עלון פרשת שמיני
 

 

 

 

 

כ"ד אדר ב תשס"ג
 

 

 

 


דרשה צמר ופשתים

דבר הרבבעת שמאווררים את הארונות לקראת פסח ועושים סדר בבגדים, זה הזמן להתחזק במצוה שהמודעות לגביה קצת חלשה והיא – הזהירות מכלאי בגדים.

      איסור כלאי בגדים – שעטנז צמר ופשתים, הוא איסור מיוחד הנגזר מחוקי התורה, חוקים שאינם מובנים לנו בשכל האנושי, חוקים המבטאים את העובדה שעם ישראל מתפקד לפי חוקים רוחניים מיוחדים בכל תהלוכותיו.

      ולכן, כמו שבחוקי הגוף גילו כי מוצרי האסבסט וכן העופרת הם חומרים מסרטנים, למרות שלא רואים זאת בעין רגילה, כך מבחינה רוחנית, העבירה על כלאי בגדים ואפילו חוט אחד בבגד, גורמים לנזק רוחני עצום, כמו העובדה שהלובש בגד שיש בו תערובת צמר ופשתים תפילתו מעוכבת במשך ארבעים יום. (דרושי הצל"ח ח"א).

      וכן כתב הגאון רבי ישראל יעקב אלגזי: "בעניין המלבושים מצאתי כתוב שאין דבר המעכב את התפילה כמו בגדי שעטנז ואפילו הוא בשוגג" (שלמי ציבור נט"י שחרית ג').

      ומכיון שהיום, רק אנשי מקצוע בעזרת מעבדה יכולים לוודא מציאות שעטנז, אנו מודים למשפחת אודסר אשר חילקו חומר הסברה לגבי סוגי הבגדים והבדים אשר יש בהם חשש שעטנז. וכן קיבלו על עצמם לאסוף בגדים מהתושבים המעוניינים לבדוק בגדיהם ולהעבירם למעבדה בבני ברק. ושכרם כפול מהשמים.

                                                                                                          נתן חי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכנות לפסח  

הלכות בקצרה     כיבוד הבית

  א.   חייבים לנקות לפני פסח רק את המקומות אשר רגילים להכניס שם חמץ, אבל מקומות שאין חשש שהכניסו בהם חמץ, כגון: מדפי סדינים הרחוקים מהישג ידם של הילדים, אינם חייבים בדיקה.

  ב. גם מי שאינו מתכונן לשהות בביתו בפסח, צריך לבער מביתו את החמץ ואינו יכול להסתמך רק על ביטול החמץ או מכירתו. ומי שאינו יכול – יעשה שאלת חכם.

ג. ספרים אין צורך לבדוק, למעט ספרים שאכל חמץ בעת קריאתם, ורוצה להביאם לשולחן הסעודה בפסח.

 

    מכירת חמץ

א.     במכירת חמץ בבית אפשר לכלול רק דברים שהם ספק חמץ או שיש בהם חשש תערובת חמץ, אבל דברים שהם בחזקת חמץ גמור, כמו: וופלים, אטריות, אבקות מרק ושמרי בירה, מן הראוי לבערם לפני פסח. והוא הדין לקמח, גריסי פנינה וכיוב שבדרך כלל עברו לתיתה ויש חשש שהחמיצו, ולכן אין לכוללם במכירת חמץ אלא אם כן יש הפסד ניכר. (או"ח תנ"ג מ"ב ס"ק כז)

ב.    את הדברים המיועדים למכירה יש לרכז במקום אחד בבית ולסוגרם בצורה שלא יוכלו להיפתח בקלות.

ג.     מזון לכלבים "בונזו" וכדומה, מעורב בו חמץ ולכן יש להשתדל ולכלותו לפני פסח. ואם בכל זאת נשארה כמות חשובה, אפשר להכלילה במכירת חמץ.

ד.    אפשר לכלול את כל התרופות במכירה. ואם יש חולה בפסח מותר לפתוח את הארון ולקחת.

 

כשרות מוצרים

א.   מוצרים הכשרים לפסח צריכים להיות בחותמת עם שם של רבנות מוסמכת ועם ציון השנה.

ב.    לכתחילה צריך שהחותמת תהיה מודפסת בגוף האריזה ולא במדבקה או בחותמת שהוסיפו אחר כך.

