ישוב תורני
אמרו חכמינו: "לא כרת הקב"ה ברית
עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה" (גיטין ס:). ורצו ללמד שאמיתת
האחיזה בקודש היא דוקא בעמל היום יומי של תורה שבעל פה, ברוחניות הלכאורה הארעית,
הנשקפת משיח תלמידי חכמים בישיבה, משינון פסוקים של המלמד עם צעירי הצאן, מדברי
מוסר וחסד בין נשות הישוב בכינוסן בועדת עזרה, או ביום עיון לנשים, וכן מפרקי תורת
חיים של חקלאים בין מנחה למעריב כקרבן התמיד של בין הערביים.
מתוך שאיפתנו הכנה להקמת יישוב תורני,
נזכור כי הקמת מסגרות תורניות הן רק הרקע, בעוד שהעיקר זה המאמץ היום יומי ללבות
את הרוח בלימוד תורה, במעשי חסד ובמסירות למען אידאלים.
אף פעם אין לשקוט על השמרים, כי ההתחברות
לעולם הנצח היא כמו נשמת אפינו שאי אפשר לחדול ממנה לרגע. ואכן, כך מורנו נותן
התורה: "אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום" (משלי ח). וכן כתב הרמב"ם: "מי שרוצה לזכות
בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא
בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה". (הלכות ת"ת פ"ג)
נתן חי
הלכות בקצרה
ברכות
·
הבולע תרופה טעימה, יברך על אכילתה. ואם שותה מיץ כדי לבלוע כדור, יברך
קודם על המיץ. ואם שותה מים, אין צורך לברך, אם אינו צמא.
·
האוכל עוגת תפוחים או עוגת גבינה יברך עליהם מזונות
למרות שרק מקצת מהחלק התחתון עשוי מבצק. וברכה אחרונה יברך על המחיה רק אם אוכל
כזית מן הבצק.
תפילה
·
לכתחילה אין להעלות לתורה חרש אילם ועדיף לכבדו בהוצאת ס"ת או בהגבהה.
ורק אם מסוגל להאזין באמצעות אוזניה ומסוגל לברך, מותר בדיעבד להעלותו.
·
מצווה ללכת רגלי לבית הכנסת. ומי שגר במרחק גדול מאוד מבית
הכנסת, עדיף שיחנה את הרכב במרחק מסוים מבית הכנסת וילך ברגל לבית הכנסת.
ציצית
·
נוהגים להלביש ילד קטן בציצית כאשר פוסק מלהשתמש בחיתולים.
·
הלובש מעיל בעת התפילה, עדיף שישים את הטלית מעל המעיל
ולא מתחתיו, אך אם הוא במקום שיש רוחות והטלית עפה, פשוט שישים אותה מתחת למעיל.
שבת
·
מותר בשבת להכניס את המאכלים אשר נותרו מסעודת שבת למקפיא ואין בזה איסור
הכנה מקודש לחול.
·
יש להשתדל ולעשות קידוש בכוס מכובדת וברת קיימא, ורק אם
אין ברירה מותר לעשות קידוש עם כוס חד פעמית.
·
הזורק בשבת לאשפה שקית עם אשפה, יזהר שלא לקשור את ראש
השקית בקשר של קיימא.
·
מותר בשבת להכין לתינוק דייסה בכלי שלישי ובמים שהיד לא
סולדת בהם. ואז מותר אפילו קוואקר או אורז טחון שלא בושל קודם לכן.
ממונות
·
פשוט שאסור לשמרטף לשוחח שיחות טלפון פרטיות בלי לבקש רשות בעלי הבית.
·
מן הראוי לשלם לשמרטפית מיד בתום משמרתה, לקיים מצווה
חשובה: "ביומו תתן שכרו". ובפרט שפעמים רבות צפייתה לקבל שכר היא כפשט
הפסוק: "ואליו הוא נושא את נפשו".
