עלון פרשת דברים
ה' אב תשס"ד
כל המתאבל על ירושלים
בימי חודש אב בו חרב בית מקדשנו, פקד ר' אריה לוין
את קבר אשתו הצדקת, וכשהוא רועד ופניו אל הכותל אמר: "כמה בוכה אדם על מתו
האהוב, על אשתו, אמו או בנו, בשר מבשרו ודם מדמו, קרוב ויקר ? בוכה הוא עליו
בדמעות הרבה בשעת פטירתו, אף מוסיף לבכותו ולהתאבל עליו זמן מה לאחר מכן. ולא עוד:
כעבור שנה-שנתיים אין כח לבכות עוד, כי בדרך הטבע חרב
מקור דמעה. הלך הנפטר לעולמו ואנו פונים לעולמנו ו'גזירה
נגזרה על המת שישתכח מן הלב'.
וראה זה פלא: על חורבן בית המקדש, בית
אבנים שחרב שלא חיינו עמו בעת תפארתו, שלא הכרנוהו מקרוב, שחרב לפני אלפי שנים –
עליו בוכים יהודים ומתאבלים בדמעות שליש, שנה שנה, מאות
בשנים, יהודים בכל אשר יהיו, ויש עוד דמעות, יש עוד הרבה דמעות...
ולא פלא, רק אות הוא: ללמדנו שלא מת
מונח לפנינו, בית המקדש לא מת. על מת ולו קדוש, גדול, יקר, בוכים אחת ועוד אחת.
ולא עוד, מת הוא ואיננו – האלוקים לקחו. וכאן, אם יש בנו כח
לבכות, אם יש בנו דמעות להוריד – אות הוא שמה שאנו בוכים עליו – חי, לא מת, אות
הוא שיש תקווה..."
איש
צדיק היה
הלכות בקצרה – תשעה באב
סעודה מפסקת
• נוהגים
לאכלה בישיבה על הארץ כאבלים, אך לא צריך לחלוץ נעליו בעת הסעודה.
• לא
אוכלים יותר מתבשיל אחד, אבל דברים חיים כגון סלט או גבינה אינם בכלל דברים
המבושלים.
• תה
או קפה, לרוב הפוסקים, אינם בכלל תבשיל (תקנ"ג – כה"ח סק"ט), וכן יש
סוברים לגבי ירקות כבושים.
• אין
אוכלים דגים בסעודה המפסקת, כיוון שנחשב תבשיל חשוב (תקנ"ב
ב' ומג"א שם)
• יש
להזהר שלא ישבו שלושה לאכול יחד בסעודה המפסקת כדי שלא
יתחייבו בזימון, אלא כל אחד ישב לבדו ויברך, וגם אם ישבו כבר יחד לא יזמנו, מפני
שסעודה זו לא נחשבת סעודת קבע (תקנ"ג ח'
ומשנ"ב שם).
הפטורים מן התענית
• זקנים
ותשושי כוח שהתענית צער גדול להם – אין להם להתענות כלל (מקו"ח ד' ר"ד).
• מעוברות
ומניקות וכן חולה, אפילו אין בו סכנה וקשה להם הצום – יתייעצו עם רופא מספר ימים
לפני הצום ואח"כ ישאלו לחכם (או"ח תקנ"ד ה')
• מי
שמרגיש בעצמו חולשה גדולה ויודע שהוא חולה, אעפ"י שאין בו סכנה יפסיק את הצום
ויאכל.
• קטנים
מתחת לגיל מצוות פטורים מן התענית וכן פטורים מתענית שעות.
• חיילים
בפעילות מבצעית פטורים מעיקר הדין מן התענית, ועכ"פ יתייעצו עם ת"ח בעוד
מועד כיצד ינהגו.
אכילה
• הורים
מאכילים ילדיהם כדרכם, וישתדלו לא לתת להם ממתקים ושאר דברים משמחים.
• בליעת
גלולות ותרופות מותרת, ומי שזקוק למים לשם בלעתם ישאל שאלת חכם.
• לגבי
המותרים לאכול בתשעה באב לעיתים מורים להם לאכול כדרכם ולעיתים צריכים לאכול פחות מכשעור והכל לפי ראות עיני החכם.
רחיצה
• נוטלים
ידיים עד קשרי האצבעות, ואם יש לפלוף בעיניו רוחץ ומעביר כדרכו (או"ח תקנ"ו).
• כהן
העולה לדוכן נוטל ידיו כדרכו עד הפרק, כי אינה רחיצה לשם תענוג (או"ח תקנ"ו)
• כל
רחיצה תוך כדי עבודה כגון בישול, וכן להסרת לכלוך מידיו – מותרת.
• שטיפת
כלים מותרת אם יש צורך בכלים בתשעה באב, וכן אם רוצה למנוע משיכת חרקים וזבובים.
• חולה
או ילד קטן שאוכל בתשעה באב, נוטל ידיו כרגיל עד סוף הפרק (כה"ח
תקנ"ד סקנ"ג).
• מותר
לרחוץ את התינוקות שנתלכלכו.
נעליים
• מי
שיוצא למילואים לפני תשעה באב יזכור לקחת עימו נעלי בד, כדי שלא יאלץ להשתמש בנעלי
עור למילוי תפקידו.
• גם
ילדים קטנים ימנעו מהליכה בנעלי עור.
שאילת שלום
• אין
שאילת שלום לחבירו בתשעה באב. ומי שאינו יודע ונותן
שלום, משיבים לו בשפה רפה ובכובד ראש (תקנ"ו
כ"אׂ
• איסור
שאילת שלום כולל אמירת "בוקר טוב" ו"מה שלומך" וכיו"ב.