ג.גם לירקות ובשר קפוא צריך הכשר מיוחד לפסח, כי תוספים שונים המסייעים להקפאה כמו עמילן וכיו"ב עלולים להיות חמץ. אבל מותר להשאיר אותם במקפיא בקופסא סגורה וכיו"ב עד לאחר הפסח.

ד.    יש תבלינים אשר בדרך כלל מעורבים בהם גרגרי חיטה, והכוונה בעיקר ל: כמון, כוסברא, קצח, חילבה וחרדל. לכן עדיף לקנותם שלימים, לבררם לפני הפסח ולטוחנם. או לקנות ממי שברר אותם במיוחד (שו"ת בנין אב ד, כג) .

ה.   בתקופה שלאחר הפסח אין לקנות מוצרי חמץ מחנות שלא עשתה "מכירת חמץ", עם אישור במקום בולט.

 

קטניות

א.   סתם מרגרינה ומיונז אסורים בפסח לאשכנזים, אלא אם נכתב בתווית ההכשר שאין בהם רכיבי קטניות.

ב.    שמן סויה אף שבדור הקודם רבים האשכנזים שהקלו בו, בזמננו רוב האשכנזים מחמירים בו.

ג.מותר לאשכנזים לאכול שעועית ירוקה או אפונה ירוקה בפסח כי דינו כירק   ויש אוסרים.

ד.    האשכנזים מחמירים לגבי כמון (קימל), אבל מתירים פלפל שחור ולבן. ונחלקו לגבי שמן כותנה ובוטנים.

ה. אין לאשכנזים איסור בקטניות שעבר עליהם הפסח, וכן אין בהם איסור הנאה, ולכן מותר להדליק נר משמן קטניות (רמא תנג,א). והוא הדין למחמירים בשרויה.

 

הכשרת כלים לפסח

א.   כיור, שיש, שולחן פורמייקה קרצוף בחומרי נקוי ואח"כ עירוי מים מקומקום רותח (מסירים את המכסה ואז הוא ממשיך לרתוח).

ב.    תנור אפיה לא להשתמש בו 24 שעות, ניקוי יסודי והפעלה על חום מקסימלי לחצי שעה או שעה.

ג.מיקרוגל ניקוי יסודי, הסקה רבע שעה עם כוס מלאה מים וסבון. לאחר ההכשרה לפתוח את הדלת מיד כדי שהאדים הבלועים בחמץ יתנדפו. (בפסח יש להשתמש בדרך של כלי בתוך כלי, דהיינו להכניס את כלי החימום לתוך כלי סגור נוסף או קופסת קרטון סגורה או שקית ניילון).

ד.    מערבל (מיקסר) להגעיל את הקערות והמקצפים. את גוף המיקסר לנקות נקיון יסודי + ניקוי הקמח המצטבר סביב המנוע ע"י לחץ אויר והפעלת המיקסר על ריק.

ה.   כלי זכוכית, פיירקס, דורלקס וכד' אם מכניסים אותם לתנור, אין להכשירם. שאר הכלים: לספרדים הכשרתם בהדחה. לאשכנזים אם שימושם בצונן, בשריה במים שלושה ימים. ואם שימושם בחם בהגעלה.

ו.מדיח כלים לנקות היטב ולא להשתמש 24 שעות לפני ההכשרה, ואחר כך להפעיל בדרגת החום הגבוהה ביותר. את הרשתות ושאר החלקים הניתנים לפירוק, יש להגעיל או לערות עליהם רותחים מקומקום חשמלי. מדיח כלים העשוי מפורצלן דינו ככלי חרס ואי אפשר להכשירו.

ז.     גביע וכוסיות מתכת הגעלה. מברשת שיניים צריך מיוחדת לפסח. טבעת נישואין ומקטרת עירוי מכלי ראשון.מחבת דינה בהגעלה, חלק מהאשכנזים הצריכו ליבון קל.

ח.   פלטת שבת – לנקות היטב ולהדליק אח"כ במשך כחצי שעה. ויש מחמירים ועוטפים אח"כ בנייר כסף עבה.

ט.   לא לשכוח לנקות כיסים, צעצועי ילדים וחצר שסביב הבית.

