דבר הרב: החושך
בעשירי בטבת
בנוסף למצור על ירושלים, ניחתה עלינו בסמוך
לעשרה בטבת צרה נוספת, והיא תרגום התורה ליוונית, שנעשה בכפיית המלך תלמי. ובספר
שלשלת הקבלה כתב כי מרוב זעזוע עשו ישראל תענית והושחרו פניהם כמו בימי המן והיה
העולם חשך, כי העברת התורה לשפת הגויים מאפשרת לגויים, שהם בטבעם שכחי אלוה, לגעת
בכתבי הקודש. וכשגויים לומדים בהם הם מסלפים שם שמים. ולכן היה קשה הדבר כיום
שנעשה בו העגל. כי על ידי התרגום פרחו שמותיו של הקב"ה מהגוילים והתכווצו
שבעים פניה של התורה והועמדו על מובן אחד בלבד.
והוסיף הרב עוזי קלכהיים "זוהי נפילה משמים לארץ, מתורה אלוהית
נשגבה, המכילה בקרבה עולם ומלואו, ד"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" – עד
לתפיסת יד אנוש מוגבלת ומצומצמת. וזוהי כוונת חז"ל במסכת סופרים: "והיה
היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל, שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה".
הדמיון לעגל הוא בזה שלקחו דבר אלהי אין סופי וצמצמוהו למסגרת אנושית מוגבלת,
למעשי ידי בשר ודם. ירידה זו ממקור לתרגום
השפילה את התורה מרום גבהה, ועל כן חשך העולם שלושה ימים". (באר מגד
ירחים)
ולכן כתב הרב
זצ"ל: "צללי החושך של העתקת התורה ליוונית, יהפכו לאור, כשיגלה המקור
העברי בטהרו".
יום
ראשון, צום עשרה בטבת. הצום
מתחיל בעלות השחר – 5:05 ומסתיים
עם צאת הכוכבים – 17:10
נתן חי
הלכות בקצרה
ערלה
1)
אילן שנקצץ ונשאר מגזעו טפח ומעלה, אין צריך למנות לו
שוב שנות ערלה.
2)
הגרופיות, שהם ענפים חדשים היוצאים מהשורש או מצואר
השורש וצומחים מצידי העץ, יש למנות להם שנות ערלה משנת צמיחתם, ועדיף לזמור אותם
כדי למנוע מכשול.
כבוד חמיו
צריך אדם לנהוג
כבוד בחמיו וחמותו ולא יקרא להם בשמם הפרטי, אלא אם אמרו לו שהם מעדיפים שיקרא להם
בשמם הפרטי. והוא הדין כלה ביחס לחמותה וחמיה.
אבילות
מי שנמצא בשנת אבל על אביו או
אמו, צריך לשנות מקום מושבו בבית הכנסת במשך שנה זו בשבת ובחול. אמנם הספרדים נהגו
בכך רק בימי החול. מעיקר הדין צריך הרחקה של ד' אמות ויותר ממקומו הקבוע. ויש
מקילין בפחות מד' אמות. בפרט אם במקום האחר יש הפרעות וקשה לו להתפלל בכוונה.
תשלום מיסי ישוב
פשוט שמי שאינו
משלם מיסי הישוב עובר על גזל, וכתב הב"י (חו"מ לד), שהמשתמט ממסים הרי זה גזלן ופסול
לעדות, שבזה הוא מכביד על אחרים. ובמשא חיים קבע כי "הירא את דבר ה' יזהר
לפרוע מס שלו באמת ובתמים ולא ינכה ממנו מאומה כי הוא גזל גמור... וכן לא יעשה
אלמות שלא לפרוע המס שלו" (ח"ג ט) ובשו"ע נקבע כי המנהג הפשוט הוא לכוף את היחידים לפרוע
המס שהטילו עליהם, אפילו בעזרת ערכאות (חו"מ סימן ד)
בכור בהמה
טהורה
1)
גם בזמננו יש קדושה לבכור בהמה טהורה ולכן בשרו וצמרו
אסורים בהנאה. וכן אסור למכרו או לרכב עליו. ואם הוא מת יש לדאוג לקבורתו.
2)
גם אם נפל מום קבוע בבכור בהמה טהורה, כגון נקרעו חלק
מאזנו של התיש, אינו מותר בהנאה אלא ע"י שלושה תלמידי חכמים הנקראים שלושה
בני הכנסת, אשר צריכים להתירו.