• מותר
לברך ב"מזל טוב" ובלחיצת יד למי שנולד לו, כי אינה שאילת שלום אלא ברכה
(שו"ת הר צבי סי' ש"צ)
• ממעטים
בדיבור ובשיחה יתירה וילכו כאבלים ונזופים, ויש לבטל כינוסי ילדים עם אופניים או
סקטים וכיו"ב ברחובות קריה ובפרט ברחבת בית הכנסת.
מלאכה
• מלאכת
דבר האבד מותרת (בדומה לגדרי מלאכת חוה"מ).
• מותר
לפתוח חנויות מצרכי מזון.
לימוד תורה
• מותר
ללמוד נבואות החורבן, איוב, איכה, הלכות אבילות, מסכת
שמחות, עניני אבילות בפרק "אלו מגלחין" במסכת מו"ק,
אגדות החורבן וספרי מוסר, וראוי להחמיר בזה כבר בערב תשעה באב לאחר חצות היום (תקנג מ"ב סק"ח).
• מותר
לקרוא בתהילים ויש אוסרים.
• אסור
לקרוא עיתונים וספרי חול כי מסיח דעתו מהאבילות. אבל
מותר לקרוא ספרים על השואה וכן שאר ספרים המתארים צרות אחרות של עם ישראל.
סיכה
• סיכת
הגוף בשמן וכיו"ב לרפואה – מותר. אך לתענוג אסור. ובכלל זה מוצאי קוסמטיקה
שאסורים.
• התזת
חומר ריחני על הגוף נגד ריח רע – מותרת (או"ח תקנ"ד, ט"ו, ביה"ל
ד"ה סיכב)
• מותר
למרוח נוזל נגד יתושים.
דין ישיבה ושינה
• הספרדים
יושבים על גבי מקומות שאינם גבוהים יותר מטפח על גבי הקרקע והאשכנזים מקילים עד ג'
טפחים.
• הנוסע
באוטובוס יכול להקל ולישב כדרכו מטעם בטיחות הנסיעה.
• זמן
איסור הישיבה על גבי כסא הוא עד חצי היום.
• רצוי
לישון על גבי הקרקע. יש נוהגים להניח אבן למראשותיהם מתחת למזרון.
• זקנים
וחלושים, יולדות ומעוברות שקשה להם ישיבה על מקום נמוך רשאים לישב על כסא רגיל,
מאחר שאינו אצלם לשם תענוג (ערוהףש יו"ד שפז,ג)
אישות
• נוהגים
כבימי ריחוקה.
תפילה
• מנהג
הספרדים לומר "עננו" בכל התפילות ערבית שחרית ומנחה, ולאשכנזים הש"ץ אומר "עננו" בשחרית ובמנחה, והיחיד
במנחה. אמנם לכו"ע מי ששכח אינו חוזר.
• הספרדים
נוהגים לומר "נחם" בכל תפילות תשעה באב, ומנהג האשכנזים לומר
"נחם" רק בתפילת המנחה, וגם בזה לכו"ע
מי ששכח אינו חוזר.
• עיקר
אמירת הקינות הוא לאומרם במתון ובלב נשבר. והממהרים
לנסוע וכדו' יאמרו מעט ובכוונה.
• נוהגים
להפחית מהתאורה בבית הכנסת בעת אמירת הקינות ומגילת איכה בלילה.
• אין
עושין "מי שברך" לעולים בקריאת התורה בשחרית
אף לא ליולדת, אלא יאמרו במנחה (כה"ח תקנ"ד, סקי"ח).
בשמים
• יש
מחלוקת אם מותר להנות מריח בשמים בתשעה באב, ועכ"פ
בת"ב שחל במוצאי שבת לא מברכים על הבשמים.
• עישון
מותר בצנעא ולא בפרהסיה.
עשירי באב
מכיון שרובו של היכל
נשרף בעשירי באב נוהגים בו קצת מנהגי אבילות.
שהחיינו
• ראוי
להמנע מלברך "שהחיינו" ביום זה.
בשר ויין
• האשכנזים
מחמירים בזה רק עד צהרי היום העשירי, והספרדים מחמירים עד סוף היום העשירי.
תספורת רחיצה וכבוס
• האשכנזים
מחמירים גם ביום העשירי, והספרדים מקילים בזה מיד עם תום הצום. וכאשר חל תשעה באב
ביום חמישי יכולים האשכנזים להקל כבר במוצאי הצום, אם מכבסים או מתרחצים לכבוד שבת
(שש"כ פמ"ב סעיף ה).
ניגון
• ראוי
להחמיר בזה גם ביום העשירי עד חצות היום (או"ח תקנ"ח משנ"ב סק"ב)
ט"ו באב
בט"ו באב יש לשמוח מפני שיש עילוי
לשכינה (בא"ח שם) וכן הותרו השבטים להנשא זה עם זה ועוד טעמים. ומיום זה ואילך הולכים ומוסיפים
בלימוד התורה בלילות (תענית לא.)
נתו חי
חוליה בשרשרת הישראלית
אנחנו חוליה בשרשרת.
אדם לחבירו, אשה לרעותה,
והתינוק שבעגלה –
יד ליד יוצרים שרשרת ארוכה,
במסילה העולה אל ההר
הר בית ה' נראה.
וגם בשרשרת הדורות של עבר ועתיד
חוליה אחת אשר מי לא כסף והתאווה
להיות בה חלק.