               

בדיקת חמץ

א.     לכתחילה יש לבדוק בדיקה בכל מקום שרגילים להכניס שם חמץ. ומי שרוצה יכול לבדוק חלקים מהבית באחד הערבים קודם לכן ע"י נר או פנס, וידאג לסמן או לנעול את הארונות הבדוקים שלא יכניסו בהם שום חמץ (או"ח תל"ג משנ"ב קע"א).

ב.    אמנם יש אומרים שאפשר להסתמך גם על בדיקת ארונות וניקיונם הנעשית אפילו ביום, ואז לאחר הנקיון, המקום כבר לא מוגדר כמקום שעלול להיות בו חמץ (שע"ת סו"ס תל"ג וחזו"ע ע' כ"א). וכל זה כמובן אם מיום הנקיון ועד ערב פסח נעלו את  המקום או נזהרו מלהכניס לשם דברי חמץ.

ג.גם אם ניקו את הבית לגמרי מחמץ והכניסו כבר כלי פסח, ואוכלים רק כשר לפסח כבר לפני ליל י"ד, בכל זאת לא בטלה תקנת חז"ל לבדוק את הבית, ואז הבדיקה באה לוודא שאכן כל פינה וכל ארון עברו הכנה וניקוי לקראת פסח. ואף אם לא ימצא חמץ כלל וגם לא יניחו פתיתים כמנהג העולם, מכל מקום אין הברכה לבטלה כי היא חלה על כל הנקיונות הנעשים לקראת הפסח, וכן על ביעור החמץ ושריפתו למחרת בערב פסח.

ד.    לפני בדיקת חמץ נהגו לכבד את רצפת הבית

ה.   הבדיקה צריכה לכלול גם כיסי מעילים או בגדים שיש חשש שהכניסו בהם חמץ.

ו.האחראים על מוסדות ציבור, כגון: אכסניה, בנק, בית חרושת. ולא יוכלו לבדוק בדיקה כהלכתה בליל י"ד, יעשו בדיקת חמץ בלי ברכה באחד הלילות קודם לכן, ואם יקל עליהם פנס, יכולים לעשות הבדיקה עם פנס במקום נר.

ז.     מי שלא בירך ברכת הלבנה במוצ"ש, יכול עדיין לאומרה בליל י"ד, הוא ליל בדיקת חמץ.

 

ערב פסח

א.  הבכורות פטורים מתענית רק אם משתתפים בסעודת מצוה כגון: סיום מסכת.

ב.  מותר להסתפר  רק עד חצות היום. ויש לזכור איסור תספורת בימי הספירה שאח"כ.

ג.  רצוי להכין לילדים שקית עם ממתקים והפתעות לחלקם בליל הסדר.

ד  בערב פסח אפשר לאכול מצה מבושלת או מטוגנת עד שעה עשירית בערך 14:22, ואז יברכו עליה האשכנזים המוציא, אבל הספרדים יברכו "מזונות" כדרכם שאין לברך "המוציא" על מצה אלא בזמן הפסח.

ה.   מצה עשירה (עוגיות יין) שהספרדים נוהגים לאוכלה בפסח מותר בערב פסח לאוכלה עד שעה עשירית.

ו.מנהג טוב לומר סדר הקרת קרבן פסח לפני מנחה של ערב פסח.

 

ליל הסדר

א.   הזמנת עניים לליל הסדר אינה רק לגבי עניים בממון, אלא לגבי עניים בידיעת התורה והמצוות, שיש לקרבם ולשמחם בליל התקדש חג.

ב.    הצורך להיות רעננים בליל הסדר הוא חיוני ולכן יש לעשות הכל כדי לנוח בערב פסח ולא להגיע לליל הסדר באפיסת כוחות, ויצא שכרו בהפסדו.

ג.ראוי להכין מראש את מקומות ההסבה וקערת הסדר, כדי שבבואם מבית הכנסת יתחילו מיד בסדר ההגדה.

ד.    רצוי להכין מראש כוסות עם השיעור הנדרש 86 סמ"ק. מותר לשתות בהסבה מהכוס בעזרת קשית שתיה.

ה.   רצוי להשיג לליל הסדר מצות שמורות אפיית יד, או שמורות אפיית מכונה.

