
![]()
קורטוב מהארת פורים
כתב רבינו
הקדוש מברדיטשוב כי בנס פורים הראה הקב"ה שאפילו אחרי שגזר הדין נכתב ונחתם,
מכל מקום, על ידי תפילות ותחנונים יכולים ישראל לבקוע את כל השערים. ואפילו מחיצה
של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים (קדושת לוי סוף קדושה שלישית). ונראה שעל זה מרמז המדרש האומר שאסתר זכתה למלוך על שבע
ועשרים ומאה מדינה בזכות שרה אמנו שחיה חיי צדקות שבע ועשרים ומאה שנה (אסתר רבה א,ח).
ונזקקנו להזכיר דווקא זכותה של שרה, אשר נפקדה בבן למרות שהגיעה לגיל מופלג ולאחר יאוש
גמור מיכולתה ללדת, כך גם דרך אסתר התגלתה ישועה עצומה למרות חתימת האגרות
ופרסום הגזירה.
כן נרמז במגילה
שאפילו אם נראה כביכול שהקלקול בישראל עבר את שער הארבעים ותשע, והרשעות הגיעה
לשער החמישים, כנרמז בעץ גבוה חמישים אמה שעשה המן. גם אז מובטח להם לישראל
שהקב"ה עמהם.
וכן קבע הדברי
שמואל (סלונים קלא: ) שבפורים יש מדרגה מיוחדת שיכול כל איש ואיש להתקרב אל
הקדושה. ואפילו מי שהוא בבחינת חרבונה שנקרא רשע (מגילה טז.) הנה
בכח הארת פורים להפוך את חרבונה שיקרא זכור לטוב כי הטוב נכנס גם בו.
נתן
חי
תענית אסתר ופורים
מהלכות תענית
1) פטורות מהתענית מעוברות ומניקות וכן חולים וזקנים תשושי כח.
2) נוהגים להשלים תשלום מעות זכר למחצית השקל עד קריאת המגילה
(אשכנזים נהגו לתת מחצית המטבע הנהוג או שלוש מחציות. ורוב הספרדים נהגו לתת שווי
10 גרם כסף שהוא כיום קרוב ל-11 שקל).
3) מי שנמצאת בבית בעת סיום התענית ותשמע קריאת מגילה בהמשך הערב,
מותר לה לאכול ולשתות, רק שלא תאכל פת או מזונות בשיעור של יותר מכביצה (ששים
גרם).
1) בעת קריאת הברכות לפני קריאת המגילה, נהגנו בישובנו שרק
הש"ץ עומד והקהל יושבים.
2)
מי שהפסיד ולא שמע אפילו
מילה אחת בגלל רעש וכיו"ב, לא יצא ידי חובת קריאת המגילה. ולכן אם קרתה תקלה
כזאת, ישלים מיד בקריאה בלחש מהמגילה המודפסת אשר בידו את המלים או הפסוקים שהפסיד
עד אשר ידביק את שליח הציבור.
3) השומע את המגילה כשהוא מתנמנם, אינו יוצא ידי חובה.
4) כיוון שיש מחלוקת מהי הגירסה הנכונה במילים: "להשמיד,
להרוג ולאבד" ואם הן נאמרות בתוספת האות "ואו", נהגו לקראם פעם
בנוסח זה ופעם באחר, וכן בפסוק : "ואיש לא עמד בפניהם".
5) האשכנזים מברכים לפני הקריאה שהחיינו בין ביום ובין בלילה,
והספרדים רק בלילה. ועל כל פנים, לדעת כולם, יש לכוון בברכה זו לפטור גם שאר מצוות
היום (מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים).
6) הקורא ביחיד אם הוא ספרדי, אומר את הברכות כרגיל. ואם הוא
אשכנזי, אומר רק את הברכות שלפני הקריאה.
7) גם נשים חייבות בקריאת המגילה, ואם אינן מגיעות לבית הכנסת,
תשתדלנה להתקבץ לקריאה לפחות עשר נשים. ובמקרה כזה, יש שנהגו שהקורא גם יברך עבורן
הברכות ויש שנהגו שאחת הנשים תברך, או שאין מברכים כלל.
1) המצוה לתת ביום פורים עצמו מתנות לפחות לשני עניים, מתנה אחת
לכל עני.
2) לכתחילה נותנים דבר מאכל או כסף כשיעור סעודה, או מנת פלאפל.
ולדעה המקילה שיעור מתנה הוא פרוטה, שזו מטבע שאפשר לקנות בה דבר מה.