3)
לאחר התרת בכור ע"י שלושה בני הכנסת יש לשוחטו תוך
שנה מיום התרתו.
4)
בע"ה כשיבנה ביהמ"ק יובאו הבכורות לירושלים
כקרבנות. אך לעת עתה, כדי למנוע מכשול, יש לבצע מכירת מבכירות דרך הרבנות הראשית,
או ע"י גופים אחרים המוסמיכם לכך.
5)
במכירת המבכירות מוכרים לגוי את הקנה והושט של המבכירה
ועל ידי כך פוקעת קדושתו.
כהנים
כמו שכהן אסור בנגיעה במת, כך הוא
אסור גם בנגיעה במתכת שנגעה במת ("חרב הרי היא כחלל"). אך לגבי נשק שהיה
בידי חייל שנהרג, יש ספק אם אכן גופו נגע במתכת. כי חלק ניכר מהנשק מצופה פלסטיק
וגם הבגד מהווה חציצה. ויש עוד ספיקות בדבר. ועוד שכתב הרמ"א שהאידנא נהגו
הכהנים להקל בדבר (יו"ד
שסט). ולכן נראה
שאין הכהנים צריכים לחשוש מנגיעה בנשק של חייל שנהרג.
שבת
ילדה לפני גיל
מצוות שנרדמה בליל שבת בלי לשמוע קידוש, אם תעשה בבוקר קידוש של שבת בבוקר (קידושא
רבה) לא יצאה ידי חובה וצריכה לחזור ולעשות קידוש של ליל שבת.
נתן חי
הדף הודפס לעלוי נשמת חמי ירחמיאל
איתמר בן יצחק ז"ל
ושבו בנים
השעה 23:05 טיפין טיפין של אנשים מתחילים להגיע, לילה חשוך
וקריר, ערפילי במקצת. כמו טיפות הגשם שמתקבצות לנהר – ממלאים את הכיכר אנשים נשים
וטף. השמועה הסודית נפוצה לכל עבר, חבר מביא חבר, האוטובוסים מתמלאים דחק באויר,
תחילה שניים בספסל אחר כך שלושה ארבעה, איש אינו מוותר.
0:19 תחילת תנועה. שיירת רכבים עושה דרכה אל עבר... אל עבר
שכם. נכנסים דרך אותה כניסה בה נכנס צה"ל לעיר לראשונה מאז יצאנו לגלות
ארוכה, הדרך משובשת חם ומחניק. מוזר, כולם מחייכים, אפשר לחוש התרגשות באויר. הנה
עוצר לו הנהג וכולם "נשפכים" החוצה – קבר יוסף. מעין שמחה אוחזת בבאים,
מהולה בעצב.
הגברים נכנסים פנימה משתטחים על אבני הציון המנופצות קוראים
תהילים ובוכים, כיפת הגג שבורה וסדוקה, הקירות שחורים, שרופים. נשים צדקניות
מתפללות חרישית, מנגבות דמעה נסתרת. לפתע נשמעת זעקה כמו קורעת בחלל האויר
"י-ו-ס-ף!" נציגים אנו יוסף, של שאר האחים שנמצאים אי-שם, באנו לבקש
סליחה, סליחה על המכירה, כולנו בני איש אחד נחנו.
בחוץ מכובד לו מפקד המבצע להדליק את נרות החנוכה, שישה במספר,
מרקדת לה האש ומאירה את החושך כמו יוסף הצדיק במצרים. אין לך שעה יפה מזו למעמד
קדוש זה. בזמן שבחוץ מנשבת לה רוח הנצרות שחוגגת את יום אידה, מדליקה את להבת
החושך לזכר יום ההמלטה של אותו רשע. הנה מפנים הגברים את החדר לנשים ועוברים לחדר
הישיבה השמם מתחילים לרקוד ולשמח חתן, שותפים לבניית חורבות ירושלים.
לאחר כשעה יצא הקהל הרב חזרה, בעלי השמיעה החדה שמעו כמין בת
קול שעונה "אני יוסף...".