ו. רצוי להכין מראש שקיות עם כזית מרור (29 גרם) שנשקלו כבר, לחסוך ספיקות בליל הסדר. והוא הדין למצות אפיית יד שרצוי לשקלן ולהכינן בשקיות. ומה שנותר להוסיף עליהן מעט מן המצות אשר לפני עורך הסדר, ואשר הן תשארנה שלימות.

ז.     כשיש אורחים שאינם שומרי מצוות, ראוי לתת לכל המסובים הגדות אחידות למנוע מבוכה בשינויי הנוסחאות ומספרי העמודים. וכמובן ראוי להקדים לפני כל מעשה מה בדיוק צריך כל אחד לעשות.

ח.   ביעור החמץ הוא גם כנגד ביעור יצה"ר ושאר מידות רעות. ולכן נתנהג בלילה זה בשובה ונחת.

שונות

א.   איסור אכילת מצה לפני פסח הוא בעיקר בערב פסח, ויש מחמירים כבר מר"ח ניסן.

ב.    כרפס ומרור רצוי לקנות משל גוש קטיף, ואם לא השיג, יבדקם היטב. כי גם בסלרי וגם בחסה מצויים חרקים וכנימות אשר צבעם כצבע העלים.

ג. אכילת חיטה הצומחת בשדה מותרת בחוה"מ אם החיטה עדיין ירוקה, אך אם היא יבשה או חצי יבשה היא אסורה באכילה. ולקחת הביתה בחוה"מ לשם נוי אגודת שיבולים, מותר רק אם אין חשש שיירד על החיטה גשם בעודה יבשה.

                                                                                                                 נתן חי

נדפס לעילוי נשמת חמי ירחמיאל איתמר בן יצחק.

 

ממקיף לניקף

מדור בעניני ערוב מאת מנחם גורדון

עירוב      כבר זמן רב שלא כתבתי בעניני ערובין. והריני מנסה למלא קצת את החסר כדי שלא יינתק החוט המקשר.

א.    סקירה הלכתית

ישנם שלשה מושגים שונים שלפעמים אנו מתבלבלים ביניהם, והם: ערוב, ערוב חצרות, ערוב תחומין.

1.    ערוב – אנו נוהגים לקרוא לצורת הפתח או לגדר/קיר – "ערוב". א"כ, ערוב הינו צורת הפתח, גדר וכדו' המשמשים להפוך כרמלית לרשות היחיד ולאפשר טלטול בתוך השטח התָחוּם. על נושא זה כתבתי והרחבתי בעבר במקיף לניקף.

2.    ערוב חצרות – במובן של פת שמניחים באחד הבתים כדי ליצור שיתוף בין המשפחות של החצר ולהבחין בכך בין החצר לבין רחוב שהוא רשות הרבים. נהגו בדורות האחרונים לקיים תקנת ערוב החצרות ע"י שמניחים חבילת מצות בבית הכנסת. את המצות מותר לכל אחד לאכול ולא נועדו המצות "לראותן בלבד". אלא שאם אכן נאכלו המצות, יש לחדש את המצות לפני השבת הבאה. המנהג לבחור דווקא במצות הינו כיוון שהן מחזיקות מעמד זמן רב. וכן, כיוון שהן כשרות לאכילה ולהשאר אף בפסח. בהקשר זה נהגו לקיים את תקנת ערוב החצרות בערב פסח בכל שנה. נראה לי שאם אכן המצות לא התקלקלו, אפשר להשאירן מצד עיקר הדין אף יותר משנה אחת.

    כתב המשנה ברורה (סימן שס"ח), שראוי אף לאדם הפרטי לעשות ערוב חצרות בביתו בכל ערב שבת ויזכה הפת לכל הקהל ע"י אדם אחר. אמנם כיוון שהסיבה העיקרית לזה היא מחשש קלקול ועיפוש הפת ואנו נוהגים להשתמש במצות סגורות היטב שאינן מתקלקלות (במשך כשנתיים לפחות, לפי הערכתי) אין כל כך צורך בזה.

     אני אשתדל להשתתף בארגון ערוב החצרות אף בשנה זו.

3.    ערוב תחומין – מותר לאדם ללכת בשבת רק בתוך תחום הסמוך למקום מגוריו, עד שיעור של אלפיים אמה (פחות מקילומטר) ממקום אכילתו (וכל העיר המוקפת נחשבת למקום אחד). בישובנו סידר אליהו משולמי ערוב תחומין המאפשר לאנשי הישוב למטה ללכת להר גדעון ולגבעת אלומות. וכן לאנשי גבעות אלו ללכת זה לזה ולשכונת אור שלם ואכמ"ל.