3) לגבי ייעוד כסף מתנות לאביונים למגביות שונות עבור נזקקים
וכדומה, נהוג להחשיב זאת כצורך מעות פורים, כיוון שנוהגים לתת לכל הפושט ולא
מדקדקים בדבר מה ייעשה בכסף. אבל רצוי לתת לשני עניים דבר מאכל או כסף בשיעור
הנ"ל. וכן צריך להקפיד שלא יתערבבו כספי מתנות לאביונים עם כספי צדקה אחרים.
1) מעיקר הדין צריך לשלוח שתי מנות לאדם אחד וכן אשה לרעותה.
והמנות צריכות להיות בגדר מנה הראוייה לכבד בה אורח חשוב כמו במאפה, תבשיל או משקה
חשוב.
2) האחרונים לימדו זכות על המנהג לשלוח דברי מתיקה למשלוח מנות,
אך עדיף שמשלוח אחד לכל הפחות יהיה במאפה ותבשיל וכיו"ב.
3) זמן המשלוח הוא ביום פורים עצמו מעת הזריחה. ועדיף לשלוח
בתחילת היום כדי שיוכל המקבל להנות מהמנות ביום פורים עצמו. אם הניח את המשלוח ליד
דלת חבירו בפורים, וחבירו מצאו במוצאי היום – לא יצא ידי חובה.
4) ראוי לא לצרף בכלי אחד הרבה עוגות שמקבלים במשלוח מנות, שמא לא
היה בהם בעת שהיו עיסה שיעור המתחייב בחלה, ועכשיו יצטרפו לשיעור שהפרישו ממנו
חלה. ואף אם יפריש מספק לא בטוח שיועיל, כי אולי מפריש ממאפה שכבר הופרש על מאפה
שלא הופרש.
5) חלק מחובת משלוח מנות הוא כדי להרבות אחווה ורעות, ולכן מן
הראוי שמשלוח המנות לא יהיה בעילום שם אלא בצרוף שם השולח.
1) זמנה ביום ולא רצוי להתחיל בה סמוך מאוד לשקיעה, כי אז רובה
יהיה כבר במוצאי פורים.
2) המתחיל סעודתו בפורים ונמשכה ללילה, יברך בברכת המזון על
הנסים.
הדף הודפס
לעילוי נשמת חמי ירחמיאל איתמר בן יצחק
ז"ל
נתן חי
ואליו הוא נושא את נפשו
"מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן
ומסר את עצמו למיתה – לא על שכרו ?
למדנו השבוע
בישיבה את הסוגיה בבבא מציעא של כובש ועושק שכר שכיר (קי: - קיב.). ומפני שמצוה זו
רפויה בידי אנשים, כפי שכתב החפץ חיים, הבאנו כמה הערות לטובת הציבור:
א. שכיר שעבד עד סוף היום – אפשר לשלם לו כל הלילה. וכן שכיר
שעבד עד סוף הלילה – אפשר לשלמו כל היום. שכיר שעבד חלק מהיום – צריך לשלמו עד סוף
היום וכן שכיר שעבד חלק מהלילה – צריך לשלמו עד סוף הלילה.
דוגמא: אדם ששכר חבירו לשמירה
בין 12 בלילה ל-2 לפנות בוקר, חייב לשלם שכרו עד עלות השחר (אלא אם כן היתנה אתו
מראש לדחות זמן התשלום). ולכן עדיף שישלם לו מראש.
ב. דינים אלו הם מצוות דאורייתא – "לא תלין שכר
שכיר", "ביומו תתן שכרו"
ג. בקונטרס "אהבת חסד" של החפץ חיים מזרז בתשלום שכר
של קטנים (כגון: שמרטף, עבודות בית): "וראיתי אנשים שמשתמשין בקטן באיזה דבר
של תשמיש ומבטיחין להם שיתנו להם אח"כ דבר מה עבור זה, ולבסוף לא יתנו להם
כלום ושלא כדין עושים, דאיסור כבישת שכר שכיר שייך אפילו במלאכת פרוטה אחת ושייך
גם בקטן".
דוגמא: שמרטפית ששמרה על
הילדים בלילה צריך להקפיד לשלם לה שכרה עד עלות השחר.
ומסתבר שאצל ילדים, גם אם לא תבעו כספם, אין בכך פטור מלשלם בזמן, שהרי אינם בני מחילה, וגם לפעמים מתביישים לתבוע את שכרם.
