ל"ג
בעומר: יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי
הגבורה העילאית
של תלמידי רבי עקיבא, והגבורה הצפונה של קדושי הקהילות – מתחברות יחד באוצר הרזים
של ר' שמעון בר יוחאי . (מגד ירחים לראי"ה זצ"ל)
תלמידי רבי
עקיבא מבטאים את הגבורה בצורה אקטיבית. קדושי הקהילות שרבים מהם נהרגו באירופה
עקד"ה בימי הספירה, הם מגלים את הגבורה הצפונה בדרך של פאסיביות בהתכנסות
פנימית, ואוצר הרזים של רשב"י זוהי גבורת פנים-שבפנים, רז נצח ישראל.
ויש כאן שלושה
תמרורים: העבר המזהיר בגבורתו
העילאית, ההווה במצב הגלות בגבורתו
הצפונה, ואוצר הרזים של רשב"י הוא חזון העתיד הנשגב.
(עפ"י ביאורו של הרב עוזי קלכהיים)
מדורות בל"ג בעומר על
שום מה ?
·
האירועים הנזכרים ביום זה: תלמידי רבי עקיבא פסקו
למות; החל לרדת המן במדבר; רשב"י ובנו יצאו מהמערה; פטירת רשב"י וגילוי סודות ה"אדרא זוטא" ופטירת
הרמ"א.
·
מרבים ביום זה בשמחה, ואין אומרים בו תחנון וכן
במנחה שלפניו.
·
ביום זה נוהגים להדליק נרות בבתי הכנסת ובכל בית
ישראל – לכבודו של רשב"י. (לוח א"י)
·
ביום זה נוהגים לשמוח וגם להדליק מדורות, וטעמים
רבים נאמרו בדבר, בנוסף לטעמים לעיל:
# לפי שביום זה, שנפטר בו רשב"י לא שקעה השמש עד שרשב"י
סיים ללמד את סודות האידרא קדישא.
# וכן שבעה שבועות הספירה הם כנגד ז' קולות שנזכרו בתהילים
כ"ט, והשבוע החמישי הוא כנגד "קול ה' חוצב להבות אש".
# ועוד שהיו המדורות זכר למשואות
קידוש החודש שהדליקו למרות איסור הרומאים, וקבעו זאת דוקא ביום ההילולא של
רשב"י משום שהיה מעודד למרוד ברומאים והלך בעקבות ר' עקיבא רבו, שהיה נושא
כליו של בר-כוכבא, ובאו מדורות אלו לרמז על חרותנו ופדות נפשנו מכל שלטון זר.
# וכן ביום זה הסמיך רבי עקיבא את
חמשת תלמידיו וביניהם רשב"י. והם לא מתו כקודמיהם והם הפיצו את התורה בישראל.
# ועוד טעם לשמחה ביום זה שבו החל
המן לירד לישראל במדבר.
·
צריך להזהר בליל ל"ג בעומר מבין השמשות והלאה
שלא יאמר "היום ל"ג בעומר" עד שיספור בברכה.
·
אסור לכהנים להכנס לבנין קבר רשב"י, אבל מותר
להם לעלות על גג הבנין דרך המדרגות החיצוניות. בת כהן וכן אשת כהן מותרות להכנס
ואפילו הן מעוברות. (יו"ד שע"ג ב'. וכן ש"ך שם
שע"א סקי"א).
·
ספרדים נהגו להחמיר באיסור תספורת עד יום ל"ד
בבוקר.
·
יש נוהגים ללמוד מדברי תורתו של רשב"י בלילה
זה, ויש שלמדו בציבור שבחי הרשב"י המפוזרים בזוהר ובאידרא, והוא מנהג יפה.
·
נוהגים לשיר את הפיוט "בר יוחאי" אשר
חיברו המקובל רבי שמעון לביא בעל "כתם זהב" על הזוהר, ואשר היה מגולי
ספרד שהגיעו לטריפולי. חכמי הקבלה מצאו בפיוט זה סגולה נפלאה להארת הנשמה.
