עלון פרשת ויגש
 

 

 

 

 

ח' טבת תשס"ג
 

 

 


ההתחלה והסוף

דבר הרב      בזמן אבותינו בעשרה בטבת החל המצור על ירושלים בימי בית ראשון, ובו סמך נבוכדנצר מלך בבל את חילו על ירושלים ויצר עליה למגר ברעב את הנצורים ולכבשה. ובכך בעצם נכנסנו לתהליך ארוך של  גלות וייסורים, אשר תקופת בית שני שימשה כפסק זמן וכאיסוף כוחות לקראת הגלות העמוקה כתהום – גלות אדום אשר נמשכה עד ימינו, עת הגיעו לשיא יסורי הגלות של האומה הישראלית בשפיכות הדמים הנוראה באירופה – פאר תרבות עשיו, אשר בעקבותיה קבעה הרבנות הראשית את יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי לזכרון הנרצחים בשואה שאין יודעים את יום מותם.

      וכה כתב הרב צבי יהודה לגבי פרק זה בתולדות עמנו: "מערכת סיום זו של אחרית גולה מגיעה היא אל השיא של מירוק יסוריה, מתוך תשפוכת נהרי דמינו, באותה מידה מיוחדת של עמדת המשחק וההתעללות של הגויים כלפינו ושרידנו, מירוק זה הולך ומקיים הוא את טהרה של תודעת עמינו, מברר הוא את מובנם האמיתי של יחסי הגויים אלינו, כמו יחסינו אליהם, כי לא היו ולא יהיו יחסי השתוות וכריתת בריתות, אלא סידרי שלבים המכוונים מאת מסבב הסיבות לחזרת ההופעה הממשית של נצח ישראל וקודש ארצו" (לנתיבות ישראל א עמ' פא)

                     נתן חי

תחילת הצום: בעלות השחר – 4:55

סיום הצום: בצאת הכוכבים – 17:00

 

 

 

 

 

 

 

הלכות שונות בקצרה
קדושת הכהנים וברכתם

1)       אסור להשתמש בכהן משום קדושת כהונתם, ואם מוחל על כבודו או מקבל שכר – מותר. אך אם זה דרך בזיון, כגון: שמצחצח נעלים עבור חבירו או יוצק מים על ידיו – נכון להחמיר שלא לקבל ממנו  (יו"ד רמד ילק"ס ח"א שלט).

2)       יתאמצו הכהנים לא לבטל קיום ברכת כהנים, יום יום. ומי שנמצא בשדה במילואים והקרקע רטובה, יכול להקל ולישא כפיו בעוד נעליו ברגליו, ובלבד שלא יבטל מצוות עשה מהתורה (או"ח קכח, ה יחוו"ד ב, יג).

3)       הכהנים המברכים יכוונו לכלול בברכה גם את אחיהם שבשדות והטרודים בפרנסה ובמלאכה שאינם יכולים לבוא לבית הכנסת (או"ח קכח,כד).

4)       עדיף לא לומר פסוקים כל שהם בעת שצריך לשמוע ברכת כהנים (או"ח קכח, כו ילק"ס א)

5)       נער כהן שלא התמלא זקנו אינו נושא כפיו בקביעות אלא באקראי, אם הוא הכהן היחידי המברך את הקהל, ומכל מקום אם מתפלל במנין של נערים בני גילו, רשאי לישא כפיו, שם בקביעות (או"ח קכח, לד. אור לציון ח"ב פ"א).

שכחה

1)       המניח בגדיו מתחת ראשו - שוכח תלמודו. ולכן מי שאין לו כרית ומשתמש במעילו ככרית – יניח עליה מגבת או מטפחת (הגר"מ בן אליהו בע"פ).

2)       הרגיל בזיתים – משכח תלמודו. ותקנתו שיאכל עמהם שמן זית או לא יאכלם בקביעות, או שבעת אכילתם יכוין בשם א-ל-ה-י-ם מ-צ-פ-ץ. והיעב"ץ הקל בזה ואמר שעיקר החומרא באוכלם חיים בלי כבישה. ועל כל פנים משמע, שעיקר התקלה הוא לרגיל באכילתם.

3)       אכילת מוח, לב או כבד גורמת לשכחה. ועיקר החומרא היא לגבי גברים המצווים על תלמוד תורה, וכן הכוונה בעיקר למי שאוכלם באופן קבוע. וי"א שעיקר החומרא רק באכילת לב אבל כבד ומח אשר נמלחו כדין – אינם גורמים לשכחה  (הוריות יג; בא"ח ש"ב 'אחרי; יצחק ירנן ח"ב רעא).