ד. אדם ששוכר פועלים יש לו אחריות לשלם הכסף במלואו ובזמן,
וצריך לטרוח או ללוות כסף בשביל זה. והחינוך כתב: "ראוי לכל בן דעת להיות
הכסף בידו טרם ישכור הפועלים".
ה. עצה טובה: החפץ חיים
כותב שכל אדם השוכר חבירו לפעולה, יש לו לסכם עמו המחיר לפני תחילת העבודה, שלא יבואו לידי מריבה או
הקפדה, ו"שומע עצה חכם".
משלוחי מנות ועדת
חברה יוזמת רעיון למשלוחי מנות כדי להרבות אהבה ואחוה, שלום ורעות בין משפחות
היישוב. ולהלן פרטי
הרעיון: ועדת חברה תקיים הגרלה ובהתאם לה תקבל כל משפחה שמות של שתי משפחות
שלהן היא צריכה לשלוח משלוח מנות (בנוסף למשלוחי מנות שכל משפחה רוצה לשלוח). הפתקים ובהם שמות המשפחות שזכיתם בהגרלה לכבדם במשלוח מנות
יהיו בימים הקרובים בתא הדואר שלכם
ועדת
חברה
יצחק חמו ועמיחי כנרתי
חידוש לפורים חידוש
ששמעתי: מדוע קוראים את מגילת אסתר גם בלילה וגם בבוקר, שלא כמו קריאת מגילות
אחרות בחגים ? (קהלת בסוכות, שיר השירים בפסח) ? כיוון
שבפורים מתבטאות שתי התכונות ההפוכות זו מזו: "יגון ושמחה". וכך
הלילה – החושך הוא מצב היגון והיום – מצב של אור ושמחה. קריאת המגילה בלילה
כנגד היגון ואילו קריאת המגילה ביום כנגד השמחה. "כי
רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבוקר רינה" (תהילים ל', ו')
דבורה רקנטי
דברים
חשובים שמצאתי בעלון היישוב יצהר וכדאי שניקח אותם לתשומת ליבנו
בעקבות
תאונת הדרכים באלון מורה
יום רביעי השבוע נדרס
למות ילד בן 5 באלון מורה. בן זקונים למשפחה עולה חדשה מרוסיה שהיו גאים
ב"צבר שלנו". והכאב הזה גרם לי להעלות על הכתב מה שכולנו יודעים
ואדישים. גם בישוב שלנו אנחנו לא הכי בסדר.
א. אנחנו המבוגרים:
·
נוסעים מהר ולא
תמיד זהיר.
·
מחנים את הרכב
במקומות אסורים, למשל: בצומת (ואח"כ מתלוננים ש"מישהו דפק לי את
האוטו"). או מחנים משני צידי הכביש. לדעתי צריך להחליט שחונים רק בצד
אחד (הצד שיש בו מפרצי חניה) ולאו דוקא בצד הקרוב לבית. כך קל יותר לנהג להיות
מוכן לילד בן 3 שקופץ מאחורי רכב חונה
·
נסיעה בנתיב
ימני בלבד.
·
חברה צעירים
שנוהגים בישוב בלי רשיון. בגלל שאין כאן משטרה, מותר לעבור על לא תרצח ?!
ב.
חינוך הילדים לזהירות:
·
בעיר כמעט אין כזה דבר, ילד בן 6 והולך בלי מבוגר ברחוב. פה אין כמעט כזה
דבר ילד בן 4 שהולך עם מבוגר. ובפרט שהילדים לא מלומדים להזהר (גם קטנים וגם
גדולים יותר). ילדים הולכים על הכביש… ובכלל שום כללי זהירות.
·
ילדים ואופניים –
נושא בעייתי לכשעצמו.
לא צריך לנהוג נכון רק כשיש שוטרים ולא
חסר לנו צרות באזורינו שנוכל להיות אדישים לעניין.
נפצים בחודש אדר ובכלל
בתקופה
האחרונה הוקפצו גורמי הביטחון מס' פעמים עקב שימוש בנפצים ע"י ילדים ביישוב.
אין צורך להדגיש את החומרה בהקפצת כיתת כוננות וגורמי הצבא בימים רגישים אלו.
בהתייעצות עם הרבש"ץ הוחלט לאסור לחלוטין כל שימוש בנפצים בישוב למעט בפורים
עצמו. ולהזהיר הגדולים על הקטנים.
נורית ביקשה
שאכתוב משהו היתולי לחודש אדר:
א.
