עלון פרשת שלח
כ"ב סיון
תשס"ד
"ושילחתי אש בחומת עזה" (עמוס
א')
ההרגשה הקשה של אחינו בגוש קטיף, אשר
נמצאים מספר שנים תחת התקפות טירור בלתי פוסקות, ובמקום
לחזקם ולהעלות על נס את פעלם, החליט מי שהחליט שיש לגרשם ולהסגיר את נחלת ה' בגוש
קטיף לידי בני פלשת.
הרגשה זו דומה להרגשת שמשון שמסר נפשו
להצלת ישראל והעז לעמוד מול האויב הפלשתי. ודווקא אותו נזעקו להסגיר בני יהודה
מיראתם את הפלשתים. וכעין זה ארע בימי שאול, אשר מאז נחה עליו הרוח הרעה, ראה את
כל מעיניו ברדיפת דוד. דווקא דוד אשר שם נפשו בכפו, היכה
את גלית ונלחם בפלשתים, דווקא הוא מואשם בקשירת קשר ונרדף ע"י שאול על פני צורי היעלים ובמדבר הישימון, במקום
להלחם עם הפלשתים הפושטים על הארץ.
נשנו הדברים בימי אלישע, עת צרו הארמים
על העיר שומרון בה השתרר חורבן גמור, רעב ויאוש. ומלך
ישראל, במקום להפיח עידוד ותקוה ולהלחם באויב,
מחרף ומגדף ומאשים את אלישע, איש האלהים, שכביכול בשלו באה הרעה , ונשבע: "כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם יעמוד ראש אלישע בן שפט עליו היום".
אך לא המלך ולא השליש אשר המלך נשען על ידו הועילו בעקשנותם הכפרנית,
ולא דרכם באה הישועה כי אם על ידי ארבעה אנשים מצורעים שהם בשרו לעם את בשורת
הגאולה, כפי נבואת אלישע, כי ה' דיבר טוב על ישראל.
כמו אלישע, דוד ושמשון שמסרו נפשם על
כבוד ה' וישועת עמו וזכו בסופו של דבר להביא ישועה לעם ה', כן יזכו בע"ה
בימינו כל המוסרים נפשם למען עמנו וערי אלוהינו לראות בישע אלהים.
נתן
חי
הכנסת אורחים על פי חז"ל
כללי
1) כתב
השל"ה הקדוש: ראה כמה חביבה מצוה
זו, שבדורות הראשונים נהגו גדולי ספרד מימים קדמונים, שהשולחן שהאכילו עליו את
העניים עושים ממנו ארון ולוחות ונקברים בהם בלכתם לבית עולמם (מזמור לאסף דקל"ה ע"ב י.)
2) עיקר
מצוות הכנסת אורחים היא באורחים שאינם בני המקום (או"ח
שלג,א) ולא במארח חבירו מהישוב, שאמנם מקיים בזה דיבוק
חברים וגמילות חסדים.
3) תורף
מצות הכנסת אורחים היא למי שמכניס אורח לביתו מרחוב העיר כשהולך ותועה ולא ידע מי
יאספו לביתו. וכנזכר "ואין איש מאסף אותם הביתה ללון" (בשופטים יט,טו) .
4) ישתדל
האדם לחנך גם את בניו הקטנים במצוה זו כפי שנזכר באברהם
אבינו כשקיבל את אורחיו "ויתן אל הנער", ופירש"י: "כדי לחנך את בנו במצוות" (אהבת חסד
ג,ב לבעל הח"ח)
5) כשמגיע
אורח אצלו יקבלו בסבר פנים יפות ובשמחה (כף החיים לגר"ח
פלאג'י ה,ה)
6) האורח
יזהר שלא יטריח את בעה"ב לפי שהמטריח מגונה.
כבוד
1) בכניסה
לבית קודם בעה"ב. וביציאה מהבית קודם האורח. (מסכת דרך ארץ פרק ד)
2) בסידור
מקומות השולחן, לא יאמר בעה"ב לאורחים: "שבו באשר תשבו", אלא יחשוב
ויתכנן לכל אחד מקומו לפי מעלתו וענינו. כך לא יושיב ילד קטן וטרדן ליד אורח קפדן.
