עלון פרשת פנחס
כ' תמוז תשס"ד
זקיפות קומה
נאמר במדרש על החורבן "היה נבוכדנצר יושב בספינה... וכל מלכי יהודה מושלכים בשלשלאות של
ברזל והולכים ערומים על שפת הנהר, נשא נבוכדנצר הרשע את
עיניו וראה אותם. אמר לעבדיו: מפני מה הללו הולכים בקומה זקופה בלא משאוי ? אין לכם משא שיתנו על צוארם
? באותה שעה הביאו ספרים ועשו אותם כחמת ומלאו אותם חול והניחו על כתפם עד שנכפפה
קומתם" (שוח"ט קלז).
והעיר הרב יוסף גולד
זצ"ל כי שונאינו רוצים לשבור לא רק את הגוף, כי גם את הנפש, להביאה לידי
התנוונות ויאוש. מטרה זו המה משיגים לא ע"י
עינויים והטלת נטל פיסי על כתפיהם של הגולים, כי אם על ידי מילוי ספרי קודש בחול
(דברי הגות לרב סולבייצ'יק עמ' 179).
החדרת החולין במקום הקודש, התייחסות
לתורה כהגות חול אנושית ולא כמסר נצחי אלוקי, היא זו שגורמת לכניעה ולהרכנת הראש
מפני הגויים. ולהיפך, אחיזה בצד האלוקי המוחלט של התורה
מביא לזקיפות קומתם של ישראל.
נתן חי
ב"ה, תמוז תשס"ד
לקט הלכות בין המצרים
הלכות התקופה שבין י"ז בתמוז עד
ר"ח אב
שמחה
• ממעטים
בשמחה, ובפרט שמחה בעלת אופי ציבורי, כגון: ריקודים ומסיבות, שיש לאוסרה.
• לילדים
שעדיין לא הגיעו לגיל חינוך, מותר לערוך יום הולדת, ויש מתירים זאת אף עם ניגונים
וריתמיקה, ובפרט אם משמיעים מוסיקה חסידית לא רועשת.
• מותר
לעשות סעודת מצוה עם דברי תורה ושירי קודש. ולכן מותר
לעשות מסיבת סיום שנת הלימודים עם שירה בפה ודברי תורה, אבל בלי ריקודים ומוזיקה.
מוזיקה
• אין
לנגן או לשמוע מוזיקה גם ברדיו, אבל שירי קודש יש מתירים, אך לא בעוצמה קולנית..
• מותר
להאזין לתכנית רצינית ברדיו עם קטעי קישור של מנגינות.
• שירה
בפה בלי מוזיקה – בשירי קודש מותרת. ובשירי חול – יש אוסרים ויש מתירים. אך גם
המתירים לא התירו שירי חול בשירה בציבור אפילו בלי מוזיקה
תספורת וגילוח:
לספרדים – מותר. לאשכנזים – אסור גם
לנשים; ולגבי קטנים יש מחלוקת.
רחיצה:
רחיצה מותרת גם לתענוג, בים ובבריכה.
ובי"ז בתמוז – ראוי להימנע.
שהחיינו
• נזהרים
מלאכול פרי חדש. אבל חולה או מעוברת הזקוקים לכך, מותרים לאכול, אך לא יברכו
'שהחיינו'; וכן קטן אשר אינו מבחין כל כך בין ימים אלו לשאר ימים – מותר לו לאכול
פרי חדש. בשבתות מותר לכולם לאכול ולברך 'שהחיינו'.
• אסור
ללבוש בגדים, אשר מברכים 'שהחיינו' על לבישתם, אבל מותר לקנותם או לתופרם; וכן מותר ללובשם בשבת
ולברך.
• יש
להימנע מקניית חפצים חשובים, שמברכים על קנייתם 'שהחיינו' (כגון: ספה, מקרר,
מכונית). ובדבר האבד וכיו"ב יעשה שאלת חכם.
• הזמין
מקרר, והביאו לו בימי בין המצרים – יקבלם אך לא ישתמש בהם, אלא לאחר תשעה באב.
הטוב והמטיב
כאשר קונה חפץ חשוב (רהיט או מכונית)
שנהנים ממנו בני ביתו, או שקונה בשותפות עם אדם אחר, צריך לברך "הטוב
והמטיב" במקום "שהחיינו"; יש שהתירו לברך גם בימים אלו כי אינו
מזכיר את הזמן, ויש שאסרו כי ברכת "הטוב והמטיב" נתקנה במקום
"שהחיינו.