·
בדורות שעברו לא ציינו יום זה בעסק גדול ורק נהגו
לעשות הדלקה בקבר רשב"י והאדמורי"ם היו עורכים בו שולחן. וילדי
ה"חיידר" באירופה היו יוצאים בו לשדה ויורים חיצים. אך בימינו, עם
חזרתנו לארצנו, עת הולך ומתפשט זוהר תורת רשב"י, הפך יום זה לחג לאומי של
ממש, וסימן טוב הוא לבאות.
הרב נתן חי
נדפס
לעילוי נשמת ברוך בן זלמן אודסר ז"ל.
לזכרם של בני משפחת גביש
נכתב ע"י אסתי לסר מאלון מורה
ושם, בצל השכינה,
מצויים כבר כולם.
מלאים זיו ומפיקים אור.
וזרועותיהם פורשים הם לקבל
אל חיקם
חדשים מקרוב באו.
וניגשים במבוכה סבא יצחק
ובתו רחל,
ורבי דוד ורב סרן אברהם –
אדי"רי המעש.
וקול נשמע שם למעלה:
אורחים של כבוד !
אורחים של כבוד !
וניגשת רחל, ראשונה למלכות
ומכירה ויודעת הגמול
והזכות
רחל: אמי, אהובה ויקרה,
אחותי לצרה,
בדמי ימי, כמותך
באתי אצלך.
בביתי בוכים יתומי
מנין אשאב תנחומי ?
רחל אמנו:
שתינו הותרנו בנים ארזים,
בפלך שתיקה אוחזים,
בהדר וצניעות נועזים.
בואי עמי, תפילותי בך
תומכות,
כי עודנו בדרך, והולכות והולכות
בלב כיסופים ותפילת אמהות
בואי אחות בואי אחות.
ובפינה בה כסאו של מלך
ישראל
יושב נעים הזמירות ומהלל.
דוד המלך:
יבוא ויכנס נא ידיד נפשי
המוכשר
ממעלות הלוויים מתנגן בטעם
ושר.
דוד: אמור נא לי אחא, דוד מלכי
האומנם נֶאֱמַר לשירת חיי: היפסקי ?
האם
כל אותם ניגונים של תורה
שָבְתוּ ואבדו ועלו בסערה ?
האם תם הכל ונותר רק שיר של שכול ?
איני יכול ! איני יכול !
דוד המלך:
אך שירך לא ייתם לעולם לעולם,
הרי מתנגן הוא בפי הבנים.
ולרינתך הם עונים, הם עונים,
וצלילי אהבתך עליהם משוכים
גם אם הם בוכים, גם אם הם בוכים...
ואברהם, גיבור חיל, עז ונעים,
לבוש במדי הנצח המופלאים.
הטוב שבמובחרים,
מלאכי שרת מקנאים לו ושרים:
אהוב י-ה, אברהם
התם, המושלם.
אברהם:
בפקודה לכאן באתי ומי בא עמי
מלווה אנוכי לסבי, אבי ואמי.
אך עלי אדמה מלחמה עוד ניטשת,
וצריכים שם את בעלי הגבורה העיקשת.
אברהם אבינו:
בני אברהם, אל נא תהיה כה נחפז,
יקרת לי מאבני חן ומפז.
אֲשַבֶּצְךָ באדרתי, אדרת האמונה.
לכבוד לי לשהות עמך בצל של שכינה,
חיילים שכמוך הותירו מורשת
של רוח ועוז – אנשי עשת.
אברהם: אך שומעת אזני קינת נעמה
וחפץ אני לסעדה ולנחמה.
אברהם אבינו:
הסכת נא ושמע, את זו הגיבורה,
בהבטחת ה' לי נתלית בעומק צערה.
ורחש נרגש בשמים עבר
כשסבא יצחק אל משפחתו חָבַר.
הן זה הוא הסב, כפוף הגב,
שכאן, בשמים, דרך אגב,
כבר נמנה צערו, נספרו דמעותיו,
איך קם ועלה מִשׁואה נוראה
וממנה בנה משפחה מוּפלאה.
סבא יצחק:
ומה תשובה לי יתנו במרומים ?
על ברית שכזו – רוויה בדמים ?
"אותו ואת בנו" וכי לא כך נאמר ?
ואותי ואת בתי ונכדי – איך אפשר ?
יצחק אבינו:
בטח נא, סבא, טהור וקדוש
לעתים עלינו לכוף את הראש.