וכן לא סגפן מסתגר ליד קל דעת וכן כל
כיו"ב. וכן לא יושיב איש ליד אישה שאינה אשתו. וכן לא יושיבם פנים מול פנים
מטעמי צניעות.
3) לא
ישאל את האורח בדברי תורה אא"כ האורח יודע להשיב (ספר חסידים שי"ב).
4) יראה
לאורח היכן נמצא בית הכסא בביתו (סידור בית יעקב, ח"א בית נתיבות ב, יא, כ).
ענייני האכילה
1) במסכת
מנחות נאמר שבזמן שביהמ"ק קיים מזבח מכפר על האדם.
ועכשיו שאין ביהמ"ק קיים, שלחנו של אדם מכפר עליו,
והיינו בהכנסת אורחים שנותן פרוסה לאורחים (רש"י ורגמ"ה
שם צז.)
2) חובה
של בעה"ב לפרוס לחם לפני האורחים כדי שלא יתביישו (זוהר ויקרא קצח, א) וכן
בברכת המוציא, בעה"ב בוצע כדי שיבצע בעין יפה וייתן לכ"א מהמסובים פרוסה
גדולה (או"ח קסז ומג"א שם).
3) אין
האורחים רשאים ליקח ממיני מתיקה וכיבוד שמביאים לפניהם
וליתן לבנו או לבתו של בעל הבית, שמא יתבייש בעל הבית, שהרי אין לו אלא מה שהביא
לפניהם. אבל אם הסעודה אינה מצומצמת ולא יחסר ע"י מה שייתן – מותר לאורחים
ליתן לכל מי שרוצים (או"ח קע,
יט ומג"א סי' קסט ס"ק ד)
4) לא
יסתכל בפניו של האורח בשעה שאוכל, או במנה שלו כדי שלא יתבייש. ודין זה נאמר בכל
אדם וקל וחומר באורח שמתבייש יותר (או"ח קע,ד)
5) אחר
הסעודה מברך האורח על המזון וכולל ברכה מיוחדת לבעה"ב (או"ח
כא,א) ויש בזה נוסחאות שונים.
6) לא
יפציר בחבירו שיאכל אצלו, אם הוא יודע שלא יאכל – שזה
נחשב גניבת דעת. אבל מותר לומר לו פעם או פעמיים שיאכל אצלו משום כבוד חבירו (שו"ע חו"מ רכח, ו וסמע שם סק"ח).
לווי
1. גדולה
מצוות ליווי אורחים יותר מהכנסתם ושכר לווית אורחים מרובה מן הכל.
והוא החוק שחקקו אברהם אבינו שהיה מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותם ומלוה אותם (רמב"ם אבל יד,א). ושיעור לויה
המינימלי – ד' אמות.
2. עיקר
מצוות לויה היא להראות לאורח הדרך אל יעדו בלי מכשול. ובזוה"ק (וירא קד, ע"א) נאמר כי המלוה את חבירו הרי הוא ממשיך
לשכינה להתחבר עם חבירו ולשמרו בדרך. והאחרונים כתבו
בזה עוד הרבה טעמים.
3. ישתדל
להפרד מאורחיו בדברי תורה (ברכות לא. ובירושלמי ריש
פ"ה)
4. כשנפטר
מאורחו לא יאמר לו: "לך בשלום" אלא "לך לשלום" והוא לסימן טוב
(ד"מ יו"ד ת"ג)) .
נתן חי
הדף הודפס לעילוי נשמת חמי ירחמיאל
איתמר בן יצחק ז"ל
תאונות דרכים
בתחילת השבוע קרה אסון מזעזע – בכניסה
לכוכב השחר בצומת "T" נהרגה אם צעירה בתאונת דרכים, אמא לשני
ילדים, הוריה גרים גם הם ביישוב. עוד משפחה נקרעה ונהרסה וכוכב השחר בהלם. לפני מספר
חודשים נהרגו אשה ושתי נערות שנסעו עמה בפניה לפסגות –
כולנו עוברים שם במשך השבוע.