משפחת
גוטמן
ברכות ואיחולים... ברכות ואיחולים
תודה לבנות השרות החביבות: רחלי, יסכה
ורוני שתפסו יוזמה עצמאית ועשו לנו סדר בתיבות הדואר. סוף סוף יש שם על כל
תיבה. מעתה נוכל לפתוח ישר את התיבה שלנו ולא לנסות את המפתח על כל התאים
הסמוכים.
מתנחלים בנגב
בחנוכה יצאנו כהרגלנו
לטייל בנגב. אך הפעם נוסף לטיול נופך מיוחד – החלטנו להתארח בהתנחלות חדשה שקמה
לפני כשנתיים אי שם דרומית לירוחם וקרוב לצומת חלוקים ולכן שמה הראשוני היה "חלוקים",
אבל תושבי המקום בחרו שם אחר: מרחבעם ע"ש רחבעם זאבי, שנרצח בסמוך לזמן העלייה על הקרקע.
ואכן השם החדש עדיין לא אוזרח לגמרי ובאתרים שונים בישוב מופיעים שני השמות
בערבוביא (מזכיר לכם משהו ?)
בישוב מרחבעם מתגוררות 16 משפחות וכמה
רווקים. כולן משפחות דתיות שמצאו את ההתיישבות בנגב ושמירת הקרקעות מפני השתלטות
הבדואים כדרך להגשמה ציונית תורנית בת זמננו. התושבים, רובם ככולם, מתפרנסים מחוץ
לישוב: מורים בירוחם ודימונה, אברכים בישיבות בירוחם ובמצפה רמון, סטודנטים
באוניברסיטת באר שבע, אחות במצפה רמון, חקלאי שכיר בשדה בוקר וכד'.
הישוב מרחבעם הוא הישוב הדתי היחיד במועצה
האזורית רמת הנגב. תושבי רמת הנגב גילו כנראה שיוכלו להגדיל את מספר התושבים באזורם
רק ע"י קליטת משפחות דתיות.
ילדי המקום הצעירים (מעון וגן ילדים)
מתחנכים במקום. והילדים בגיל בית ספר (ארבעה במספר) נוסעים ללימודים חלקם לירוחם
והחלק השני למצפה רמון.
מספר התושבים המצומצם משפיע על היכולת
לקיים מנין בימי החול. התברר לנו שבדרך כלל לא מתקיים מניין בישוב באמצע השבוע.
אבל למזלנו בחנוכה בגלל החופשה של מורים ותלמידים וכן ריבוי מטיילים באזור הצליחו
התושבים לקיים מנין. אבל מכיון שאין סדרים קבועים לתפילות התקיימה מידי יום הצבעה
על הזמנים הנוחים לתושבים לתפילות יום המחרת, וכתוצאה מכך כל יום היו זמני התפילות
שונים.
בתי הישוב הם בתים זמניים, אבל למרות זאת
ולמרות האקלים המדברי מצאנו פה ושם גינות קטנות ליד הבתים. ודעו לכם ששתילת כל
שתיל באזור זה היא משימה קשה במיוחד.
התרגשנו מאוד לראות פינת חי קטנה עם כמה עיזים ותרנגולות וכן בחצר של אחת המשפחות
גדלים כמה עיזים, כי באזור זה אין בנמצא שטחי עשב למרעה.
המסלולים שטיילנו בהם בשלושת הימים ששהינו
במרחבעם היו יפים ולא קשים. המיוחד שבהם היה שבכולם יצאנו בהליכה רגלית מהישוב
עצמו ללא צורך בנסיעות ארוכות ובהקפצות. סמוך לישוב מצאנו בורות מים עתיקים לקליטת
מי השטפונות שבנו תושבי הנגב הקדומים (נבטים?) וכן טרסות עתיקות שנועדו לעצור את
מי השטפונות ולגדל עליהם חקלאות, מה שמראה שע"י פיתוח שיטות המתאימות למדבר
אפשר לקיים חקלאות גם במקום זה.
באחד מימי החנוכה היה בישוב אירוע מיוחד – הכנסת ספר
תורה לבית הכנסת בישוב. אורחים רבים הגיעו לאירוע חגיגי זה, בו זכינו להשתתף, מבאר
שבע שבצפון ועד מצפה רמון שבדרום. גם שכנים חילוניים משדה בוקר השתתפו בשמחה זו.
וניכרת התרומה הסגולית של קבוצת משפחות דתיות אלו, גם בגאולת הקרקע וגם בקירוב
תושבי האזור לשורשים.
