דבר
הרב: נטיעות באדמת הקודש
ככל
שמתקרבים פעמי הגאולה למרות סבך העיכובים והמעקשים, הולך ומתברר לאשורו הקשר בין
העשייה הגשמית של בניין בתים ונטיעת עצים, לבין סוד הגאולה. וכדברי הגאון המקובל
הרב הלל שקלובר, שבין עיקרי דרכי האתחלתא דגאולה המעשית באיתערותא דלתתא, הוא
ביעור רוח הטומאה מן הארץ ע"י נטיעות באדמת הקודש וקיום מצוות התלויות בה
בסוד קץ המגולה (קול התור פ"ד)
וכה דברי
רבו הגאון רבי אליהו מוילנא: "יזכני השם יתברך לנטוע במו ידי עצי פרי בסביבות
ירושלים לקיים: "כי תבואו אל הארץ ונטעתם" בסוד קץ המגולה (חזון ציון
139) הכרחיות העיסוק בהפרחת הארץ
דווקא כשניכרים רגלי המבשר מתבארים במאמר המופלא: "רבי יוחנן בן זכאי אומר אם
היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי לך המשיח ! בו ונטע את הנטיעה ואח"כ צא
והקבילו" (אבודר"נ פל"א)
נתן
חי
הלכות בקצרה: ט"ו בשבט
ראש השנה לתרומות ומעשרות
א. אין תורמים ואין מעשרים מפירות
שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרמו
ועישרו משנה לשנה – אין תרומתם תרומה ואין המעשר מעשר, שנאמר: "עשר תעשר את
כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה" (דברים יד כב).
ב.אחד בתשרי הוא ר"ה למעשר תבואה קטניות וירקות,
ולגביהם קובע זמן הקטיף (=הלקיטה), וט"ו בשבט הוא ראש השנה
למעשר פרי האילנות, ולגביהם קובע זמן חנטת הפרי.
ג. ולמה נקבע דווקא חודש שבט כראש
השנה לאילן ? –"הואיל ויצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות
חונטים מעתה". (-חנטת הפרי היא ראשית התהוותו של הפרי עצמו ואינה הופעת ניצני
הפרחים).
ד.בנוסף לעובדה שמט"ו בשבט
ואילך הפירות אשר חונטים שייכים לשנה הבאה, הנה יש גם שינוי מסוים בסוג המעשר אשר
מפרישים מהפירות. כי בשנים א' ב' ד' ה' לשמיטה מפרישים מעשר שני, ובשנים ג' ו'
מפרישים מעשר עני. כמו השנה, שהיא השלישית, הרי פירות שחונטים מט"ו בשבט שנה
זו ועד ט"ו בשבט של שנה הבאה, חייבים במעשר עני.
אכילת פירות ט"ו בשבט
א.
בעקבות תלמידי האר"י נהגו ברוב תפוצות ישראל לסדר בשולחן מכל פירות
האילן ופירות הארץ ככל אשר תשיג ידו, ולומר עליהם דברי שירות ותישבחות ופסוקים
כנזכר בקונטרס 'פרי עץ הדר' והדומים לו. רצוי ללמוד בהבנה ככל האפשר, ובפרט אם יש
ילדים קטנים חשוב לבאר להם כפי הבנתם ורק לאחר הסעודה ישלים קטעי הזוהר
וכיו"ב כאוות נפשו.
ב.האם להקדים אכילת פירות
לסעודה ? שאלה זו
מתעוררת כאשר ט"ו בשבט חל בליל שבת, כפי שזה השנה. וכן בליל ט"ו בשבט
כשאוכלים גם ארוחה רגילה, וכן לנוהגים להרבות בברכות בלילות שבת בכל השנה. ומכיון
שיש בעיה של 'ברכה שאינה צריכה' וכן בעיה אם ברכת המזון פוטרת אכילת פירות לפני
הסעודה, יש ארבעה מנהגים שכל אחד יסודו בהררי קודש.
יש נוהגים: ליקח מעט פחות מכזית מפרי העץ, האדמה, מזונות ושהכל
ולברך בין הקידוש לסעודה, ולכוון לפטור את כל מה שיוגש אחר כך בסעודה ובסופה. יש
מברכים על הפירות לאחר הקידוש. ויש מברכים לאחר הסעודה ולפני ברכת
המזון ויש נוהגים לסיים את הארוחה, לפנות את השולחן ורק אז לערוך השולחן עם
פירות ט"ו בשבט. וכל אחד יעשה כמנהגו.