זו הזדמנות לומר לנורית שכויֵח על
העלון המתמיד והמעניין ולאסתר על הציורים החינניים.
ב.
אני לא יודעת מה זה
"היתולי", אבל אם הכוונה לאמירה שמעלה חיוך על השפתיים, אז הנה משהו
שגרם לי לחייך בסתם יום של חול:
·
שלוש זאטוטות חמודות חוזרות מן הגן
ורואות אותי יוצאת מן המכולת. משום מה לא היה להן עניין יותר חשוב לעסוק בו בצהרו
של יום, ואחת מורה עלי באצבע ואומרת לחברותיה: "הנה סבתא יוכבד…".
·
ואם עוסקים במדור הסבתות, אז ערב אחד
די חורפי התקשרתי לחברה מהישוב והבת עונה לי: "אמא לא בבית, היא הלכה
להליכה". שכויֵח להולכות בעליות ובמורדות איתמר וכובשות את הדרכים בשעות שבהן
כלתה רגל מן השוק.
ג.
במקום הסטנדפיסטית נויה היה ערב פרידה
לקמה.
במקום בידור מלאכותי היתה ממש שמחה.
כי שמחה זה לא מקצוענות, שמחה זו
ההרגשה הכי אמיתית שיש. וכשנשות איתמר ביחד וגם עם מוזיקה, אז הרגשנו הרגשה אמיתית
של קשר הדדי ושמחה.
וישאל השואל וירים גבותיו בתמיהה: מה
לשמחה ולפרידה !? ונענה כי מתוך הרגשת האהבה והחיבה והקשר, ליוינו את קמה אל פרק
חדש, ככתוב: "כי בשמחה תצאון ובשלום תובלון, ההרים והגבעות (כולל רוב נשות
הגבעות שנכחו) יפצחו לפניכם רינה, וכל עצי השדה (באביב המקסים הזה) ימחאו כף.
דבורה רקנטי
אז מה נשמע אצלנו·
בהמשך לפגישות של חברי המזכירות ורכזת הקהילה עם תושבי
הגבעות ושכונות היישוב השונות, נפגש השבוע ביום ג' ז' אדר ב' עם תושבי שכונת
"בתי אגודה". בפגישה נעלה נושאים חשובים ובוערים ונתרשם ונשמע תגובות.
ניתן להעלות נושאים ישוביים ופרטיים. הפגישה תתקיים בשעה 20:30 בבית משפ' הד.
שבת שלום - דרור
יום שלישי
בצהריים, בחוץ שלג. ישבנו בביתנו החם והנעים. פתאום – זכינו לביקור מפתיע של קרובי
משפחה מהעיר, שבאו להנות מהשלג, שחסר להם שם. בדיקה מדוקדקת בארון יגלתה רק כמה
שקיות במבה, ואין מיץ.
צריך לקנות כיבוד, אבל לא הגיוני שהמוכר
הגיע בכזה מזג אויר: גשם, ברד, שלג. הדרך קשה, יצהר וברכה כבר סגורים ואי אפשר
לדעת מה יקרה באיתמר. אין ברירה, צריך בכל זאת ללכת לבדוק. לא יאומן ! זאב נמצא שם
! ובלי קיצורים ! (מ-9 בבוקר – כי עיכבו אותו במחנה חורון, ועד שש וחצי בערב)
רצינו לנצל עלון זה להודות לזאב על מסירותו
הרבה ליישוב. ותמיד בטוב לב, בסבלנות, בשמחה ובאוירה טובה. אפשר להאריך עוד בשבחו,
אך בודאי זאב לא ישמח בזה, והדברים ידועים פה לכולם. וכן "אין אומרים כל שבחו
של אדם בפניו". וזאב, כאחד מתושבי איתמר, מנוי קבוע של העלון טל חיים….
אפשר להוכיח שגם לחנווני, שעובד לכאורה
לפרנסתו, מגיעה הכרת הטוב, על ההנאה שכולם מקבלים ממנו:
בתחילת מסכת מגילה יש דין, שמותר לכפרים
להקדים את זמן קריאת המגילה ליום הכניסה (שני / חמישי), שגם ככה נכנסים לעיר
לצורכם, ואז יקראו להם את המגילה. ולא הטריחום חכמים לבוא לעיר שוב בי"ד אדר.
מבארת הגמרא (ד: ) טעם הדבר, שהקלו חכמים
על בני הכפרים לטובתם: "מפני שמספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכים" ולכן
זכאים להכרת טובה. ואם כך לכל חנווני, קל וחומר שכולנו מכירים טובה ונברכו שימשיך
בכך !