·
אדם החייב כסף לחבירו לא יתרום למגביות צדקה לפני
שיחזיר לחבירו את חובו. וכדברי הכתוב: "לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן
ונותן" (תהלים לז).
טבילת כלים
·
כאשר טובלים טרמוס, מספיק לפתוח את הפקק ולטבול ואין צורך להפריד בין
הזכוכית לדופן החיצונית. אבל יש להסיר מהטרמוס מדבקות שעליו לפני הטבילה.
·
כוס זכוכית אשר מוברגת סביבה טבעת לאחיזה, אין צורך
לפרקה לפני הטבילה, ויטבלו אותה כדרך שימושה.
·
אדם המתארח במפעל או בית מלאכה ומציעים לו קפה, מותר לו
לשתות בדרך ארעי למרות שהכלים אינם טבולים. אך אדם העובד קבוע במקום בו הכלים אינם
טבולים, מן הראוי שידאג לטבול שם את כל הכלים, "וכל המזכה את הרבים אין חטא
בא על ידו".
נתן
חי
גיבוש שכונתי
הראש היהודי ממציא לנו פטנטים
הנה משהו מענין שקיבלתי בדואר האלקטרוני על העדר גאווה
לאומית בקרבינו
כותרת ראשית בעיתון "ידיעות אחרונות": ישראל פיתחה חיסון נגד אנטרקס.
כותרת משנה - ומי עוד? רוסיה ואמריקה, והחיסון הישראלי טוב יותר. כמו
כולנו, ביקשתי לרפרף הלאה, אבל משהו עיכב בעדי: רגע - שתי מעצמות על ואנחנו? זהו?
למחרת דיווח העיתון בעמוד פנימי על המרכבה סימן 4 וציין כלאחר יד שזהו טנק המערכה "המתקדם בעולם".
לפני כמה ימים
הוזכר עמוס, הלוויין שלנו. כמה מדינות בעולם מייצרות לוויינים ?
וכאשר האמריקנים
רצו לצלוף לתוך מערות טורה-בורה בדיוק אבסולוטי, במי בחרו? בטיל פופיי הישראלי.
ומי היו הראשונים להמציא טיל-חץ המסוגל להפיל טיל במעופו, משהו שגובל במדע בדיוני?
אומרים, שהאמריקנים
טרפדו את מכירת מטוס הביון פלקון לסינים בעיקר - מחשש לתחרות מסחרית, כי
שלנו... יותר טוב. והאמריקנים מנסים להכשיל עסקת השבחת טנקים אמריקנים(!) בתורכיה,
שזכינו בה מפני שהמערכות שלנו עדיפות!
וכאשר החליטו
האמריקנים, בעקבות ה-11 בספטמבר הנורא, להלחם בטרור "על אמת", הם פנו
אלינו ללמוד סיכול ממוקד: כיצד משיגים מודיעין - מתי, באיזה בית, דירה, חדר ומקום
ליד השולחן יישב טרוריסט מבוקש וכיצד משחילים דרך החלון, ממסוק, טיל שיפגע בדיוק
בו?
עשרות שנים יש טרור באירלנד, בספרד,
בקורסיקה, בסרילנקה, בקשמיר, בפיליפינים, בקווקז - בשום מקום לא חלמו להגיע
להישגים כאלה.
אניני טעם שלנו יעקמו את החוטם. הלא זה מריח
בביטחון וב"כוחניות". אך מה יגידו על דברי מייק מוריץ מנכ'ל
"סקוייה", אחת מקרנות-הון-סיכון המובילות בארה"ב, שאמר עכשיו, בשיא
המשבר : "למה החלטנו להשקיע בישראל? מדי פעם בא הפיתוי לפתוח משרד ולהשקיע
בסיאטל, בוסטון, אירופה, אסיה ... אך מעולם לא עשינו זאת. המקום היחיד שבו השקיעה
סקוייה בסטרט-אפים מחוץ לעמק הסיליקון
הוא ישראל, העריסה לכמה מן הפיתוחים המרגשים
ביותר בהיי-טק.. ואשר לאירופה, אני מציע לעשות שם
סקי "... (גלובס).
