לדרך ובע"ה הזמנות
והתקנות תושלמנה בשבועות הבאים.
·
חפירת תוואי לגדר קרובה לסיום. ובקרוב יתחיל קבלן
בביצוע גדר אלקטרונית שתקיף את היישוב ואת הנקודה.
·
בימים הקרובים יחל ניסיון של מערכת מצלמות שתתצפת
מסביב לישוב 24 שעות ביממה. הניסיון הוא ללא התחייבות כספית של היישוב. איוש
הטלויזיה בחמ"ל ייעשה ע"י נשות הישוב ובנות בהתנדבות. לאחר חודש נראה אם
המכשיר ממלא את ייעודו ואם יש בנו הכוחות לאייש את הטלויזה במשך כל שעות היממה וכל
ימי השבוע. במידה ונראה שהמכשיר אפקטיבי ואנו משתמשים בו ביעילות נצטרך למצוא את
המימון לקנייתו. כל עזרה בהתנדבות לאיוש הטלויזיה ובגיוס מתנדבים/ות מבחוץ וכן בגיוס משאבים לקניית המכשיר -
תתקבל בברכה.
גינון
·
יצא לדרך
פרוייקט הגינון ביישוב. הפרוייקט כולל שתילת עצים בשכונת בתי אגודה ושו"פ,
שיקום גן השעשועים המרכזי והרחבתו, סידור המגרשים ליד מתקן "בזק"
והמקלט, הרכבת אדניות בקירות תומכים לשכונת שו"פ, שיקום גן הפעוטות ועוד.
(בגלל ריבוי קווי ביוב ומים במדרכה של בתי אגודה, יינטעו עצים בסמוך לקירות תומכים
מעל המדרכה בתוך גינות הבתים. השקיית העצים תבוצע ע"י מערכת השקייה חדשה
שתורכב במסגרת הפרוייקט).
·
אנו אמורים לקבל תקציבים נוספים מהמועצה על מנת להמשיך
בפרוייקט גינון בכניסה ליישוב, בכיכר ולמתקן חדש לגן השעשועים המרכזי.
בניה
·
עמותת בית הכנסת
החדש תבחר אדריכל בשבועיים הבאים שיתחיל בתכנון ראשוני לבית הכנסת המרכזי ליישוב.
התושבים ישותפו בשלבי התכנון על מנת לקבל משוב.
·
על מנת ליצור מלאי של בתים לקליטה ולתת חזות מחודשת
לשכונת שו"פ – המזכירות תפנה למוסדות על מנת לקבל תקציב להרחבה ולחידוש של כל
בתי שו"פ שטרם נרכשו.
·
נבחרו קבלנים לבניית מועדון פייס לנוער וגן ילדים.
הבנייה אמורה להתחיל בקרוב.
קליטה
·
המזכירות תבקש להגדיל את התקציב של רכז קליטה למשרה
מלאה של אדם אחד לפחות.
תכלה שנה
וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה ומתוקה לכל בית איתמר.
בשם המזכירות – יעקב היימן
נעים להכיר
קליטה ! קליטה ! קליטה !
למרות הכל ואף על פי כן ב"ה קלטנו בימים אלו שתי משפחות חדשות
ונפלאות שהגיעו לישוב:
·
משפחת שדה מרדכי והלה ושתי בנותיהם מורג וטלאור
הגיעו אלינו מהישוב "פני קדם" שבהר חברון וקבעו את משכנם בגבעה 782.
·
משפחת כנרתי עמיחי ונועה וארבעת ילדיהם הגיעו אלינו מקרית משה שבירושלים. משפחת
כנרתי גרה באשקובית, הרב עמיחי ילמד בישיבה הגבוהה.
תודה רבה לברכה ימין וללאה גולדשמיט על עבודתן
הברוכה בקליטת משפחות ובועדה. במקומן הצטרפו לועדה הקיימת איילה כהן ויפעת משולמי.
כיום ישנן מספר משפחות הרוצות להקלט בישוב (גם
בשל מקומות העבודה בנושא הבטחון). בזמן הקרוב ייבחר רכז קליטה לישוב ואנחנו מקווים
שפנינו אל עבר עתיד שצופן בחובו עוד עשרות רבות של משפחות שיגיעו לישוב לחזק
ולהתחזק.
נוער... נוער... נוער...
עקב ארוסיה המשמחים, פרשה שושנה מריכוז הנוער.
אנו מאחלים לה רק טוב בהמשך הדרך. במקומה נכנסה בימים אלו לתפקיד – בת ציון כהן.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לבת ציון מכל הלב על העבודה המקסימה שעשתה במשך כל
החופש עם בני כיתות א'-ז' החל מטיול יומיים במירון וכלה בערב הפעלה מהנה ב- 777 –
גבעת ארנון ועוד... ועוד.... . בשמי ובשם הילדים – בת ציון אין כמוך !
