עלון פרשת
במדבר
ערב שבועות תשס"א
|
מתן תורה "כשושנה בין
החוחים" – אמר ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון: משל למלך שהיה לו פרדס נטוע
שורה של תאנים ושל גפנים ושל רימונים ושל תפוחים, ומסרו לאריס והלך לו. לאחר ימים
בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה – ומצאו מלא חוחים ודרדרים. הביא קצצים לקוצו,
והציץ באותם החוחים וראה בם שושנה אחת של ורד, נטלה והריח בה ושבת נפשו עליו. אמר
המלך: בשביל שושנה זו ינצל כל הפרדס. כך כל העולם כולו לא נברא אלא
בשביל תורה. לאחר כ"ו דורות הציץ הקדוש
ברוך
הוא בעולמו לידע מה עשה… והביא קצצים לקוצו. וראה בו שושנה אחת של ורד – אלו ישראל; נטלה והריחה – בשעה שנתן להם
עשרת הדברות, ושבת נפשו עליו – בשעה שאמרו "נעשה ונשמע". אמר הקדוש ברוך הוא: בשביל
שושנה זו ינצל הפרדס – בזכות תורה וישראל ינצל העולם.
(שהש"ר ב) התגברות על הפחד
ע"י אמונה
אנו נמצאים עתה בקושי לא פשוט, קושי ציבורי וקושי פרטי. אנו כציבור
מתמודדים עם נושאים לא קלים, יש סכנה בטחונית בכבישים (מארבים, מטענים, פיגועי
ירי). גם במסגרות החינוכיות יש קשיים: בהבאת מורים, תלמידים, התלבטויות ההורים
וכו'.
גם לפרט יש קשיים, לדוגמא: ילדים נוסעים בהסעה ויושבים עם רגלים למעלה מחשש
פגיעה ברגליים ח"ו (מאז הפיגוע בכפר דרום בו נפגעו 3 מבני משפחת כהן
ברגליהם). חשש של מורות שמא לא ישובו לביתן – סוגי מחשבות והרהורים שעולים בעקבות
המצב. ההתמודדויות הללו דורשות משאבים עצומים של אמונה. מה היחס שלנו לפחד ? מותר
לפחד ? אסור לפחד ?
הגמרא בברכות ס אומרת: "פחדו בציון חטאים רעדה אחזה חנפים" –
אסור לפחד. מצד שני: "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה ליבו יפול ברעה" . האם
מידת הפחד סותרת את האמונה ? בעל אמונה לא פוחד ? לכאורה מהגמרא משמע שאמונה
מנטרלת את הפחד.
הרמב"ם אומר בפרק ז' בשמונה פרקים, שכל נביא רואה את הקב"ה
מאחורי מחיצות והמחיצות נובעות ממידות לא טובות של האדם, והוא מונה בין היתר את
מידת הפחד.
לפי הרמב"ם פחד זו מידה רעה, ולכן יעקב ושמואל לא השתוו למשה רבנו.
משה רבנו סילק את כל המידות הרעות שהיו לו ובכך סילק את כל המחיצות בינו
לרבש"ע וזכה למדרגת הנבואה הגבוהה ביותר. אבל יעקב אבינו ושמואל הנביא פחדו:
"וירא יעקב מאוד ויצר לו" – זהו פגם במידות ולכן לא שרתה עליו נבואה
בעוצמה ובדרגה של משה רבנו. שמואל הנביא פחד: "ושמע שאול והרגני". וקשה
על הרמב"ם, כיצד הוא אומר שזה היה חסרון אצל יעקב ושמואל, הרי הגמרא מסבירה
במסכת ברכות (ד:) שיעקב פחד כי חשש שמא יגרום החטא. ושמואל פחד, למרות ששלוחי מצוה
אינם ניזוקים, כי "היכא דשכיח היזקא שאני" (פסחים ח:), דהיינו, בגמרא יש
תרוץ גם על הפחד של יעקב וגם על הפחד של שמואל, אם כך מדוע רואה בזה הרמב"ם
עבירה ?