בדור גאולה המעולפת בהמון מטמוני מסתרים
אך הולכים מחיל אל חיל
עד יאיר אור גדול.
נעמוד ונחזיק יד נחבר ונחבק
את צפון השומרון, את גוש קטיף
ואת כל ארץ ישראל
אל הלב – אל ירושלים.
נאמר בקול גדול:
"עורי עורי
לבשי עוזך ציון
לבשי בגדי תפארתך ירושלים..."
בברכת חזק ואמץ
"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"
יצחק חמו
שרשרת ישראלית – עדכון והערכות
ביום א' בעז"ה
ייצאו 5 אוטובוסים מן התחנה ליד הכיכר. אנשים, נשים וטף – ישר כח
!
• היציאה
בשעה 15:30
• מקום
ישובי השומרון: בין צומת נחשון – לטרון – שער הגיא.
• עלות
הנסיעה 10 ₪ לאדם (ינוכה במיסים). המחיר מסובסד.
• ציוד
חשוב: כובע, מים, תהילים, סדור תפילה, מזון (במיוחד לילדים), עגלות, מנשאים
• משום
יעילות וחסכון בזמן, יציאת האוטובוסים מאיתמר ומן החניון בחזרה תהיה באופן הזה:
אוטובוס שיתמלא בנוסעים – יוצא. מילוי האוטובוסים לפי הסדר (האוטובוסים ימוספרו)
בתכנית:
• הגעה
לחניון, הערכות וחלוקה על הציר. בחניון תהיה אפשרות לקנות חולצות – נא להצטייד
בכסף. יקבע זמן לחיבור השרשרת, עד אז התפרסות לאורך הציר.
• חיבור
גוש קטיף לירושלים – יד ביד – אמירת תהילים, תפילה על הארץ, שירה.
• חזרה
לחניון. תפילת מנחה. פיזור.
"ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום"
יצחק חמו
הודעה ממערכת העלון
העלון יוצא לחופשה קצת ארוכה: קיץ,
חתונה, חגים וכו'. רק בשמחות.
אם יש מישהו שחשוב לו שייצא עוד עלון
בתקופה זו ומוכן לקחת על עצמו את העניין באופן חד פעמי או יותר – מוזמן לפנות
לדרור או אלי.
נורית
ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג
לקראת עונת הטיולים, נעיר הערה חשובה
שכדאי לקחתה בחשבון.
ונקדים לזאת את דברי רבינו הרצי"ה זצ"ל על
תנועת גוש-אמונים: "…נוציא את הטעות הזו: גוש אמונים הוא לא נגד הממשלה. כולו
חיובי, בעד ארץ-ישראל, חיוב שבחיוב, הגדלת החיוב זה היסוד…" (להלכות-ציבור,
עמ' רנא).
לפיכך הניסוח של הערתנו הוא בסגנון הבא:
אנחנו אוהבים מאד את כל עם ישראל, כולל, כמובן, אחינו ה"תינוקות שנשבו",
ואין לנו שום דבר אישי נגדם. אבל כשנלך למקום-בילוי או נקנה ממפעל ומרשת-מזון,
נעדיף מקום ששומר שבת. גם הועדה המחזקת צרכנות במקומות שומרי-שבת, נקראת
"הועדה למען השבת" - שם חיובי,
ולא בשלילה ובמלחמה, וכמו שהקדמנו פה בדברי הרצי"ה
זצ"ל.
להנות ביום חול ממקום שפתוח בשבת, הרי זה כמו לאכול אוכל כשר, בחנות שמוכרת בשר
טריפה. כל יהודי בעל נפש יהודית בריאה יסלד מעצם המחשבה
על כך, ולא תעסיק אותו השאלה האם יש בכך איסור גמור מדינא,
או רק לא ראוי לעשות כך.
לגבי השאלה ההלכתית האם מותר להנות או לקנות ממקום שמחלל שבת, יש שיטות האוסרות לגמרי, ויש
הסוברים שמעיקר הדין מותר, אבל ראוי יותר להימנע.
(ראה בספרים: טובך יביעו ח"ב עמ' ק"פ, שו"ת מנחת-יצחק ח"ג ע"ט, ילקוט-יוסף חלק ג' עמ' קב-קו, מנוחת-אהבה
ח"א עמ' ת"ר, ואין למו מכשול עמ' נב-נג.
ספרים אלו נמצאים בספריית ביהכנ"ס ובספריית
הישיבה).
איך כל זה קשור לחורבן ביהמ"ק?
מצד אחד: לא חרבה ירושלים אלא על שחללו
בה את השבת (שבת קיט:).
מצד שני, כל החולשות החומריות והרוחניות
בעם-ישראל נגרמות מחורבן ביהמ"ק ומחסרון העיקר,
כדברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל:
"ותבנה בית המקדש במהרה
בימינו- ההכרה באה,
שכל הקלקולים הפרטיים באים רק מחסרונה של הארת החיים
הכלליים. חרבן בית המקדש, שנוטל כבוד מבית חיינו, הוא הוא
הגורם שעולמנו נחשך, והנשמות סובלות
מצרים ומחשכים, ועל כן באים הגרעונות הנוראים,
המסבבים כל חטא, כל עוון וכל פשע. על כן מוכרחת היא הנשמה הישראלית לבקש
את תקונה
בשורשה: יוחזר כבוד ד' על מכונו, יגלה הדר הקדש וזיוו בעולם, והכל ישוב על מכונו. ותבנה בית המקדש, במהרה
בימינו". (עולת-ראיה א, עמ'
קכ"ז).