4)       פשוט, שהגורם העיקרי לשכחת התורה הוא חוסר לימודה ושינונה, יותר מכל עניני הסגולות.

תספורת לילדים קטנים

      אמנם, יש ענין להשאיר שיער הילד עד גיל שלש. אך כל חסיד ישקול מעשיו בפלס, ועיקר העניין הוא בתספורת הראשונה שמספרים את הילד, אפילו בגיל שנה, ומקיימים מצוות איסור הקפת הראש, בזה שמשאירים פאות הראש. ואין צורך להשאיר פיאות ארוכות, אלא כל שיכול לקרוץ בציפורן. יש נהגו לגזוז שערו של הילד בבית הכנסת, ועל ידי חכם. ויש נהגו לעשות זאת ליד קברי צדיקים, ובפרט ליד קבר רשב"י בל"ג בעומר. ויש שיחדו לשם כך מספרים מיוחדות מהודרות. ויש שנהגו לאסוף השיער הנגזז בפעם הראשונה ולשקול כנגדו מטבעות לצדקה  (יו"ד קפא; שעה"כ דף פז סוף עמ' א; ערוגות הושם או:ח רי; יחוו"ד ה, לה; טעמי המנהגים עמ' ט)

שבת

1)       מותר לקדש בכוס חד פעמית אך עדיף בכוס רגילה או בגביע המיוחד לקידוש (שש"כ ח"ב מז, יא)

2)       מותר להשתמש בשבת בשמיכה חשמלית המחוברת מע"ש, אך עדיף שישים על יד המתג פתקה, כדי שיזכור לא לשנות את מידת החום בשבת (יחוו"ד ה כח; "יצחק ירנן" סוף חב).

               נתן חי

הדף הוקדש לעילוי נשמת חמי ירחמיאל איתמר בן יצחק ז"ל

מסניף איתמר

שבת שלום לכל בנות הסניף !

·        בשבת תהיה פעולה בשעה 15:00.  בנות ד'-ו': במועדון, בנות ז'-ח': בסניף.

·        היכונו היכונו לשבת אירוח שתיערך בשבת פרשת שמות ! פרטים בהמשך…

שבת שלום - חדוה

 
 

 

 

 


עשרה בטבת – יום הקדיש הכללי

      אנשי השמירה היהודית, שמכרו את נשמתם לשירותו של השטן, תפשו את אמי היקרה כשהיא מבשלת דייסה בעזרת חתיכות קטנות של "מזרן", עבור אחותי הקטנה, בת הארבע שהייתה זקוקה לכך עקב מחלתה וחולשתה. כמעט והספיקה לסיים את הבישול ולהמלט על נפשה, אולם משרתי הנאצים היהודים תפסוה ולא היו מוכנים להעלים עין. בעקבות כך בא משפט. כל תושבי מחנה המוות ברגן בלזן, נענשו : אף אחד לא יקבל אוכל, מאחר ונמצא "מזרן" שרוף. המשפט נקב ליום שישי, ערב שבת קודש. ונוהל גם ע"י יהודים. המשפט ארך זמן קצר מאוד, שלא ככל שאר המשפטים. העונש שנקבע לה היה שלילת מנת הלחם ליומיים. עונש חמור במיוחד, שכן ללא מנות אלו סיכוייה להשאר בחיים היו קלושים. אמי ויתרה על זכותה לכפור בחלק מה"אשמות", שלא היו נכונות, למרות שיכלה לעשות כן ולהנצל מעונש כה קשה.

ישבנו בליל שבת, ממתינים לשובה מהמשפט, בואה סיפרה מה שאירע. לשאלתנו מדוע לא ניצלה את זכותה להכחיש חלק מההאשמות – לא ענתה. הבחנתי שהיא נרגשת מאוד. העזתי לשאול פעם נוספת, ורק הפעם השיבה: "היו שם שופטים, תובע, סניגור וגם יהודי שרשם פרוטוקול. כל מילה נוספת שהייתי אומרת נרשמת הייתה בידי יהודי בליל שבת ! לכן שתקתי. מוטב לרעוב מעט יותר, מלגרום ליהודי לחלל שבת קודש!"

אימי היקרה, ראשה סחרחר מרעב, הבטן מכה בחזקה ודורשת את שלה, והגוף מוכה וחבול, שבור ורצוץ מחבלות הנוגשים. והיא, רצון ה' היא מבקשת, אשריה ואשרי חלקה.

