דבר הרב: העמלים עם הציבור
ידועים אמנם
השחיקה הגדולה והמרורות שסובלים מהם פרנסי הציבור, כדברי חז"ל: "כמדומין
אתם ששררה אני נותן לכם – עבדות אני נותן לכם" (הוריות י,
ע"א). אבל מאידך, ראינו כי חכמים העלו על נס את מעלתם של
העוסקים וטורחים בעניני הקהל וכפי שמובא בירושלמי (תענית
א,ד), שכיון שאדם מתמנה פרנס על הציבור ונמצא נאמן - כל תפילותיו שמתפלל עבור הציבור נענות מן השמים.
בענין זה כתב
המהרש"ם בספרו משפט שלום, שאם הציבור מחליטים למנות אדם לתפקיד ציבורי, אין
ראוי לו לסרב מלקבל על עצמו מינוי זה. והסתמך על הגמרא (ברכות
נה.) האומרת שמי שנותנים לו ס"ת לקרות ואינו קורא – מתקצרים ימיו. ודימה
את קבלת התפקיד הציבורי לקבלת ס"ת לקריאה. ובהקבלה מצאנו במדרש רבה (קדושים
פכה), כי מי שנתמנה פרנס על הציבור מאריכים לו ימיו ומסלקים מעליו גזר דין של
מיתה.
והגדיל לעשות
הרשב"א בתשובותיו (ח"ג סי' תיז) שקבע כי
אם ציבור מינה אחד מהקהל לתפקיד של נבחר ציבור או לכל מנוי אחר והוא מסרב לקבל את
המנוי, רשאים לכופו לכך. וכן כתב החכמת אדם (כלל קמז
סע' כט) שאדם שהציבור רוצים וחפצים למנותו גבאי – יש לו
לקבל עליו.
נתן חי
ממקיף לניקף
מדור קבוע בענייני הערוב בעריכת ר' מנחם גורדון
(באישור הרב נתן חי שליט"א)
פתרון החידה מהעלון
הקודם
כזכור,
בפעם הקודמת שאלנו: האם יש ערוב בשער הישוב ? ואם לא, היאך ערוב הישוב כשר כשהשער
פתוח ?
קיבלתי מספר
התייחסויות, ותמציתן הוא, שאין חוט צורת הפתח בשער ולכן כשהשער פתוח, לכאורה יש
פרצה גדולה יותר מעשר אמות הפוסלת את כל הערוב. אבל הגמרא (ערובין ו:
ועוד) אומרת שירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה, היו רחובותיה רשות הרבים.
מוכח משם שעצם התקנת השערים בפתחים, אפילו אם לא היו ננעלים אלא לעיתים, הרי אין
כאן רשות רבים פתוחה שרבים עוברים בה.
אמנם נחלקו
הרמב"ם והרא"ש (ר' גמ' ערובין דף ו' ושו"ע סי' שסד) אם די ביכול להנעל או שצריך שאכן ינעל
בפועל. אך ברור שאצלנו המצב מספיק בוודאי לכו"ע , שהרי בדרך כלל השער נעול,
רק הוא נפתח למעבר רכב וכו' ומיד נסגר.
ור'
מש"כ בזה בספר מלומדי מלחמה לרב רבינוביץ שליט"א, וכן מש"כ הרב
רונצקי שליט"א בספרו "כחיצים ביד גיבור" ח"א עמ' 88 (דעת
החזו"א שיש להחמיר היא רק כשהשער עושה את המקום מרה"ר לרה"י, אבל
בתוך הישוב ממילא אין רה"ר)
לסיכום:
הערוב קיים ותקין אף על פי שהשער נפתח לפעמים, אפילו אם נפתח ליותר מעשר אמות
ולמרות שאין בשער צורת הפתח.
ועתה
שאלה לפעם הבאה:
"אין
להוציא את העלון במקום שאין ערוב. אף במקום שיש ערוב, רצוי לטלטל את העלון רק
ע"י ילד קטן" – לשון כזו הודפסה בכל גליון של עלון אל המעיין, לרמוז לנו
על הבעיתיות של הערוב.