אנחנו התרגשנו מאוד
במפגש עם תושבי מרחבעם. הרגשנו כמו שתי קבוצות החוצבים שחפרו לפני כ-3,000 שנה את
נקבת השילוח, קבוצה אחת חוצבת מקצה האחד והקבוצה השניה מהקצה השני ורק הלמות
הפטישים יוצרת קשר בין שתי הקבוצות. ואכן, גם המתנחלים בהר וגם אלו שבנגב פועלים
יחדיו למען אותה מטרה.
נהנינו מכל רגע עם מתנחלי הנגב ואנו מודים
לתושבי מרחבעם על היחס החם והלבבי.
משפחת חי
זהירות בדרכים
דברים שכתב הרב זלמן
מלמד בעלון הישוב בית אל
רבים מדברים על חובת
הזהירות בדרכים, אבל לצערנו הדברים אינם נשמעים כפי הצורך. בכל יום מתרחשות תאונות
דרכים שנגרמות כתוצאה מחוסר זהירות, ואני חושב בלבי, אילו דברים אפשר לומר שיכנסו
ללב ויגרמו שהנהגים הבלתי זהירים יסעו בזהירות.
הידיעות על הרוגים
בתאונות שנגרמו בשל נסיעה במהירות מופרזת, אינן פועלות למיתון המהירות. הידיעות על
תאונות בשל עקיפה במקום אסור אינן מונעות את העקיפות המסוכנות. אם כן, מה אפשר
לומר שאכן ישפיע על הלבבות.
אנשים יודעים שנסיעה
בלתי זהירה איננה רק עבירת תנועה בעלמא, אלא שזה איסור תורה חמור. עצם הנסיעה
שאיננה זהירה אסורה, גם אם לא קרה כלום. על נסיעה כזו ישנו קנס בידי שמים, וקנסות
שבידי שמים חמורים הרבה לאין ערוך מקנסות של המשטרה. שם בשמים נרשמת כל נסיעה
שאיננה זהירה, שבה אדם עובר על "ונשמרתם לנפשותיכם". "דע מה למעלה
ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים".
את כל זה יודעים
אנשים, ואף על פי כן אין הידיעות הללו בולמות את גל התאונות המתמשך.
אני מוכרח לסייג את
דברי הנאמרים בהכללה, כי אין ספק שישנם נהגים רבים שנוסעים בזהירות. אני מניח שרוב
האוחזים בהגה נוהגים כחוק ושרק אחוז קטן מהנהגים איננו שומר חוק. אליהם אני מדבר,
בניסיון לחשוב עימם כיצד להשפיע על הבלתי זהירים – ליזהר.
כשאדם נוסע באופן
המותר והנכון ובזהירות הראויה, לא רק שאינו עובר עבירה, אלא הוא מקיים מצווה של
"ונשמרתם לנפשותיכם" שהינה אכן מצווה ולא רק אזהרה.
ציבור נאמני
ארץ-ישראל, השואפים לשלמות הארץ, התורה והעם, המתנחלים ביש"ע, בגולן
ואוהדיהם, צריכים להיות הראשונים לשמש דוגמא ומופת במצווה מרכזית זו של שמירת
הנפש.
הנהיגה ברכב משקפת
את ההתנהגות הכללית. נהיגה נכונה במתינות, ביישוב הדעת, בנינוחות, מתוך מגמה לקיים
מצוות "ונשמרתם" בכל ההידור, יכולה להשפיע על כל ההתנהגות שתהיה מיושבת
ושקולה, בשמחה ובטוב לבב. רק בכוחות בריאים אפשר לנצח את כל העיכובים בדרכינו אל
שלמות הארץ, שלמות התורה ושלמות העם.
נביט על הנהיגה
הנכונה והזהירה כחלק מעבודת הקודש כולה. נפעל בכל סביבתנו לתקן ולשפר את הנהיגה.
המורים ידברו עם תלמידיהם, ההורים ידברו עם בניהם, ועל כל מעשינו תשרה סייעתא
דשמיא, וד' יצליח את דרכינו וישמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם.
הועד למען החייל
המשפחות התורניות
בשבתות הבאות:
ויגש: אסולין,
רונצקי בת ציון, גורן, עידן סימה, רקנטי גלית, אלט.