     הרעיון של ערוב תחומין, שמזון שמניחים בשטח, בכיוון שאליו רוצים ללכת, או הליכה לשם בין השמשות, נחשב כמקום האכילה שלנו וכאילו שם אנו גרים ומשם מודדים אלפיים אמה.

    ברור שערוב תחומין אינו מתיר טלטול חפצים מחוץ לתחומי רשות היחיד. ז"א, מותר ללכת מהר גדעון לנקודה אך אסור לקחת עמנו שום חפץ (מלבד נשק, תכשיט ומלבוש)

ב.     בינוי

התחלנו לבנות ערוב של צורות הפתח המבוסס על עמודי חשמל והחוטים בדרך מהנקודה להר גדעון. המטרה היא שהכביש יהפוך למעין שרוול של רשות היחיד שיצור רצף בין הר גדעון לנקודה ולישוב למטה. בשלב מאוחר יותר יחובר לרצף זה אף אזור אלומות + הנחלות. כיוון שזהו פרוייקט גדול יחסית המצריך ציוד רב וזמן עבודה מרובה, תתקדם העבודה לפי היכולת. כל עוד לא אודיע שהעבודה בוצעה והושלמה – המצב מוגדר כאילו לא החלה העבודה כלל – אסור לטלטל חפצים בשבת בשטח שבין הנקודה להר גדעון (לתשומת לב הטיילים !)

אנו עדיין מחכים בכליון עיניים לסיום בניית הגדר הבטחונית מסביב לישוב ולנקודה.

ג.      תודות

לסיום, תודות לחיים משולמי, ליחזקאל נואמה, לשחר נאוי (תושב הר גדעון) ולמזמור ליקסנברג על עזרתם בעבודת הערוב.

תודה מיוחדת לאישתי על הויתור על עזרתי בבית בימי שישי. במובן זה אפשר לומר – שלי ושלכם שלה הוא !

                                                                              שבת שלום ממנחם גורדון

 

משולחן המזכירות

בהזדמנות זו אנו מוצאים לנכון להודות לאנשי כוח "מבצר", על פעילותם המסורה לאורך כל ימי ולילות השנה, ובמיוחד בלילות החורף הארוכים והקשים.

אנו מקווים כי פעילות המועצה, בצד היענות ושיתוף פעולה של התושבים – יביאו לשיפור משמעותי בחזות היישוב, עם היעלמות הגרוטואת מנוף חיינו.

ברצוננו להודות לאמנה על סיועה הכספי בביצוע העבודות, ולגדי דורלכר משדה אליהו – על הייעוץ והליווי הצמוד אותם אנו מקבלים ממנו בנושאי מים בכלל, ובעבודות אלו בפרט.

המעבר לתוכנה החדשה ישפר את המידע למשרד ולתושבים ויתרום לחסכון ויעילות בעבודת המשרד. עם זאת, ייתכנו חבלי לידה וחוסר דיוק בשל המעבר בין התוכנה הישנה לחדשה.

נבקש את תשומת ליבכם לטעויות אפשריות ונודה לכם על כל הערה בעניין. תודה על ההבנה ושיתוף הפעולה.

                                                                                                     מזכירות איתמר


משולחנה של רכזת הקהילה

פורים ב"ה מאחורינו ופסח בעז"ה עוד לפנינו…

קהילה      בערב פורים חגגנו, בחורי הישיבה ותושבי הישוב, את נס הפורים. הריקודים אצל הגברים וגם אצל הנשים הרקיעו שחקים. אני רוצה להודות מאוד מאוד לרחל ראב - בת השרות לאומי ולבנות הנוער המקסימות, שהרימו תפאורה מהממת ! יישר כח.