האם
אכן הערוב שלנו באיתמר גרוע, ומועיל רק מחוסר ברירה ?
בכלל,
האין זה תמוה שע"י כמה בזנטים או עמודים, עם חוטים עליהם, אומרים שהישוב סגור
מכל צדדיו ?
מקורות לעיון:
1. להסתכל בערוב בשטח. 2. שו"ע
סי' שסב סע' י. 3. משנה
ברורה סי' שסד ס"ק ח. 4. ספר הלכות ערובין, נספח לפרק א.
הזוכים
מהעלון הקודם:
מעלון
פרשת במדבר זכו שני בחורי החמד ישראל ואברהם אביטן. הם קיבלו זיכוי בסך 20 ₪
לקניית ספרי קודש !!
מי
יהיה הזוכה בפעם הבאה ? תשובות להגיש לי – אפשר אפילו בעל פה.
שתי בקשות לי
א.
קרה כבר פעמיים שחוט צורת הפתח נחתך בעת מעבר רכב
ואז נקשר מחדש ע"י אנשים נחמדים ואכפתיים, אך לא בקיאים בהלכה. התוצאה – כל
הערוב היה פסול וקשה היה להבחין בכך. לכן, אנא, בכל מקרה חיתוך חוט צורת הפתח, אנא
להודיע לי.
ב.
דרושים לי משטחי עץ וחביות.
אפשר להשיג אותי בטלפון: 397253-055
מנחם
משולחנה של רכזת הקהילה
1) מכרז לרכז/ת קייטנות של ילדי הגן ובית הספר יצא
בימים אלו:
תאור התפקיד:
·
ריכוז צרכים לתכנון ותיאום הקייטנה
·
הנחיית והכוונת צוות מדריכים.
·
אחריות כוללת על פעילות הקייטנה (כולל תיאום עם
גורמי חוץ לאירועים מיוחדים)
·
תכנון וביצוע התכנית על פי הצרכים המוגדרים.
·
ניהול כספי הקייטנה
כישורים נדרשים:
·
בעל/ת גישה לילדים, אהבה, גמישות וראש גדול.
·
בוגר/ת 12 שנות לימוד.
·
בעל ידע/רקע/ניסיון/ בהדרכה או ריכוז.
·
בעל/ת יכולת ארגונית והפעלת צוות מדריכים.
שכר: עפ"י
כישורי המועמד/ת
הצעות בכתב יש להגיש עד ליום שלישי י"ט
בסיון בלבד, למשרד היישוב ולציין ע"י המעטפה: "עבור רכז/ת קייטנה".
בנוסף: בנות כתות י"א-י"ב מוזמנות להגיש
בקשות להדריך בקייטנה.
2) מחפשים תעסוקה חינוכית לבניכם
בשעות אחר הצהריים ?
נפתח חוג קריאה בטעמים לספרדים, אשכנזים
ותימנים, לבנים בגילאי 9-12. החוג יתקיים פעמיים בשבוע. החוג עולה 40 ₪ לילד.הנחה
תנתן למשפחות עם מס' רב של ילדים שישתתפו. נרשמים עכשיו אצלי !
3) בשיתוף
עם ועדת חברה יתקיים ערב שיח קהילתי לנשים עם חיה פאסיק ודורית ימיני בנושאים
המעסיקים אותנו בחודשים האחרונים.
הערב יתקיים ביום ראשון בשעה 20:30 במועדון.
·
למרות שישנן אסיפות הורים באותו יום
בביה"ס באלון מורה, חשוב מאד שכל אשה תגיע ותביע את דעתה בנושא הבוער בישובנו
– חינוך
ילדינו !
4) חוג הורים עם יעל אליצור:
החוג מתחיל השבוע ! ביום שלישי י"ז סיון. נא לבוא מצוידות ב-6 צ'קים של 180 ₪
כל אחד. החוג יתקיים במועדון בשעות 22:00 – 20:15.
5) שבת – ח"י: ישנם
אירגונים רבים ושונים לקראת השבת, ולכן כל מתנדב יתקבל בשמחה ! – נא לפנות לשרי.