סכנה:
יש להימנע מללכת יחידי במקום שאין בו
ישוב כלל. ולדבר מצוה – מותר.
קייטנות וטיולים
מותר לערוך קייטנות וטיולים, אך צריך
להקפיד שתהיה בהם אוירה רצינית. וכן נראה שראוי להימנע בהם ממרכיבים הקשורים
לסכנה, כגון: סנפלינג או צלילה.
לקט דיני תשעת הימים
לעלון זה צורפו גם הלכות תשעת הימים כי
העלון הבא ייצא רק לקראת ט' באב. ולכן רצוי לשמור דפי הלכה אלה עד תשעה באב.
בשר ויין
• נהגו
לאסור אכילת בשר ושתיית יין מר"ח אב, למעט שבת. ולספרדים אין ר"ח בכלל
האיסור.
• אין
איסור היין נוהג בכוס יין הבדלה וברכת המזון, ועדיף לברך על מיץ ענבים.
• האשכנזים
משתדלים לתת כוס הבדלה וברכת המזון לילד מתחת לגיל שש-שבע, שישתה במקומם.
בגד נקי
• לאשכנזים
– אין מכבסים אפילו כדי ללבוש לאחר תשעה באב. וכן לא מגהצים.
• אין
לובשים בגדים מכובסים. ובכלל האיסור: סדינים, מפות, מגבות, לבנים וגרביים.
• בגד
שלבשוהו שעה קלה לפני ר"ח אב אינו בכלל האיסור. ולכן, רצוי להכין מלאי של
בגדים כאלה.
• אפשר
להקל בניקוי כתם ע"י מעט מים (הגרמ" אליהו)
ויש אוסרים.
• אסור
להציע סדינים נקיים במיטתו, אפילו בשבת; אבל לאורחים אפשר להקל בזה (צ"א חלק
ג' סי"א)
• לספרדים
– כל הנ"ל מותר עד שבוע שחל בו תשעה באב..
• על
כל פנים, גם לאשכנזים מותר לכבס בגד מצוה (כגון ציצית)
וכן מטפחות אף ובגדי ילדים שמתלכלכים הרבה.
• לבנים
וגרביים – מותר ללבוש מכובסים אך אסור לכבס.
נטיעה של שמחה
• נטיעות
נוי דשא ופרחים (כולל עצי פרי שניטעים לנוי) – אסורים; והנוטע פרחים וכיו"ב
לצורך פרנסה – מותר, ולצורך ישוב הארץ – יעשה שאלת חכם.
• מותר
לנכש עשבים שוטים ושאר טיפולים בגינות נוי קיימות.
בנין
• אין
בונים בנין של שמחה שהוא בנין שאינו חיוני, ואינו נובע מצפיפות דיור, כגון: בניית
פרגולה וכדומה.
• מותר
לעשות תיקונים רגילים בדירה, וכן לצבוע בצבע חלק – מותר. אך צבע מחוספס וטפטים –
אסור; ויש אוסרים כל עבודות סיוד וצבע.
טיולים
• ראוי
לא לטייל בימים אלה חוץ ממקרים חריגים, כמו טיול שנקבע לנוער מחו"ל ואי אפשר
לבטלו. וגם אז ימנעו מלטייל במקום שיש בו חשש סכנה, ויזהרו במשנה זהירות בדרכים
ובמקומות רחצה.
• נסיעה
לקברי צדיקים אינה בגדר טיול.
קייטנות: מותרות להמשיך לפעול, אם כי
תוך תשומת לב לתוכן ולאוירה רצינית.
צפרניים: חלק מהאשכנזים אינם קוצצים צפרניים, אך לכבוד
שבת – התירו.
משא ומתן
• ממעטים
במשא ומתן של שמחה, והוא דבר שאינו אבד ואינו חיוני לצורך פרנסתו.
• מותר
לקנות בגדים ולחדשם אחרי י' באב, אם יש צורך בכך.
ניתוח:
לכתחילה עדיף לא לקבוע מועד לניתוח
בתשעת הימים.
רחצה
• האשכנזים
– אינם מתרחצים לתענוג אפילו במים קרים; ומכל מקום פניו ידיו ורגליו – מותר. ופה
בארץ ישראל שהחום כבד והזיעה מרובה יש להקל למי שמתלכלך ומזיע; ואם קשה לו בצונן
ירחץ בפושרים.