בטחון... בטחון... בטחון...
לידיעתכם, בימים אלו הותקנו כבר מצלמות
המשקיפות אל המרחב היישובי. כרגע, יערה אלט עוסקת בגיוס נשים שיישבו מול המסכים
המשוכנים בביתם הישן של משפחת אורן. אנו מקווים שנוכל לגייס בנות שרות נוספות
שיעזרו לנו בנושא זה. נשים המעוניינות ליטול חלק בתפקיד חשוב זה, יכולות לפנות ליערה.
כמו כן, כל מי שיודע על בת שרות שעוד לא מצאה
מקום לשרות, אשמח אם תפנו לנורית חי או אלי.
קייטנה...
קייטנה... קייטנה
השבוע הגיעו אלינו בהתנדבות שתי בנות מקסימות מחיפה, רחל ולילך
גרוס, שעשו קייטנה לילדי שלוש עד חמש. תודת הישוב וההורים להן !!
כמו כן – מי שלא הגיעו אליו הפתקים עם הילדים,
או לחילופין למי ששכח – נא להעביר אלי 5 ₪ לילד עבור כל יום של השתתפות בקייטנה –
עבור הוצאות שותפות.
תודה לאסנת אלבז על העזרה בהפעלת הקייטנה.
בשורות
טובות
דרור
בשורה טובה לישוב
יום
שלישי, ה' אלול, שעה 21:00
אכן כן, בליל הפיגוע של משפחת מימרן ישנתי
בירושלים והתפללתי ותיקין בבית הכנסת של הרב מרדכי אליהו שליט"א. לאחר התפילה
נערכה ברית מילה. מיד לאחר הברית נודע לי משיחה עם אשתי שהיה פיגוע. חזרתי לרב
לבקש ממנו ולספר לו על כך. הרב אמר
לי (מבלי שרצה לשמוע לע פרטי הפיגוע כלל): נגמרו הפיגועים באיתמר ולא יהיו יותר.
כך אמר לי בעוצמה ובתקיפות רבה. וכן הרב, כששמע שאני מהסס ויש לי ספקות, אמר לי
בתקיפות: אליהו הנביא היה פה עכשיו, והאמן למה שאמרתי, ולך לשלום (לשמע הדברים היה
עד גם חברי ששון שוחט).
מקוה שזו – תפילת הצדיק – תתגשם בעז"ה,
כשנתחזק ונעלה מעלה מעלה.
אברהם
דרי
נ.ב.: את הדברים כתבתי הלילה (תאריך לעיל),
ובשנתי נגלה לי בחלום הרב אליהו כולו קורן מאושר וחיבק אותי בשמחה וחיזק שוב את
הדברים שאמר לי ואמר לי: דע לך שמצבכם הטריד אותי מאוד מאוד. והעיר הערה נוספת (בחלומי)
שישנם עדיין 20 משפחות שלא בדקו את המזוזות שלהם (לתשומת לב כולם).
אבי דרי
רחל
על פניה
חרוט תמיד חיוך בוטח ושמח !
עם אותה תנועת ראש של הסכמה – כן, כן, כן!!!
מבטך – נח בזהירות, תמיד מכבד ולא כובש.
קיבלת כל אחד בחיוב,
גם אם לא תמיד זכית לחיוך !
היית נבונה ויודעת – מבליגה ובוטחת, -
ומתמידה...
היית חיונית וחיובית – הייתה בך תנופה כזו...
מטרותייך תמיד מאוד מוגדרות,
והכל בלי להתגאות !
שיגרת באישיותך, בצורה מובלגת ומוצנעת,
את תנופתך השוברת מחיצות – לעזרה לזולת.
עלייך אפשר לסמוך.
כל עניין, תקלה ובקשה
תסודר ותבוא על מקומה בשלום !
והכל בזריזות.
כשהיית שבעת רצון ונינוחה,
היה לך צחוק כזה עם כיפוף אחורה, המיוחד לך.
היית עליזה וחברמנית ! ובקלות יכלו לגשת
אלייך.
רחל, טובת הלב,
מלאים אנו בכאב,
.... יהי....זכרך.... ברוך !!!
קומתך הזקופה, מבטך הישיר והרציני –
עלם ארץ ישראלי !!!
נריה – רענן ומנומש !
צנוע
ומנומס.
צועד קדימה בביטחה ובביטחון.
הוא יחכה בסבלנות לחבריו
ובכורסא ישב לו בנוח ובתום.
וכשפונים אליו, תמיד יענה בנעימות ובחום.
נריה שדומה לאמא רחל מאוד !!!
זריז וחכם הוא,
נריה שלא מתבלט
נחטף כהרף.
יהי זכרך ברוך !