בטח נא, עולה תמימה שכמותך
עמוק בלבך הצפן שאלתך
כי לא לנו בעלי הנסיונות
לתהום ולהעלות הטענות...
ושם, בצל השכינה מצויים הם כולם
מלאים זיו ומפיקים אור עולם
וסבא יצחק ורחל בתו ורבי דוד ורב סרן אברהם
גם הם כבר עמם:
אורחים של כבוד.
איתמר על
המפה
יש תיירות באיתמר
אם
חשבם שמישהו קופא פה על השמרים, או שמא התייבשו היוזמות והרעיונות , אז דעו לכם
שטעיתם בגדול. יש אנשים שהמוח היהודי שלהם ממציא להם פטנטים. וגם בתקופה זו בה כל
טיילן ממוצע חושב פעמיים אם לצאת בכלל מהבית, יש כאלו החושבים בגדול איך להפוך את
איתמר לאטרקציה תיירותית בקנה מידה ארצי. אז כל מי שרוצה לא לפספס את הרכבת
ולהספיק לעלות בזמן על הגל, כדאי לו שייבנה כבר צימר בחצר ביתו.
בשנה האחרונה,
בשקט בשקט, בלי שאף אחד שם לב, סייר פה יהודי בשם יובל שחף שהוא מומחה בקידום
פרוייקטים בתחום התיירות.יובל אסף חומר רקע, סייר בשטח, נפגש עם מספר תושבים
וגורמים אחרים הפעילים באיזור ובנה פה תכנית לפיתוח התיירות. והכל בגיבוי
"חממת התיירות" בשומרון (יש דבר כזה!)
הרעיון לחשוב על
איתמר כמוקד תיירות נבע מכך שבמתחם הישוב ועל רכס גדעון קיים ריכוז של אתרים
ומוקדים, שהינם בעלי פוטנציאל תיירותי ועניין למבקרים ממגזרים שונים. הנוף על הרכס
עצמו והמראה הנשקף ממנו, יפה וייחודי בכל עונות השנה. בהיותו נישא מעל סביבתו,
עטור בקעות פוריות וירוקות, היווה תמיד האזור בסיס ויעד לביקורים. זאת למרות שלא
"נחשף" כאחד מאתרי התיירות העיקריים בשומרון. באיתמר נמצאו 16 (!) אתרים
ומוקדים תיירותיים הפזורים על הרכס . "קונספט" שיווקי זה עשוי ליצור
עניין בכמה מגזרים של תיירות ובמיוחד באלה השוחרים "תיירות אקולוגית (המתפתחת
יותר ויותר בעולם היום) ותיירות טבע ונוף באזורים חדשים-בתוליים, שעדיין לא ניזוקו
ע"י פעילות פיתוח נרחבת.
האתרים
הבאים אותרו כבעלי הפוטנציאל התיירותי היחסי הרב ביותר מן האחרים לפיתוח בשלב זה:
- מתחם
תל חייא / "גן הלל" (ואתר ההנצחה לגלעד זר המוצע במתחם זה)
- שתי
תצפיות על גב הרכס (866 – מצפה שלושת הימים, ו-851)
- חוות
"גבעות עולם"
- חוות
אלון צימרמן
- מדרשת
"אור צבי"
באופן
כללי ניתן לתמצת את הנושא התיירותי באיתמר כשילוב בין הנוף וההיסטוריה במרחב,
לפעילות החקלאית המיוחדת במינה, או בניסוח מקצועי: מתחם תיירותי/חקלאי ייחודי, בסביבה
נופית איכותית, ובקיצור: כפר חקלאי – תיירותי. והכל
בהשקעה של כ 350 אלף דולר שזה סכום בסיסי שיכול להגביר את האטרקטיביות של המרחב,
ללא "עול כלכלי" שעלול ליצור סיכון ומחוייבויות רבות מידי, בשלב זה.