כאן יעקמו את האף ציניקנים כלכליים, שאכן כל מה
שיאמרו על העוני והפער נכון, ובכ"ז: בגרמניה בשנה זו - 9.2% אבטלה, הגידול
השנתי בתוצר - 0.75% בלבד, הגירעון הממשלתי 2.5% . ולא שמענו שילבשו שם שק ואפר.
ואשר ל"תלות באמריקנים" (2-3 מיליארד דולר לשנה),
טיעון חביב על מקבלי-תכתיבים, מצטט יורם אטינגר, לשעבר קונסול ישראל בטקסס, דברי
מנהל במפעל מטוסי האף-16: רק 600 שיפורים-נטו שהכניס צוות ישראלי, שווים מיליארדי
דולרים!
מחקר ופיתוח: בארה"ב - 75 איש ל-10,000 , ביפן - 70,
בגרמניה - 65, בישראל - 135 . התוצר שלנו לנפש מתקרב למדינות המובילות
באירופה, והתוצר הלאומי עולה על התוצר של מצרים, ירדן, סוריה ולבנון ביחד. רמת
הרפואה בארץ - מן הראשונות בעולם; בפיתוח החקלאות, בטכניקות של השקיה
והתפלת מים באים ללמוד אצלנו. התזמורות הסימפוניות שלנו מופיעות בבמות הנכבדות
שבעולם, ואפילו אופרה ברמה בינלאומית כבר יש לנו. ויחד עם זאת הצמחנו עולם של
לומדי תורה, יותר גדול מכל עולם הישיבות בכל מזרח אירופה, שרובו עלה לצערינו בעשן
השואה.
המהומות והמלחמות לא פסקו אף לרגע, ובכ"ז קלטנו בעשר השנים האחרונות מליון
עולים, וביש"ע שתלנו רבע מליון יהודים, על תשתית שיכולה לשאת מליון .
ניתן היה לחשוב, שעם כל כך קטן הגיע להישגים כאלה
הודות למשטר ספרטני, אולי דיקטטורה נאורה נוסח סינגפור, אך לא: יש לנו מערכת
משפטית קפדנית ושלטון-חוק, וכל זה בתוך משטר דמוקרטי מן המתקדמים בעולם. ואשר
לתקשורת - אוי , התקשורת - יש אומרים,
שהחופש שהיא נהנית ממנו, עתים גובל בהפקרות.
על כן,
ילמדונו רבותינו, נמיכות הרוח מניין? על מה ולמה רגשי הנחיתות, הנבואות השחורות וזעקות השבר, ומדוע אנחנו
נוהגים בחוסר כבוד כלפי עצמנו וכלפי מעשי ידינו?
אניס מנצור, עיתונאי מצרי
ידוע, שונא ישראל ובעל עין חדה, אמר עלינו: "לו הניחו את היהודים בגן העדן -
הם היו תולים על קירותיו תמונות מן הגיהינום"...
אין צורך לנפח את החזה מגאווה,
אך מותר ליישר את הגב, להרים את הראש ולשלוח לעתיד מבט של תקווה.
מה שנכון נכון.
משולחנה
של רכזת הקהילה
ביום שני זה התכנסנו נשים רבות לערב של
פרידה מקמה. בערב זה זכינו כמו במהלך השנים האחרונות לשאוב מבארות השמחה שוקקי המים
– החיים – של קמה. כתוב: "טוב שם משמן טוב". ואת קמה, הולכת מאיתנו (לא
עוזבת אלא עוברת…) עם שם כל כך כל כך טוב. שם של אינסוף השקעה ורצון טוב, רצון
להוסיף עוד ועוד אור וטוב לטובת קהילת איתמר. שם של ירידה לפרטים בלי לשכוח את
האידאות והרעיונות הגדולים. שם של אשת חסד אמיתית ובעיקר, שם שהוא מודל לשמחה
אמיתית ולהרבה אהבה לה' ואמונה בה'.