מידת הפחד כשלעצמה אינה מידה טובה, היא בודאי מידה רעה. ומה שהגמרא מתרצת
את פחדם של יעקב ושמואל, זה כי ישנם שתי רמות של סילוק פחד: · ברמה המעשית –
הסרת הפחד מתוך בירור המציאות והבנה שאין ממה לפחד, דהיינו ניתן לדרוש מהאדם
"אל תפחד" בעזרת הבירור השכלי שאין ממה לפחד. ·
ויש התגברות
מעבר לזה. הגמרא אומרת שיעקב פחד למרות שה' אמר לו "ושמרתיך בכל אשר
תלך", דהיינו למרות שה' אמר שהמציאות היא שאין מה לפחד, יעקב חשש שמא המציאות
תשתנה "שמא יגרום החטא", שמא יבוא מישהו שישנה את המציאות וממילא הבסיס
לפחד שוב קיים. וכן אצל שמואל, למרות שיש הבטחה מציאותית ששלוחי מצוה אינם
ניזוקים, הוא פחד: כיוון שישנו ביטול להבטחה המציאותית, שהרי "היכא דשכיח
היזקא – שאני". לגבי הקומה הזו
בא הרמב"ם ואומר: למרות שאינך יכול להתגבר על הפחד באמצעות בירור המציאות, כי
המציאות יכולה להשתנות, אני, הרמב"ם, תובע ממך להתגבר על הפחד מכוח מידת
האמונה. התגברות פנימית, בלי קשר לתנאים החיצוניים, לא הסתמכות על התנאים
החיצוניים אלא הסתמכות על התנאים הפנימיים. אין כאן
אמונה ש"לי זה לא יקרה" או "שה' יציל אותי", אלא האמונה אומרת
שמה שיקרה – יקרה לטובה, אני הולך בביטחון ואמונה שמה שיקרה – יהיה לטובה. "ותשחק
ליום אחרון" – אם ה' רוצה שכעת יהיה "יום אחרון" זה מה שיהיה, כי
הכל לטובה. למרות שלפי
הגמרא היה, מבחינה מציאותית, מקום לדאגה וחשש שמא המציאות לא תגן, בא הרמב"ם
ותובע מבחינה מידותית שלא לפחד בגלל המידה האמונית. דהיינו, לא יהא פחד כי אנו
מובטחים שהכל יהא לטובה, אנו מצידנו עושים את הכל ומה שיקרה יהיה לטובה. כל אדם צריך
לעשות את ההשתדלות עפ"י ראות עיניו (מיגון וכו'), ואם משהו קורה אלוקים חשבה
לטובה.. לדוגמא: למרות שרופא יודע שיתכן שבסוף החולה ימות, עליו לעשות כל מה שניתן
לעשות למען שיחיה. ולמעשה: אני גר כאן כי זוהי שליחות של רבש"ע ולכן אגביר
את האמונה ואתגבר על הפחד בידיעה ברורה שאם יקרה, יקרה לטובה. אנו יוצאים לדרך
באמונה ובביטחון ובידיעה שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד (לא מתוך בטחון שנינצל !). אנו
נתבעים לאמונה ובטחון כמו שדורש הרמב"ם מאיתנו – לסלק את הפחד לגמרי, כמו
בדרגה השניה. בהגדרת מקום
סכנה או פעולה מסוכנת כותב ה"מעיל צדקה" שסכנת דרכים נמדדת לפי הסוחרים.
אם הסוחרים נוסעים למסחרם באניות, סימן שאין סכנה לנסוע באניות. כל זמן שהסוחרים
נכנסים – סימן שאין סכנה. כדאי לשים לב
לשתי נקודות:
2.
"אין
מעצור לה' להושיע ברב או במעט (שמואל א, יד ו). ברצון ה' – כל מקום מסוכן. ברצות
ה' – כל מקום בטוח. כל אחד
צריך להיות: "איש על מחנהו ואיש על דגלו" ולעשות את המוטל עליו כשליחות.
וכבר ראינו עובדות ממשיות, שאנשים הלכו למקום יותר בטוח ושם נפגעו. הגמרא בסוכה
נ"ג מספרת על שלמה המלך שהיו לפניו שני כושים ושלמה ראה את מלאך המות עצוב,
שאל אותו שלמה: למה אתה עצוב ? אמר מלאך המות: אני צריך להרוג את שני הכושים הללו
ואיני יכול להורגם כי נגזר עליהם למות במקום אחר. שלמה, שרצה לבחון כיצד יסתדר
מלאך המות, מסר אותם לשדים שיקחו את הכושים ללוז (עיר שאין מלאך המות שולט בה),
כשהגיעו לשער לוז מתו. אמר מלאך המות: למקום שבו היו צריכים למות, לשם שלחת אותם
ושם תפסתי אותם. אם היו נשארים כאן, לא היו מתים ! אמר שלמה המלך: רגליו של אדם הם
הערבים לו. הקב"ה שולט על רגלי האדם, מכוון אותם לאן ללכת. לא ניתן לקבוע מהו
מקום סכנה אלא אם כן הצבא אומר: כעת, בנקודה זו, ברגעים אלה אסור לעבור, מפאת
הסכנה. (אם מישהוא רוצה לסגור את יהודה ושומרון – זה כמובן לא מתקבל). אם
כן ראינו שלוש נקודות: 1.