ג. דקדוק בברכות: יש לשים לב לברך לכל פרי את ברכתו הראויה לדוגמא:
העץ: קשיו, צנובר, מרקחת אתרוג – אם נראים בה חתיכות הפרי.
האדמה: אננס, בננה צ'יפס, פפיה, שלוה (חיטה תפוחה), פופקורן.
שהכל: קליפות הדרים מסוכרות, לעומת אננס מסוכר שברכתו
האדמה.
ד. הורים השולחים פירות ט"ו בשבט לגן עם
ילדיהם, יבדקו אותם מתולעים.
נטיעות
ט"ו בשבט
א.
מנהג נאה שנקבע בעת חזרתנו לארצנו הוא מנהג הנטיעות בט"ו בשבט, ויש לו
סמך בויקרא רבה כה: "מתחילת ברייתו לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב: 'ויטע אלוקים גן בעדן',
אף אתם – שאתם נכנסים לארץ ישראל לא תתעסקו אלא במטע תחילה.
הרב נתן
חי
חינוך
אמיתי לערכים
האוירה התורנית והיחס אל תלמידי
החכמים בקהילה כמשפיעה בעיצוב היחס של בני הנוער לתורה. קטע מתוך הספר: טל לברכה
של הרב רמי רחמים ברכיהו, רב הישוב טלמון,
בשיחות עם בני נוער שאינם מחוברים לתורת אבות, התגלה לא
אחת כי תחושתם היתה שישנה בעיה של 'אחד בפה ואחד בלב' אצל המבוגרים, תופעה שהרגיזה
אותם, אם כי לא תמיד היא הדבר 'ששבר את גב הגמל' מבחינתם. אין לי ספק שהנוער רוצה
לדעת האם לימוד תורה הוא ערך או חובה מסגרתית;
האם בית הכנסת הוא מקום מקדש מעט או מפגש חברתי;
קיום ההלכה היא ענין מוחלט או דבר הנתון לשיקול דעתו של כל אחד;
כבוד תלמידי חכמים הוא חלק מכבוד ה' או שאין בהם כל ערך מיוחד;
יראת שמים היא יסודה של עבודת ה' או תורתם של חסידים – כל אלה הם דברים עליהם
עלינו לגדל את בני הנוער ביישוב. בית וקהילה שיוכלו לתת לא רק תשובות פילוסופיות
לשאלות אלה, אלא גם מבע אמיתי של תורת חיים, יוכלו להעניק לדור הבא ערכים ומוסר
אלוקי.
אני לא גדלתי בבית 'תורני', הורי היקרים שיחיו הינם
אנשים מן השורה, ולא זכו לשבת באהלה של תורה. אולם דבר אחד הועבר בבית באופן ברור
וחד, שהתורה ולומדי התורה הם המרכז של חיי הבית. המפתיע הוא שאף פעם לא דיברו אתנו
על זה, זה היה חלק טבעי ופשוט של חיי הבית. הדברים באו לידי ביטוי בדברים רבים,
ואציין דוגמה אחת. אינני זוכר ולו פעם אחת שיצאנו מבית הכנסת כאשר הרב או אדם אחר
מן הקהילה העביר שעור או דרשה; לא יצאנו כי לא ראינו אף
אחד יוצא. לא בני נוער, ולא אנשים מבוגרים, לא את אבא ולא את סבא – כולם ישבו,
כשהרב דיבר, האוירה היתה של דריכות והקשבה לדברי הרב, גם כשהשיעור לא התאים לכל
אחד מסיבות אלו או אחרות. טבע זה מלווה אותנו עד היום.
לצערי, המצב כיום שונה. יודע אני שקשה מאוד
לחלק מן הציבור להישאר לשיעור קצר בהלכה יומית אחר תפילת ערבית. קשה לשמוע שיעור –
גם אם הוא קצר – לאחר יום עבודה מפרך, בפרט כאשר פעמים והשיעור אינו מעניין, או
שאינו נושא אופי אקטואלי, ופעמים וישנם עניינים ציבוריים וקהילתיים שחייבים לסגור
בין החברים, וכשאין ברירה עושים זאת על חשבון השיעור – סיבות רבות אפשר למצוא
לתופעה. אולם עם כל ההבנה לסיבות האובייקטיביות, מהו המסר שאנו מעבירים לבני הנוער
? כיצד נתפס אצלם ערך של לימוד תורה ? מהו עיקר ומהו טפל ? אינני אומר שצריך לשבת
בשיעור תורה בשביל הרב, או בשביל בני הנוער, זה לא יעבוד ! לשיעור תורה צריך
להישאר בגלל הערך של לימוד תורה, ואין בזמן זה ערך חשוב ממנו !