האפשרויות
המעשיות לפיתוח בשלב זה, מתמקדות בנקודות הבאות:
- מתחם
תל חייא – לקליטת מבקרים ולפעילות חינוכית ולהקמת אתר הנצחה לגלעד זר – האזור
הנמצא בשיפולים המערביים של תל חייא, נבחר כאתר לפיתוח סביבתי כ"גן
לימודי חווייתי", בו יפותחו "טרסות" חקלאיות עם צמחיה מקראית
ואלמנטים נופיים משלימים, אשר ייצרו מוקד משולב תיירותי/לימודי/תעסוקתי,
ובשילוב זיקה הסטורית ע"י שילוב התל במכלול.
- פיתוח אחת התצפיות (כנראה "מצפה
ימים" – 866)
- והקמת
"סוכת
אירוח" מרכזית, בסמוך לכניסה הראשית לישוב או
במתחם גן הלל, שתשמש כמוקד לריכוז המבקרים, למתן הסברים ואולי גם כמקום
למכירת מוצרי חקלאות ודברי אומנות.
הקמת נקודת תיירות באחת החוות החקלאיות, כנראה שלא כל כך מעשית
בשלב זה, כי קיימת אצל בעלי החוות התלבטות האם להיכנס לנושא זה.
אז זהו, יש לנו
פה כפר חקלאי-תיירותי על אמת. אז מה ששמעתם הפעם בתשקורת, יכול להיות שיהיו לו
ידיים ורגליים. ואם אתם רוצים לעזור להצמיח לזה קצת בשר אז בואו למפגש שעתיד
להתקיים בקרוב (ראו מסגרת).
סיכמה: נורית חי
תרבות... תרבות... תרבות... תרבות... תרבות... תרבות...
מיום העצמאות ועד יום ירושלים
יום
העצמאות:
ראשית, תודה רבה לכל מי שלקח חלק בהכנות ליום העצמאות,
לועדת תרבות ולכל המתנדבים, ובמיוחד לנוער היקר שקישט, ערך וטרח. הטקס לפתיחת יום
העצמאות במגרש היה מרשים, מכובד
ומרגש. אחר כך ירדנו לתפילה חגיגית ומיד אחריה סעודה בחדר האוכל של המדרשה,
כאשר הכל מעוצב בטוב טעם ובסגנון מתאים למועד בידיה האמונות של הגר. גם השיחה
שניתנה בלילה בנושא גוש עציון במלחמת העצמאות היתה מעניינת ותמציתית ושמחנו לראות
הרבה בני נוער מתעניינים וקשובים לשיחה. ראינו שהקשיים והנסיונות שאנו עוברים
בימים אלו הם כאין וכאפס לעומת מה שעברו תושבי הגוש לפני 54 שנים.
ח"י לאיתמר
מתוכנן לשבת פרשת שלח (כ"א סיון). מי
שמוכן להטות כתף ולקחת חלק בהתארגנות לשבת, נא להודיע לשרי. אנו זקוקים להרבה מתנדבים.
לא לשכוח להזמין הרבה אורחים. אנו מכינים הרבה
דירות שאפשר יהיה לארח בהן.
ל"ג בעומר
·
נסיעה למירון
בהרשמה מראש אצל שר"י (30 ₪)
- צעדת חב"ד בשעה 10:00.
- יום כיף לבנות כתות ג'-ח' באולפנת רעות !
בתכנית: סדנאות יצירה, מתנפחים, ארוחת צהריים
על האש !, להטוטנים ועוד ועוד.... האירוע חינם – לילדי השומרון.
הסעה: 40 ₪ לבת. יציאה בשעה . 10:00הרשמה אצל שרי עד יום ראשון.
- משחק משפחות רכוב "מחפשים את המטמון" לכיוון
הגבעות. יציאה בשעה 15:00 מהכיכר.
בסיום המסלול הפתעה לכל המשתתפים ופרס לקבוצה
הזוכה.
יום ירושלים
- שיחה מפי הרב חנן פורת ! ביום שני כ"ד אייר
בשעה 20:45 בבית הכנסת (5 ₪ במיסים).
- ערב שירה לנשים ונערות – ביום רביעי כ"ו אייר בשעה 20:45 בבית משפחת משולמי (יפעת) עם
האקורדיוניסטית אורנה דן.
הסעה בשעה 20:30 ו 20:45 מהכיכר. נא להביא
כיבוד קל. (10 ₪ במיסים)
להתראות
- ועדת תרבות
ארץ אשר לא תחסר כל בה
בישוב איתמר שבלב השומרון,
תמצא כל דבר בזמן הנכון.