בדיקה
מציאותית – לא ללכת במקום לא בטוח (קיר נטוי וכד'). 2.
גם במציאות לא בטוחה – אם צריך, הולכים !
פוחדים והולכים למרות הפחד ! 3.
הכל
לטובה – יעקב ושמואל היו בדרגה השניה, פחדו ובשביל מדרגת הנבואה זהו חסרון.
ר"ע סילק גם את הפחד הזה (הכל לטובה) אנחנו עושים את מה שצריך לעשות (וגם
לקנות נעליים זה צורך).
נמשיך לנסוע בעוז ובגבורה
- החיים נמשכים !
הרב אליקים לבנון מזרזין למזורזין ברוך
השם בחודשים האחרונים מתחזק לימוד התורה הציבורי בישובנו. ואין לנו חיזוק גדול
מזה. אכן יש גיוון של שיעורים, של מרצים מבית ומחוץ וכן בני הנוער והילדים משתדלים
גם הם להצטרף לבית המדרש. וכן מרנין את הלב הלימוד של אבות ובנים. בעת האחרונה דנו
עם חברים לגבי הכנסת הלימוד ליותר סדר ויותר עקביות ולכך שיהיה מצב של הציבור וכן
היחידים שילמדו בתכנית יותר מובנת, כדי שבנין התורה בישובינו יהיה בע"ה שלם .
קיבל על עצמו ר' מנחם גורדון ענין זה וחברים מתבקשים לפנות אליו ולהציע הצעות
לחיזוק סדרי לימוד התורה בבית המדרש בשעות אחה"צ, כיצד ניתן לכוין את הלימוד
אם בהספק ואם בספרים הנלמדים ותשועה ברוב יועץ.
נתן
חי רשמים מדיון באסיפת חברים בנושא
"חוות בנימין" בראשית דברי רציתי לציין את עיקר
העיקרים, היסוד והבסיס שצריך להיות בכל אסיפת חברים: תרבות הדיבור, הדיון המסודר,
האפשרות של כל אדם בישוב להביע את דעתו – תהיה אשר תהיה. ואכן כך היה באסיפה זו
– מי יתן וירבו כמותה ביישובנו. ועתה לתוכן הענינים שהועלו
באסיפה: "בלב הישוב" בוערים
עניינים של חינוך, זוגיות וכד', שחשוב להשקיע בהם את עיקר הכחות. ולכן הועלו תהיות
לגבי המשך הקמה ופיתוח של גבעות חדשות. אולי כדאי להוסיף ולחזק את הקיים באיכלוס
משפחות (צויינו הקשיים הגדולים של מגורים למעלה בגבעות) ולא להשקיע את האנרגיה
בהקמת חוות חדשות. המתיישבים בגבעות (851,
משולמי) העלו את הנקודה שהגורם האנושי הוא החלק החזק והבסיס העיקרי לכל פיתוח
ההתיישבות בהקמת חוות חדשות – דבר שנראה שלא היה מבוסס מספיק בהקמת חוות בנימין. אבל מצד שני חשוב
לזכור ש: א. הגבעות לא "לוקחות" מתקציב הישוב – אלא להיפך, מוסיפות על
תקציב הישוב, כיוון שהכספים צבועים ליעדים ספציפיים. ב. מבחינה בטחונית – הגבעות
מהוות חיזוק ותוספת לבטחון הישוב. ג. הגבעות הם נכס התיישבותי ובטחוני לעם ישראל
כולו. הופנתה בקשה למזכירות שלא תהיינה
יוזמות פרטיות בבניית חוות חדשות. אחד מאנשי החינוך הפנה את תשומת לב
החברים לעובדה המציאותית שכל אדם שונה מחברו ובעל נטיות וכשרונות אחרים. ולכן כל
אחד בוחר לו את התחום בו הוא יכול לפעול ולתרום לעם ישראל ולישוב. ולכן כדאי שמי
שמתאים לתחום החינוך ונושא זה קרוב לליבו ירתם לנושא זה. ומי שמתאים לתחום
ההתיישבות והחוות החקלאיות – ירתם ויתרום לנושא זה הקרוב לליבו. וכן בקליטה ובשאר
התחומים ובלבד שיתרום. לאה שלם, תושבת עפרה, שהשתתפה
בפגישה מטעם החטיבה להתיישבות, ציינה בפני כולנו עד כמה איתמר נושאת את דגל חוסן
וגבורת ההתיישבות בעיקר בתחום החקלאות והגבעות. ושרוחנו לא תהיה רפה חלילה מאסונות
מצערים. מי שפועל גם טועה ומי שלא עושה - לא טועה. היא העלתה הצעה להתמקצע ולקבל
הדרכה מקצועית בבניית הועדות ובדרכי פעולת. גם נושא חזות פני הישוב
הועלה: דשא, גינון בחצרות הבתים ובמקומות ציבוריים (כגון: הכניסה לישוב). ראויים
לציון הפרחים הורודים להפליא ששתלה מבשרת מילר, ופורחים בגאון בתוך בליל של סלעים
לא מושקעים. ומעל לכל זאת סיים אחד
החברים: "החשוב מכל הוא להמשיך עם הפנים קדימה ואין דבר שיעצור אותנו.