     אימי במשך כל ימי שהותה במחנה, הקפידה במסירות נפש שלא מעלמא הדין ללכת בכיסוי ראש. היא השתמשה לשם כך בכל סמרטוט, שאפשר היה להתכסות בו.

י. עמנואל, "יסופר לדור" – מתוך הספר "כי אש קדחה באפי)

 

קליטה… קליטה… קליטה

      מי שלא שם לב, בשבועות האחרונים הישוב התפרסם בעלוני פרשת שבוע ובעתונות. ב"ה הגיעו תגובות חיוביות. במקביל התפרסמו מודעות ברחבי הארץ.

      הפרסום חושף את הישוב ביופיו ובמעלותיו ואנו מקווים שיחזק את המתעניינים בקליטה.

מי שיכול לתלות מודעות במקומות שונים – נא לפנות אלינו.

      חשוב לזכור: הקליטה ביישוב תתרום לכולנו ! כאשר יש יותר משפחות הנטל מתחלק בין יותר אנשים מכל הבחינות: בטחון, חינוך, תרבות וכו'. ולכן האינטרס של כל חברי היישוב צריך להיות, להביא משפחות לקליטה במטרה ברורה – להגדיל את כוחות העשייה ביישוב.

      ולכן אנו מתכננים פעילויות שונות על מנת להביא משפחות להכיר את הישוב.

פעילות ראשונה: שבת היכרות באיתמר

שבת שירה – שבת ט"ו בשבט

בשבת זו נארח משפחות במטרה להכיר את היישוב. במהלך השבת יתקיימו פעילויות חברתיות שבמהלכם יוכלו האורחים להתרשם מהיישוב. הצלחת השבת תלויה בשיתוף פעולה של כל חברי היישוב ! והדבר הראשון הוא להביא משפחות לשבת .

המשפחות צריכות להגיע  במטרה של קליטה (ולא סתם לחיזוק וכו'). מי שיש לו רעיון למשפחה רלוונטית, בבקשה לפנות בהקדם לרכזי הקליטה !

ושוב זכרו: הקליטה היא למען כולנו !

אנו נעשה את ההשתדלות ובעז"ה נראה תוצאות.

בתקוה לשיתוף פעולה

ירון: 505260-053   הלה: 693709-058.

משולחנה של רכזת הקהילה

… דברים שנאמרו בהדלקת הנרות היישובית שאורגנה ע"י הנוער.

 

      למרות שהתחלנו כמובן באיחור – רציתי להתחיל מתחילת הסיפור: לפני כמה שבועות ישבנו יחדיו – הנוער ואני, דברנו על המצב, על התחושות שלנו כנוער וכמבוגרים – וניסינו יחד ללבן דברים.

דיברנו ודיברנו וקצת התברברנו.

ואז במשותף החלטנו – נוער איתמר יוצא במבצע: הדלקת נרות יישובית לכל הקהילה.

חשוב לי להגיד ולהדגיש – שכל מה שראיתם מסביב – הכל בשתי ידיהם מגישים לכם נוער איתמר.

היום אני יודעת שיש לי הזכות לגלות שהנוער שלנו הוא נוער איכות !

מגיע לכם המון תודה על מסיבה נהדרת, אוכל מושקע, תזמורת ברמה, פעילות לילדים, הזמנות וצ'ופרים, סידור וארגון וכו' וכו' וכו'.

אשת הקשר שלנו היתה כתמיד רחל ראב בת השרות. אז – תודה לך רחל על הכל. החל בתרומות וכלה באין ספור שעות !

 

      חג החנוכה כבר מאחורינו, חג שהיה עמוס בפעילות:

פעילות תרבות לזמן הקרוב:

פרטים ותזכורות כמובן בהמשך.

 

חוגים… חוגים   חוגים !

אני שבה ומפרסמת את רשימת החוגים על מנת שמי שרוצה יוכל להרשם כדי שנוכל להגדיל את כמות המשתתפים בכל קבוצה:

בנות:

בנים:

נשים:

לא לנשים בלבד:

משחקיה

בשעה טובה המשחקיה נפתחת. בסיוע המתנ"ס (מוא"ז שומרון) והיחידה לעבודה קהילתית הצלחנו לפתוח את המשחקיה.

במשחקיה הושקעו משאבים רבים, הן במראה הויזואלי, במשחקים רבים ומגוונים, ציוד ג'ימבורי, וידאו ומזגן לחימום/קירור ועוד ועוד.