• רוחצים
בחמין לרפואה, לצורך מצוה או לצורך שבת.
• לגבי
טבילה במקוה – לכתחילה יטבול בקרים או בפושרים. ואם קשה
לו יכול להקל בחמין אך לא ישהה בהם.
• אין
הולכים לבריכת שחייה. לגבי קורס שחייה לילדים – יש צורך בשאלת חכם.
• לספרדים
– כל זה מותר עד שבוע שחל בו תשעה באב. מכל מקום, גם בהליכתם לים או לבריכה ינהגו
בכובד ראש.
תספורת
• לספרדים
עדיין מותר עד שבוע שחל בו תשעה באב.
תיקון בגד
• איסורו
חל רק על תפירה ותיקון בגדים חדשים. ולכן סתם בגד שצריך תיקון מכיון
שנקרע וכיו"ב – מותר לתקנו.
סריגה
• סריגה
אסורה, חוץ ממי שמלאכתו בכך.
שבוע שחל בו תשעה באב
• כאשר
תשעה באב חל באמצע או בסוף השבוע, אז לאותם ימים יש דין של שבוע שחל בו תשעה באב.
והספרדים אסורים גם הם בכיבוס, רחיצה ותספורת.
• כאשר
תשעה באב חל ביום ראשון אין הספרדים נוהגים כלל בחומרה של כיבוס, רחצה ותספורת, אך
חלק מהספרדים נהגו בחומרות אלה בשבוע הקודם.
בבנין הארץ נתנחם כי גדול יום יזרעאל
נתן חי
הדף הודפס לעילוי נשמת חמי ירחמיאל
איתמר בן יצחק ז"ל
עדכון כשרות
במבצע משולב של משרד החקלאות והיחידה
לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות של הרבנות הראשית, נחשפה תרמית גדולה של שיווק
מוצרי נקניק טרף תחת מותגי כשרות שונים ומזוייפים,
ע"י מחלבת ג'ת מכפר ג'ת שבמשולש. במשאית השייכת לחברה זו נתפסה כמות גדולה של
נקניקים (יחד עם מוצרי חלב) של החברות הבאות, אשר עוסקות בטריפות או שכבר אינן
קיימות.
• "הברון"
– מקרית ביאליק. מצויין
"כשר בהשגחת הרבנות חיפה".
• "הטעם
המושלם" – מקרית ביאליק. מצויין
"כשר".
• "ריכרד לוי" – מצויין "כשר בהשגחת הרבנות חולון"
נשמה בריאה בגוף בריא
מרן הראי"ה
זצ"ל מצטט מדברי הרמב"ם: "אני אומר לכל
חכם וחסיד: הלואי שישמור את גופו כמו ששומר החמר את
חמורו" (פרקי-רפואה). בלשון זמנינו, כמו ששומר את מכוניתו…
הרא"ה מביע צער על הצורך של הרמב"ם להשוואה זו:
"הדברים היותר יקרים העומדים ברומו של עולם – הם מזולזלים, וכשאנו צריכים
לעורר את הלבבות להתייחס אליהם במידה של כובד ראש הראוי להם, אנו צריכים לבוא מן
הקל אל החמור" (מאמרי-הראי"ה עמ' 89).
מדוע באמת עלינו לשמור על גופינו?
"כמו ששומר החמר את חמורו".
את החמר מעניין שחמורו ימשיך לעבוד ולשאת משאות, עליו לשמור את בריאותו, לדאוג לו
לאוכל וכו'. כך (להבדיל) גם אנחנו, אם האדם רוצה לחיות ולעשות בחיים דברים מועילים
וטובים, דבר ראשון עליו לדאוג ל"מכונה תקינה".
כך כתב הרמב"ם
גם במקום אחר: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא , שהרי א"א
שיבין וישכיל דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג
עצמו בדברים המברין
והמחלימין …(הלכות דעות).
בגמרא מובא מעשה, המדגיש את החשיבות
שהתורה נותנת לבריאות הגוף, ולא כנדמה לאנשים אחרת:
אמר רב הונא
לרבי בנו: מודע אינך מצוי לפני רב חסדא ללמוד ממנו,
שהרי הוא ידוע כת"ח גדול.