שנזכה לשמור שבת כהלכתה, ולקיום תפילתנו
"וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך"!
עמיחי
כנרתי
נ"ב
אין לי אחריות על המידע שלהלן, כי לא
בדקתי אותו, אבל ראיתי לאחרונה במודעה של "הועדה למען השבת" רשימת
מקומות שפתוחים בשבת, וביניהם: קיפצובה, חי-כיף
בראשל"צ, ספארי בר"ג, מפעלי חוגלה, כתר.
לעומתם, ראיתי כתוב על רשתות שהודיעו
לאחרונה על שביתתם בשבת: שופרסל, קלאב-מרקט וקו-אופ.
יש מרכז-מידע, שבו אפשר לברר על כל
מקום, לפני שהולכים אליו :03-5791053/4 ,
055-599995
מ ש ו ל ח ן ה מ ז כ י ר ו ת
• לדאבוננו
הרב, בשל צירוף נסיבות אומלל אנו מוצאים עצמנו נפגעים קשות מאוד מן המערכת הממשלתית.
צירוף הנסיבות הינו צירוף של נסיבות
פוליטיות (תוכנית ה"הינתקות", ומה שהיא משדרת לפקידות במשרדי הממשלה;
עזיבת שרי המחנה הלאומי את הממשלה, ובפרט התפטרותו של אפי איתם ומינוי ציפי לבני
כשרת השיכון במקומו) ושל נסיבה מינהלית-משפטית-פוליטית
– החלטתו של היועמ"ש לממשלה שלא להפעיל תקציבים
ביש"ע, אשר "מנגנון פיקוח מיוחד אשר אושר ע"י היועמ"ש
לממשלה לא וידא כי התקציב אינו מנוצל לצורך ביצוע פעילות 'בלתי חוקית' ".
מאחר וישנה בעיה עם מעמדה החוקי (סטטוטורי) של תכנית המתאר ליישוב – מנגנון פיקוח
שכזה אינו יכול, לעת עתה, לאשר את הפעלת התקציבים.
קיצורו של דבר, בשל נסיבות אלו לא ניתן
עדיין להתקדם בפרויקטים שונים: עבודות עפר ותשתיות לכ-20
מגרשים נוספים (בהמשך שכונת השו"פ), בניית המעון,
פיתוח שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים – מתקני
משחקים, גינון, פיתוח).
אנו עומדים בקשר רצוף עם המועצה ועם
"אמנה", על-מנת למצוא פתרון לעיכובים בביצוע פרויקטים חשובים אלו. לעת
עתה, אנו דואגים "ליישר קו" ולסגור את כל הפינות המינהליות
והבירוקרטיות, כך שעם הסרת המגבלות – נוכל להתחיל מיד בביצוע.
• כמו-כן,
בשל בעיות תקציב במפעל הפיס – מעוכבת המשכת העבודה במועדון החדש.
• לעומת
זאת, אלו הם הפרויקטים שכן מתקדמים (חלקם במימון ממשלתי וחלקם לא):
מגרש הכדורסל – נגמרו שלבי ע"ע,
מצעים, אספלט, ותשתית חשמל (ונגמר גם הכסף, בשלב זה). בקרוב, בעזרת השלמת התרומה
המובטחת, בכוונתנו להשלים: גידור, מתקני סלים, ציפוי וסימון, ובעז"ה
– גם השלמת עבודות החשמל. לכשירווח – יושלם הפיתוח (בהתאם לתכנון), הכולל: חניות,
מים, מדרכת משתלבות סובבת, טריבונות לנוחיות הקהל, גינון.
שיפור מערכת המים בגדעונים
מתקדמת , תייעל בעז"ה בקרוב את אספקת המים לצרכנים
ותמנע הוצאות מיותרות.
ישנה התקדמות מול הגורמים המבצעים של קו
המים החדש ל-851, ואנו מקווים כי תוך שבועות ספורים ניתן יהיה להתגבר על הבעיות,
להשלים את ביצוע הקו, ולהתחיל בהליך של מסירת הקו.
מעגל תנועה בכיכר המרכזית – המועצה
גייסה סכום של כ-50,000 ₪ (מעבר לתקציב עבור בטיחות שממילא היה צריך להיות מיועד לאיתמר),
לצורך השלמת מעגל התנועה על-פי התוכנית – מדרכות, הצרת כניסות וניתוב התנועה,
וכו'. אנו מקווים כי הכיכר המחודשת תהיה אסטתית ובטוחה
הרבה יותר מאשר לפני ביצוע מעגל התנועה.
המקלט החדש עומד בפני סיום (חיבור
לחשמל, בעיקר) ומסירה. עם קבלתו לידי היישוב יעמוד לרשותנו מבנה חדיש נוסף (קטן
קצת, אמנם) אשר ישמש לצורכי הקהילה. כמו-כן, אנו בודקים אפשרות לסייע גם למוסדות
החינוך השונים, המבקשים להקל במקצת על מצוקת המקום החריפה ממנה הם סובלים, באמצעות
שימוש במקלט החדש.
• בעבודה
ממושכת מול המוסדות, ובהשתתפות נמרצת של שלמה מילר, אנו מקדמים את נושא הבנייה של
מבנה רב-תכליתי ביישוב, אשר באמצעותו יוכלו עסקים שונים להתבסס ולהתפתח.