המשחקיה תפתח בעז"ה ביום א' כ"ד טבת. שעות הפתיחה תתפרסמנה בהמשך.

אצלנו תמצאו: בריכת כדורים, מגלשות, משחקי חשיבה לרוב, מגוון יצירות, נקרין סרטים חינוכיים מידי פעם, בית בובות, תיאטרון בובות, מוסך ומכוניות משוכללות ועוד… ועוד…

והכל להנאת ילדיכם !

 
עלות ההשתתפות במשחקיה – 30 ₪ לחודש.

 

 

 

מוזמנים להרשם ולהגיע. ניתן להרשם אצל אמונה אסולין (לבית רקנטי) 925287-058 או אצל דרור במשרד או ב 761429-057.

וכאן המקום להודות להוגת הרעיון – קמה, על העזרה בכל דבר שהיה צריך…

 

תכנית שנתית בנושא תרבות:

בימים אלו אני שוקדת על הכנת תכנית שנתית בנושא תרבות וקהילה. כל אדם שרואה או רוצה להוסיף דבר מה או להביע את דעתו בקשר לצריכ היישוב – מוזמן להשאיר לי הודעה כתובה בת.ד. או במזכירות אצל רוית.

תפילה אל מול קבר יוסף

ביום שני י"א טבת נקיים תפילה אל מול קבר יוסף (ליד מחסום החטיבה). אוטובוס ייצא בשעה 15:15. נשות חברון יגיעו להתפלל איתנו.

                                                                                                         תודה לכולם, ושבת שלום

                                                                                                                            דרור

תגובות הקוראים

שמירה בשבת קודש

בנוגע לנכתב בעלון הקודם, לזרזנו להגיע ובזמן לשמירה, רציתי להוסיף שבמיוחד בשבת-קודש, אם אחד לא מגיע לשמירתו, הרי גורם לחילול-שבת של טלפונים ונסיעות. אמנם במצב כזה מותר בדיעבד לטלפן ולנסוע, (לפי פסיקת הרב חי שליט"א) אבל כל ההכרח נגרם בגללו. בנוסף, מניעת השינה מהשומר הקודם ומהמשפחות, וכל ה"בלגן" שנגרם, כמו שתואר בעלון הקודם, ודאי חמורים יותר בשבת.

                         עמיחי כנרתי

 

תודות בלי סיבות

תמיד אחרי שמחות  או כאבים, מופיעים בעלון תודות ליישוב, אז החלטתי להודות בלי "סיבה" על החיויכם, על האיכפתיות, על ההתעניינות…. על הכל.

                   אז רק בשמחות

                     מיכל רונצקי

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Text Box: תגובה
תהילה, נהנתי לקרוא את שכתבת. דברים בטוב טעם.את צודקת בהרבה דברים, ועכשיו, לאחר מסיבת חנוכה גם נוכחתי לראות שהנוער (לפחות הנערות) שעד עכשיו ישבו בחיבוק ידיים ובקשו ש"יאכילו" אותם, התחילו ליזום.  לאחר שבעבר כל הצעה לפעילות יזומה וערכית שבאה – נדחתה בתגובה סתמית, או אי הרשמה לטיולים. עכשיו, לאחר שהנוער לקח את עצמו בידיים, מגיע לכם לדרוש – וגם לקבל. 
אני פונה לבוגרים/בוגרות שבנוער "לאמץ" את הצעירים יותר כאחים גדולים ולנער אותם קצת. למדו אותם מה לעשות כשמשעמם.
בקשר לעונ"שים, הזדעזעתי לשמוע שהרבה אנשים מסרבים, אך בכל אופן אלי לא פנו.
                                            אורנה הירשברג

Text Box: אין תגובה
לא קיבלתי שום תגובה למודעת ה"הצילו"
מה קרה אתם פוחדים להגיע לרחוב שלנו??????
עדיין מחפשת ביביסיטר לימי שישי אחה"צ ובמשך השבוע (כמובן בתשלום)

אורנה הירשברג

Text Box: חבל על הזמן…..

הייתי שם, נהנתי, אכלתי, רקדתי, ראיתי אותם בפעולה…..
כן את הנוער הנהדר שלנו – אמרתי לכם…
ממש כמו במודעה – מסיבה פיצוצית
                   אורנה הירשברג

 

כולל ערב

מפני שהלומדים בצניעותם וענוותם מעדיפים לא לכתוב על עצמם, בקשתי רשותם לעשות זאת כאחד מהיישוב שמסתכל "מבחוץ" (ורק שותף לשעורים).