נא לשים לב לפירסומים לגבי אוטובוסים, דירות
אירוח וכו'
יסמין שקד
ברכות ואיחולים... ברכות ואיחולים...
משולחן העורכת
העלון הקודם היה
עמוס בכתבות שטח ובמאמרים של אנשי הישוב, הדבר גורם להרבה עניין בעלון ומדרבן
אנשים לכתוב ולהגיב , ועל כך אני מודה לכל
אחד שמוכן להיות שותף לכך שהעלון יהיה מלא תוכן וישקף את הנעשה בישוב.
כל חומר לעלון
המגיע אלי זוכה למלוא תשומת הלב, ואני משתדלת להביא את החומר בפני הקורא בצורה
שיהיה קריא וברור ולא מסורבל , וגם שהחומר יוגש בצורה מכובדת שלא תתסיס את הקוראים
יתר על המידה. וכן שלא תפגע באי מי
מציבור התושבים בישוב או בקהילה כולה. טובת הכותבים והקוראים ומה שהם מייצגים
עומדת לפני עיניי.
בעלון
הקודם התפרסמה כתבה בנוגע לקשר בין הנקודות לישוב וההצבעה לחברות. בכתבה זו השמטתי
מילה אחת (ולא יותר), שהיתה עלולה לפגוע בישוב כולו (כולל הנקודות), אם היתה
מתפרסמת. כי העלון מופץ גם באתר האינטרנט של הישוב (יש דבר כזה) ונשלח להרבה אנשי
ציבור ומוסדות. לאחר מכן קיבלתי כמה פניות מתושבים שטענו שסילפתי כתבה ודברי הכותב
הוצאו מהקשרם. אז דעו לכם שהדבר נעשה לטובת העניין המשותף של כולנו.
העלון הבא ייצא
בלנ"ד בשבוע הבא פרשת שלח, והוא אמור להיות עלון חגיגי לכבוד ח"י
לאיתמר אשמח לקבל כתבות ומאמרים של תושבי איתמר הקשורים לנושא (עד יום רביעי).
נורית חי
הרצון וקבלת התורה
תמצית ומסקנות משעור שניתן ע"י הרב דני
איזק
בשבת שבע ברכות
של אליהו ורבקה (רונצקי) התקיים שעור נפלא לנשים במרפסת של משפ' רונצקי ע"י
הרב דני איזק בנושא: "הרצון וקבלת התורה".
הרצון הוא משהו
בסיסי באדם – עצם הרצון הוא דבר אלוקי, כפוי. אבל לאדם יש בחירה מה לרצות.
לגבי
חינוך ילדים, הרב העיר שחשוב למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח רצונו של הילד לבין
"הכתבה מגבוה". גם לילד יש רצון משלו, וחשוב להתבונן ולראות מהן
נטיותיו, מהם כישוריו, ומתוך כך לנתב אותו ולהדריך אותו. וכאן, כמובן, יש לגבולות
חשיבות רבה. ילדים צמאים לגבולות אשר מעניקים להם ביטחון.
במחקר שנעשה עם
יוצאי קיבוצים, התברר שהדבר שמפריע להם כיום, בתור מבוגרים, הוא החוסר בגבולות,
שהיה בקיבוץ בהיותם ילדים.
לגבי חינוך
ביישובים – הרב הזכיר את התופעה שלעתים הורים מרגישים ביישוב שהילד נמצא בסביבה
טובה ובטוחה, "בחממה", ולכן מסירים מעל עצמם, במידה מסויימת, את האחריות
לחינוכו. חושבים שהוא כבר יתחנך מאליו ע"י היישוב, ע"י הסביבה, וזו
טעות. כתוצאה מזה נוצרות תופעות שליליות (כגון שוטטות ותוצאותיה...).
לכן, הורים
יקרים – קחו אחריות מלאה על חינוך ילדכם !
בהצלחה לכולנו – לאה ליפשיץ
ילדי היישוב – בשר מבשרנו
השבוע אירע שוב
מקרה עם ילדי הישוב על רקע המגרש.