• בעז"ה יוגש בקרוב (מוטב מאוחר...) תקציב 04 לאישור
האסיפה, במסגרת האסיפה הכללית השנתית.
• אנו
קוראים לתושבים, ובפרט לחדשים אשר זה לא מכבר הצטרפו למשפחת היישוב, ומבקשים
להצטרף גם לעבודת הוועדות השונות ביישוב, ולהשתלב בפעילות היישובית.
• בהמשך
להודעות והתראות בעבר – כל חמור/סוס ללא בעלים ברחבי היישוב – הינו מועמד לסילוק
מיידי, וללא כל התראה נוספת, לעוורתא/בית-פוריך/מכלאות המועצה.
• אנו
מצטרפים לקריאת כל מוסדות ההתיישבות, ומחזקים כל אחד ואחת מאיתנו לעשות כל מאמץ
להגיע ולהשתלב ב"שרשרת הישראלית". למותר להסביר את החשיבות העצומה
שבהצלחת מבצע זה.
שבת
שלום,
מזכירות איתמר
תיקון הזמן ותיקון המקום
מדוע נסמכו קבריהם של אלעזר ואיתמר לעיר שכם ? מדוע לא נקברו בחברון, בירושלים,
בשילה או בכל מקום אחר ?
שכם ידועה כעיר המחלוקת:
• בשכם
מכרו האחים את יוסף לישמעאלים – שנאת אחים גרמה למכירתו של יוסף.
• בשכם
עינו את דינה. שמעון ולוי הרגו את תושבי שכם. ועליהם אומר יעקב: "עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי מספר ונאספו עלי
והכוני ונשמדתי אני וביתי" – מצב של מתח בין יעקב
ובניו ומתח נוסף עם הגויים היושבים סביבותיהם.
• בשכם
נחלקת מלכות יהודה בין רחבעם בן שלמה לבין ירבעם בן נבט
– המלחמה על המנהיגות גרמה לפילוג נוראי בעם ישראל.
השבוע ביום שני א' באב חל יום פטירתו של
אהרון הכהן. וידוע שתפקידם ומהותם של הכהנים להרבות
שלום – לברך את עמו ישראל באהבה – "הלל אומר הווה מתלמידיו של אהרון אוהב
שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
וכן בט' באב חרבו שני בתי המקדש. וחורבן
בית שני היה חמור יותר שנחרב בגלל שנאת חינם.
ומתחברים הדברים שחודש אב צריך לשאוב
ממנהיגותו של אהרון הכהן שהיה אוהב חינם, שזהו התיקון לחורבן בית המקדש – לשנאת
חינם.
ומקום קבורת הכהנים
אלעזר ואיתמר שמהותם אהבת חינם תשפיע בע"ה על אוירת הפילוג של שכם.
עמוס כהן
אורח לרגע רואה כל שבח
דברים שנשא הרב לחיאני,
אורח הישוב, בליל שבת פרשת מטות מסעי בבית הכנסת (ניסוח חופשי – נאמן למקור)
עם הגיענו לישוב, עלינו לסיור בגבעות עם
ר' יצחק חמו. לא התכוננו לדרך ארוכה וכמעט שנגמר לנו הדלק
עד שהגענו ל-777 המרוחקת, שם עצרנו נשימה כי כמעט שנפלנו לבקעה.
אין להסביר אחרת את התופעה (ואין בעל
הנס מכיר בניסו), אלא במסירות נפש לארץ של התושבים.
הייתי שמח להעביר כמה מהם לגליל לפני שתיתפש כולה ע"י בני הדודים....
עליכם נאמר "זכרתי לך חסד
נעוריך... לכתך אחרי במדבר" קראוון על גבעה חשופה
– זהו המדבר של היום. אשריכם שאתם מגשימים את דברי הנביאים בגאולת הארץ. כולכם מתוייקים בספר התגמולים של הקב"ה.
על כל מקום ניכר מיד מהו הנושא שחשוב
לאותו מקום ובו הוא משקיע את כל כוחותיו. יש שהחינוך בראש מעייניו ויש שהכשרות בראש
דאגותיו. פה ניכר שנושא ההתיישבות הוא בראש סולם העדיפות. לכן זכה רב הישוב, שהוא
המוביל, להיות רב על ישוב הגדול בשטחו מבין כל הישובים, וגדול בשטחו מנתניה וגם
מרמת גן (כולל הספארי).
אשריכם ואשרי חלקכם, חזקו ואמצו.
הביאה לדפוס
– עפרה כהן
חדשות הנוער
ב"ה נבחרה ועדת היגוי נוער שנציגיה
הם: הרב נתן חי, הרב רונצקי, הרב ניצן, לאה, יערה,
דרור, דוד חי ושושי. נשמח מאוד לקבל רעיונות, הערות
והברקות מהנוער ומהורי הנוער...
באמצע החופשה זה הזמן לסקור קצת מהעשיה המבורכת של דוד חי ורני
שעושים לילות כימים כדי להיטיב עם הנוער. בין שאר הפעולות הנוער התנדב למען הקהילה
בנקיון, צביעת ספסלים ומתקנים, שיחות עם הרב ניצן
והמזכירות ועם הרב יוסי פלאי על בית המקדש והרב ששר בנושא משמעות החורבן והגאולה.
כמובן שגם טיולים לא נחסכו מהם. הבנות
הרחיבו את ליבן בטיול למרחבעם מיום חמישי עד שבת והבנים
הצפינו לכנרת לשלושה ימים במסלול רטוב בנחלים קיאקים ועוד...