… וביום הפורים… כבכל שנה התקיים גם השנה שוק הפורים המסורתי. את השוק תכננו, הפיקו וביצעו בני ז'-ח' והמדריך עוזי ובנות ז'-ח' וחדוה הקומונרית. וכפי שצָפינו וצִיפּינו, השוק התנהל באופן הטוב ביותר ועם כל "הידורי הכשרות"…

יישר כח גדול ! (לבנות ז'-ח'                יצאנו לדרך…)

      השבוע התקיימה שיחתו של גרשון בר כוכבא בנושא "גבורה יהודית ומסירות נפש". ההרצאה היתה מעניינת מאוד ושולבו בה אמצעים אור קוליים משוכללים והדגמות חיות, למשל: שימוש בחץ וקשת. והכל תוך שילוב משחק והומור. בהרצאה השתתפו תלמידי ישיבת חיצים וקומץ מתושבי הישוב. מי שלא בא – הפסיד !!!.

      ביום ראשון הבא ד' ניסן תתקיים נסיעה לנשים לקניות, איוורור וארוחת ערב במסעדה בירושלים. היציאה בשעות הצהריים, חזרה בלילה. פרטים נוספים יפורסמו בהמשך. ההרשמה עד יום רביעי אצל דרור: 9409537, 761429-057.

      בעז"ה בפסח יתקיים טיול משפחות. ביום ב' י"ט בניסן לאזור הגלבוע – אנא שריינו ! פרטים נוספים יפורסמו בהמשך.

חוגים… חוגים…

      עקב יציאת פרוייקט הספריה לדרך, החוגים המתקיימים במועדון יוצאים לחופשה החל מהשבוע ועד אחרי פסח – כשבזמן זה אפרסם לתושבים מידע לגבי המיקום החדש.

      לצערי, משתתפי חוגים רבים פורשים במהלך השנה. מציאות זו יוצרת מצב לא פשוט. מצד אחד, ברצוננו לאפשר לתושבים לפרוש באם החוג לא מתאים להם. אך מן הצד השני, יציאה של אנשים מהחוג מצמצמת את הקבוצות כך שאין ברירה לעיתים אלא לסגור קבוצה. ובכך נגרם נזק לאותם אנשים שהתמידו בחוג  והיו רוצים להמשיך. כמובן, שיש לציין שאנו פתחנו קבוצות על סמך אותם אנשים שנרשמו לחוגים.

      ולכן, יש לכל משתתף בחוג הזדמנות לחכוך בדעתו באיזה חוג ברצונו להמשיך – להצטרף – לפרוש, ולהודיע לי עד אחרי פסח. הרשמות זו פרושה מחוייבות עד לחופש הגדול !

      בשל כך, חוג שילוב אומנויות בהדרכתה של אסנת, יוצא גם הוא לחופשה עד אחרי פסח.

                                                                                                   שבת שלום !

                                                                                                      דרור

ברכות ואיחולים… ברכות ואיחולים…

 

 

 

 

 

 

 


                                                                                                           מכל בית איתמר


נועם

הספדנכתב לפני הלויה של הרב אלי הורוביץ ורעייתו דינה הי"ד

      סוף פרשת פקודי מסתיימת בבניית המשכן. עם ישראל מצטווה ותורם. בצלאל מתמלא רוח אלוקים ויוצר. ומשה מקבל מדי העם את המשכן המוכן – ומחבר. סיום – "ויברך אותם משה" – "אומר להם יהי רצון שתשרה השכינה במעשה ידיכם – ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו…" (רש"י).

      בשבת קראתי את הפרשה. קראתי גם את רש"י. אני חושב שמובן למה צריך ברכה שתשרה שכינה. אחרי שבונים את הגוף, את הבית, יש רצון שיבוא השלב הבא – שתשרה בו השכינה. אבל מה פרוש: "ויהי נעם ה' עלינו…?

      ואז הגיע מוצאי שבת. כששמעתי שהרב אלי הורוביץ ואשתו נרצחו, התחילו לעבור לי תמונות מול העיניים, תמונות מהשיעורים, השולחן שעליו כוס תה, החיוך, הסיפורים, הרוגע, הדוגמאות להמחשה (חטא העגל – תלמיד בשיעור א' שהולך להעביר סמינריון. קדושת הזמנים – לתפוס את הגל), ההצגות (קורח מתעצבן מהמינוי של אליצפן בן עוזיאל וקורא לו אלי יצפאן. בני יעקב צופים בלבן המחפש את התרפים- אלוהיו, בשק הגרביים). ולדמעות לא היה יכול שלא להצטרף חיוך. גם עכשיו, תוך כדי כתיבה, עולה לי חיוך שמצטרף לרטיבות בעיניים.