השיב לו בנו: מדוע אלך אליו? כשאני הולך
אליו הוא אומר לי דברים בלי ערך!
וכאן ציין הבן דוגמאות של ענייני
בריאות, שרב חסדא הדריכו.
אמר לו אביו: הוא עוסק בחיים של
הברואים, ואתה אומר "סתם דברים"? כל-שכן שכדאי לך ללכת לפניו!!! (שבת פב).
למעשה, בריאות הגוף מתפרטת לעניינים
רבים: אוכל בריא (ויבורכו המגדלים אוכל בריא באיתמר), אכילה בכמות הרצויה, התעמלות
לסוגיה, ועוד פרטים רבים ומגוונים.
חבל, שלפעמים נדמה כאילו שמירת הבריאות
(כגון התעמלות) היא נחלתם של הצעירים, והמבוגרים – שיותר זקוקים לכך באמת – כבר
התעייפו…
משחרב בית-המקדש, ירדו כח ועוצמת החיים, וכל המציאות נחלשה ("ירדה חולשה לעולם".
פירוט הענין נמצא בסוף מסכת סוטה).הרוח והחומר בעולם
קשורים זה לזה, וכשהרוח נחלשה כל המציאות הושפעה.
נתפלל לבנין בית-המקדש, ובעז"ה איתו כל החסרונות יתמלאו, וכל כוחות החיים יפרחו.
השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם!
נ"ב
נכתב בגלל המגרש החדש, או מפני שבלימוד
בספר אורות (עם הרב יהודה אלבז) הגענו לפסקאות הידועות בעמוד פ (ראה שם!) , או
שבעצם הענין באמת חשוב מאד וראוי לעסוק בו…
עמיחי כנרתי
דברי ראש הממשלה – אריק שרון – לישוב
איתמר
אני שמח להיות באיתמר. המקום הינו בעל
חשיבות מכרעת, כמו שאר חלקי יהודה ושומרון, להבטחת קיומה של ישראל.
ההיאחזות שלכם במקום הזה, בעצם, מבטיחה
שישראל לא תידחק לגבולות 48'. יש דבר אחד שעוצר – זה הישובים היהודיים.
לצערי, אנו בתקופה של חולשה של חלק
מהעם, ובוודאי חולשה של המנהיגות, אבל תמיד היתה קבוצה
קטנה שהובילה, לכל תקופה היו החלוצים שלה, אתם החלוצים של התקופה הזו. זה קשה, זה
מסוכן, לעיתים מתסכל, במקרים רבים אין הכרת תודה של חלקי האוכלוסיה
האחרים, אבל זו היתה מנת חלקם של כל אלה שהובילו כאן.
אני מקווה שהישוב יגדל, יתחזק, היהודים
יתחזקו ויבינו בסופו של דבר, שבלי האזור הזה ישראל לא יכולה להתקיים.
לפני שנים, כשהחלנו במעשה ההתישבות, הייתי במקום לא רחוק, כנראה על יד מכורה, עם מערכת
עיתון זר, ועסקתי בהסברת הביטחון, וראיתי שאנשים מתקשים בהבנת העניין, והנה אנו
רואים ילד, מבט תמיה, אמרתי להם: "אתם רואים –
הילד הזה הוא הביטחון שלנו ! כשיש ילד שמסתובב פה יש מי שידאג לביטחונו".
אני רואה פה ילדים – זה, בעצם, הביטחון
שלנו, כי להורים יש מוטיבציה להגן עליהם, והדבר הכי מעודד זה הילדים. ועם נורמלי כשחלק מאנשיו בסכנת חיים – יש לו מוטיבציה להגן עליהם.
אני עוקב אחרי הישובים ואחרי איתמר,
ויודע את הקשיים והסכנות. אך אתם הם שמובילים היום. האחריות היא עלינו שתחזיקו
מעמד, כי אתם ההגנה החזקה ביותר.
יהודה ושומרון ישארו
בידינו לתמיד אם נתמיד במאבקנו ואנו מאחל לכם בהצלחה.
עד כאן דבריו. חברים לא לקפוץ מהכסאות. הדברים נאמרו בחגיגת העשור לאיתמר. מאז זרמו הרבה
מים בירדן...
הגיש לדפוס: יהודה אלבז
מכתב תודה לגן (חב"ד)
רחוק רחוק
בקצה שכונת האשכוביות
הרחק מהעין של רב התושבים שוכן "גן
חב"ד איתמר" – לבנות.