במקביל ההורים נפגשו עם יונה גודמן ויעל אליצור שעוסקים רבות
בנושאים הקשורים לנוער.
גם זאב מילר, שפשט את מדיו מתכנן לילדי
א'-ח' מחנה קיץ מיד אחרי ט' באב, כשבמרכזו טיול משפחות בהדרכת הנוער.
חשוב לעקוב אחרי הפרסום של הפעילויות
וכמובן לבוא וליטול חלק.
תודה תודה
לכל המסייעים ובמיוחד לדרור – רכזת הקהילה שלנו.
שושי אודסר
משולחנה של רכזת הקהילה
• יעקב
המספר שאמור היה להגיע לישוב ביום ראשון ז' אב, ידחה למועד מאוחר יותר בגלל השרשרת
האנושית.
• טיול
משפחות – ב"ה נרשמו מספר יפה של משפחות. נא להזדרז ולהרשם.
לפרגן לנוער, לפרגן לישוב ובאמת שנהנה כולנו. ההרשמה אצל דוד/דרור
• לתשומת
ה ! בסעודה שלישית בשבת האחרונה
התלוננו מספר אנשים שלא היה אוכל מספיק. ולכן אני מעירה את תשומת הלב שלך עקרת
הבית, שלצערנו מעט נשים רשמו עצמם והביאו אוכל לסעודה. על מנת שנוכל להמשיך ולהפגש ולהנות מהביחד,
יש להתנדב ולהכין אוכל....
• הופעה
של להקת בין השמשות - במוצ"ש הבא תופיע כאן להקת בין השמשות,להקה של מוזיקה
יהודית ואירית מצויינת ! כולם מגיעים.
שבת שלום
דרור
ברכות ואיחולים... ברכות ואיחולים...
מסיבת סיום של בוגרי המעון
ביום א' התכנסנו, ילדים ואמהות למסיבת
סיום במעון. התנסינו יחד עם ילדינו בפעילויות הגן: משחקים, צבעי ידיים, חימר, הדבקה, יצירה ועוד. שיחקנו עם הילדים, שרנו, רקדנו
ואפילו קיבלנו מתנות יפות מהגן לבנים: כיפה שנסרגה ע"י המטפלות. והאטרקציה –
כרית עם תמונה של "מחמדנו – יורש העצר".
אין לתאר את השמחה בפעילויות ואת
ההתרגשות של כולנו על הפרידה מהמעון, עד כדי דמעות... וההתכוננות לקראת התחלה חדשה
– הגן.
רצינו להודות לכל צוות המעון על ההשקעה,
המסירות וההתמדה בטיפול המסור בילדינו: לסיגלית, עפרה, שרה, סילביה,
כוכבה, אלישבע וגם למבשלת תהילה שעוזבת את המעון בנסיבות משמחות.
יישר כח לכולן, חיזקו, אימצו והצליחו
אביגיל כהן
נער... נער... נער... נער
אז מה היה לנו ?
ב"ה, כמעט כל הפעילויות שתיכננו התקיימו ויפה ! מאז העלון שעבר הספקנו להתחיל בפרוייקט הישובי: ביום חמישי
י"ט תמוז יצאנו לצבוע את הפרגולה שליד מילר בצבע עץ מיוחד וחידשנו את פניה.
גם במרכז הישוב צבענו כמה סורגים בצבעים מיוחדים.
ביום חמישי שאחריו יצאה תכנית הסיור
לדרך – הבנים יצאו, לאחר מניעות רבות, מאיתמר לגיתית דרך המעיינות עין תנא א-פאוקה ועין שעב על ביר. לראשונה הצטרפו אלינו חיילים מהפלוגה
לאבטח את הטיול. המפקד חזר נפעם מנוער איתמר – איזו הכרת השטח ואיזו מסירות עבור
כל טיול. יישר כח ! הבנות יצאו לטיול בהר ברכה במסלול
מיוחד ויפה ביותר. אך לטיול יצאו רק בנות מהר ברכה וחבל !
ביום ראשון יצאנו להתנדבות בטל חיים
לארוז נצרכי מזון לנזקקים ולסדר נעליים בחנות לנזקקים. יישר כח
להדר והילה, שלמרות כל המניעות הגיעו יזמו ועזרו.
בימים לאחר מכן הצטרפו יותר בני נוער
להתנדבות באריאל לשכנע אנשים לבוא לשרשרת הישראלית. יישר כח
לבנים ולבנות שהתנדבו ובאו !
ביום שני נסעו בנות לפארק המים בחפץ
חיים עם הקייטנה. היה רטוב.
ביום רביעי וחמישי יצאו בני כיתות ח-ט
לטיול הגדול מכולם – טיול לגולן. והכל בארגון הנוער !
היוזמה לארגן את הטיול, החריצות לבוא להתנדבויות בישוב ובאריאל בשביל הטיול,
התכנון לפרטי פרטים, מסלולים, לו"ז, אוכל, הכל !
ובאמת היה מדהים: יהודיה, זויתן, עין תינה, עין נון,
חוף הכינרת, בקיצור... מקומות בין היפים בארץ, ובנוסף למסלולי ההליכה עשינו גם על
האש על חוף הכינרת. למרות העייפות יצא מעולה. וביום האחרון, סיימנו בסוכריה – קיאקים בחצבאני במסלול
מאתגר: חתרנו במורד החצבאני, נרטבנו, שחינו, גלשנו
באומגה ומשם חזרנו עייפים, רצוצים ומאושרים הביתה. היה פיצוץ !