ויחי: גורדון,
לין, דמארי, רונצקי רונית, שושן, סבן.
שמות: הירשברג,
גולדברגר, איזק, עידן עליזה, שמואליאן, כברה.
וארא: אודסר,
שמידלר, אביטן, ימין, זגרון, אילוז.
בא: רקנטי
דבורה, כהן עפרה, כהן איילה, אלבז אסנת, ליפשיץ, הד.
בשלח: אדרי, בן
פזי, חי, היימן, מילר, פרג.
את העוגות בבקשה
להביא עד השעה 12:00 למשפ' אביטן. אפשר ועדיף להביא ביום חמישי.
מי אמר שאין
נסים בימינו ?
מאור משה חנש
מרחובות – זה נס גלוי
לכל הנשים, הגברים,
הילדים והילדות שהתפללו לרפואתו של מאור בן מירב (בן אחיו של חנניה), שהיה מאושפז
בטיפול נמרץ עם שבר בגולגולת, מונשם וללא הכרה – עם סכנה לחייו, תודה מכל המשפחה.
מאור משה חזר לביתו ביום
חמישי שלפני חנוכה והדליק נרות בבית. זה היה נס חנוכה נוסף. הוא הולך, מדבר, צוחק
וכל זה אחרי 3 שבועות בלבד של אשפוז. הוא עדיין לא זוכר את האירוע עצמו ודברים
נוספים. הוא עוד לא קורא. אבל ברוך ה' הוא חי ושמח וחזר לחיות כרגיל בחיק המשפחה.
הסיפור של מאור עשה
"רעש" בכל הארץ, התפרסם בתקשורת כל יום מאז המקרה ועד לשחרורו מבית
החולים. מרגש היה לראות שבאו לבקר אותו ואת משפחתו בבית החולים אנשים מכל הארץ שלא
מכירים אבל רוצים לעודד, לעזור ולהזדהות.
אנשים רבים התקשרו כדי לעודד והתפללו לרפואתו.
השבוע המשפחה עשתה
סעודת הודיה בקבר רבי מאיר בעל הנס עם חברים ובני משפחה וקבוצת ילדים יתומים ממוסד
במירון שהתפללו עליו כל יום (המשפחה תרמה כל השנים למוסד זה). היה מרגש במיוחד
לראות שכל האנשים האחרים שהיו שם זיהו אותו, בכו וברכו אותו. היו שבאו ואמרו לו
"אנחנו התפללנו עבורך עכשיו תברך אותנו".
אני ראיתי במקרה הזה
הרבה נסים, דרך מאור שזיכה הרבה נערים ומבוגרים בכל הארץ ובמיוחד ברחובות, להניח
תפילין, לשמור שבת ולקרוא מזמורי תהלים. ראיתי את האחוה של עם ישראל. ראיתי שיהודי
אחד קשור בנשמתו לכלל ישראל. ראיתי משפחה שמאמינה באמונה שלמה בריבונו של עולם שרק
הוא הרופא לכל נפש.
סיגלית חושן
לכל
המעוניין אנחנו פשוט
גילינו את החנות הזו וכדאי שידעו... בירושלים יש חנות עודפים של
"למטייל" (סוג א'!) ויש בה: פליזים מקצועיים, שורש, נעלי גרמונט,
שקשים, תיקים וכו'. והכל בהנחה של 30% בגלל שזה עודפים. ובנוסף, ניתן לקבל הנחה של 150 ₪ אם
מצטרפים לתוכנית של "בוס-קווי זהב". זאת אומרת, שחותמים על הסכם
שהקו טלפון שבבית שלכם מחובר עכשיו חצי שנה לחברה הזו, ואם אתם מתקשרים
לחו"ל – זה יהיה פשוט דרכם, ואז משלמים להם על השיחות. ההצטרפות לתכנית לא
עולה כסף ומשלמים רק אם מתקשרים לחו"ל. אז יוצא שהרווחתם
בחינם 150 ₪ ! החנות נמצאת בתלפיות, צמוד לקניון הדר
(מצד ימין) שחרית
שעור לנשים בענייני חינוך ומשפחה מתקיים
בבית הכנסת אוהל יוסף ברחוב הפסגה באריאל, בימי רביעי החל משעה 20:30. יש
לתאם מראש ליתר בטחון בטל': 03-9060696. קיימת הסעה הלוך ושוב.
