פלא התשובה

בהתבוננות על עניין התשובה, קשה להבין כיצד אדם שעשה עבירה שהיא בלתי הפיכה, יכול אחר כך לחזור בתשובה. הלא אינו יכול לכאורה להחזיר את הגלגל אחורנית.

על פליאה זו אמרו חכמים: " שאלו לחכמה: חוטא מה עונשו ? אמרה: "חטאים תרדוף רעה" (משלי יג). שאלו לנבואה: "חוטא מה עונשו ? אמרה: הנפש החוטא היא תמות" (יחזקאל יח). שאלו לתורה: "חוטא מה עונשו ? אמרה: יביא אשם ויתכפר" (ויקרא ה). שאלו לקב"ה: "חוטא מה עונשו ? אמר: יעשה תשובה ויתכפר, ההוא דכתיב (תהלים כה) 'טוב ה' על כן יורה חטאים בדרך" (ילק"ש תהלים תש"ב).

ואכן, רק הקב"ה מסוגל לנתק את הקשר בין האדם לבין העבירה שעבר. בעוד שכל דרכי ההשגה האנושית, אם זה דרך החכמה, הנבואה או התורה – אי אפשר בעזרתן לנתק לגמרי את הזיקה בין החוטא לבין העבירה שעבר, ורק הקב"ה הוא הקובע כי עצם עשיית התשובה יוצרת אדם חדש, אדם המנותק מהמעשה הרע שעשה.

לכן, קבע מורנו הגדול – הרמב"ם, כי לשם עשיית התשובה, די בעזיבת החטא, חרטה על העבר ווידוי דברים בפיו "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" (הל' תשובה ב, ב).

הרב נתן חי

סליחה

· אין יוה"כ מכפר, אלא אם יפייס את חבירו שנפגע ממנו. ורצוי להקדים ולהתפייס ולא לחכות לערב יום כיפור.

· מה שיש נוהגים לבקש מחילה מחברים וידידים אהובים, שכמעט ולא חטאו זה לזה, במחילה גמורה, ואין נוהגים לבקש מחילה מזה שברור שהקניטוהו או ציערוהו ויש ביניהם סכסוך רציני, הם עושים מהטפל עיקר, כי עליו לנסות לפייסו אפילו מספר פעמים, עד שימחול לו.

· רצוי לפני יום הכיפורים לשלם חובות וכן להחזיר ציוד של חבירו או של מקום העבודה או הצבא וכיו"ב.

ערב יום הכיפורים

· נוהגים לעשות התרת נדרים אחרי תפילת שחרית.

· בשחרית, ערב יום הכיפורים, אין אומרים מזמור "יענך אלוהים ביום צרה", והאשכנזים לא אומרים גם "מזמור לתודה" ו"אבינו מלכנו".

· נהגו לטבול בערב יום כיפור. מי שאינו יכול לטבול ישפוך על גופו ט' קבין מים (קרוב ל – 13 ליטר מים).

· מצווה להרבות בסעודה בערב יום כיפורים. דין זה נוהג גם בנשים.

· עצת רופא להקלת הצום בפרט לסובלים מכאבי ראש, עויתות בקיבה ועוד: לשתות במשך ערב יו"כ מהבוקר עד סעודה מפסקת, כל שעה או שעתיים, שתיה כלשהיא, כדי שהגוף יהיה רווי בנוזלים לקראת הצום.

· עושים "כפרות" בעופות, דגים או בכסף ונותנים אותם או תמורתם לצדקה.

· העושים כפרות ב"עופות", מן הראוי שיכשירו את העופות כדת לפני נתינתם למשפחות נצרכות.

· נוהגים להדליק נר לכבוד יום כיפור שידלוק עד מוצאי יו"כ ועליו יעשו הבדלה (שו"ע תרכ"ד,ד).