האמת המרה צריכה להאמר
– הדבר בידינו, הן להפסק המוות הזה והן בכך שאנחנו גורמים אותו. במיוחד כאן בכבישי
יש"ע שהשוטרים היחידים שנמצאים עסוקים בערבים. בתור טרמפיסטים שעוברים מרכב
לרכב ומנהג לנהג (ותודה על כך) אפשר לומר כמעט באופן גורף: אין אחד שלא נוהג
ע"פ הכללים – תמרורים, פס לבן, עקיפות מסוכנות בשדה ראיה מוגבל ומהירות
גבוהה. ברוך ה' כמעט תמיד "מחליקים" את זה ולא קורה כלום, לפעמים זה
נגמר אחרת...
המלצה אישית – לכו להתנדב קצת במד"א,
למעלה ממאה תאונות (לא נפגעים) בכל יום. אנשים יוצאים מהבית, פעמים חוזרים אחרת
ופעמים לא חוזרים. כולנו שומעים על כך ברדיו בסיכום של יום שישי (10 הרוגים בשבוע
בממוצע), מנענעים ראש בחומרה וממשיכים "לסחוט" את הדוושה.
דומה הדבר לאדם שאוחז נשק ויורה בו בכל כיוון,
הרי כולנו היינו קופצים עליו וגוערים בו. אם אינו חס על עצמו לפחות צריכים אנחנו
לחוס על עצמנו – המשפחה והחברים. הטרמפיסט אולי יכול לנסות להעיר בעדינות או לרדת,
אך האשה צריכה לגעור בנהג המסכן את הסביבה ועצמו. נהיגה
שאינה אחראית היא עבירה על התורה והיא ה-ו-ר-ג-ת !
אל לנו לומר כי זה חשבון של שמים אם אדם
נפגע או מת בדבר שתלוי בנו. יש בחירה חופשית לאדם לסכן עצמו ולסכן סביבתו והוא יתן על כך את הדין.
המושג "תאונת דרכים" שגוי
הוא, משום ש"תאונה" פרושה מקרה בשוגג, לא מכוון, וכאן מדובר בבחירה
מודעת של הימור על חיי אדם, לא פחות מהימור כספי שפעמים מרושש אדם ומשפחה, שמא
צריך לקרוא לזה "רוצחים בדרכים".
איכפת לי
דוד
גוטמן
בואו להמשיך לחגוג
תערוכת 20 שנה לאיתמר
20 שנה חלפו. רצינו להפוך את הנוסטלגיה והזכרונות לחיים.
תערוכת צילומים, ציורים, תמונות, חפצים
והגיגים על איתמר יוצאת לדרך. ואתן המשפחות נקראות להשתתף בתערוכה. לפשפש במרתפי
הארכיון, לגרד את האבק מעל התמונות הישונות והחדשות
ולהעביר אלינו...
התמונות, הציורים והכתובים יוגדלו
ויערכו ומהם תיווצר התערוכה.
כל משפחה יכולה להגיש עד שלוש תמונות
שמתוכו תיבחר תמונה אחת (עלות הגדלה – 25 ₪). התמונות יוגדלו באופן מרוכז ויוחזרו
לבעליהן עם סיום התערוכה.
התמונות צריכות להראות את הווי הישוב,
נוף הישוב, ארועים מרכזיים מחיי הישוב ואפילו ארוע קטן אך מייצג...
את התמונות יש להגיש למזכירות הישוב עד
לתאריך ג' בתמוז.
ועדת
היחוד והיחד
20 לאיתמר
מתנתקים מההתנתקות
כלפי פטפוט דברים של: " עד סוף שנת 2005 לא יהיה אף יהודי בגוש קטיף
" (כמבטיח דבר משמח), יש להשיב:
1) "עוצו
עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל".
2) "יבש
חציר נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם".