המגרש בישוב
משרת את בנות הישוב, בני הישוב, תלמידי חיצים ותלמידי הישיבה הגבוהה. לכל אחת
מהקבוצות נוחות שעות הערב, כך שנוצרים חיכוכים מי ישחק ראשון ולכמה זמן ? כך קורה
שהבנים והבנות משחקים יחד, מתוך חוסר ברירה ואי הגעה לעמק השווה (ולאו דווקא מתוך
רצון לשחק במעורב).
מתוך רצון לפתור
את הענין, מדווחים על המקרה לאנשי הישוב הנמצאים בתפילה / באסיפה / בשיעור, וכל
אותם אנשים באים לצפות בנעשה. הדבר מקבל פרהסיא, מערב אנשים שלא קשורים לעניין ולא
מביא כלל לפתרון.
כיצד זה נראה
בעיני הנוער ? הם רואים את ההערות כהתערבות של אנשים זרים בעיניניהם, מסתכלים על
הישוב בעין מאוד לא יפה ואומרים ביטויים שהם נגד ההלכות, וכן שהערות אלו נאמרות
לטובת הישוב נטו ולא לטובתם הם (מתוך
שיחות שהיו לנו איתם). דהיינו, פתרון בדרך זו לא מביא להצלחה רבה.
כאשר אי מי
מהישוב רואה את המצב, הוא צריך לפנות ישירות לאותם הורים כדי שימנעו את ילדיהם
מכך, ולא לפנות לגורמים שאין להם קשר. שיהיה מובן, שאנו לא בעד משחק מעורב, אלא
בחיפוש אחר פתרון הולם. כדאי מאוד
לפנות לגורמים מתאימים לגבי מציאת פתרונות: בניית מגרש נוסף, הקשבה לנוער
בכנות, ניתוב הנוער בפעילויות שונות למענם ולמען הישוב (פרוייקטים וכו'). מאוד
כדאי שמי שמתאים לשיחות עם הנוער יתפוס אותם לשיחות ולדיונים.
תקופת החושך
נגמרה – לעמוד עם שוט על ילדינו זה לא פתרון. רק עם הסברה טובה והכוונה נצליח
ליצור פעילות נפרדת בין הבנים והבנות.
אני קוראת
לאסיפה דחופה של המזכירות עם ההורים וילדיהם למציאת פתרון בנושא המגרש ולפתרונות
נוספים. אסיפה זו הכרחית למציאת משאבים וניתוב הנוער בדרכים חיוביות. ובע"ה
נעשה ונצליח.
שרה פרג
לגור ליד בית הכנסת
ישנם צדדים
חיוביים בלגור ליד בית הכנסת, אך לצערנו אנו נתקלים גם בצד הפחות נעים של הענין,
ודווקא ביישוב נהדר כמו שלנו.
כבר בשנה שעברה
ועד לשבוע זה, נעלמו לנו, פעם אחר פעם, מספר צעצועים שעולים עשרות שקלים ונמצאו שבורים
לחלוטין. איפה ? – נכון, ליד בית הכנסת.
מדובר בשתי
בימבות, עגלת בובות מברזל ועכשיו – מתקן "אוניברסיטה" לתיוק מפלסטיק חזק,
שנופץ לחתיכות !! מה קורה ?! הדבר כואב ומאכזב !
הרוצה להיות
חסיד, אומרים חז"ל, יזהר בדיני נזיקין והחינוך לכך צריך להתחיל בגיל 0
ממש.
אנו דורשים
ממי ששבר את ה"אוניברסיטה" להודות על כך ולשלם את הנזק.
בתקוה
לבשורות טובות
משפ' ליפשיץ
הבן של השכן
מעשה נועז עשתה ברוריה רבינוביץ, תושבת אפרת
העורכת את ביטאון העיר "אפרתון" – היא פרסמה בו מכתב של צעיר בן היישוב,
שעישן סמים ונגמל לאחר טיפול ארוך ומייסר – במילים אלה מגיש שאול שיף, כתב
"הצופה", את מכתבו של הבן ככתבו וכלשונו. גם אנחנו מגיישם אותו ללא כחל
ושרק.