      האמת, שאין לתאר במילים את גודל ערך הענין. אנשים שכל היום עסוקים במקצועם במשך שעות רבות, מי בחקלאות, מי בהוראה, מי בתחזוקה וכו'.  וכבר עייפים בשעות הערב, אוזרים חיל ללימוד התורה וקובעים קביעות של ממש (כשעתיים !!!) בלימוד גמרא ואמונה.

      פתיחת הכולל היתה לפני כחודש וחצי, למחרת הסתלקותו לגנזי מרומים של הקדוש מתן זגרון הי"ד. אז היה מדובר על חמישה ימים, ואח"כ הוסיפו מעצמם את ליל שבת ומוצאי שבת.

      ב"ה יש שמחת לימוד גדולה, שמחת הנפש כשנותנים לה את חלקה, וגם ההתגברות על טרדות ועייפות היום מחזקת את האוירה המיוחדת. אין ספק שהנשים חלקן רב בכל זה, שמאפשרות לבעליהן ללכת ושמחות בלימוד, ושכרן רב בשמים.

צריך להדגיש את חשיבות העניין בשני מישורים:

א.   אישי – תלמוד תורה כנגד כולם. לפי השקפת התורה אין דבר כזה להיות יהודי ירא-שמים ומדקדק במצוות בלי קביעות-עיתים לתורה, קצת בלילה וקצת ביום (בכולל מחברים את היום והלילה בלימוד תורה, ואין כאן מקום להאריך במעלה גדולה זו). לכן כל המשתתף בכולל עושה את "חובתו בעולמו" לבוראו (מסילת ישרים, א). ומפה יסוד ושורש לכל עליה במידות, יראת שמים, דרך ארץ וכו'.

ב.    ציבורי – ידוע שתלמוד תורה של רבים גדול משל יחיד. בהתאספות של ה"כולל" הרי יש כאן תלמוד תורה של רבים, וגם כעין "נציגות ישובית", בחינת "שלוחים" של כל הישוב למשימת קודש זו, וכל היישוב צריך להיות גאה מאד בלומדים אלו. לא פחות משמחתנו הרבה על הישיבה הגבוהה, הישיבה התיכונית והת"ת שביישוב, צריכים לשמוח על זה שהיישוב עצמו כבר לא רק "עטוף באוירת קדושה", אלא בפועל ממש התושבים עסוקים בלימוד תורה.

 

יפה לראות שגם לילדים יש "נציגות" בכולל, ובעז"ה ירבו עוד.

      אולי היה ראוי לשבח כאן את המדרבנים והקבועים בכולל, ש"מפרסמים עושי מצוה" (בגלל "קנאת סופרים תרבה חכמה"). אבל בכל זאת נמנעתי, מחשש שאפגע במיעוט חלקו של מישהו, וגם בגלל חשש שיקפידו עלי חברי הכולל הצנועים.

קצת פרטים טכניים:

1.       הלימוד מתקיים בין מנחה למעריב. ואחר מעריב יש שיעור. לוח הזמנים ורשימה מעודכנת של השיעורים לפי נושאים תלויים בכניסה לבית הכנסת.

2.       לקבועים יש מלגה חודשית – סכום סמלי של 500 ₪.

3.       תוכן הלימוד  נקבע ע"י הלומד עצמו. בפועל רוב המשתתפים לומדים גמרא בחבורה. רעיונות חדשים ללימוד ושיעורים יתקבלו בברכה.

 

נסיים בדברי חיזוק:

יש כאלה הרוצים ללמוד, אבל חוששים שבגלל עייפותם לא יוכלו להתרכז יותר ממספר דקות (ואח"כ ירדמו או "ירחפו"), ולכן נרתעים מלבוא ללימוד ולשיעור.

שתי תשובות לכך:

א.      "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם" (משלי ו,ז). אומר המדרש – "הנמלה הזאת אינה חיה אלא ששה חודשים וכל מאכלה אינו אלא חיטה ומחצה, והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצאת, חיטים ושעורים ועדשים. ולמה היא עושה כן ? אומרת שמא יגזור עלי הקב"ה חיים ויהיה לי מוכן לאכול". אף אנו נאמר, גם דקות מספר ללימוד תורה הרי מעלתם גדולה, ומנין לך שלא תחזיק מעמד זמן נוסף ? אולי בזכות הרצון והמעשה יסייעך ה' לכך ?