      השיעורים של הרב אלי היו ארוכים. ה"שיא" שזכור לי הוא שיעור על חנוכה שנמשך שלוש וחצי שעות, ואני לא זוכר אנשים יוצאים. היכולת לתרגם מילים גבוהות ל"שפה של בני אדם", השלווה, הרוגע, הנעימות…

       ואז הבנתי. הבנתי את ברכתו של משה, הבנתי למה שכשנגמר חומש שבשיאו נמצאת קבלת התורה ונבנה המשכן, יש צורך בברכה שתוכנה הוא נועם. "ויהי נועם ה' עלינו", מכיוון שכשנמצאים בתוך מערכת מלאה בפרטים, מלאה בציוויים, שיש צורך בדיוק רב, בקיום מלא ונטול פשרות, מאוד מהר אפשר להיות לחוצים. אפשר להפוך ל"דתיים", לאנשים שנורא נורא מקפידים על כל קוץ של יוד, ועקב כך הפרצוף שלהם גם קצת דומה לקוץ…

      בתוך מציאות כזו חייבים נועם. חייבים לבקש שה' ייתן כוח לקיים תורה ומשכן בחיוך, בסיפורים, ברוגע, בדוגמאות והצגות. במובן הזה, הרב אלי לא היה רק מלמד תורה, הוא היה מלמד צורה של תורה, סגנון של תורה, סגנון של חיים. מושג בנאלי מאוד עמד לי כששמעתי את שאירע – "תורת חיים"

      בעוד כמה שעות ההלוויה. ואני הולך אליה, אני הולך לבכות, לבכות עם חיוך.

                                                                            נתנאל רונצקי 

נוער… נוער… נוער… נוער…

לא אלאה אתכם בסיפורים על הטיול לחרמון שהיה לבנים, על ההפנינג בחיצים ועל שוק הפורים. רק סיפור אחד קטן על ילדה אחת קטנה, בעצם היא לא כל כך קטנה, היא בכיתה ח', אבל עדיין…

      באחד הימים שלפני פורים מתעוררת הדסה צימרמן בתחושה מוזרה שחסר כסף לשוק פורים. היא חושבת מה לעשות, ולפתע מנצנץ רעיון במוחה: נתקשר לרב שמואל יניב, הוא בודאי יידע מה לעשות. היא מתקשרת, מסבירה את הבעיה ולרב יש פתרון: הוא מביא לה רשימה של תורמים פוטנציאליים. הדסה ממשיכה במשימה. מתקשרת לכל אותם אנשים חשובים. איני יודע מה היא אמרה להם, אך לזכותה נרשמו עוד 600 שקלים לטובת הפורים.

      הדסה היא לא היחידה, אבל זה רק סיפור קטן שבא ללמד על כולם. אז יישר כח גדול לכל העוסקים במלאכה ובמיוחד לרחל וחדוה שגייסו את משפחותיהם להצלחת שוק הפורים.

                                                                                             דוד חי בשם הנוער בישוב

תודות

לכל העוסקים באירועי פורים !

תודה רבה על כל ההשקעה.

ובמיוחד לועדת חברה, לבנות השרות רחל וחדוה ולרכז הנוער דוד חי ואשתו על ההשקעה וההקשבה.

                                           משבט מעפילים

 
 

 

 

 


על ניסך שבכל יום

תחקיר      בערב י"ג באדר בשעה 20:00 יצאנו, אנוכי ושלושה חיילי מבצר נוספים: אליהו, חנוך וצביקה, לסיור שגרתי שתחילתו במזרח איתמר ברכס הגדעונים וסופו המתוכנן בקצה המערבי של הישוב, באזור תל חייא. הנתיב המקורי היה אמור לצאת מגבעת אלומות (782) ולהסתיים באזור הש.ג. הישן, אולם בעקבות הערכת המצב היומית בפלוגה, נקבע כי נסייר דווקא בצד הצפוני של הרכס.

      התחלנו את סיורנו בשעה 20:00 בגבעת ינוח (830), ירדנו כמה מאות מטרים צפונה והחילונו ללכת מערבה לאורך הרכס. בשעה 21:00 עצרנו והתיישבנו בעמדת תצפית לעבר אחד מכפרי האוייב המצויים למרגלותינו. עוד לא הספקנו לט