גם אם עושים מנוחה קלה לאיסוף הכוחות – אנחנו ממשיכים". מסקנה מעשית: הוקמה וועדה (באותו ערב)
שתאסוף רעיונות ובקשות החברים ויחד עם המזכירות יגובשו הדברים להצעות החלטה.
ציפורת לין משולחנה של רכזת הקהילה … תרבות
* ביום ראשון הקרוב, ה' סיון, ערב חג
השבועות, כשכולנו בעיצומן של ההכנות - הגשמיות והרוחניות – לחג, מוזמנים כל הילדים
– מגיל 3 ועד כתה ה' – בנים ובנות (ישיבה נפרדת) להצגה שוברת הקופות
"חנהל'ה
ושמלת השבת" של תיאטרון הבובות "בוביני".
ההצגה מומלצת בכל פה ! בובות גדולות
ומרשימות ! לא כדאי לפספס ! ההצגה
תתקיים במועדון בשעה 11:30 בדיוק. עלות לילד – 10 ₪, למשפחה – עד 40 ₪. תשלום במקום. * ביום שלישי, ז' בסיון, איסרו חג
שבועות, יתקיים "מרתון חוגים" להשלמת חלק ממה שהחסרנו בקרמיקה ובמלאכת
יד. "מרתון קרמיקה" – עם טלמור בסניף הבנים
"מרתון מלאכת יד" – עם הגר במקלט החוגים 10:30-9:00 - בנות א'-ג'
12:30-9:30 – תחנות יצירה לכל הבנות
12:30-11:00 - בנות
ו'-ח'
(מחוג יום א' + חוג יום ב') 17:00-15:30 - בנים א'-ה'
18:30-17:00 תחנות יצירה לבנים (גן – א') ערב לכל האמהות: ערב שיוקדש לנושא: בניית
משאבי התמודדות למצבי לחץ וחרום. ינחו את הערב: לביאה פז – עובדת
סוציאלית, תושבת קדומים, אלמנת מלחמת שלום הגליל. ודורית ימיני – עובדת סוציאלית
קהילתית. בערב זה תהיה אפשרות לביטוי של
תחושות, ובנוסף ינתן דגש על הכרות ולמידה של עקרונות וכלים לשם חיזוק יכולת
ההתמודדות. הערב יתקיים אי"ה ביום רביעי ח'
בסיון בשעה 20:30 במועדון הישוב. חוגים
לצערנו
הרב, העברת החוגים למקלט נמשכה הרבה יותר מדי זמן, ועל זה אנו מבקשים סליחתכם. בשעה טובה ביום רביעי ח' בסיון, נחזור
לקיומם הרגיל והקבוע של החוגים ב"מרכז החוגים" החדש. החוגים ימשיכו
במסגרת הרגילה עד סוף חודש יולי (החודש הראשון של החופש). ·
משפחות
שעדיין לא החזירו אלי את "משוב החוגים" שחילקתי בזמנו – מתבקשות להחזירם
אלי בהקדם, על מנת שנעזר בהם בהערכות לשנה הבאה. ·
מצורפת
בהמשך העלון טבלת רענון של כל זמני פעילות אחה"צ של הילדים – שימו לב ! קיץ… קיץ… קיץ…
הקיץ
בפתח, וכבר עומדים לפנינו מספר ארועים שחשוב שהציבור יהיה מודע אליהם ו…תתחילו
להרשם. ·
נופש אמהות – השנה הנופש פתוח לכל הנשים, וכל הקודמת זוכה ! הנופש
יתקיים בבית מלון בירושלים, בשבוע הראשון של החופש, י'-י"ב תמוז, ימים
ראשון עד שלישי. ·
"מכביית השומרון ה – 1" – ארוע שעוד לא היה כמותו בתולדות
השומרון – יומיים של פעילות ספורט ונופש, כשבסיומם יתקיים מופע ענק וטכס סיום.