בגן הנחמד והיפה, ששופץ בטוב טעם לפני
כשנה,
משחקות, מתפללות, מציירות ושמחות – חמש
ילדות חמודות.
נותנות כל יום צדקה (ממש צדיקות !),
שומעות סיפורי צדיקים ועוזרות לחברות.
מקבלות יחס אוהב וחם מהגננת
ואפילו משננות את 12
ה"פסוקים" של הרבי – לתפארת.
ועל כל הפעילות המבורכת הזו מי מנצחת ?
כמובן –
הדי שמשקיעה כה הרבה בגן.
אז תודה לכם הדי ויחזקאל נואמה.
ותודה לגננות על עבודתן הנפלאה והנאמנה.
בהצלחה לכולם בשנים הבאות.
ומי שמעוניין – מוזמן לבוא, לבקר ולראות
!
נילי איציק
אמא של מולדת, שאת הגן מאוד אוהבת)
סוגרים שנה
הורי מחזור ה' בתלמוד תורה איתמר מספרים
ביום שני, אור חי' בתמוז, זכינו לחגוג
עם בנינו את סיום לימודם בת"ת איתמר.
בהתרוממות רוח ושמחה צפינו בהצגה של
הבנים על אלישע הנביא, שמענו מילות סיכום מפי הרב נתן (זכויות מייסדים), המנהל,
מלמדים והורים. ו... הכי מרגש היה לשמוע את הבנים (להלן קטע שהקריאו התלמידים).
יישר כח
ותודה ענקית למנהל הרב ניצן, המושך בעוצמה
תמיד קדימה. לצוות המלמדים המחזיקים אחריו ונרתמים למשימה הלא פשוטה של חינוך הדור
הבא.
עפרה כהן
מורים יקרים !
רצינו לומר כמה מילים
לרגל סיום שנת הלימודים.
הנה הגענו לנקודת ציון חשובה בחיים –
מסיימים אנו היום שמונה שנים.
שנים שהם המדרגה הראשונה
בחינוך ללימוד תורה מתוך אהבה.
שנים של התחלה, שנים של חוויה
שנים שהם מנגינה מיוחדת במינה.
כעת, כשאנו עם המבט לישיבה,
בטוחים שתשאר
לנו אותה המנגינה.
אולי יתחלפו קצת התווים
לסוגיות שונות ומפרשים אחרים.
אך הנעימות של לימוד התורה
תשאר לעולמים.
כשאנו חוגגים ומסיימים היום,
מברכים את מורינו
ששרדתם איתנו עד הלום.
למרות כל הקשיים – ןכאלה
היו הרבה
מאמציכם ניכרים ובהחלט עלו יפה.
לבקש סליחה – זוהי ההזדמנות
על כל הבעיות, הצרות ורוח השטות.
מודים על הכל
ולכל הכיתה שלוחה מאיתנו ברכת הצלחה !
(ב)מה בעלון ?
עקרונית, אני מסכים עם נתנאל שהעלון
אמור לשמש כלי להבעת דיעות ולהעלאת נושאים המצריכים
תיקון.
אך תמיד יש חשש שפתח זה ינוצל לרעה
והעלון יהפוך לבמה של ביקורת הרסנית, ניגוח – וחבל !
לדעתי, מה שצריך להוביל כתיבה ופרסום זה
לא "זכות הציבור לדעת" אלא "כשם שמצוה
לומר דבר הנשמע, מצוה לא לומר דבר שלא נשמע".
בכל בית יש חדר כביסה, אך כולם דואגים
שזה יהיה מקום צנוע. יש בעיות, לא צריך לטאטא מתחת לשטיח. אך מי אומר שכל הישוב
(וגם אחרים בחוץ) צריך לדעת מכל נער שמעד או מכל ביקורת אישית שלך על ועדה מסויימת. יש בעלי תפקידים וועדות שאמורות לטפל. וגם אם הם לא
עושים זאת כמו שנראה לך; האם פרסום בעלון יביא את התוצאה המקווה ?!
לכן, לענ"ד, כמו בכל עיתון, צריכה
להיות ביקורת ע"י עורך/עורכת, ועדה, שיקרא, יחליט ויצנזר את החומר במידת
הצורך לפי קריטריונים הבודקים אם החומר משרת את מטרת העלון או שהוא משמש כדף
לפריקת לחצים...