3) פרשת
שבוע: כל המעכבים מסתלקים מעל השיירה וכנסת ישראל מתקדמת בדרכה.
4) זוהר:
"בר-נש דאזיל בהאי עלמא
וחשיב דהאי עלמא דיליה הוא" (אדם הולך בעוה"ז וחושב שהעולם שלו הוא)
5) אגרות
ראי"ה: "ודאי לא יועילו כל חשבונות העולים
בלב האדם שמחשבתו הבל, נגד עצת ה' העליונה וכו'".
נתחזק למען שמו ובעז"ה נצליח
עמיחי
כנרתי
דברים שלא רואים מכאן
חברתנו שירה בן צבי מאושפזת כבר יותר
משלושה שבועות בבית החולים שערי צדק. שירה משתפת אותנו בדברים שעוברים עליה.
אני פה שלושה שבועות בבית החולים.
מרגישה את התפילות שלכם, רואה אתכם מבקרות אותי. הרבה נשים וחברות הגעתם מאיתמר –
רואה על העיניים שלכן כמה שאתן רוצות שאני אצא מפה, כמה שאתם משמחות אותי ומחזקות
אותי.
שנתיים אני סובלת מהכליות, שקצת הזנחתי
אותם והתעלמתי מהם ולא רציתי לחשוב שאני חולה. כל הזמן חלמתי איך הייתי פעם בריאה
וחזקה. ורק עכשיו אחרי האישפוז הזה, הקריסה הזאת של
הגוף, הבנתי שגם עם המחלה הזאת אפשר לחיות חיים פעילים ומקסימים עם ירון ואיתמר
החמוד.
אני חושבת שהקב"ה לימד אותי שיעור
גדול וקשה יותר מכל הסדנאות שהשתתפתי עד היום – כל כך להעריך את השיגרה הברוכה, את הפעילות היום יומית שלא תמיד אנחנו מעריכים
אותה. הייתי נותנת עכשיו הכל כדי להיות עם איתמר ילדי
ולהחליף לו חיתול, לרוץ בגבעות איתמר – כמה זמן לא רצתי... לחבק כל כך הרבה נשים,
חברות מאיתמר שסתם רציתי לחבק ולחזק ולהגיד לכן שאתן כאלה יפות ( האחיות פה בבית
החולים כל הזמן אומרות: "איזה חברות יפות יש לך"). אני רוצה שתעריכו יום
יום את השיגרה הטובה, את
הפעולות הקטנות של היום יום שפתאום פה בבית החולים כל כך קשה לי לעשות אותם.נכון
שלכל אחד הקב"ה נותן ניסיון וקשיים משלו, אבל צריך לדעת לשמוח עם מה שיש, כי
יש לנו כל כך הרבה להודות עליו.
אני שומעת המון מוזיקה, צובעת חוברות
צביעה של ילדים ומדמיינת המון דברים. אפילו דמיינתי שאני רוקדת עם הכליות והן
מבריאות תוך כדי הריקוד וביקשתי מהן סליחה וקיוויתי שזה יעזור. ובלילה כשכולם
ישנים ונרדמים (ואפילו הזקנים ישנים פה יותר טוב ממני) אני עוצמת עניים ומתחילה
לדמיין איך אני עוברת ממסעדה למסעדה ומזמינה סלט יווני עם פיצה ואז פתאום בא לי
מרק תמני עם קובה, וכל זה כי גם כאב לי לאכול, אז זה עבר לדימיון
וזה היה מזה טעים. תנסו.
בגלל שהכליות כמעט קרסו, יש עלי
כל פעם שהגיעו אנשים מאיתמר הייתי במצב
רוח אחר. עם חלק בכיתי, עם חלק צחקתי ועם חלק דיברתי על הרשימה הגדולה שעוד יש לי
לעשות בחיים שאני כל כך רוצה. כל אחת גם סיפרה לי סיפור אישי שלה עם אור ותקוה. אז כנראה שדווקא ברגעים קשים, ארוכים, מייגעים וכואבים
דווקא אז מגלה האדם כמה כוחות נפש יש לו.