קמה תחסרי לנו באופן האישי ובאופן הכללי,
אך יחד עם זאת את נשארת איתנו ואנו נשארים איתך. ואנחנו מאחלים לך מכל הלב שתזכי
ליישוב טוב ורק לשמחה וטוב בכל אשר תפני.
יישר כח גדול לנשות ועדת תרבות שושי, גלית,
נחמה, חוה ובראשן לנעמה כהן על האירגון והתמיכה.
להלן מספר
הודעות:
א.
יום האשה בשומרון- ב"ה
מהישוב איתמר יוצא מספר הנשים הרב ביותר מישובי גב ההר (כל הכבוד לנו). בעזרת
המועצה הצלחנו לסבסד את היום הזה ואני מקווה שכולנו נהנה מאוד. ועכשיו קצת פרטים: היציאה:
בשעה 8:30, החזרה המשוערת בשעה 22:30. יש להביא: בגד ים, מגבת,
כפכפים, בגדים להחלפה (לערב), איפור וכל הקשקושים. וכמובן: סידור, שכן קברו של רבי
מאיר בעל הנס צמוד לחמי טבריה (קצת תפילות אף פעם לא הזיקו).
ב.
חוג התעמלות לנשים – בשל בת
המצוה של ביתה של אורית, חוג ההתעמלות יחל השבוע ביום חמישי ( י"א באדר א')
בשעה 20:30 במועדון. חבר'ה הצטרפו לחוג, הדיאטה קוראת לנו !
שבת שלום
דרור
ברכות
ואיחולים… ברכות ואיחולים… ברכות
משהו בעניין העסקת ילדים
אני יודעת שהדברים שלי קשים, אבל חשבתי
שחייבים לומר אותם באיזה שהוא מועד מפני שהם חשובים.
ברצוני להעיר לציבור לגבי תופעה מאוד
בעייתית שקיימת אצלנו (איתמר, נקודות וגבעות) ובהרבה מקומות אחרים – תופעה די חדשה
יחסית. והיא, העסקת ילדים ומתבגרים בלי התייעצות ורשות הוריהם לפני שפונים לילדים.
וכאן יבינו אותנו ויסכימו איתנו משפחות לילדים בגיל בית ספר ומתבגרים. כשהנושא הזה
הועלה בינינו – המשפחות – היתה תגובה שווה של חוסר שביעות רצון ואפילו קצת כעס.
ובכן, אנשים סוגרים עיסקות עם ילדים
שניראים להם כבר "גדולים" וקוראים להם פה ושם שיעזרו להם או שיעבדו אצלם
בקביעות בכל מיני עבודות ושליחויות (הבנות – בשמרטף). כך בצורה ספונטנית וישירה,
והכל תמורת סכומי כסף שילדים ממש מתים לקבל (פיתוי).
הילדים הם עובדים נהדרים, הם זריזים ומלאי
תושיה ובסה"כ גם נהנים מזה. העבודה היא בריאה ומעשירה מאוד, וזה אחד היתרונות
פה לעומת העיר. הם מוציאים את המרץ בצורה חיובית, והם גם כן באמת עוזרים המון
למעבידים ומביאים להם הרבה תועלת וברכה (יותר מפועלים של ממש לפעמים).
אבל…. יש צד שני למטבע. ואם נתבונן פנימה,
נראה שזה לא תמיד חלק ופשוט. בבית: ההורים כמחנכים מצפים מילדיהם להתחייבויות
וסדרים מסויימים, שבהרבה פעמים הם בסדר עדיפות ראשונית מאשר העבודה בחוץ. בעיות
רבות נגרמות כתוצאה מזה שאנשים לא מתייעצים ומבקשים רשות מההורים קודם ולפני
שפונים לילד ולמתבגר. וזה חמור ביותר ואפילו אסור מבחינה חינוכית וחוקית.