כי עלון לציבור, כמו הלכות ציבור,
דורשים אחריות.
יהודה אלבז
משולחנה של רכזת הקהילה
תושבים יקרים !
החופש הגדול החל ואיתו אירועי הקיץ.
שקדנו ועמלנו ובסוף יצאה חוברת מקסימה
(תודות לציפי) עם שפע של פעילויות לילדים, נוער ומבוגרים. ואתם ? אתם מתבקשים
לעקוב אחרי הפרסומים ולהפגין נוכחות. לשלוח
את הילדים (בזמן) ולא לפספס את כל הדברים הטובים שמגיעים עד אלינו במחירים המינימליים ביותר.
בשבוע הקרוב:
יום ראשון (כ"ב תמוז):
בשעה 17:00: פעילות לילדים בגן השעשועים
עם בנות הסניף. בתכנית: פעילות יצירתית וארוחת ערב.
בשעה 21:00: הסרט
"בחומש קרוב לשמיים", כשבסיום הסרט דיון עם מנורה הבימאית. הסרט
יוקרן במדרשה ומיועד לנוער ולמבוגרים.
יום שני (כ"ג תמוז)
בשעה 17:00: יום אמנות בקהילה . נפגש
במגרש שמול הספריה שם נצייר ונעטר כדים לבית ולישוב.
פעילות זו מיועדת למשפחות ואין לשלוח
ילדים קטנים לבד ללא ליווי של אמא או אח/אחות מעל גיל 12.
בשבת הבאה פרשת מטות מסעי: יתארח בישוב
הרב לחיאני מצפת ומשפחתו. שווה להשאר
בישוב. לו"ז השבת יפורסם בהמשך.
מצפה לראות את כולכם
דרור
חדשות מן הספריה
• בערב
ההמלצות שהתקיים בספריה, התעשרנו בעוד חויה תרבותית:
הגר שיתפה אותנו בתהליך הוצאת הספר המשפחתי "אבא של נעם" ולימדה
אותנו פרק בהתפתחות אוריינית של ילדים צעירים.
ברכה ימין ורחל גורדון "ניערו את
האבק" מספריו של אפרים קישון והציגו בכשרון סאטירה
על העליה מרוסיה. שחקנו בינינו לבין עצמנו על עצמנו.
דרור גרמה לנו חשק לקרוא את "הילד של פילה" – ספר מהווי רחוק אך
יוצר אמפטיה, וגם מי שקראה אותו נהנתה מהתקציר הספרותי של דרור.
ברכה הציגה לפנינו ספר העוסק במודעות עצמית והמליצה בחום על ספר המדריך
לעין טובה ולאופטימיות.
אלישבע לוי שיתפה אותנו בידענותה המופלגת, בפרוייקט
המיוחד בו היא מתרכזת – השפעת השפה של ההורים על החשיבה של הילדים.
ערב נפלא, וטוב יהיה מידי פעם לחזור על הרעיון. יישר כח
לברכה על הרעיון והביצוע.
• הגיעו
ספרים חדשים מספרית אלון מורה, ביניהם ספרי ילדים מעטו של הרב אבינר.
• מי
שרוצה להתחזק באמונה ומתקשה לנסוע לשעורים, לרשותכן ספרית קלטות בהן שעורים של
עידית איצקוביץ בנושאים שונים.
• הספרים
בנושאי משפחה וחינוך עברו למדף נוח בספריה, ואתם מוזמנים לעייו
ולשאול.
מחכות לכולכן בספריה – עליזה ודבורה
הודעת ועד רבני יש"ע
סיכום ישיבת הוועד האחרונה
א. אנו
מחזקים את תושבי גוש קטיף וצפון השומרון במאבקם נגד גזירות ההרס והגירוש, וקוראים
לכל הנוגעים בדבר – אזרחים, שוטרים וחיילים – לא לתת יד ח"ו לחורבן יישובים
יהודיים והגליית יהודים, מעשה תועבה שהוא גם איסור גמור וגם מנוגד לעקרונות החוק
והמוסר הבסיסיים ופוגעים בכבוד האדם וחרותו.
ב. אין
בשום אופן להתפתות להצעות שוחד למיניהן (קרי: 'פיצויים') שכל מטרתן להחליש את
ההתיישבות היהודית.