· האשכנזיות וכן הספרדיות הנוהגות כ"בן איש חי", נוהגות לברך "שהחיינו" בעת ההדלקה, והשאר נהגו לשמוע ברכת "שהחיינו" בבית הכנסת לאחר אמירת "כל נדרי".

· יש להתעטף בטלית בברכה לפני השקיעה. המתעטף לאחר השקיעה – לא יברך.

· נהגו שביום הכיפורים פרושה מפה יפה על השולחן, כמו בשבת.

· תפילת מנחה בעיו"כ חשובה מאוד ונתקן בה וידוי ונוהגים לאומרה לפני הסעודה המפסקת.

· נהגו שהאב והאם מברכים את בניהם טרם לכתם לבית הכנסת.

ילדים ביוה"כ

· אסור לתת לילדים, פחות מגיל תשע, להתענות. אפילו תענית שעות. ואפילו אם רוצים, אין מניחים להם (שו"ע תרט"ז,ב)

· מגיל תשע ומעלה מחנכים אותם לתענית שעות. ומה שנוהגים ילדים בני אחת עשרה ומעלה לצום את כל הצום, הוא רק ממנהג. ולכן, אם הם מתקשים – שלא ישלימו תעניתם.

הפטורים מן התענית

· יולדת תוך ג' ימים ללידה אסורה להתענות ותשאל איך תאכל.

· יולדת תוך שבעה ללידתה מותרת באכילה, אם היא או הרופא אומרים שצריכה לאכול, ותשאל איך תאכל.

· יולדת תוך שלושים ללידה, דינה כחולה שאין בו סכנה, ואוכלת במקרה שמרגישה חולשה ואומרת שצריכה לאכול, ותאכל ותשתה לפי השיעורים.

· מעוברות ומניקות תשאלנה שאלת חכם לאחר שהתייעצו עם רופא , והוא הדין לחולה או זקן.

· חולה- מי שחש מאד ברע, עד שהוא מסופק אם נכנס לסכנת חיים, ואינו נמצא סמוך לרב פוסק על מנת לשאלו מיד כיצד עליו לנהוג, לא ישתהה בבירור הדין אלא יאכל, וה' בוחן לבבות.

· כאשר מותר לחולה לאכול ולשתות, עדיף לכתחילה לפי שיעורים.

שיעורי אכילה

· אותם שהותר להם לאכול בשיעורים, אוכלים בנפח 30 סמ"ק בכל תשע דקות, ויש מתירים בכל שבע דקות.

· לגבי שתיה, מותר פחות ממלוא לוגמיו כל תשע דקות, ויש מתירין כל שבע דקות, ויש מקל לשתות כמות זו כל חמש דקות (יחו"ד ו' ל"ט)

· שעור כמלוא לוגמיו דהיינו כמלוא פיו שמעביר את המשקה לצד אחד בפיו ונראית אותה לחי בולטת, ובאדם בינוני שיעור זה הינו 40 סמ"ק.

· אין אכילה ושתיה מצטרפים לשיעורי האיסור ולכן הנצרך לכך יכול לשתות ולאכול במקביל.

· מעוברת או שאר אדם החוששים להרעה במצבם אם ילכו לבית הכנסת, עדיף שיתפללו בבית ולא ילכו לבית הכנסת, שמא יחלשו ויצטרכו לאכול.

איסור רחיצה

· כאשר נוטל ידיו, עושה זאת רק עד סוף קשרי האצבעות, ובבוקר מברך על נטילה זו. כל רחיצה שאינה של תענוג מותרת, כגון להסיר רפש או לכלוך או לרחוץ תינוק במקום שנתלכלך.

· כהנים העולים לדוכן, מותרים בנטילה רגילה כבכל יום, כי אינה לתענוג. ויש מתירים רק עד קשרי האצבעות, מפני שנטילה זו רק זכר בעלמא לנטילת ידיים במקדש. (או"ח תרי"ג ב-ג ואחרונים שם)

איסור סיכה

· אסור לסוך בשמן או משחה אפילו חלק מהגוף. אבל מותר לתת מי בושם או דאודורנט על גופו (מקראי קודש פ"ו הע' ס)

לגבי מריחת הגוף במי בושם ביוה"כ, יש אוסרים ויש מתירים. אך לדעת כולם אסור לשפוך מי בושם על הבגדים.

איסור נעילת סנדל

· האיסור חל על נעלי עור, אבל שאר הסוגים מותרים, אפילו שהם נוחים מאד. וקבקבים שיש עליהם רק רצועת עור מלמעלה, יש מחלוקת אם מותר ללכת בהם ביום הכיפורים.

דיני אישות

· נוהגים הרחקה כבימים האסורים, ויש מקילים בשעת הדחק בנגיעה בשעות היום.

וידוי

· אין להסתפק בוידוי הכללי הכתוב בסידורים, אלא כל אחד צריך להוסיף ולפרט בפיו בלחש עוונות שהוא יודע שנכשל בהם.

השתחוויה בבית הכנסת

· כשמשתחווים על הארץ, בתפילת המוסף, יש לשטוח מגבת, ממחטה או נייר. כל זה מכיוון שאסור להשתחוות, אפילו לה', על רצפת אבנים, חוץ מאשר בבית המקדש, לכן יש לחצוץ בין הפנים לבין הרצפה, ואפר לעשות זאת גם על יד הצמדת הטלית לפניו בעת שמשתחווה, אך לא ישים את תיק הטלית על הרצפה כי אין זה דרך כבוד.

· יש מהספרדים שנהגו ששליח הציבור אינו כורע בסדר העבודה אלא רק נופל ע"ג התיבה (ילק"ס).

· נשים לא נהגו בכריעות שבסדר העבודה למעט יוצאי גרמניה (מים ההלכה ג' ע"ו)

מוצאי יום הכיפורים

· תפילת ערבית מתפללים בשמחה ובנחת, ולא יתפלל במרוצה כמשליך משא מעל כתפו.

· בהבדלה מברכים "בורא מאורי האש" על נר ששבת, ויש מקילין לברך גם על נר שהודלק מנר ששבת.

· אשה הרוצה לאכול ולשתות בביתה ובעלה מתעכב בבית הכנסת, תעשה הבדלה לעצמה קודם לכן..

· מי שאינו יכול לשמוע הבדלה. כגון: חייל בשמירה וצמא מאד, יכול לשתות מים לפני הבדלה (מקראי קודש פי"ב הע' יח)

· מברכים על הלבנה במוצאי יום הכיפורים, ונהגו להבדיל קודם ולטעום משהו כדי שיקדש את הלבנה כשהוא מבושם וטוב לב.

· משתדלים להתחיל בבנין הסוכה במוצאי כיפור, אך יש להזהר שלא להפריע לשכנים בשעה מאוחרת בלילה.

· יום למחרת יום הכיפורים יש להזהר ולהשכים לתפילה , כדי שהשטן לא יקטרג לפני הקב"ה ויאמר שישראל הפכפכים הם, ביום שנצטוו לשוב בתשובה מתפללים כל היום ואילו בימים הבאים שבים לסורים.

"אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים".

נתן חי

הודפס לעילוי נשמת חמי ירחמיאל איתמר בן יצחק ז"ל

משולחנה של רכזת הקהילה

"…יפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום…"

לתושבי איתמר היקרים !

להלן מספר עדכוני תרבות לחודש תשרי תשס"ד:

* ערב נשים וסדנת קישוטים מיוחדת לסוכה - בין שבתות לימים נוראים ולפני שנכנסים שוב בין הסירים – זמן לעצמך ולחברות להקדיש ומעט מהחופש להרגיש…. ביום שלישי י"א תשרי בביתה של אורנה הירשברג בשעה 20:30. כולן מגיעות !

· סדנת קישוטים לסוכת הישוב – תתקיים ביום רביעי י"ב תשרי בשעה 17:00 בספריה הישנה. הסדנא מיועדת לילדי הישוב ותהיה בהדרכת אורנה הירשברג וטלמור גורן.

ילדי הישוב מוזמנים בשמחה !

· שמחת בית השואבה – ביום רביעי ד' דחוה"מ סוכות יערך בישוב הפנינג גדול ושמחת בית השואבה.

בבוקר – הפנינג לילדים הכולל: מתנפחים, טיולי חמורים, אפיית פיתות, הקרנת סרטים חינוכיים, דוכני פיצה ופלאפל.

ובערב – שמחת בית השואבה ברוב עם עם חיים דוד סרצ'יק ותזמורתו בכיכר הישוב. כולם מגיעים !. מומלץ להזמין חברים וקרובים ליום זה !

· ליל הושענא רבה – ביום חמישי נפגש אנו הנשים לערב לימוד, סיפור ושירה בסוכת משפחת זגרון בשעה 20:30.

משחקיה – מקום שכיף בו

כאן אצלנו באיתמר

אמהות וילדים יקרים !

מזה כשנה פועלת בישובנו "המשחקיה" – בהצלחה רבה.

כיום מופעלת המשחקיה ע"י רותי שושן – העובדת מזה שנים רבות עם ילדי הישוב.

ומה במשחקיה ?

· משחקי ג'מבורי, פעילות ספורט, בריכת כדורים, מגלשה, מנהרה, נדנדות ועוד…

· פעילות חופשית של משחקי בניה, לגו, דופלו, משחקי חשיבה, מכוניות ועוד.

· פעילות יצירה: ציור, הדבקה, חוברות עבודה, פלסטלינה, תיאטרון בובות פעיל, שעת סיפור והפעלה ע"י רותי.

והכל במחירים מוזלים:

ילד אחד – 30 ₪

שני ילדים - 26 ₪ כל אחד.

שלושה ילדים - 24 ₪ כל אחד.

ארבעה ילדים – 22 ₪ כל אחד.

ימי הפעילות

המשחקיה פועלת בימים ב' וה' אחה"צ (שעה לכל שכבת גיל) ומיועדת לקבוצות: פעוטות, גן תאנה וגן הגפן, א'-ג' בנים / בנות.

לפרטים נוספים ולהרשמה מחודשת לקראת החורף יש לפנות לרותי: 9975044

ממקיף לניקף

מדור בעניני ערוב מאת ר' מנחם גורדון

להלן כמה ידיעות והלכות בעניני ערוב:

א. כידוע, ערוב הישוב מסתמך עתה, רובו ככולו, על הגדר הביטחונית החדשה. זאת מלבד באזור השדות של נסים בוואדי פוריק, בצפון הישוב – שם מסתמכים על הגדר הביטחונית הישנה ועל גדר העוברת בין הגדר הישנה לחדשה (מצפון לבריכות החימצון שם).

אי לכך, מותר ללכת ולטלטל חפצים בתוך כל תחום הגדר הביטחונית החדשה, מלבד בשדות של ניסים וכל האזור שמימין (=ממזרח) לש.ג.. בעזרת ה' אצייר מפה של הישוב בהתמקדות על אזור צפון הישוב ואציב אותה בבית הכנסת.

ב. לאור השינוי, בהסתמכות על הגדר החדשה, האיכות הכשרותית – הלכתית של הערוב השתפרה בהרבה מכמה בחינות:

1) לפי דעת הרמב"ם והסמ"ג אפשר לעשות צורת הפתח הארוכה מעשר אמות רק במיעוט ההיקף. הגדר הנחשבת כמו חומה פותרת בעיה זו ויש מקום מרווח לסמוך על הערוב לטלטול חפצים בישוב – מה שהיה דחוק יותר עד עתה.

2) הגדר כמעט ולא מתקלקלת ואין כל כך צורך לבודקה או לחשוש שהתקלקלה תוך כדי השבת.

3) מושגת הרחבה של תחום הטלטול וגם של תחום ערוב התחומין.

ג. תודה מיוחדת אני חייב לכל המתעניינים והשואלים (בפרט מקרב אנשי הישיבה הגבוהה) שעוררוני וחידדוני בשאלותיהם. ולשאר התושבים שעזרו איש איש בתחומו.

ד. הציוד ששימש כערוב בין "הדיר של נסים" לישיבה הגבוהה, יאסף בעז"ה בקרוב. אנא לא לאמץ אותו לצרכים פרטיים.

שבת שלום

מנחם

ברכות ואיחולים… ברכות ואיחולים…

החמורים – המשך

שתי הערות בענין החמורים, שכתבו עליהם "קומץ נערים" בעלון הקודם:

1) באגרות הראי"ה (בשני מקומות: חלק א' עמ' ש"ע וחלק ב' עמ' קפ"ח) באר הרב קוק זצ"ל מהו ענין "חמורו של משיח": חמור יש בו שני סימני טומאה – אינו מעלה גירה ואינו מפריס פרסה. מבחינה חיצונית הינו בעל-חיים טמא וחומרי (הרצי"ה זצ"ל בהערות שם הביא את דברי תיקוני הזוהר: "חמור הוא אבי אבות הטומאה"!), אבל בפנימיותו יש בו קדושה גנוזה, ולכן דוקא הוא קדוש בבכורה. כך גם היהודים שפרשו מדרך המצוות בדור של עיקבתא-דמשיחא, מבחוץ נראים חוטאים ופושעים, אבל בפנימיותם גנוזה קדושה (עי"ש בדבריו הנפלאים).

2) יש איסור "צער בעלי-חיים", שלכל הדעות הינו דין וחיוב גמור ככל דיני התורה. יש אפילו דעות בגמרא ובפוסקים שזהו איסור דאורייתא.

הרוכב על סוס או חמור לצורכו, והנ"ל אינו רוצה לזוז בלי "עזרה", אין ספק שמותר להכותו, אבל לא מעבר לכך.

וכן אסור לזלזל בצערם של בעלי חיים. ראשית, היחס לבעלי חיים הוא בסיס לקנין מידות טובות (או חלילה להיפך) גם לבין אדם לחבירו. וכבר כתב הרמב"ן לגבי מצות שילוח הקן (בפרשת כי תצא פרק כב פסוק ו): "…אבל טעם המניעה (לא תיקח האם על הבנים) ללמד אותנו מדת הרחמנות ושלא נתאכזר. כי האכזריות תתפשט בנפש האדם, כידוע בטבחים שוחטי השורים הגדולים והחמורים שהם אנשי דמים זובחי אדם אכזרים מאוד". שנית, עצם הדבר כשלעצמו הינו איסור גמור ופגם בנפש. וזהו לשון ספר-חסידים (לרבי יהודה החסיד): "אם עשה צער לבהמה בחינם, כגון ששם עליה משא יותר מכדי הראוי ומכה אותה והיא אינה יכולה ללכת – יבוא לדין על שציער בעל חיים. וכן המושכים באזני החתולים להשמיע צעקתם הם חוטאים. גם דרשו חכמים… עתיד הקב"ה להיפרע עלבון סוסים מרוכביהם על שהיכו אותם במגפים (סעיף מד)

לסיום, ראוי לנו לזכור שכל בריה אומרת שירה, כידוע ממדרש "פרק שירה". מרן הראי"ה זצ"ל נמנע מטעם זה אפילו מלתלוש עלים מעץ (עדות ר' אריה לוין זצ"ל, שכך אמר לו הרב)

ובהקשר ליום כיפור: הטור והרמ"א בסימן תר"ה כתבו שנוהגים לקחת את בני המעיים של העופות, שקיימו בהם מנהג כפרות, ולזרוק אותם "על הגדרות או בחצר, מקום שהעופות יכולים לקחת משם", וכתב המשנה ברורה טעם למנהג: "משום רחמניות, כשם שמרחם על הבריות לפרנסן ירחמו עליו מן השמים"