(השם
שמור במערכת)
הרשמה לגניםהשבוע הגיעו הטפסים לרישום הילדים לגנים. הורה שילדו צריך לעלות לגן חובה /
טרום חובה / טרום טרום חובה, יגש לרוית במשרד הישוב לצורך מילוי הטפסים וחתימה על
הוראת קבע. אבקש להזדרז ולהחתים את הבנק. ניתן גם לקבל אישור מהבנק בפקס.
חשוב !
את האישורים יש למסור אך ורק אלי במשרד. מי ששולח בדואר לבנק לחתימה, יציין
לבנק שישלחו את האישור בחזרה אליו (ויציין את כתובתו) והוא ידאג להעבירו אלי בהקדם
האפשרי.
דעו, ללא אישור חתום של הוראת הקבע בינכם או ביתכם לא ירשמו לגנים בזמן וזה
יהווה בעיה בשנה הבאה. אנא הזדרזו לטובתכם ולטובת ילדכם !
הורה אשר משלם בהוראת קבע במעון או באחד הגנים ורוצה להמשיך את הוראת הקבע
גם לשנה הבאה, אינו צריך לעבור את כל התהליך הנ"ל אלא להגיע אלי למשרד ולחתום
על אישור המשך הוראת קבע.
·
הנחה בארנונה – יש להגיש את הטפסים עד התאריך
31/03/03. לאחר מכן לא תתקבל הבקשה.
בתקוה לשיתוף פעולה
רוית
תנועה ודמיון מודרך ביום רביעי
בבוקר חוינו חויה נעימה של שחרור והתחברות זו לזו ואל עצמנו ברובד לא רגיל –
דרך תנועה ודמיון מודרך – מעט מלים והרבה מעבר למלים. יהודית לביא
הנחתה בעדינות באולם האירועים המרווח של משפחת רקנטי בנקודה. מי שמעוניינת
להצטרף אלינו, נא להודיעני
דבורה רקנטי

תהילים
בשביל הנשמה
ב"ה
אנו מסיימות כל יום ספר תהילים שלם לישועת והצלחת עם ישראל, לקירוב הגאולה ברחמים
ושיפקדו מס' זוגות מהיישוב. מי שמעוניינת להצטרף, שתיצור איתי קשר. בעוד מס' ימים
אחלק בתיבות רשימה מעודכנת.
להלן רשימת הנשים המתפללות:
יישר כח ובשורות טובות – אסנת
א'-ח': פנינה סבן.
ט': הדס אליהו.
י'-י"ב: טל דרליך.
י"ג-י"ד: הדסה מידני.
ט"ו-ט"ז: נעה כנרתי.
י"ז-כ': אפרת אורן.
כ"א-כ"ג: אושרית חמו.
כ"א-כ"ג: שרונה רן.
כ"ד-כ"ו: הדי נואמה.
כ"ז-ל"א: רחל גורדון.
ל"ב-ל"ו: אורלי סבח.
ל"ז: נחמה גולדברגר.
ל"ח-ל"ט: שרון בשארי.
מ': ביתיה קדרון.
מ"א: יפעת משולמי.
מ"ב-מ"ד: מרים אשרי.
מ"ה-מ"ו: סימה עידן.
מ"ז-נ"ב: סיגלית מור יוסף.
נ"ג-נ"ד: צפורת לין.
נ"ה-נ"ו: ורדה היימן.
נ"ז-נ"ח: שירה בן צבי.
נ"ט-ס"ה: אילנה קריספין.
ס"ו-ס"ט: רינת כברה.
ע'-ע"ג: שושי אודסר.
ע"ד-ע"ז: אביגיל כהן.
ע"ח-ע"ט: עפרה כהן.
פ'-פ"ה: יעל הד.
פ"ו-פ"ט: ורדה זגרון
צ'-צ"ב: אסנת אלבז.
צ"ג-צ"ה: מירב בית הלחמי.
צ"ו-ק"א: ברכה ימין.
ק"ב- קה: רחל צימרמן.
ק"ו-ק"ח: יפעת שמידלר.
ק"ט-קי"ז: שרה פרג.
קי"ח: דבורה רקנטי.
קי"ט (א'-ז'): שושי אודסר.
קי"ו ( ח'-ל'): הילה שדה.
קי"ט (מ'-ש'): גלית רקנטי.
קי"ט (ת') – ק"ל: איילה כהן.