מ ש ו ל ח ן ה מ ז כ י ר ו ת
לצערנו, נשמט בטעות בעלון הקודם שמו של רס"ר אמנון
בן-לולו, השוטר הקהילתי בגב-ההר, מרשימת הקרדיטים על ביצוע מעברי החצייה ביישוב,
וצביעת אבני שפה. פעילותו הרצופה של אמנון, ודחיפתו הקבועה בנושא, היו בהחלט
מהגורמים שהביאו את העניין לידי גמר.
אנו מודים לו עזרתו, מצטערים על השמטת שמו, ומתנצלים על כך
בפניו.
|
|
בברכת חברים, מזכירות איתמר |
מט"ו בשבט לפורים
שמעתי על יהודי חכם, שכשנשאל: מה נשמע ? נהג להשיב:
"ברוך השם, שפע של קימעא קימעא!" דהיינו, שאמנם יש עדיין הרבה דברים
לתקן, אבל הקב"ה מנהל את העולם "בחן בחסד וברחמים", וזוכים לראות
במציאות שלנו הרבה טובה וברכה.
פורים – נס נסתר, והוא המקור של חז"ל להבין שכך
יהיה גם בגאולה האחרונה:
"ר' חייא רבה ורבי שמעון בן חלפתא הוון
מהלכין בהדא בקעתא דארבל, וראו את אילת השחר שבקעה את האורה, אמר ליה רבי חייא רבה
לרבי שמעון בן חלפתא כך הוא גאולתן של ישראל: בתחלה קימעא קימעא, כל מה שהולך הוא
גדל ורבה והולך, מה טעם ? "כי אשב בחשך, ה' אור לי" (מיכה
ז')
כך
בתחלה ומרדכי יושב בשער המלך, ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך וגו', ואחר כך
ומרדכי יצא מלפני המלך וגו', ואחר כך ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (סוף אסתר
רבה).
בט"ו בשבט – זוכים להפגש ולראות בשפע של הגאולה,
"יראו ישרים וישמחו", כ"כ הרבה ישוב-הארץ, וכ"כ הרבה
"ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה" (רש"י על הקץ המגולה)
שנזכה להתמודד בגבורה עם הנסיונות של גאולתנו, ומתוך כך
תתקיים תפילתנו: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" !.
עמיחי כנרתי
הודעות מלשכת הרב
הרצאה של ארגון "פעמונים" – שתתקיים בע"ה במוצאי שבת בשלח, היא דבר
חשוב מאוד, במיוחד במצב הכלכלי הקשה שנקלעו אליו משפחות רבות. וכיעקב אבינו אשר
חזר על פכים קטנים, חשוב לשמוע לעצות טובות לניהול כלכלי נבון של הבית בשיתוף שני
בני הזוג, כדי להצליח לדאוג לצרכי המשפחה וגם לא ליפול חלילה לנטל על הציבור,
כהדרכת חז"ל: "עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות".
בענין איסוף תרומות בישוב ע"י אנשים וגופים שונים – אין אנו נוהגים
לתת המלצות עקב תקלות ומקרי אונאה שקרו,. ולכן כל אחד יעריך ויתרום כראות עיניו.
כשרות בבתי אבות – מי שרוצים לשכן את הוריהם בבית אבות, מתבקשים לבדוק
בצורה מעמיקה את נושא הכשרות שם לפני שחותמים חוזה ולא לאחר מעשה. וכבר קרה שהוצגו
במוסדות שכאלה תעודות כשרות מזויפות, ואת הנעשה קשה להשיב.
אולמי אירועים – אחרי שנתגלו תקלות חמורות בכשרות גם באולמות המשמשים
את הציבור הדתי, כמו "היהלום שבכתר" , חשוב מאוד לקבל מידע מוקדם וכן
להזמין תמורת סכום לא גבוה, משגיח מיוחד מטעם ארגון "כושרות" באלון
מורה, אשר מתמחה בהשגחה אמינה באולמות ובקייטרינג. אפשר לפנות למזכיר "כושרות"
– איתמר וייס 066-444923.
לימוד תורה ציבורי – הערובה לחוסננו הרוחני תלויה בלימוד התורה,
ובפרט לימוד התורה הציבורי המתקיים יום יום בבית הכנסת בישוב בין מנחה לערבית וכן
בליל שבת בין השעות 20:00-22:00, ומקיף ברוך השם צעירים ומבוגרים. וכן במוצאי שבת
מיד לאחר ההבדלה לימוד תורה לכולם, גם לנשים ולבנות.