צביקה
ילד קטן צנוע וביישן,
פניו טובות, בהירות ושערו שחרחר.
ילד קטן שנכנס בשקט בשקט וממתין לחבריו.
וכשהם פונים אליו –
תמיד מחייך הוא ומאיר להם פנים.
והם נעלמים...
לעסוקיהם הקטנים, שלווים ותמימים –
הם רצים.
טבע, בעלי חיים... לגלות את החיים !!!
ושיחות הנפש שרק להם שייכים.
צביקה, ילד טוב, מתון ורגוע ומלא תום !
צביקה, שבקושי מדבר, אך עולמו רוחש.
מתכנן תכניות, מחלק מתנות,
וכולו – מלא רעיונות.
והרעיון הגדול שלו ושל חברו הטוב,
שבו התחילו לעמול ביום-יום, בשמחה ובששון !!!
"לחדש את פינת החי שלהם, אבל הפעם –
בגדול" !!!
צביקה, שבשקט יודע לפרגן לחבר.
צביקה – חבר א-מ-י-ת-י !!!
שהשאיר את חבריו הקטנים
שביחד היו כה עמלים
ועכשיו פתאום נעצרים... ובחסרונו – בוהים.
ואנו יחד כולנו – כואבים.
זו הייתה הכרותי אתך, אמא של חברך,
שעומדת מן הצד ורואה – ומנסה לא להפריע.
שמחתי בחברות העדינה והחיובית הזו !
וחבל, חבל שהיא לא תמשיך איתנו !!??
צביקה
עדין הנפש, יהי זכרך ברוך !
אסתר מרטין מילר
רחל מבכה את בניה וכולנו מבכים אותה ואת בניה
כמעט חודשיים עברו מאז הרצח הנתעב של רחל ושלושת בניה
ויוסף טויטו שבא להצילם. בחודשיים אלו עבר עם ישראל לצערנו מקרים נוספים של רצח,
יתמות ושכול.
מכיוון שאנו מתקרבים לראש השנה ויום
הכיפורים, אני מרגישה געגועים עזים אליך רחל, אל השירה והתפילה שלך בחגים אלו במנין
ה"אשכנזי" שבו היינו מתפללות ביחד. בחרתי להעלות בכתב מספר תכונות אופי
שכ"כ אפיינו אותך והלוואי
שנלמד ללכת בדרכך ולאורך.
חסד – רחל, כל כולך היית אשה של חסד
ועשייה. מאז שהגענו ליישוב, לפני למעלה מעשור שנים, תמיד אני זוכרת אותך מתנדבת
לכל עשייה, תמיד בחיוך ובטוב לב. אני נזכרת כיצד בביתך הישן היית מארחת אותנו
לארוחות שבת וחג. כיצד בישלת בשמחה בקייטנה של משפחות איתמר בחופש הגדול. ולפני
כשמונה חודשים כשחגגנו לשמואל בננו את בר המצוה, כמובן שמיד קבלנו טלפון ממך:
"במה לעזור" – אלו היו המילים השגורות בפיך (את המילה "לא
יכולה" אף פעם לא שמעתי ממך"). כשביקשתי ממך פשטידה, כמובן ששלחת שתיים.
ובמוצאי שבת מיד לאחר ההבדלה התייצבת עם שתי בנותיך: עטרה ואביה שיבדל"א
לעזור לארגן את ה"מלווה מלכה" במדרשה.
(ליבי מתכווץ בראותי אותך רוקדת במעגל של
הנשים ונותנת יד לרחל גביש הי"ד)
תפילה – יום לפני הרצח דיברת עם אחת
מנשות הישוב וטענת שמאוד חבל שנשים מהישוב לא נוהגות לבוא לתפילה בשבת בבוקר. אמרת
לה שהכל זה עניין של הרגל, כמו שמתארגנים לארוחות שבת כך אפשר להתארגן ולבוא
לתפילה (גם אם יש ילדים קטנים).
כבר הזכרתי בראש הכתבה איך היה נעים לשמוע את
קולך מתנגן בר"ה ויוה"כ בתנועות המיוחדות שלך בתפילה. תמיד הקפדת להשאר
ל"יזכור" – קטע קטן של הזכרת נשמות על אביך שנפטר בטרם עת.
חינוך – רחל, כולך היית אמא למופת,
מחנכת את ילדיה בנחת לעצמאות ולעזרה לזולת. חוץ מחינוך ילדייך הפרטיים, התנדבת לו.
הורים ומס' שנים עמדת בהצלחה מרובה בתפקיד יו"ר ו. הורים באלון מורה.
בשיחתי האחרונה עימך דברנו על נושא חינוך
הבנים בביה"ס לבנים באלון מורה, דיברת על הקייטנה שמתארגנת בקיץ ועל השינויים
הדחופים שיש לעשות ולשפר. (מעניין להזכיר שאף פעם בנסיעותייך הרבות לאלון מורה לא
הסכמת ללבוש שכפ"ץ, זה היה נראה לך מיותר לחלוטין...).
רחל, העלתי מספר נקודות שאיפיינו אותך בבחינת
מעט המחזיק את המרובה. תמיד נזכור אותך, את החיוך שלך, את טוב ליבך. היית תמיד
מה"נעלבין ואינם עולבים".
נמשיך ונתגעגע לבנייך שנקטפו יחד איתך: נריה
– החייכן, צביקה
– הרציני וטוב הלב, ואבישי -
המתוק.
הלוואי ונזכה ללכת לאורך.
"ומחה ד' אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר"
כותבת בדמע
שושי
אודסר
סוד ארץ שכם
לאחרונה אני
שומעת רשרושים של ספק על עצם שהייתנו בישוב הנפלא שלנו. סופרים משפחות עוזבות,
סימני שאלה חרוטים אצל פלונית ואלמוני. שמעתי אבל היה קשה לי לשמוע: "הארץ
אוכלת את יושביה". שמעתי: "מה קורה לילידם שלנו", ועוד דברים מסוג
זה.
גם לי יש כמה שאלות:
·
כשהגענו לישוב הרגשנו צורך עיקרי בבניין הארץ עם
הרבה משימות עוד לפנינו ???
·
חשנו שטוב יותר יהיה לכולנו אם נחיה בכל מקום בארץ,
במיוחד פה ???
·
מה בדיוק גרם לנו להוציא את הרוח מהמפרשים ?
יש לנו בדיוק אותם אתגרים ! (ויותר)
נכון, כגודל האתגר – גודל הקושי. יש לנו
התמודדויות עם חומר (או חוסר חומר) – חמור. בעלי מחלוקת – המלך ירבעם. ורוצחים –
לא חסר את מי להזכיר. האתגרים מושכים אליהם גיבורים גדולים – זה אתם. ובכלל
"המצב" אמור להיות גורם להגברת הגבורה של הלוחמים (שמעון ולוי) – נראה
לי שאלו ילדינו.
גם ליעקב אבינו היה קשה מאוד כאן, מכל
הבחינות, אבל שבטי יה התמודדו בעזות ובקדושה על המקום הזה. היה המון מה לעשות.
במדבר קיבלנו מן משמים, הגענו לשכם (עיר
הברית), מקור שפע הארץ, וקיבלנו תורה שוב, מתוך רצון, כשאנחנו עומדים על ההר
והתורה יוצאת מתוך עמק שכם.
המציאות של שכם היא אתערותא דלתתא – מה שנקרא
היום יוזמה.
"כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש
הוא" (יהושע ה,טו). עם ישראל באו לרשת ארץ אדמת קודש – ארץ שכם, בירת יוסף
הצדיק, אשר נחלתה היא עיקר ברכתה של ארץ ישראל – מקום כרוך בעשייה.
המן כבר לא נופל כל הזמן, אנחנו צריכים לשמור על איזון בין החומר והרוח. לפעמים זה
נראה על פני השטח שלא הכל הולך כמו שאנחנו רוצים...
הזמן הגיע ללבן את זהותנו. מה אנחנו באמת
עושים פה, ובשביל מה ? אנחנו נזכרים בתקופות קדומות ומנסים להתגבר על מחשביות
שניות, על ביקורת, פירוד. אלא לתקן, כן ! גם אנחנו קדושים ועלינו לתקן. לא סתם ה'
שתל אותנו כאן ובעזרתו בנינו ישוב לתפארת.
תהיו גאים ! זה לא הזמן לרפיון, אלא הזמן להשכים
ולהתעורר מחדש. ולא ליפול לבור !...
יוסף, בעל החלומות מתייחס ברצינות לחלומות
שלו. בואו נתייחס לחלומות שלנו ! כשיוסף בשיא העשייה שלו האחים לא מכירים אותו.
חברים יקרים ! כל אחד עושה את העבודה שלו ומה שמתאים לו. מעכשיו נעשה את זה יותר
טוב, נקשיב יותר לילדינו, נחייך יותר ונסתכל יותר בעין טובה.
יוסף אשר לאורך כל הניסיון שלו מגלה יציבות
בעזות וקדושה, מגלה בסוף ימיו את זהותו הלאומית – עצמות יוסף חוזרות הביתה. כאן
הבית של יוסף.
חברינו הי"ד הם סמל לעבודה ועשייה
במסירות נפש וגוף. באהבה נזכור אותם תמיד ונדבק במידותיהם, ונאסוף עצם לעצם עד
שבאמת נהיה לגוף אחד ובעזת ה' ינשוב בנו את רוח הנשמה. נעמוד ונהיה גוי קדוש
בארצנו.
בשורות טובות
לאה גולדשמיט