גמר חתימה טובה וחג סוכות שמח

עמיחי כנרתי

תודה מיוחדת

רציתי להודות ולהוקיר לשלום חמו על עזרתו והתמסרותו החוזרת ונשנית במגוון תיקונים ואיבחונים: ברכב, בבית, בחשמל ובאינסטלציה. במאור פנים, איכפתיות ורצון אמיתי לעזור

ירבו כמותך בישראל, תצליח בכל מעשי ידיך

המודה ומאחל

מנחם גורדון

רן ואייר נישאים

רן סגל חברנו מגבעת ארנון ואייר עתידיה מעין יהב מזמינים את כל תושבי איתמר לחגוג עמם את שמחת נשואיהם, שתתקיים ביום חמישי י"ג תשרי תשס"ד בגבעת ארנון (המכונה 777).

קבלת פנים החל מ-16:30

החופה בשעה 17:00.

הארוחה חלבית וכשרה.

עורו עורו ישנים משנתכם

…נסעתי פעם במכוניתי ונאלצתי לעבור דרך סמטה צרה, תוך כדי נסיעה מהירה. ממש בנס, ברגע האחרון הצלחתי לעצור את רכבי ליד חבורה שעמדה ושוחחה באמצע הסמטה וחסמה את דרכי.

קול חריקת הבלמים והעובדה שכמעט נדרסו לא החרידו אותם – הם פטפטו. צפרתי כדי להזיזם והם בשלהם. צפרתי עוד ועוד והם בשאננותם.

חשבתי ברוגז – הכיצד ?

הרי כמעט ונדרסו ממש ועכשיו הם אינם שמים ♥ לצפירות.

לבסוף נעתר אחד מהם להקדיש תשובת ♥ לנוכחותי. פנה אלי ואמר בביטול: טוב, טוב, די, שמענו, שמענו !.

חמתי עלתה בי, הנשמע דבר כזה ?

אדם עומד בפני אפשרות של מוות, ניצל בנס, שמוע צפירות שנועדו בשבילו – להזיזו ממקומו לבל ידרס, והוא עוד מגיב: "שמעתי שמעתי !

מיד עלה בי הרהור: "וכי אני טוב מהם ? עומד אני בראש השנה, ביום הדין, בו נחרץ גורלי: מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי בחרב, מי ברעב… שומע אני את צפירות השופר, הנועדות להזיז אותי ממקומי – ממצבי, לקום, לזוז, לפעול, לשנות, לרדת מהדרך בה אני הולך ומסתכן. מאה תקיעות צופרות, אזעקה !

ומה תגובתי במשך כל השנה ? לא כלום ! שמעתי את התקיעות אך כרגיל אמשיך לעמוד באותה סמטה צרה כל השנה, לפטפט על הא ודא, לא לחוש בסכנה, לא לזוז מהדרך ולא להנצל…"

"עורו עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם !

וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם !"

(קטע יפה שמצאתי – הכותב אלמוני)

נוער… נוער… נוער… נוער

שנה טובה לנוער ולכל תושבי הישוב

חג סוכות באופק ועמו הפעילות בע"ה.

· לפני החג הבנות יקשטו את סוכת הישוב בליווי בנות השרות.

· בחול המועד, בלילה שבין שני לשלישי נצא לטיול לילי בחולות ניצנים כולל שיט בבריכות מי התהום. עלות: 50 ₪. נא להביא: בגדים חמים ופנסים וזאת בנוסף לציוד הרגיל. ההרשמה אצל דוד.

שנה טובה, סליחה אם פגעתי במישהו

וגמר חתימה טובה

דוד חי

הודעות…פרסומות…הודעות…פרסומות…הודעות..