המכביה תתקיים בימים רביעי וחמישי י"ג – י"ד בתמוז במרכז ספורט
אלון בכפר סבא. במקום יתקיימו תחרויות בכל תחומי הספורט (כמעט). לכל הגילאים ובכל
הרמות. כל מי שמעוניין להשתתף – יכול ! גם אם הוא לא מקצועי. גם ההורים מוזמנים
לקחת חלק פעיל במכביה. ואפילו מי שטש כוחו, וחשקה נפשו פשוט לבוא להסתכל ולהנות
מהאוירה – מוזמן מאוד. ענפים ייחודיים למכביית השומרון: ·
פעלטון מקצועי. – יופעל ללא הפסקה כולל הדרכה ומטפלות לילדים הקטנים. ·
טריויה ארץ ישראל – צבירת נקודות במשחק השאלות המוכר. ·
תחרות מוזיקלית – לנגנים שביננו. ·
שעורים בענפי ספורט – חדשים שלא הכרתם. ובסוף הארועים – ביום חמישי
בערב – טכס סיום והענקת מדליות לזוכים, וגביע ישובי לישוב שצבר הכי הרבה נקודות
בכל התחרויות. ולאחריו מופע של זמר אורח. אז איך אפשר להשתתף ? בבתי הספר יחולקו לילדים טופסי הרשמה ע"י מורי הספורט. כמו כן, אני
אחלק בתאי הדואר טפסים. כל המעוניין להשתתף ימלא את הטופס ויעביר אלי עם התשלום. כמה זה עולה לנו ? רק 30 ₪ ! כולל הכל ! : השתתפות בשני מקצועות, הסעה באוטובוס ממוגן ירי הלוך-חזור,
וקבלת חולצה וכובע של המכביה. מתי נוסעים ? אוטובוסים ייצאו ביום רביעי בשעה 8:00 מהישוב וחזרה בשעה 18:00. וביום חמישי יציאה בשעה 8:00. יציאה נוספת – לנוסעים רק למופע הסיום, בשעה 16:30 וחזרה לאחר סיום המופע. המעוניינים בעוד טפסי הרשמה – יפנו אלי. "בניין שלם"
ימי העיון, שכבר הפכו למסורת בקיץ: לנשים: י"ט – כ' בתמוז לגברים: יום שני, ג' באב הנושאים התרחבו
מאוד: אשה מול בוראה - חינוך ילדים
- זוגיות ומשפחה – עבודה מחוץ לבית. התמודדות עם המצב הבטחוני. - הדרכת כלות והפתעה לאנשי יש"ע: הנחה מיוחדת לקבוצות מאורגנות מיש"ע לכן כל מי שמעוניינת או מעוניין להשתתף בימי העיון – ייפנה אל שרון בשארי בהקדם ! מי שלא
קיבלו את חוברת השעורים של ימי העיון, ומעוניינים בכך, יתקשרו לטל': 6448766 בריכה… בריכה… בריכה… והשנה יותר מתמיד ! כולנו זקוקים לקצת רוגע בתוך מימיה המרגיעים של הבריכה –
הורים, נוער וילדים…. אז שימו לב היטב לנתונים הבאים כדי שלא תגידו "לא ידעתי… לא שמעתי… בריכת גב ההר – באלון מורה: מחיר כניסה למבוגר – 24 ₪ מחיר כניסה לילד – 18 ₪ (מגיל 3) מנוי משפחתי – 1,300 ₪ לזוג – 480 ₪, 110 ₪ לכל ילד נוסף (מעל גיל 3) והפתעה גדולה: במידה ויהיו 15 מנויים חדשים מהישוב – מחיר המנוי לישוב יירד פלאים: 1,000 ₪ למשפחה
! 8,000 ₪ לזוג + 3 ילדים !