חוג מדריכי חתנים – יוצאים בע"ה השבוע ביום שלישי, בערך
בשעה 19:15 מתחנת האוטובוס, לפגישה בברקן עם יועץ הנשואין הוותיק אברהם כץ.
נתן חי
משולחנה של רכזת הקהילה
חוג קרמיקה מציג את
יצירותיו: ביום רביעי
י"ט בשבט בשעה 17:30 תתקיים במרכז החוגים תערוכה של הכלים שיצרו בנותינו בחוג
של טלמור במהלך השנה. הורים ומתעניינים מוזמנים לבוא ולהנות ממראה עיניכם. נשארו
מספר מקומות להצטרפות לחוג, וזה הזמן לבוא ולהרשם (אצל רחל טויטו)
מועדונית
ב"ה המועדונית החלה לפעול,
ההרשמה יפה. אצל הבנות כבר אין מקום. אצל הבנים עדיין נותרו מקומות ספורים. מי
שמעוניין להירשם שיפנה אלי עד יום חמישי.
המקום לבש צורה יפה וחמימה.
המחשבים, השטיחים, והתמונות על הקירות שיפרו את חזות המקום. בתכנית עוד שיפורים.
מחלקת רווחה מלווה את ההתקדמות בכל צעד ודואגת לכל מה שחסר, מגיע להם יישר כח. כמו
כן יישר כח לכל מי שעזר בפתיחת המועדונית: לרמי אודסר שעזר במחשבים, לאריה ליפשיץ
על התחזוקה וליצחק חמו על כל השאר. בעוד שבועיים יגיעו תורמים לראות את המועדונית
ויתכן שיתרמו כספים נוספים, אתם מוזמנים לבוא ולהתרשם.
להתראות, שרי
דיווחית
לאחר התייעצות עם הרבש"ץ
וראש צוות צח"י הוחלט שנשתמש בדיווחית לעניינים שבשגרה, כגון תרבות וכד' בין
השעות :18:00-19:00 ובכך למנוע בהלה מיותרת אצל חלק מהתושבים. ומאידך, נבקש להשתדל
לא להיכנס לשאננות ולהקפיד לקרוא את ההודעות, שמא חלילה תהיה הודעת חרום.
עוד יוסף חי
בני ישראל
נימולו במצרים כפי שנאמר בפרשתנו (שמות י"ב, מ"ח): "...המול לו כל
זכר... ויעשו כל בני ישראל, כאשר ציוה ה'...". כבר בבראשית, בלידתו של יוסף,
מביא הילקוט מעם לועז: "וכן עתיד נכדה (הכוונה ליהושע מצאצאי רחל) לאסוף חרפת
מצרים, שימול את ישראל לפני שיכנסו לארץ, כפי שנבאר ביהושע, ולכן קראה שמו
יוסף". וכן הוא אומר ביהושע על הפסוק: "בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך
חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית" (ה' ב'): אבל עליכם לדעת
שבשעה שמלו במצרים היה יהושע המוהל ולכן נאמר לו שישוב וימול את ישראל
שנית.
נשים למען יוסף
חדש ומתחדש בספרייה
א.
מה את יודעת על "שירת השולמית" ו"גבעת הנמלים" ?
שירת
השולמית לא כתובה בתנ"ך
וגבעת הנמלים אינו שם של מאחז חדש.
אלה הם שמות שני ספרים מעניינים בספריית
איתמר,
הראשון, פופולרי בעת האחרונה.
והשני, לאוהבות ספר ישן ומקסים.
השני – לא חדש .
והראשון – לא על המדף.
ב.
לנאמנות הספרייה, המעוניינות להיות שותפות בפיתוחה – נפגש במוצאי שבת
הקרובה בשעה 20:30, בספרייה.
ג.
בקרוב יתפרסמו כללי שימוש במחשבים, לכתיבת עבודות, לשימוש באינטרנט מסונן
ולסרטים ראויים לילדים.
שרי, עליזה ודבורה
ומן הצד האחר
להורי הנוער והילדים הצעירים שלום !
האם אתם יודעים מה ילדיכם רואים בספריה בשעת
פעילות הספריה.