ובזה נערמים נזקים שאף אחד לא יודע עליהם.
והם:
1)
הילד לא מכין שעורי בית.
2)
הילד לא מרוכז בלימודים – הראש שלו
כבר לא בלימודים אלא במקום אחר (כסף).
3)
ילד נושר מלימודים וממסגרות לטובת
עבודות קבועות !
4)
מריבות על הרקע הזה בין הורים לילדים
ויצירת מתח ביניהם.
5)
יציאה לעצמאות בטרם עת - בהרבה מקרים הילד לא בשל עדיין נפשית להיות
עצמאי ובעל סכומי כסף בידו. הוא מסתחרר וניתנת לו היכולת והפיתוי לנשור ממסגרות
ומהבית לפני הזמן. וכן עלול להתדרדר ממש וכו' וכו'.
6)
יש הורים שמשתמשים בכסף כפרסים לילדים
שלהם ומזרזים אותם בכך להתנהגויות ומעשים מסויימים. והם לא מעוניינים בהכנסות מהצד,
שמורידות משמעותית מערך הפרס שלהם, ופוגעת בתהליך חינוכם.
7)
יש ילדים שנראים מחוץ למסגרת. וזה
מטעה מפני שבאמת יש להם סדר יום מסודר ומשולב בעבודה ולימוד ושיעורים פרטיים. ישנם
ילדים שלומדים אקסטרני וחשוב שיתמידו ויעמדו בסדרים שנקבעו להם ויגיעו לשיעורים
שלהם.
8)
ההורים זקוקים לעזרה מילדיהם. ולא
יכולים לבקש מהם זאת מפני שמישהו מבחוץ כבר "תפס" אותם. ובעיית השמרטף
עד שעות מאוד מאוחרות שמשבשת את הבת למחרת – כשהיא לא קמה ללימודים או לא לומדת
טוב עקב זה. או שהאם זקוקה לה ממש ברגעים אלו דווקא והיא איננה.
9)
הילדים סופגים מסר שלהורים יש מקום
מישני בחייהם ושיש מקום לדלג מעליהם. זאת דרך חינוך מערבית-גויית, לעומת דרך
החינוך היהודית, שהיא פשוט הפוכה. וכידוע, מסרים ומוסכמות (או הרגלים) חברתיים
מבחוץ משפיעים מאוד חזק על הרבה מאוד ילדים ומתנגש בנו ההורים.
ברוב המקרים אנשים ממש מופתעים כשמעירים
להם (בדרך כלל הם אלו שעדיין לא התנסו בגידול ילדים גדולים) או, פשוט חסרי הבנה.
ברוב הפעמים אומרים לנו: "אבל הוא אמר לי שזה בסדר ! או "הוא לא אמר לנו
שזה על חשבון זה וזה…" או "למה הוא לא אמר לי שאתה לא מרשה לו ?!",
"מה, הוא לא שאל אתכם והתייעץ אתכם קודם ?!…"
-
"באמת !!!" –
כעת אני פונה לציבור: תכבדו את ההורים
שעומדים מאחורי הילדים המתבגרים. להורים יש תפקיד ואסור לשבש בעבודת החינוך שהם
משקיעים ובונים. שתדעו שילדים בגיל ההתבגרות (וכבר בבית ספר יסודי) מקשים על
הוריהם מספיק כבר כך, וההורים לא תמיד מעוניינים בהתערבויות של כל מיני בעלי
רעיונות ופרוייקטים מהצד ! ואפילו אם הילד נראה "לא במסגרת", נראה לכם
שהוא "הפקר" ? ומן ההפקר הזה אפשר לבנות ?!