אם תקלה התגלתה במכונת
הכביסה,
וטכנאי מבחוץ להשיג – את
מנסה,
אל תחפזי להרחיק בחיפוש,
כי טכנאי מקצועי תמצאי
בישוב.
שלום חמו מגיע חיש קל
והבעיה פותר – וחסל !
ואם במזגן התגלתה בעיה
גם שם הוא מוצא בזריזות
התקלה.
וכך בכל תקלה ביעילות
יטפל:
בתנור, במנורה, במייבש,
במקרר.
ואם המחשב בוירוס ניתקף
רמי אודסר יתקנו בחטף !
ואם לשפץ את הבית רצונך,
גדי טנא יעמוד לרשותך.
ואפילו רצף נמצא בישוב
ירון כרובי מ-851 – זה
חשוב !
אז למה לפרנס אנשים מבחוץ
?
אם יש בישובנו כל מה שנחוץ
כי על ישוב איתמר נאמרה
האימרה:
"ארץ אשר לא תחסר כל
בה" !
שרי
האומנם חזרנו ליוסף ?
הרב אליקים לבנון רבו של
הישוב אלון מורה פרסם בימים אלו דף לתושבי הישוב. מן הראוי שהדף יראה אור גם בעלון
איתמר.
ימים אלה, ימי זכרון הם לנו לחללי צה"ל
מחד, ולנצחון הכיבוש והקמת מדינת ישראל מאידך.
כולנו שמחים על כך שבימים אלה חזר
צה"ל לשלוט בשכם, ובקבר יוסף. הכמיהה להתפלל על קברי אבות, היא משאלת לב ונפש
של כל אחד מאיתנו.
עם זאת, חובה עלינו לזכור מספר
נקודות:
א. הכניסה
לשכם בכלל ולקבר יוסף בפרט כרוכה, בלי כל ספק, בפיקוח נפש. עדיין אורבים צלפים
צמאי דם.
ב. אחת
הסכנות שהננו מקבלים עליהם דיווח היא סכנת חטיפת ישראלי, חי או מת, לצרכי מיקוח.
ג.
הדרג הקובע בשאלת הכניסה לקבר יוסף הוא הדרג המדיני,
אשר כרגע לצערנו, קיבל החלטה, שלא לאפשר כניסת מתפללים לקבר יוסף.
ד. עלינו
להפעיל את כל הלחץ על ממשלת ישראל, שתתיר כניסה מבוקרת ומסודרת, לפחות פעם או
פעמיים ביום, בפיקוח צבאי, כדי שנוכל לחזור להתפלל על ציונו של יוסף הצדיק.
ה. בשום
פנים אין להפוך את שאלת הכניסה לקבר יוסף לעימות עם הצבא, כולנו מחזקים את ידי
צה"ל במלחמתו ובהצלחתו בטרור הפלשתינאי, והננו אסירי תודה על מסירות הנפש
שמגלים הקצינים והחיילים כאחד.
ו.
סגולתו של יוסף הצדיק היא באיחוד ליבות ישראל,
וח"ו לא נתפתה לגרום למחלוקת בשל כך.
ז. יחד,
נעמוד כולנו, ונדרוש וגם נזכה לחזור אל יוסף לנצח !
הרב אליקים לבנון
דמוקרטיה או כפייה אנטי דתית
בתקופה האחרונה אירעו מספר מקרים
באיתמר של פעילויות ומפגשים משותפים של ילדים וילדות, נערים ונערות. חלק
מהפעילויות האלו תפסו טרמפ על אירועים מאורגנים מטעם ועדת תרבות או ועדת נוער (שוק
פורים, מסיבת יום העצמאות). וחלקם באופן ספונטני ובצורה הפגנתית במקומות ציבוריים
ביישוב . בצורה שאינה לרוח היישוב ואף לא לרוח הורי הילדים ובני הנוער היוזמים את
הפורומים האלו.
ביום שני האחרון התקבצו קבוצה של
ילדים וילדות, נערים ונערות לפעילות משותפת במגרש הספורט. כמה מבוגרים יצאו מבית
הכנסת וגערו בילדים.