החלטות ועד רבני
יש"ע
מישיבת הוועד
שהתקיימה בג' טבת תשס"ד
א.
אנו מחזקים את ידיו של איחוד רבני ישראל בראשות הרבנים
הגאונים שפירא ואליהו שליט"א, ומצטרפים להחלטתם נגד עקירת כל ישוב יהודי בארץ
ישראל, תהא הגדרתו אשר תהיה.
ב.אנו פונים לשלטונות הצבא שלא לפקוד על
חיילים לעסוק בעיסוק פסול כזה אשר איננו מתפקידם המובהק של חיילים.
ג. אנו קוראים לעם
היושב בציון להתייצב כחומה חיה כנגד כל עקירת ישוב, תוך גילוי של אהבה, אחווה,
שלום ורעות כלפי אחינו מכוחות הביטחון.
ד.כשם שישראל איננה מתערבת בדרך שבה
נוקט ממשל ארצות הברית כדי להגן על שלום אזרחיה, כן על ממשל ארה"ב להימנע
מלהתערב ולהגביל את פעולות כוחות הביטחון שלנו במלחמתם בטרור.
כמו כן חייבים אנו לנקוט באמצעים כנגד מנהיגי
טרור כפי שארה"ב נוהגת בעיראק, ולהעמיד לדין את מחולל הטרור ערפאת.
ה.
עקב מעצרם של מספר מפגינים מן השמאל, אנו מביעים דעתנו
כי יש לנקוט נגדם בהליכים משפטיים רגילים, ולא במעצרים מנהליים, כשם שאין לעשות כן
במקרים אחרים.
ו. אנו מוחים נגד
העובדה שרוב רובו של הזמן קבר יוסף סגור למבקרים, וכמו כן בית הכנסת העתיק ביריחו.
יחד עם זאת אנו פונים לאחב"י לבל יעשו בקשר לכן פעולות המסכנות את חייהם.
ז. אנו מאמצים את
ידיהם של כל אחינו היושבים בכל מלוא רוחב ארצנו הקדושה, באומץ ובגבורה, ובתוכם
תושבי יש"ע העומדים על משמר ארצנו וערי א-לוקינו וקוראים להמשיך תנופת
ההתיישבות, ביש"ע ובכל הארץ.
עוד
יוסף חי
הטעמים
שיוסף ציער את אחיו
שואל הילקוט מעם
לועז: "הרי יוסף היה צדיק וחסיד גדול, כיצד התנכר לאחיו וגרם להם צער גדול כל
כך ? ... וכשתתבוננו יפה תראו שהאחים עשו חמישה עוונות בעניין זה, והיו ראויים
לקבל עונש מן השמים. דעו כי כוונתו של יוסף הייתה לטובת אחיו... לכן חישב יוסף יפה
לגרום להם חמישה מיני צער כדי שיכופרו להם אותם חמישה עוונות ולא יענשו עליהם
בעולם הבא": 1. הם שנאו אותו ולא היו יכולים לדבר עמו בשלום, לכן התנכר להם
ודיבר עימם קשות. 2. הם בקשו להורגו... לכן העליל עליהם שהם מרגלים שהוא עוון
שחייבים מיתה עליו. 3. הם השליכו אותו לתוך הבור והוא שם אותם במשמר. 4. הם גנבו
אותו ומכרו אותו לעבד, לכן החזיר להם הכסף... שיחשדו אותם בגניבה ויקח אותם
לעבדים. 5. הצער הגדול שציערו את אביהם שהביאו לו כתונת יוסף טבולה בדם גדי, ולכן
אף ציערם בגביע".
נשים למען יוסף
חנוכה
במבול האירועים שניתכו על
נשות איתמר בכסלו (וגם עלי...) אפשר להצביע על עוד ערב מוצלח אצל משפ' טנא. הערב
התחיל עם שעשועי חנוכה קלילים ואוירה טובה, והמשיך עם כיבוד קליל וטעים (תודה
לאופות) ובשיעור מעניין ומרגש על הגבורה ומסירות נפש, שניתן ע"י ר' יחזקאל
נואמה, והמשיך בקצת שירה.
ממה הכי נהנתי ? מנוכחות
וזרימה של הנשים ביחד עם הנערות. ואיך אפשר לשכוח את המארחות: יעל טנא ובנותיה
שאירחונו ביד רחבה.