ביום חמישי התקיימה שיחתו של הרב יוסי
פלאי בנושא הר הבית והמקדש, כהכנה לתשעה באב – יום חורבן הבית. השיחה היתה לנוער ולמבוגרים. בשבוע שלאחר מכן התקיימה שיחה עם אביה
ששר מעפרה בנושא דומא – אהבת חינם ויסודות לבנים הבית העתידי. מהרה יבנה המקדש
ועלינו מוטל לעשות את כל שניתן כדי שזה יקרה !
בשבוע הקרוב:
• ביום
ראשון נצא כולנו (גברים, נשים, נוער, וילדים) בשעה 15:30 לשרשרת הישראלית. רק
נציין שעד עכשיו היתה הרשמה ל- 5 אוטובוסים מאיתמר. כל
הכבוד ! יש מקום לעוד. כולם באים.
• ביום
שלישי, תשעה באב נצא בע"ה (אם הצבא יאשר) לתפילת מנחה בתל א-ראס כולל שיעור ותצפית על קבר יוסף (אם לא יהיה אישור מהצבא
נצא להתפלל במצפה שכם ב-851).
• ביום
רביעי י' באב תתקיים הופעה וסדנאות אומנות לבנות נוער גב ההר ובשומרון בכלל.
ההופעה של להקת הללי בערב שירה והרקדה משיריה של נעמי שמר ועוד. לאחר מכן תתקיים
שיחה מרתקת: מאתיופיה דרך הג'ונגל לארץ ישראל – ממקור ראשון. מומלץ ביותר ! עלות:
10 ₪.
• ביום
חמישי י"א באב. טיול ישובי עם חלוקה למסלולים לפי רמות קושי באיזור הכנרת. והכל בהדרכת נוער
איתמר. נא עיקבו אחרי הפרסומים.
• במוצאי
שבת ואתחנן, י"ג אב תופיע בישובנו להקה מיוחדת
ביותר: להקת בין השמשות במיטב שיריה. עלות: 15 ₪ בלבד ! מומלץ בחום ! ההופעה פתוחה
לנוער ולמבוגרים.
• בשבוע
שלאחר מכן בודאי כולם יוצאים לנופש ולכן תתקיים רק ביום שלישי חלוקת אוכל לחיילים.
ביום שישי יהיה חוג סיור בנות באיזור איתמר וחוג סיור
בנים באיזור אלון מורה. נא עיקבו
אחרי הפרסומים.
חופש
טוב
דוד ורני
נ.ב. : תודה לכל מי שעזר לבני הנוער
היקרים שנוסעים לאריאל, עושים טלפונים בישוב, מפרסמים ועוד להצלחת השרשרת
הישראלית. ולכל אלה שנשארים בבית – חבל, החופש עוד מעט נגמר ובכלל החיים קצרים.
לטיול יצאנו...
הבנים שיצאו השבוע לטיול לגולן משתפים
אותנו בחויותיהם
ביום רביעי, יצאנו עשרת המובחרים לגולן.
כשהגענו לכנרת חפשנו כשעה וחצי חוף כשכולם עייפים. לבסוף נהוראי
העלה הצעה לישון בעין נון (ליד מגדל). רחצנו במעיין, אכלנו והלכנו לישון. כעבור
שעה וחצי השכמנו לתפילת שחרית ונסענו לג'ילבון. בסוף
טבלנו וקפצנו בירדן. אחר כך עשינו מסלול של 3 שעות בלי מים (כי דוד אמר שזה מסלול
קצר).
באמצע הדרך התפצלנו לשתי קבוצות והקבוצה
שנשארה מאחור חכתה לדוד שיבוא עם הגרוטאה (Hyunday).
עלינו על האוטו ונסענו לכיוון הקבוצה הראשונה, וכשאנחנו הולכים לכיוונם הם הסתבכו
עם ערבים במכות ובזריקות אבנים אחד על השני. לבסוף הצלחנו להתחמק ונסענו לחוף
הכנרת, עשינו על האש והתפללנו בקבר רבי מאיר בעל הנס תפילת ערבית.
למחרת השכמנו לתפילת שחרית ברבי מאיר,
אבל בינתיים חלק מהנערים שמרו על התיקים. אך לפתע פתאום ניידת משטרה עוצרת ליד
חופנו והשוטרים באו ועשו חיפוש האם אנחנו מסוממים ומצאו משהו חשוד בפק"ל קפה
של דוד. לאחר מכן חזרו החבר'ה שהתפללו ומצאו את חפציהם מפוזרים. משם הלכנו ליהודיה
ושלושה ילדים שהיו להם חתכים ברגלים לא הלכו ליהודיה.
לפני שירדנו ליהודיה הזהירו אותנו לא
לקפוץ במקומות מסוכנים, אבל האתגר היה יותר מסקרן וילד היה ממש על הקצה. פתאום פקח
צעק: "עצור !" וכמעט ששילמנו 650 ₪ (שהישוב היה קורס בגללם). והיו
"סרטים" כי נתקענו בסולם שעתיים וחצי. לאחר מכן נסענו לקיאקים והיה כיף.
תודה לדוד חי ולרעיתו
חיה וליוסף ונהוראי שיזמו את הטיול ולישוב על הסיבסוד (הקטן). תודה רבה רבה רבה !
כיתת כוננות
כיתת הכוננות של איתמר בראשות אביעד בהרב, שהיה בסדיר בסיירת גולני,
וסגנו יואל אבני, יצאו לסדרת אימונים עם כיתת הכוננות. את ימי האימונים תרמו חברי
כיתת הכוננות בלי לקבל תגמול כלשהו מהצבא.