תודה ענקית על התפילות, העיניים הטובות
שלכם שרוצות להוציא אותי מפה.
"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל
מפיקים אור נעים"
אוהבת אתכם מאד
שירה בן צבי
תודה
לאחר הולדת ביתנו רעות
רצינו להודות לכולם על העזרה והחברות,
לשכנות הנפלאות
שלא חסכו מאמצים גם בשעות הלחוצות
ב"ישיבה מוקדמת" ערב הלידה
כולן בנדנדה של ורדה
הכינו תוכנית פעולה –
ורדה התנדבה לבשל לליל הסדר,
שושי הבטיחה שיהיה בסדר,
ברכה הודיעה שבשמחה תעזור
בקיצור, הן הודיעו, תלכי ללדת וה'
יעזור.
ובכן,
ורדה בישלה, כמובן – היה ממש מעדן
שושי בישלה – ממש מצויין
ורחל, בישלה ועזרה בעוד הכנות.
ובכן, כך בליל הסדר הראשון שלנו בבתינו
היה נהדר וכולנו מאד נהנינו.
לאחר הפסח - ברכה שלחה חלות נהדרות
וחברות באו לבקר – תמיד בידיים מלאות.
תודה מיוחדת לחברותיי מהועדה,
שלא חסכו בארגון ועצה
למירלה – לארגון הילדים ערב הלידה
ודאגה במסירות לכל סעודה,
וגם ליעל למרות שנסעה.
לחברותיי שהתקשרו ממש לאחר הלידה
לומר מילות עידוד ושמחה
דענה – זה חשוב , זו הרגשה ממש נפלאה.
בשבת ערכנו קידוש לרעות
ורצינו להדגיש חברות בקהילה ובזוגיות,
ושוב תודה לעוזרים הרבים
מחמם את הלב כשיש חברים !
תודה לכולם !
משפ' דרי
קבוצת תמיכה – מה זה ?
בכל יום שלישי ב-9:00 בערב אנו נפגשות
בספריית הישוב על כוס קפה ועוגת קצפת (היינו רוצים)
על קערת ירקות וסלטים ונהנות מהנחייתה
של סגלית חושן בנושאים שונים ומגוונים שסגלית לומדת ב"מעגלים" בת"א. והמוטו של כל
המפגשים הוא: עבודת המידות שרק בעזרתן אפשר להגיע למידות טובות (תרתי משמע)
אז קוראים יקרים, אם תראו בישוב נשים
שהולכות בכל ערב (כמעט) ועוסקות בבריאות הגוף והנפש, דעו כי הן שייכות לקבוצה
הנ"ל.
והעיקרים החשובים ביותר: "נפש
בריאה בגוף בריא" ו"מצוה גדולה להיות בשמחה
תמיד".
(בסה"כ מדובר על 12 מפגשים וקיימנו
כבר 3 מפגשים. מי שמעוניינת להצטרף תפנה לסגלית)
נשות קורס
התמיכה
משחקים בבובות
ערב דרמה יוצרת לנשות איתמר
התכנסנו השבוע קבוצת נשים לערב של דרמה
יוצרת בהנחייה של מדריכה בדרמה תרפייה.
כל אחת מהנשים בחרה לה בובה מתוך מבחר של בובות, חלקן קנויות וחלקם מעשה יד של
המדריכה, והציגה את הבובה לפני הקהל תוך כדי משחק. בהמשך הציגו הנשים חויות שונות ודילמות מהחיים באמצעות הבובות.
הערב היה מהנה, מצחיק ומשחרר. השתתפות
הנשים הייתה פעילה. נהננו גם מהכיבוד העשיר תוך הקפדה
שלא להאכיל את הבובות בעוגות הקרם הנהדרות.
נורית
חי
נוער... נוער... נוער... נוער
מה המצב ?
זהו, חלפה לה עוד שנה. עולים עוד כיתה,
בגרויות, עניינים, עבודות וכל השאר. וכמו בכל שנה מגיע החופש. ישנם מספר נושאים
שחשוב שתדעו לקראת הקיץ:
א. מועצת
הנוער – כזכור, פרסמנו בעבר שמי שרוצה להבחר שיגיש
מועמדות. אך אף אחד לא הגיש ולכן לא התקיימו הבחירות. לנו מאוד חשוב שיתקיימו
הבחירות. אנו רוצים להתייעץ אתכם וחשובה לנו דעתכם. אך אי אפשר לשאול כל אחד ואחד.
לכן, בשבועיים הקרובים תהיה בדירת השרות תיבה ובה תוכלו לשלשל את פתקיכם ובהם שמות
המועמדים.
ב. פעילויות
קיץ – אנו עובדים על תכנית עשירה ומגוונת, הכוללת: סרט כל שבוע, שיחות ופעילות
שבועית. וכן, טיול קיץ, עבודות התנדבותיות בישוב ומחוצה לו, שבת נוער מחוץ לישוב,
מחנה קיץ לסניף בהדרכתכם ועוד פעילויות. נשמח לשמוע אם יש לכם רעיונות נוספים
לחופשת הקיץ, על מנת שנוכל ליישם אותם.
ג. עבודות
בקיץ – לכל מי שמעוניין לעשות קצת ג'ובות בחופש, שלחנו
פקסים למפעלי ברקן בתקווה שיצטרכו עבודה ולכם תהיה פרנסה. אם למישהו יש עוד
רעיונות יצירתיים לעבודה – מוזמן לפרסם.
ד. פעילויות
גדולות – אם יש לכם פעילות גדולה שאתם רוצים ליזום אותה וצריכים עזרה כספית או אירגונית, נשמח לעזור לכם לארגן אותה.
דוד
איסוף ציוד צבאי
במשך השנים האחרונות ובעקבות מבצע חומת
מגן – הועבר ציוד צבאי רב לתושבי הישובים בגזרת החטמ"ר.
ציוד זה הועבר לתושבים ע"פ דרישת הישוב וטענות בדבר ביטחון אישי. הציוד הועבר
באופן חפוז ובהול וללא פיקוח ושליטה קפדנית. כיום הציוד הנ"ל לא נמצא במחסני
הישוב וקיים חוסר רב של ציוד. על מנת לאסוף ציוד זה שהינו יקר וחסר לצבא
ולהגמ"ר, הוחלט על ביצוע מבצע מלביש בגזרת ישובי החטמ"ר.
מטרת המבצע: השלמת ציוד חסר לכוננות
בהגמ"ר, ע"י איסוף ציוד צבאי מתושבים, צמצום חוסרים,
ושיפור הבקרה והשליטה על הציוד.
השיטה:
א. בחודש
הקרוב החל מ-01/06/04 ועד 01/07/04 יוכלו כל התושבים להחזיר לרבש"צ/חטיבה
כל ציוד צבאי מכל סוג שהוא ללא מתן הסברים – החל ממדים דרך תחמושת ואף נשק וצל"מ.
ב. לאחר
מועד זה יתבצעו סיורי פתע בישובים בשיתוף עם משטרת אריאל לאיתור ואיסוף ציוד צבאי
בידי אזרחים.
ג. נגד
תושבים שימצא אצלם ציוד צבאי ע"י משטרת ישראל לאחר מועד ההחזרה – יפתחו תיקים
במשטרה.
ד. תושבים
אשר בידיהם ציוד הנחוץ להם לשימוש והגנה יומית (צרכי אבטחה) יתייצבו בפני הרבש"צ, יציגו את הציוד, יחתמו עליו מול הרבש"צ ויורשו להשאיר את הציוד אצלם. (למעט נשק ותחמושת)
ה. ב-15/7/04
יתייצבו רבשצי הישובים אצל ק. הגמ"ר וק. לוגיסטיקה בחטיבה ויחתמו במרוכז מול החטיבה על כל הציוד
שהושאר בידי האזרח ונחתם מול הרבש"צ. ציוד שהוחזר
ללא חתימה, יוחזר לחטיבה.