ג. על
הממשלה לשנות את סדר יומה ולהפסיק להתעסק במשיחיות השקר של השלום המדומה – עיסוק
שקורע ושוסע את הציבור היהודי, וגורם להשפלת קרן ישראל, לשמחתם ולהנאתם של שונאי
ישראל. על הממשלה להתרכז בהפיכת מדינת ישראל למדינתו של העם היהודי כולו, לעסוק
בהגברת העלייה היהודית, להשקיע בחינוך לערכים יהודיים, לאחות את הקרעים בעם ישראל,
ולהרים את כבוד ישראל.
ד. אנו
קוראים לכלל תושבי ארץ ישראל לשאת תפילה מידי יום ביומו על הצלת עם ישראל מידי
צוררים. וכמו כן, להתכונן לתפילה ציבורית גדולה ביום י"ז בתמוז, להעביר את
רוע הגזירה.
ויהי רצון שמעז יצא מתוק, ונזכה במהרה
בימינו לראות עיו בעיו בשוב
ה' ציון.
מכתב פרידה
יאיר והדס אליהו עומדים להיפרד מעמנו
ולעבור לבית אל. בתוך מכתב הפרידה שלהם הם מספרים לנו על עצמם ועל עשייתם פה
בישוב. אז מי שעדיין לא מכיר, זאת ההזדמנות להכיר.
אני מנסה לסדר את המחשבות ולכתוב כמה
מילים שיסכמו את התקופה היפה שעברנו כאן אתכם. כל כך הרבה אירועים שאפילו כבר
שכחנו...
הגענו ביחד בחורף תשס"ב הישר
לאשקובית (הקפואה...). יאיר עבד בלול של אברי בנקודה עד לקיץ בו נולד לנו יהודה
מאיר נ"י. ואז עבר יאיר קורס מדריכי חדר כושר. אח"כ במהלך תשס"ג
עבד יאיר במועצה כנהג של ה'ווינר' הכחולה עד לקיץ בו
נולדה לנו עתיה שתחי'. והשנה
– תשס"ד, למד יאיר בירושלים קורס בחשמל ועכשיו התחיל לעבוד במקצוע.
בינתיים אני מגדלת בבית את הילדים.
עוזרת קצת בועדת תרבות, מבקרת את ציפי במשרד.
וככה החיים זורמים, שיגרת חיי היום יום
שמופרת מידי פעם באירועים כאלו ואחרים: חתונות, לידות, ימי הולדת, פגישות נשים
באשקוביות, שעור בשבת בצהרים, התרעות, חדירות...לא עלינו, חגים, ימים נוראים,
פורים, נסיעות לשבת, יום העצמאות, מסיבות, אנשים עוזבים ואנשים באים וב"ה
החיים באיתמר ממשיכים.
ועכשיו הגענו לשלב בו החלטנו להמשיך
בבית אל ובע"ה שיצליח את דרכנו (לא קל לעזוב את איתמר – זה ברור)
חזקו ואמצו חברינו, שכנינו
ומשפחתנו. אוהבים אתכם, נתגעגע...
ונבקר...
בהזדמנות הזאת אנחנו מבקשים סליחה
ומחילה אם חס וחלילה פגענו במישהו – לא לכך התכוונו.
יאיר והדס אליהו
הועד למען החייל
המשפחות התורניות בשבתות הבאות:
פרשת פנחס:
אדרי, רונצקי בת ציון, גולדברגר,
אלבז אסנת, כהן איילה, עידן עליזה.
פרשת מטות מסעי: בשארי, דרי, גולדשטיין,
ליפשיץ, הד, רונצקי רונית, כנרתי.
דברים: אסולין, סבן, הירשברג, רקנטי דבורה, שושן, פרג.
• יישר
כח גדול לכל המשפחות האופות עוגות, לילדים שאוספים
צ'ופרים ולמשפחות שתורמות צ'ופרים ! כדאי להכין בבית מראש צ'ופר, אפילו משהו קטן
וזול...וזכרו שהתרומה הצנועה הזאת שלנו (של לתת צ'ופר פעם בשבוע ולהכין עוגה פעם
בחודשיים) זה הדבר הכמעט יחיד שאנחנו עושים כאות תודה
לחיילים ששומרים על בטחוננו ושלומנו במסירות והקרבה,
ימים ולילות, אז בואו ונעשה את זה בצורה הכי טובה שיש !
• יישר
כח גדול למרדכי שדה, רבש"ץ
גדעונים, שיורד לישוב מביתוו
כל יום שישי, לקחת את הצ'ופרים והעוגות של חיילי הגבעות, ועובר בגבעות לחלק
לחיילים !
• פלוגת
"פלס"ר 7" עזבה אותנו השבוע לאימון של
חודשיים בגולן (לאחר מכן הם יחזרו אלינו). יישר כח גדול
לחיה חי וברוכי שארגנו את מסיבת הפרידה לפלוגה (ולכל מי שעזר להם) בהתראה כ"כ
קצרה !! יישר כח לתושבים הרבים שהשתתפו במסיבה...
ברוכה הבאה לפלוגה החדשה ! מקווים
שתרגישו טוב ביישובנו. בקשר לאירוח החיילים בערבי שבת אצל המשפחות – תהיה הודעה
בבית הכנסת.
• בעקבות
צורך שהתעורר להכין צ'ופרים ועוגות גם לחיילי המחסומים ליד עוורתא,
ליד שכם (בעליה להר ברכה) וליד חווארה – התנדבו ואדה זגרון וברכה ימין להכין להם עוגות כל שבת ולהוריד להם. יישר כח !
• ביום
רביעי הכינו עפרה אילוז, רני
ובנות מהנוער בביתה של עפרה – פריקסה לחיילים ונסעו
לחלק לחיילי המחסומים. יישר כח גדול.
כך אומרים תודה ?!
אנשים עוצרים אותי בישוב ושואלים איך היתה מסיבת הפרידה מהחיילים. ואני חושבת מה לענות להם הרי אדם
שאירגן את המסיבה לא אובייקטיבי לספר עליה. ואני רוצה
להגיד להם: 'תשאלו את התושבים'. אך יש בעיה קטנה: לא היו תושבים במסיבה.
בישוב יש ברוך ה' כ-90 משפחות ואני
מבינה שלא כולם יכולים להגיע. אני גם מבינה שהודענו זמן קצר לפני המסיבה, למרות
שאם זה היה מספיק חשוב לכם, יכולתם למצוא 45 דקות ולהגיע (כן, המסיבה היתה בסה"כ 45 דקות ולא יותר). וזה היה ממש פדיחה שהגיעו
אולי (וגם זה בהגזמה) 15 תושבים להגיד לחיילים תודה על זה ששמרו והגנו עלינו בצורה
הטובה ביותר במשך 3 חודשים.
ומה איתכם ? אתם לא חושבים כך ? לא
הרגשתם בטוחים כשהחיילים היו כאן ? האם ישנתם טוב בלילות ? אם כן, למה לא הייתם
נימוסיים ובאתם להגיד תודה ? מה לדעתכם מרגישים החיילים (שבאו כולם) כשלא ראו
תושבים במסיבה שעשינו להם ?
אני רוצה להודות לאלו שכן באו (השמות
שמורים במערכת) וכן תודות ל: מבשרת מילר ושירה זר – על העוגה המדהימה עם סמל
הפלוגה. וכן לכל הבנות שהכינו עוגות (היה טעים מאוד...) ולדוד אדרי – המון תודה
שבאת וניגנת במסיבה.
חיה חי
הודעות... פרסומות... הודעות... פרסומות...הוד
קורים דברים
• במוצאי
שבת פרשת בלק הגיע אלינו יונה גודמן מפדואל לשיחה עם ההורים בנושא: פעילויות הנוער בתקופת החופש
הגדול. קבוצה גדולה של הורי מתבגרים וגם הורים צעירים יותר השתתפה בשיחה. בשיחה
שמענו דברים חדים וברורים על אחריות ההורים לעיסוקי הילדים בתקופה זו., שבה אנו
מועסקים כהורים במשרה וחצי. בחופש הגדול זאת ההזדמנות לגיבוש המשפחה ולפעילויות
משותפות כמו: ארוחה משותפת, עזרה בבית, טיולים ועוד.
• ביום שני ערב י"ז בתמוז שמענו סיפור מרתק מפי יניב קנדל מבית אל שמתוך רגש עז של רצון לעזרה לזולת התנדב לתרום חלק מהכבד שלו לצעיר ישראלי אחר שאותו לא הכיר. יניב עבר את על תהליך הבדיקות לקראת ההשתלה