ולסיום הערב: סיפור הגבורה של יעל על המחבל
"המשוגע" שהגיע ל-851 כמה ערבים קודם לכן.
אורנה הירשברג
מה חדש במנהלת
גב ההר
1.
מכון להתפתחות הילד
במנהלת גב ההר
התחילה לפעול שלוחה של המכון להתפתחות הילד. השלוחה פועלת בימי רביעי. בתיבות
הדואר חילקנו דברי הסבר על המכון להתפתחות. תיאום מפגש לטיפול במנהלת נעשה באמצעות
משרד המכון בברקן. טל: 03-9066448.
2.
קופ"ח לאומית
נציגי המנהלת ביחד
עם מנכ"ל המועצה נפגשו עם נציגי הקופה, במטרה לשפר את השירותים בגב ההר.
מחכים להצעה מסודרת שנקבל מקופת חולים לאומית.
טוב להודות... ד"א, האורחים יצאו מלאי התפעלות מהישוב: מהמקום,
התושבים והמפעלים וכבר מחכים לשמחה הבאה.
משפחת כהן אברהם ועפרה
מנהלת
גב ההר
הכנסת ספר
תורה במוצאי צום עשרה בטבת יתקיים בישוב תפוח
ארוע הכנסת ספר תורה לע"נ הקדושים הרב בנימין זאב וטליה כהנא הי"ד. תפילת ערבית במקום בשעה 17:00 ולאחריה
יתקיים טקס הכנסת ספר התורה. הציבור נקרא לכבד את זכרם של הקדושים
ולהשתתף באירוע.
חוגים
חוג אומנות בחרוזים: לנשים,
מתקיים אצל אסתר מילר בימי שני בשעה 10:00 בבוקר. אם תתתארגן קבוצה של 4 בנות
לפחות ניתן יהיה לקיים חוג כזה לבנות בשעות אחה"צ או במוצ"ש.
חוג אומנות לבנים צעירים: (א-ב)
מתקיים בימי שלישי בשעה 15:00 במרכז החוגים. החוג לבנים הגדולים (ג' ומעלה) מתקיים
באותו יום בשעה 16:30. לחוג זה נותרו עדיין מספר מקומות פנויים. נא להזדרז להרשם
אצל אסתר מילר.
חוג שילוב אומנויות לבנות ממשיך
להתקיים בימי שני בשעה 16:00.
בודקים אפשרות לפתוח חוג שילוב אומנות
לילדי גן חובה (בנים) בהדרכתה של אסנת אלבז. המעוניינים לרשום את בנם , נא
ליצור קשר עם אסנת.
לכל מי שיש שאריות צמר, חוטים ובדים או
שאריות עצים וכל פסולת תעשייתית יכול להעביר למרכז החוגים.
רחל
טויטו ואסתר מילר
אורה
זו תורה
שאלו חכמינו (שבת כא: ) מהי
חנוכה ? והשיבו ממקורם של רבותינו שכל דבריהם כדברי משנה ("דתני רבנן").
מגמרא נפלאה זו אנו למדים שמאורעות ישראל תולדותיהם וחגיהם תורה היא, וכדרכה של
תורה לימוד היא צריכה. וכדרכו של לימוד יש בו שמחה, התאחדות ואורה.
כמה עלינו להודות ולהלל לשם
ה' שנתן בלב כמה מבחירי הישוב (חוששני שמא אשמיט אחד מהשמות מחוסר ידיעה, על כן
יהיו בעיניכם כאילו הייתי פורטם) לייסד לימוד תורה בחבורה לאבות ולבנים זקנים עם
נערים, בחורים וגם בתולות. הלימוד שהתקיים בבית הכנסת משך וליכד עשרות ילדים עם
הוריהם ומוריהם בהתלהבות ושמחה.
אפילו אם בזמנים אחרים יש
הרוטנים על הנוער והילדים, אך כאן כולם ברורים, גיבורים ומתלהבים ללמוד, לשנן
ולענות בנעימה. ואף אני בתוכם שמחתי ללמוד ולזכות לידיעות חדשות מלבד עצם הזכות של
חיבור הדורות. וכך יש סיכוי לאהבה !
מנחם גורדון
נוער...
נוער... נוער...