ב.      ממו"ר הרב שמחה הכהן קוק שליט"א, רבה של רחובות, שמעתי מעשה שהיה אצלו, באחד שהיה מגיע לשיעור דף יומי, ותמיד אחרי כמה דקות היה נרדם מרוב עייפות. פעם שאלו אותו למה בכל זאת חשוב לו כל כך להתמיד ולהגיע לשיעור, וענה ששווה לו כל הענין בשביל מה שהדבר פועל ברגשות ילדיו לטובה, שרואים את אבא לוקח מהבית גמרא גדולה והולך ללמוד תורה. ישמע חכם ויוסיף לקח.

 

"בואו לחזק ולהתחזק" (כמו שכתוב בפרסום על היישוב), בכולל-ערב איתמר.

בברכת התורה והארץ

עמיחי כנרתי

 

Oval Callout: לרב נתן ונורית חי
ברכות להולדת הנכדה
טליה
בת לדוד וחיה .
              מכל בית איתמר
ברכות… איחולים… ברכות… איחולים…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Text Box: הועד למען החייל
המשפחות התורניות לאפיית עוגות לחיילים בשבתות הקרובות:
ויגש: גנץ, אודסר, אלבז אסנת, אלט, סבח.
ויחי: ליקסנברג, משולמי נעה, אליהו, לין, דמארי.
שמות: כהן איילה, אשרי, סבן, עידן סימה, ימין, גורן.
נא להביא את העוגות עד השעה 12:00 למשפ' אביטן. אפשר ועדיף להביא כבר ביום חמישי !

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תודות

אנו רוצים להודות מקרב לב לכל מי שטרח והכין בשבילנו ארוחות טעימות חמות ומזינות – לאחר הלידה. אני מבקשת לפרט ולהודות לכל אחת באופן אישי מעל דפי העלון:


צביה אלבז – תודה כפולה ומכופלת

לאה ליפשיץ

יעל הד – תודה מיוחדת גם על העזרה בגיוס המתנדבות, יישר כח !

אסנת אלבז

הדס ויאיר אליהו – תודה כפולה ומכופלת.

אסתר מילר.

 

אורנה הירשברג

רחל טויטו

פנינה סבן

שושי אודסר

יפעת שמידלר

תלמור גורן – תודה כפולה ומכופלת

נעמה כהן


כמו כן תודה לכל מי שביקר והכין עוגה טעימה או חלה טריה – לפנינה גנץ, ברכה ימין, יערה אלט ואיילה כהן.

אחרונות שהן בעצם הראשונות… תודה לרחל וחדווה (בנות השרות לאומי) שבאו באמצע הלילה לישון עם ילדינו.

כל כך חשוב ומסייע שיש כל כך הרבה עזרה ואכפתיות, זה נותן המון כח ועידוד להתגבר על הקשיים הפנימיים והחיצוניים, מחזק את היישוב ומאחד את יושבם !

רק בשמחות

חיים וציפי שמואליאן

 

 

יש אנשים ויש אנשים


יש אנשים שלעזור להם זה חסד

יש אנשים שלא לעזור להם זה חסד

ויש אנשים שעושים לך חסד

ונותנים לך לעזור להם…

 

יש אנשים שערים לעשות חסד

יש אנשים שמעוררים לעשות חסד

ויש אנשים שכשהם ישנים הם עושים חסד

 

יש אנשים שזה חסד להגיד להם "שלום"

יש אנשים שמרגישים שהם עושים לך

חסד שאומרים לך "שלום"

ויש אנשים שעושים לך חסד,

שסוף סוף אומרים לך "אז שלום"…

 

יש אנשים שזה אסון בשבילם לעשות חסד

יש אנשים שעושים חסד רק כשיש אסון

ויש אנשים שזה אסון כשהם עושים חסד

 

יש אנשים שאתה עושה להם "חסד" ואוכל אצלם

יש אנשים שאתה עושה להם חסד שהם אוכלים אצלך

ויש אנשים שאתה עושה להם חסד וזה אוכל אותם…

 

יש אנשים שפשוט לא רואים שצריך לעשות חסד

יש אנשים שתמיד רואים אותם עושים חסד

ויש אנשים שעושים חסד רק כשרואים אותם…

   

מוקדש לאנשי ה"חסד"

מתוך חוברת בהוצאת מכון פוע"ה

    


 

 

הודעות… פרסומות… הודעות… פרסומות