לידיעתכם ולאכזבתכם ישנם שם סרטים לא צנועים
בלשון המעטה. האם לשם כך הקמנו ספרייה כה מושקעת ואנו שולחים את ילדינו לקרוא
ולהחליף ספרים. מדוע עליזה צריכה כל פעם להלחם בילדים שיכבו את המחשבים. מדוע ילדים שבאים באופן תמים לקרוא ספר צריכים
להיחשף לדברים אלו.
בתקוה לשיפור המצב.
אסנת אלבז
ידיעות ממנהלת גב ההר
בריאות
לאחר
המאמצים של ראש המועצה, מנהלת גב ההר וגורמים אחרים שפנינו אליהם, וכן לחץ מצד המבוטחים,
מסתמן פתרון למשבר של טיפות החלב. בע"ה, קופ"ח לאומית מתכוונת להחזיר
בקרוב את ההפעלה של טיפות החלב במרפאות הישובים. פרטים מדוייקים במרפאות.
ועדות
אזוריות
הנהלת
המנהלת מעוניינת לקדם תכנון אסטרטגי רב תחומי לאיזור. התכנון ייעשה על ידי גורמי
מקצוע ובשיתוף הישובים. בשלב זה אנו מתחילים בהקמת שתי ועדות היגוי אזוריות לנושא:
ועדה לתכנון כולל, וועדה לתכנון תיירות.
תושבים
המתעניינים בנושאים אלה והמעוניינים לקחת חלק בעיצוב פני גב ההר בשנים הבאות,
מוזמנים להשתתף בועדות.
נא לפנות
לטל כלף מזכירת המנהלת טל: 02-5482111 או ליאיר לסר, נייד: 055-832449.
מנהלת גב ההר
הועד למען החייל
המשפחות
התורניות בשבתות הבאות:
בא: רקנטי דבורה, כהן עפרה, כהן איילה, אלבז אסנת,
ליפשיץ, הד.
בשלח: אדרי, בן פזי, חי, היימן, מילר, פרג.
יתרו: נואמה, קריספין, כהן נעמה, אשרי, גוטמן, חי
חיה.
משפטים: חמו שרי, סרי, דרי, אליהו, אלט, רקנטי גלית.
את העוגות
בבקשה להביא עד השעה 12:00 למשפ' אביטן. אפשר ועדיף להביא ביום חמישי.
יישר כח
גדול לכל האופות ולכל הילדים שאוספים לחיילים !
"מבצע"
! אפי עוגה לחיילים וקבלי מתכון מתנה... פרטים בתיבות הדואר (כשיגיע תורכם להכין
עוגה...)
שבת
שלום
הועד למען החייל
סניף איתמר
חניכים והורים יקרים, ה' עימכם !
השבוע ב"ה זכינו להתחדשות מיוחדת – למדריכים
החדשים של שבט נבטים ניצנים בנים (כיתות ד'-ה'), שנכנסו השבוע במזל טוב – גדעון
סטרז' וליאור טל (2 שפיצים מישיבת חיצים...) שתהיה התחלה נעימה והצלחה רבה תמיד.
הם פתחו בפעולת פתיחה (מושקעת!) ביום רביעי בספריה הישנה ובעז"ה מעכשיו
הפעולות יהיו קבועות בימי רביעי בצהריים (ביום שלישי יש חוג של אסתר מילר שילדים
הולכים אליו)
*** הורים: אנא זיכרו, כל יום רביעי בצהריים
לשלוח את הילדים לפעולה ***
כמו כן התחלנו לעבוד על ט"ו בשבט, פרטים בקרוב !
השבת: פעולות בעז"ה בשעה 15:30 בפרגולה לכל השבטים,
כולל נבטים-ניצנים בנים, עם המדריכים החדשים. מנחה ב- 16:14.
ותודות: לכל העוסקים במלאכת הקודש הזאת של הסניף. בראש
ובראשונה למדריכים שלנו: טליה, רננה, יוסף יותם וכמובן לליאור וגדעון, שמשקיעים
באמת באמת המון !
ואחריהם לכל אלה שעובדים קשה מאוד מאחורי
הקלעים: לרב נתן שמלווה
את תהליך בניית הסניף על כל שלביו, לחברי המזכירות היקרים ובראשם דוד איציק על מנת
למצוא מבנה מתאים, למצוא תקציבים ולדאוג שכולם ירגישו טוב. לרחל טויטו ודוד –
שבלעדיהם לא הרבה דברים היו זזים. לאריה גולדברגר – על חיפוש ומציאת המדריכים,
התמיכה והסבלנות... ולכל ההורים שמפרגנים לנו ומעודדים אותנו כל הזמן. ובעז"ה
נעשה ונצליח.