ילדים ומתבגרים שגרים אצל הוריהם עד גיל 18
הם ברשות הוריהם ואת זה האנשים צריכים להבין. ילד לא מחליט לעצמו דברים לבד, אפילו
אם הוא מראה רושם שכזה, "כי אין הפקר תחת השמש". ההורים עוקבים ועמלים
עמל רב לתחזק ולכוון ילדים, שאולי נראים "מחוץ למסגרות". ההורים רואים
דברים שהילד לא רואה והם לפעמים חושבים שילד זה צריך להכנס לתהליך מסויים.
המצבים בגיל ההתבגרות הם עדינים מאוד מאוד
כמו חדר זכוכית ובדולח. והרבה פעמים אנשים חסרי טקט פורצים פנימה והורסים ושוברים
מהליכם שההורים עמלים ובונים וכל כך נזהרים בהם (גם בהערות מטופשות וחסרות טקט
שאנשים עושים לילדים המתבגרים).
ולסיכום, ברצוננו ההורים, לבקש מכל אחד ליידע
אותנו ולעבור קודם דרכינו, אם ברצונכם להעסיק את ילדינו – קטנים וגדולים – ואפילו
בעבודות חד פעמיות. ובכך תמנעו נזקים רבים וחיבול בחינוך שאנחנו כל כך עמלים ובצער
גדול הרבה פעמים.
אתם לא יכולים לתאר לכם כמה ילדים נשרו
ממסגרות בשנים האחרונות ומגיעים לגבעות הרבות. ילדים ומתבגרים, במקום לעודד אותם
לעמוד בהתחייבויות, לעסוק בלימודים ולחזור למסגרות שלהם, מנצלים את חולשתם,
מעבידים אותם ומפתים אותם בכסף לעצמאות בטרם עת. ובזה הילדים יוצאים נפסדים
ופוגעים בעתיד שלהם, בהתפתחות עמל התורה והלימוד, למורת רוחם של הורים רבים.
מתוך תקוה לשיפור המצב
אמא (השם שמור במערכת)
עולם חסד יבנה
אהבה ואחוה
ושלום ורעות בישובנו
לכבוד יום ההולדת של אישתי, החלטתי לעשות
הפתעה ולארגן סופ"ש בבית מלון. אבל הדברים לא הסתייעו מכל מיני סיבות. ואז
עלה בדעתי רעיון כהמלצת ועדת חברה וכל מיני רעיונות שהופיעו בעלון:
פניתי לאשת
החסד של ועדת עזרה ואירוח – יעל הד, וביקשתי לכבוד יום הולדתה של אישתי, לארגן לנו
אירוח לסעודות שבת, אצל משפחות אחרות.
ואכן, יעל הצדקת, בשמחה אירגנה וסידרה.
וברוך השם התארחנו אצל משפחות נהדרות שארחו אותנו מכל הלב ובשמחה רבה. וכך הרבינו
גם אחוה ואהבה בישובנו, וגם אשתי זכתה להיות מלכה ליום אחד (בתחליף נפלא לבית
מלון) – ועל כך תודה לכל השותפים לשמחה.
הפתעה נוספת שציפתה לאשתי היקרה: ועדת חברה
בשיתוף ועדות אחרות, החליטו לחגוג לאשתי יום הולדת בהפתעה בחוג "פורום
נשים" אצל איילה כהן. ועל כך אני מודה לנשות ישובנו הצדיקות.
אשריכם בנות ישראל, אשרינו שזכינו לכך
בישובנו.
בברכה
ותודה רבה
אבי דרי
מועצת
יש"ע: גם השנה יצאנו גדולים
על פי נתוני משרד הפנים מתברר שגם בשנת 2002 גדל מספר
המתיישבים ביש"ע. כיום מונה אוכלוסיית המתנחלים 226,028 נפש, כן ירבו. זהו
גידול של 5.8% לעומת שנת2001. אז היה מספר המתיישבים ביש"ע 213,672 נפש.
במהלך שתי שנות הטרור הרצחני 2001 ו-2002 גדל מספר המתנחלים
ב-11.3% מ-203,068 נפש ל-226,028 נפש.
בין הישובים
שגדלו במידה ניכרת בשנת 2002:
