

אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני
עליכם (ר"ה
טז.)
על הפסוק "כי לה' המלוכה ומושל
בגויים" (תהלים כב),
מובא בשם הגאון מוילנא כי יש הבדל בלשון הקודש בין "מלך" לבין
"מושל". המלך שולט על עמו ברצון בני העם ובהסכמתם, בעוד המושל משתרר על בני ארצו בעל כרחם. משום כך אין הקב"ה
אלא "מושל בגויים", שכן הם לא קיבלו את מלכותו עליהם. מה שאין כן כלפי
עם ישראל "כי לה' המלוכה" , שהרי קיבלו עליהם עול מלכות שמים.
לפי דברי
הגאון לא תהיה לה' המלוכה אלא אם אנו נקבל עלינו את מלכותו ברצון ואז יעלה אלהים
בתרועה, בקול השופר המכריז על הכתרתו של המלך בידי עמו.
נתן חי
![]()

·
משכימים לאמירת סליחות, ולאחר שחרית עושים התרת
נדרים. בעל יכול להתיר עבור אשתו אם ביקש הסכמתה.
·
נוהגים לטבול במקווה. ומי שאינו יכול, ישפוך כתשעה
קבין מים (כ-12.5 ליטר מים) ויכול לעשות זאת על ידי הברז במקלחת.
·
נמנעים מהכנת מאכלים חמוצים בר"ה וכן מאכילת
אגוזים או שקדים. וערוך השולחן התיר מאכלים חריפים.
·
בהתרת נדרים יש להבין מה אומרים, ולא יהיה כעמי
הארצות החושבים שהוא כעין תפילה.
·
התרה זאת באה לבטל נדרים שלא זוכרים אותם וכן לבטל
הנהגות טובות שנהגנו שלוש פעמים ושכחנו לומר עליהן בלי נדר. אך אין התרה זו מועילה
על נדר מפורש שקיבלנו על עצמנו ואנו רוצים לבטלו. לגבי נדר זה צריך לעשות התרה
בנפרד.
·
בחורות שאינן נשואות נהגו להסתמך על אמירת כל
נדרי הנאמר בתחילת תפילת ליל כיפור.
·
אשה יכולה למנות את בעלה כשליח להתרת נדריה, ואז
יבקש את ההתרה בלשון רבים.
·
טוב שהגבאים יודיעו לקהל שההתרה היא להם וגם
לנשים שלא יכלו להגיע ובקשו מבעליהן להתיר להם את הנדרים (הגר"מ אליהו).
·
ידביק הנרות בערב ראש השנה בפמוטים מבעוד יום, כי
ביו"ט אסור להדביקם מטעם "ממרח", וכן יכינם ליו"ט שני. ואם
מדליק בשמן זית, יכול להכינם ביו"ט עצמו, ובלבד שלא יסחט או ימחוט את ראש
הפתילה
·
בהדלקת הנר נהגו האשכנזיות ומיעוט הספרדיות לברך
"שהחיינו", אך רוב רובן של הספרדיות אינן מברכות "שהחיינו"
בהדלקה, אלא סומכות על ברכת "שהחיינו" בקידוש. וגם לאשכנזיה המברכת, רצוי שתלבש בגד חדש או תניח לפניה פרי חדש בעת
הברכה.
·
יש נוהגים לאכול את התמרים והרימונים ושאר סימנים
לאחר "המוציא". ויש נוהגים לאחר ברכת המזון. והנוהגים לאכלם בין הקידוש
ל"המוציא", יזהרו שלא יאכלו כשיעור "כזית", כדי שלא ייכנסו
למחלוקת הפוסקים לגבי ברכה אחרונה עליהם. ואם אכל יותר מכזית, יסמוך על ברכת המזון.
·
אומרים "יהי רצון וכו'" לפני ברכת הפרי.
ויש נוהגים לברך על הפרי ולאכול ממנו מעט ורק אח"כ לומר את ה"יהי
רצון".
·
הנוהגים לברך על הסימנים לאחר "המוציא" לא
יברכו על הירקות "בורא פרי האדמה", מספק שמא הם חלק מהסעודה, אך הם
יכולים ליקח בננה ולפטור בברכתה את הירקות המבושלים.
·
זוג המתחתן ינהיג בביתו לאכול את המאכלים שמבית הבעל
וגם שמבית האשה, להרבות השלום (הגר"מ אליהו).
·
מברכים בשני הלילות "שהחיינו" על החג,
מכיוון שכל יום הוא כחג בפני עצמו. ובליל שני רצוי להשיג פרי חדש או בגד חדש ולברך
עליו. ואם לא השיג דבר חדש, מכל מקום יברך "שהחיינו" בקידוש.
·
אשה שאינה מתפללת ערבית במוצאי יו"ט ראשון,
תאמר לפני שמתחילה לבשל וכיו"ב "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". והוא הדין לאיש שעדיין לא התפלל ערבית ולא אמר
קידוש במוצאי יו"ט ראשון.
·
יזהרו החזנים לסיים בשפה ברורה בסוף כל ברכה ולא
יאריכו בניגון בלי שיוודע מתי סוף המילה, שמא יכשילו את הציבור בעניית אמן לפני
זמנו.
·
מעיקר הדין, נשים אינן חיבות בשמיעת שופר, אך הן
נהגו בזה ומשתדלות לשמוע. ועיקר התקיעות הן התקיעות שקודם תפילת מוסף.
·
כאשר תוקעים
באופן מיוחד לנשים, תברך על כך אחת הנשים האשכנזיות ותפטור את כולן
שינה בראש השנה·
נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה. ועיקר החומרא היא
עד חצות היום. ויושב בטל דינו כישן.
·
נוהגים לומר תשליך לאחר מנחה על שפת ים, מעין, נהר,
באר או בור מים גם אם התרוקנו מימיו. ינער שולי בגדו בעת שאומר "ותשליך
במצולות ים וכו'". גם מי שעומד על הר ורואה ממרחק גדול את הים, יכול לעשות
משם תשליך.
·
מעיקר הדין נשים פטורות מ"תשליך" שהוא
מנהג ולא דין.
·
דווקא בעת שהולכים לתשליך צריך להקפיד יותר שלא תהיה
תערובת נשים וגברים, ואם אי אפשר להמנע מכך, עדיף לוותר על ה"תשליך".
·
כאשר א' דראש השנה חל בשבת, אומרים תשליך רק אם מקום
התשליך מוקף ערוב בגלל הבעיה של טלטול מחזורי התפילה.
·
קודם שהאדם יסדר את תפילתו בבית הכנסת, צריך שיקבל
עליו מצות "ואהבת לרעך כמוך" ויכוון לאהוב כל אחד מישראל כנפשו, כי על
ידי זה תעלה תפילתו כלולה בכל תפילות ישראל ותוכל לעלות מעלה ולעשות פרי.( מג"א מ"ו סק"א עפ"י שער
הכוונות)
נתן חי
הדף הודפס לעילוי נשמת חמי ירחמיאל איתמר בן יצחק.
ברכות ואיחולים… ברכות ואיחולים… ברכות



את הקיץ פתחנו ביום
שיטור קהילתי
שעשה אמנון השוטר,
באופן התנדבותי,
יחידת חבלה, רובוט
ופיצוצים מבוקרים,
וכך – מהמשטרה נהנו
ילדינו המתנחלים…
לנשים פתחנו את הקיץ
באופן מיוחד,
נשים ונערות יחד,
רקדנו יד ביד
בהופעה של דפנה
חסדאי עם רקדנים מקצועית,
דברי תורה, חסידות
ושמחה ליוו את התכנית.
מאחר שישובנו עבר
צרות, שלא נדע,
גם לכך נדרשנו לתת
תשובה,
את שלה שורשן –
לשעבר מכפר דרום,
הזמנו לשתי שיחות –
שהיו פשוט במקום.
את "מועדון
הסרט הטוב" פתחנו ברוב שמחה,
אבל בתכל'ס הנשים
העדיפו – להשלים שעות שינה
על כל פנים צפינו בשני
סרטים
ניסינו שיהיו
אכותיים וגם צנועים.
לילדים היתה הצגה עם
נעה אריאל
"נס דלתות
הנחושת" – שמה בישראל.
את הקייטנות עברנו
ברוב שמחה
לאמהות
ולילדים פתרון למשפחה.
וזה המקום כאן
להודות,
לעפרה ולשושי הרכזות
המקסימות
ולכל הבנות,
המדריכות המשקיעות.
במהלך החופשה ולא
באופן קבוע
עשינו לילדים פעילות
אמצע שבוע:
קרמיקה, סדנאות
אמנות ושעת סיפור
פעילות בארגז החול
והכל בזיל הזול
דרור
ועדת נוער הנוכחית סיימה את תפקידה. כוחות רעננים
המעוניינים להצטרף לועדה החדשה מתבקשים לפנות לדרור.