שבת שלום, צוות ההדרכה ורחלי
הודעת ועד רבני יש"ע
הפרסומים אודות כוונה להחריב בית כנסת שהוקם ביישוב
תפוח מעוררים זעזוע קשה. גם אם המתפללים באותו בית כנסת דוגלים באידאולוגיות שלא
הכל מסכימים להן, אין זה פוגם בקדושת המקום או בזכותם של המתכנסים בו. האם בית
הכנסת הזה מהווה פגיעה בחוק יותר מכל מיני בתי תפלה לא יהודיים שאף אחד לא יעז
לגעת בהם ? (למשל, המסגד שהוקם ללא היתר בהר הבית בשטח גדול פי כמה !?) האם מבנה
זה שונה מעשרות אלפי בתים ערביים שהוקמו ללא אישור בגליל ובנגב ? האם לעת כזאת
זקוקים אנו לתמונות של הריסת בית כנסת במדינת ישראל מופצות בכל העולם ? הבה נעסוק
בבנייה של עוד ועוד בתי כנסת ויישובים יהודיים, ולא חס וחלילה בהריסה וחורבן"
הרב דניאל
שילה
הרב דב ליאור
דובר ועד רבני יש"ע
יו"ר ועד רבני יש"ע
נוער... נוער...
נוער... נוער
משמר אזרחי
נוער ומבוגרים המוכנים לתרום מזמנם למען הביטחון
בקהילה, מוזמנים להתנדב למשמר האזרחי. המתנדבים יקבלו מדים ונשק (מגיל 16) ויעברו
קורס מזורז בשיטור, חוק ואכיפה. הפעילות תתרום רבות לשיפור הביטחון ואכיפת החוק,
במיוחד לאור פעילות הפשע המאורגן בארץ בכלל ובאיתמר בפרט... המעוניינים בקבלת
טפסים, מוזמנים לפנות לדוד חי או לרחל טויטו.
ט"ו בשבט
בשבוע הבא, יום שישי ערב ט"ו בשבט, נצא כולם
לנטיעות במעין נריה. כולם מוזמנים לפתח את פינת החמד. האירוע בתאום עם שפץ
המעיינות, הרבש"ץ, כוחות הביטחון וקק"ל.
תודות
לרחלי גורדון על ההשקעה הרבה בכל ענייני הסניף גדולים
כקטנים.
לרוני שמר על ההשקעה בכל עניני הנוער, הביקורים
באולפנות, היוזמה והקשר האישי.
דוד חי
עת לעשות !! - תכנית להכשלת הגירוש
התוכנית לגירוש יהודים קורמת עור וגידים, פקודות המבצע
ערוכות ליום פקודה . למתכנני הפינויים קיים תסריט על פיו הם פועלים. דפוס הפעולה
של מתנגדי הגירוש נלמד, ומפעם לפעם המגרשים משכללים את שיטות הפעולה.
חייבים לשבש להם את תוכנית הגירוש, חייבים להפתיע. כל
עיכוב של גירוש, ירסק את הרעיון הזדוני של הממשלה, אך כל הצלחה לגרש תעודד אותם
להמשיך במלאכת ההרס וההתקפלות.
היום ברור, התנגדות פאסיבית היא מתכון לכישלון.
יש לטכס עצה כיצד לגוון את דרכי ההתנגדות, בין "התנגדות פסיבית" לבין
"הרמת ידיים" יש טווח פעולה רחב, מקורי ומפתיע – אותו יש לפתח וליישם.
בקרב נאמני העם והארץ מצויים בעלי כשרונות רבים,
מהנדסים, בנאים, מסגרים, אנשי צבא ובעלי ראש יצירתי. כל אלו נדרשים להתכנס
בדחיפות, כדי לבנות תוכנית מעשית ליום פקודה, היו לא תהיה.
אם את/ה מוכשר/ת בתחומים אלו או אחרים, יש בידך
לסייע. נא צור עמנו קשר בדחיפות.
בעזרת ה' נעשה ונצליח
מטה העם והארץ בשומרון
לפרטים: י. ריכטר – 9973078
מיצג הדמים בשטוקהולם
לאחר הסערה שהתחוללה בתקשורת על המיצג
"האומנותי" שהוצג בתערוכה בשטוקהולם, שודר בפינתו של אורי אופיר ברדיו
קול חי הקטע הבא. תודה לציפי שמואליאן שטרחה להשיג את מילות השיר עבור עלון איתמר.