מי שחשב שמילים אלו הספיקו כדי לגרום לנערים
להבין שמעשיהם אינם לרוח היישוב והתושבים
אינו אלא טועה. למערכת העלון הגיע מכתב שחתומים עליו "קומץ
נערים" המדבר בעד עצמו. חלק מן המכתב אביא פה כלשונו. את סוף המכתב השמטתי
מכיון שקומץ הנערים הצהירו בו במפורש שהם מוכנים לעבור על ההלכה כדי לדבר עם בנות
(דבר שאינו ראוי לפרסום בעלון של ישוב תורני).
התלבטתי רבות אם לתת מקום בעלון למכתב
שנכתב על ידי "קומץ נערים" (כפי שהם חתמו עליו) שאינו מייצג את כלל
הנוער, שהוא נוער איכותי ואיכפתי ומוכן לעזור ולתת יד בכל תחום ביישוב, ואינו מתנה
את השתתפותו באירועים בכך שגם בני המין השני ישתתפו בו. לבסוף החלטתי לפרסם המכתב
עם דברי רקע כדי לעורר את ציבור ההורים ואנשי החינוך ביישוב לשים לב ש"קומץ
נערים", שאינו מייצג ומהווה אחוז מבוטל מקרב בני הנוער, מנסה להשתלט על רוח
היישוב והכיוון התורני שלו, ולכפות את דעתו על ההורים ואנשי ועדת תרבות הרוצים בסך
הכל "שקט תעשייתי". אז הורים אנא גלו עירנות.
נורית חי
ולהלן המכתב:
בנים בנות ביחד ?
לפי דעתי הישוב לא צריך להיות נפרד
(בנים-בנות), זה מה שגורם לחלק מהנוער לשנוא את הדת.
ומה שקרה ביום שני האחרון במגרש (ששיחקו
ביחד וראה את זה אדם מבוגר וקרא לכל המבוגרים מבית הכנסת, כדי שיבואו לראות מה
ילדי איתמר עושים).
לפי דעתי, גם אם זה אסור לא צריך לעשות
בלגן מקסימום שיגידו להורים והם יטפלו בהם.
......
.......
בתודה
ובתקווה שתבינו
קומץ נערים
תגובה נוספת מפי אחת האמהות לארוע שהתרחש במגרש:
מגרש ספורט נוסף לבנות
חברים יקרים !
ברצוני להעיר את תשומת ליבכם לאשר קרה בישוב
השבוע: תושב הישוב עבר ליד מגרש הספורט בדרכו לתפילה, ונוכח שהנוער משחק בו מעורב.
הוא ניזעק לביה"כ וסיפר זאת לשאר הגברים, שעלו למגרש וכעסו על הנוער....
אני מצדיקה ומבינה את זעזועו של התושב, וברור
שבישובנו אין מקום לפעילות מעורבת – בנים/בנות.
אך מאידך, יש צורך להבין את צרכי הנוער בישוב
. ובמקרה זה את צורך הבנות במשחקי ספורט. הבנות רוצות לשחק והישוב אינו נותן מענה
לצורך זה. ביקשנו בעבר מספר פעמים ממזכירות הישוב להקצות ולהכשיר מגרש ספורט לבנות
(ואני יודעת שגם ו. נוער עשתה זאת בעבר), מפני שמגרש הספורט היחיד שבישוב, משרת את
כל הגורמים בישוב, הווי אומר: ת"ת, חיצים, בנים וגברים – ומה עם בנות הישוב ?
בכל מצב ומקרה הבנות תמיד צריכות לוותר !?
אם אנו מבקשים שלא יעשו דברים אסורים בישוב,
חשוב גם לעזור כדי שלא יעשו. חשוב לא להביא את הבנות למבוי סתום: "אסור !! –
ותסתדרו עם זה". הבה ניתן להם מענה לצרכיהם. ובמקרה זה, זהו צורך מובן
ולגיטימי, נכשיר להן מגרש ספורט כדי שתוכלנה לשחק בו, גם בהתאם להלכה.
אני חושבת שזהו צורך מספיק חשוב לישוב, שמצדיק
הקצאת כספים ככל אשר ידרש.
כל טוב – ברכה
ימין