מלבד
האוטובוסים הפועלים כל השנה, תהיינה הסעות ממוגנות ומסודרות, בבוקר ואחה"צ
(הלוך-חזור) והגעה נוחה. אז כדאי לכם
להזדרז להרשם – כמובן אצל שרון: 9709395. ברכות איחולים ותודות… ברכות ואיחולים ותודות… ברכות ואיחולים … למשפחת אלבז דוד
ואסנת
ברכות להולדת הבן. מכל בית איתמר לנוער איתמר
רצינו להודות לכם על תרומתכם הענקית בהצלחת חגיגת יום העצמאות בישוב.
תודות לעזרתכם זכינו לחגיגה ענקית ובתוכה תושבים שמחים וגאים על היותכם שייכים לגב
ההר. מי יתן
וניפגש רק בשמחות
באהבה ובהערכה גדולה
רכזות גב ההר ומתנ"ס שומרון
בשם תושבי גב ההר
קריאת מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו לערוך תפילות
לרגל המצב הקשה לרגל
המצב הקשה שעם ישראל נמצא בו עתה בארץ ישראל יש לערוך תפילות ותחנונים לפני בורא
עולם שיציל וישמור את כל חיילי ישראל והעם, במיוחד אלה הנמצאים בקרבת האויב
והנוסעים בדרכים שהקב"ה ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל מיני תאונות ומלחמות
מהמתנכלים עליהם. ולמתנכלים שחרבם תבוא בליבם וקשתותיהם תשברנה ועם ישראל ישב שקט
ושאנן באין מחריד. ונזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. א.
בערב ראש חודש מוקדם לפני תפילת מנחה יש לקרוא עשרה מזמורי
תהילים ואח"כ "יהי רצון" כדלהלן. ב. נשים שהדליקו שני נרות נוספים לכבוד ר' שמעון בר יוחאי ולכבוד ר' מאיר בעל הנס – תמשכנה. ולאלו שעדיין לא התחילו – תצטרפנה להדליק שני נרות נוספים על נרות השבת ורצוי משמן זית. ולהפריש צדקה לכבודם ולאמר את ה"יהי רצון". ג. בשבת מברכים יש נוהגים לומר את על התהלים לפני התפילה. השבת, גם מי שלא רגיל כנ"ל, יאמר לפני התפילה בשחרית את התהילים של יום שבת קודש, מפרק ק"כ עד הסוף, ואח"כ יאמר את ה"יהי רצון" (או שיאמר את התהילים אחר מוסף או לפני מנחה של שבת). ד.
בפתיחת ההיכל יאמרו מי שברך לחיילים
ולשבויים ולאחר מכן ה"יהי רצון". יהי
רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתרחם
עלינו ועל טפינו ועל עוללינו על
העם היושב בציון ובארץ הקודש על
קדושת עם ישראל על קדושת הארץ על
שלימות ובטחון העם והארץ. בפרט
בעת הזאת אשר סכנה גדולה מרחפת
עלינו בארץ הקודש. ריבונו
של עולם: עשה למענך ולא למעננו עשה
למען שמך הגדול והנורא שלא
יתחלל באומות – והושיענו !!! וכל
החושבים רעה על עמך בית ישראל הפר
עצתם וקלקל מחשבתם, ויתקיים בהם הפסוק:
"תיפול עליהם אימתה ופחד, בגדול
זרועך ידמו כאבן" (שמות
ט"ו,ט"ז) ויקויים
הפסוק: "תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה
תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל (ישעיה
מ"א) ונזכה
לביאת הגואל ולבניין אריאל ותחזינה
עינינו בשובך לציון ברחמים אמן
כן יהי רצון. מכתב שהגיע לרבש"ץ מהחיילים שסיימו
שרות באיתמר לאחרונה
לכל תושבי איתמר היקרים !
אנו רוצים להודות לכם על השבוע במחיצתכם. על קבלת הפנים הנעימה והלבבית ועל
הכנסת האורחים החמה והנדיבה.
דווקא בימים קשים אלו טוב לפגוש אנשים עם שמחת חיים, ילדים שמחים ומלאי מרץ
ורצון טוב ואנשים חדורים במוטיבציה ורצון כנה לעשות למען מדינת ישראל ותושביה.
חיזקו ואימצו
מחיילי גולני גדוד 13 פלוגה ג'
|