האימונים בוצעו ע"י מדריכי לוחמה בטירור בין הטובים ביותר בארץ: אהוד דירבן
ושרון גת. האימון הבא, מעבר לאימוני מטווחי הלילה, שמשתדלים שיתקיימו כל שבוע,
יהיה בעוד מספר שבועות. כיתת הכוננות תרד למתקן אדם להתאמן בלוחמה בטירור (יום אחד) גם יום זה כיתת הכוננות תורמת מימי העבודה
שלהם. חחשר כח מכל הישוב על
ההקרבה והמסירות.
יש מה ללמוד מיוזמה זו, שאם לא שמתם לב,
לכל הקפצה שהיתה בימים האחרונים הם קופצים מיד לגזרה
ולוקחים אחריות.
נורית חי (על פי אינפורמציה שקיבלתי משלמה מילר)
שיר הלל לבנות השרות
לרוני, יסכה ורחל הנפלאות,
המון המון
תודות וברכות.
מה נדבר ומה נאמר בערבו של יום
כשצריך לסכם ולהודות פתאום.
השקעתם בישוב ותרמתם רבות,
על כן מן הראוי לפחות במקצת להודות.
פעלתן בת"ת ובבאר מרים,
על כך לספר נצטרך דיו כמו ים.
בחן, בצניעות, בענווה ובמסירות
בצחוק מתגלגל והרבה נחישות.
הצלחתן לקדם עניינים רבים
בתחומים מגוונים.
קדמתם את הנוער ותרמתם לסניף,
מה יש לדבר ומה להוסיף.
על כן לסיכום אנו כאן להודות
ופינו מלא תשבחות ותהילות.
ויהי רצון שחפץ ה' בידכן יצלח
ובכל אשר תפנו דרככן תצלח.
תודה ענקית
תושבי איתמר
תחליט מה התכלית
זמן רב שאני נמנע מלכתוב לעלון למרות
הפצרות חוזרות ונישנות. אחת מהסיבות, ולהלן אמנה סיבות
נוספות, זו שהעלה נתנאל בכתבתו: העלון – במה או גינה ?
למעשה הוא שואל את השאלה הפשוטה: האם
העלון הוא ידיעון המוסר אינפורמציה לתושבים או במה להבעת דעות ? ובאתי כאן לחזק את
ידיו, שהעלון צריך להיות הרבה יותר מאשר לוח-מודעות נייד.
בפתח דברי אומר ליהודה אלבז ידידי
(בהתייחסות לנכתב בעלון הקודם) שעדיין לא הגענו ללבישת הבגדים ועד שנצטרך לכבסם
עלינו עוד לעמול זמן רב !
מוזר בעיני (ובעצם לא כ"כ) שיש
מגמה מוצהרת לבטל כל כתבה שניראת מעט חריגה או מלווה
במספר מילות ביקורת. אחד מהכלים הבסיסיים להתבטאות והבעת דעות בפומבי הוא העלון.
חסימה של ערוץ זה תביא לפירצות במקומות אחרים בלתי
צפויים מבלי יכולת ריסון. ועוד מספר הכותבים ילך וידעך. כבר היום ניתן לספור על יד
אחת את המשתתפים בכתיבת העלון.
כתבות קיצוניות במיוחד העשויות להביא
נזק ממשי לישוב או לתדמיתו יש להחזיר לכותב עם הערות מדוע לא ניתן לפרסמה במטרה
שהכותב ישפר ויתקן את כתבתו. ביטול הכתבה בצורה גורפת וזריקתה לפח מבלי לתת הסבר
כלשהו, לאחר שהכותב טרח והשקיע מזמנו, מעשה כזה הנעשה חדשות לבקרים, לא רק שאינו
מוסרי במיוחד, אלא הכותב ימנע להבא מליטול חלק בכתיבה לעלון. לעניות דעתי, צריכה
להיות ועדה המורכבת מנשים, גברים ונוער שתחליט מה ראוי ומה אינו ראוי להכלל בעלון.
עפר הד
הערת העורכת
ועדת עלון קיימת ואני מתייעצת עמה.
גם על הכתבה שבעטייה יצא הקצף התייעצתי עם
הועדה וכן התייעצנו עם הרב אבינר. ולפי המלצתו החלטנו לא לפרסם, ובמקביל העברתי את
הכתבה לועדה האמורה לטפל בנושא, כדי שהנושא לא יטוטא מתחת לשטיח, אלא יטופל במוסדות המתאימים.
כמו כן, כעורכת עלון אני מפעילה שיקול דעת
בעריכת העלון ולא עוסקת בעבודת קלדנות בלבד. עד עכשיו (4 שנים) לא פורסמו כ-6
כתבות בלבד משיקולים שונים. שיקול הדעת שלי מורכב מכמה אלמנטים: האם יש בכתבה
עניין לציבור? כמו כתבות ארוכות ומשעממות. האם היא לא פוגעת ברגשות הציבור ? או
ברגשות יחידים ?
בכל מקרה מי שעמל על העריכה בקביעות הוא
זה שקובע את אופיו של העלון. ואם יש יחיד או קבוצה הרוצים לשנות את אופי העלון,
מוזמנים לקחת תפקיד זה על עצמם. או לחילופין המזכירות יכולה להחליט שהעלון באופיו
הנוכחי אינו מקובל ועדיף לבטלו.
הודעות... פרסומות... הודעות...