ו. חשוב
לצייו – שיתוף פעולה שלכם האזרחים חשוב לנו על מנת
למנוע אי נעימות מיותרת מכם בהמשך וכן לצורך שיפור רמת המוכנות והכשירות של חיילי
ההגמ"ר בחרום.
מיקי אטיאש, רס"ן
קצין לוגיסטיקה – שומרון
כלבים משוטטים
לאחרונה התעוררה תופעה של כלבים משכם,
בית פוריק ועוורתא שמגיעים
לישוב וכן שועלים. הוטרינר פועל נמרצות לחיסול הכלבים
והשועלים.
כל תושב שיש לו כלב מתבקש לחסן את כלבו.
אם לא הוא מסכן את שכניו. כל כלב צריך לקבל חיסון פעם בשנה. נא לעקוב אחר הפרסומים
על הגעת הוטרינר ולהגיע אליו במועד לצורך חיסון הכלב.
שלמה מילר
נקודת אור
השבוע יצא שהגעתי לסביבות בית הכנסת
ונתקלתי במחזה שהפעים וריגש אותי מאוד – קבוצת גברים וילדים שלומדים בצוותא
ב"כולל" הישוב. הלימוד בצוותא היה נראה כל כך נעים והגברים התייחסו
לילדים בשוויון מוחלט והערכה מלאה לדבריהם. כל כך התרגשתי שחפשתי
מיד את ילדי ושלחתים ל"כולל".
אז מי אומר שאין לנו ישוב נהדר !
ובכלל יש לנו כל כך הרבה נקודות אור
בישוב, אז למה לא להאיר אותן ? מה דעתכם שנפתח פינה חדשה בעלון שתיקרא:
"נקודת אור" וכל אחד יציין בה את הטוב שהוא פוגש בישוב ?
בברכת אורה ושמחה
ברכה
ימין
הפסקת מים
בשש בבוקר הוקפצתי באחד הבקרים ממיטתי
לכל צפצוף מכשיר הדיווחית. הפעם לאחר כל הודעות השיגרה על הצגה לילדים, אסיפה למבוגרים או ערב לנשים, בטוחה
הייתי שההודעה היא הודעת חירום אמיתית או לפחות קריאה לגברים לבית הכנסת לתפילה
במניין.
אולם להפתעתי קיבלתי הודעה על הפסקת מים
במשך כל היום החל מהשעה שבע בבוקר. מייד נעמדתי ליד הברז למלא כל כלי קיבול במים.
ג'ריקנים, קנקלים, סירים ועוד מולאו עד גדותיהם. לאחר מכן יצאתי במהירות לעבר
ביה"ס באר מרים, וגם שם דאגתי למלא כל ג'ריקן, בקבוק וקערה ולא סמכתי על בארה
של מרים.
השעה שבע הגיעה ואני מחכה להפסקת המים,
וכך עברה שעה ועוד שעה והמים ממשיכים לזרום בברזים. וכך נשארתי עם כלים רבים מלאי
מים, מוכנים לקראת הפסקת המים הבאה (שלא תבוא).
ומה אעשה עם כל מלאי המים בביתי ? אולי
אפתח גמ"ח למים ? למי שזקוק - מוזמן.
ותודה למי שדאג להשכים אותי כה מוקדם.
נורית חי
סניף איתמר... סניף איתמר... סניף
בשבועיים האחרונים (למרות הטיול השנתי
של ילדי אלון מורה...) התקיימו הפעילויות כרגיל – תודות למדריכים על אף הלחץ הגדול
שלהם בבגרויות. קיימנו גם סרטים שונים לשבטים בסניף.
לכבוד ר"ח תמוז בעז"ה יתקיים קומזיץ סניפי, חכו חכו...
וכן לוח החופש הולך להיות ע-נ-ק !!
מחכים
לכם בשמחה
צוות ההדרכה – יסכה ורחלי
הודעות... פרסומות... הודעות... פרסומות