בהמשך להתפתחות הפיזית של הספריה ברצוננו להגדיל את
היקף פעילותה. לשם כך דרושות נשים ונערות שהנושא יקר וחשוב לליבן, להצטרף להקמת ו.
ספריה. ניתן לפנות לדבורה רקנטי (רכזת הועדה) או לדרור.
הודעה חשובה:
תושבים יקרים ולכל מי שמחפש אותי: המירס המפורסם
ע"ש משפ' אזולאי בדף הטלפונים הוא המירס של בעלי. ומכיוון שהוא בצבא
ובפעילות, זה מפריע עם מתקשרים למירס שלו. שימו לב: המירס שלי הוא 761429-057.
מקוצר: 264
שבת שלום
דרור

"כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ
נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר" (דברים ח',ז')
"אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את
הקשר לארץ ישראל, מאשר להלן בה לאורכה ולרוחבה. רק כשאתה מסייר ברגל ברחבי הארץ,
מתבשם מנופה, רואה במו עיניך את שרידיה הקדומים וישוביה החדשים, אתה מרגיש את הקשר
האמיתי לארץ ישראל ואת היותך בן הארץ הזו."
זאב וילנאי
תל ארומה הינו הר בגובה 843 מ' מזרחית לישוב איתמר. תל
ארומה הינה ארומה המקראית שאבימלך ישב שם אחרי המלחמה בשכם. יש 2 סיבות למה אבימלך
ישב בארומה:
א.
מצא מקום נוח בשבילו.
ב.
תל ארומה זה מקום עם יתרון גובה ובגלל
שאבימלך חשש שיבואו להילחם בו, אז הוא ישב שם, שכתוב: "וישב אבימלך
בארומה" (שופטים ט,מא)
היום יש שם שרידים
של מבנים עתיקים ואמות מים ענקיות שמראות שהיו שם אנשים.
איך מגיעים לתל
ארומה:
רגלי: מהנקודה
הראשונה של איתמר דרך נחל ינון עוברים על ציר דטרויט ועולים עם השביל דרך מעין
נריה ומגיעים לתל ארומה.
ברכב 4*4: אפשר דרך 777, דרך ינון, להמשיך
לעקרבה ואז עם השביל להגיע לתל ארומה. אפשרות שניה: להגיע דרך עוורתא ועין עולם
ואז להתחבר לשביל המוביל לתל ארומה.
יש שתי נקבות בתוך הסלע עם הרבה מים. בחורף יש גם בריכה
בחוץ. האתר נמצא מדרום לכפר ביתא אל פוקא (במרחק 2 ק"מ משם) אבל זה בסדר.
מעין הנמצא בתוך חרבת ינון. מעין מאוד נחמד. השם ינון
הוא על שם נון אבי יהושע הקבור ליד הכפר. לפי חלק מהדעות זה קבר שייח.
מעין יפהפה עם בריכה גדולה יש עץ צפצפה גדול ליד
הבריכה. הכפר עקרבה נמצא במרחק 5 ק"מ מהמעין.
מקום עם המון עצים ושתילים, בוסתן ענק ויפה מאוד שבתוכו
יש כמה בריכות, עם בריכה ענקית באמצע. הערבים שם מאוד רגועים.
מעיין הנמצא ליד הכפר ת-אנתחתא. אפשר להגיע ברגל דרך
866 או בג'יפ דרך 777, להתחבר לשביל שמוביל לבקעה ואז מגיעים למעיין. הערבים שמו
בטון על המעיין ורצו לשאוב מים אבל יש שם פתח בשביל לטבול.
מעיין עם בריכה בגובה 2 מטר בין בית דג'ן לבית פוריק.
אין שם הרבה ערבים. אפשר להגיע גם ברגל וגם באוטו רגיל. מעיין זה הוא בין הגדולים
באזור.
מעיין שנמצא ליד הכפר עוורתא. עדיין לא היינו שם, אבל
בעזרת ה' עוד נלך לשם ונהנה מהמים שיש בו.
איתמר גיתית: דרך 777
להמשיך לביר א-דוא דרך עין ג'היר ואז לגיתית.
איתמר – תל ארומה: לצאת
מאיתמר דרך הכניסה הישנה. לנסוע לכיוון עקרבה ואז להחנות את הרכב מתחת למעיין
נריה. לעלות ברגל למעיין נריה, להמשיך לעין עולם ומשם לתל ארומה.
איתמר – עין שיאב אל
ביר: (מיועד לרכבי 4*4)לנסוע דרך 777, להכנס לציר
"אשדוד", להתחבר לדרך של בית פוריק ואז מגיעים למעיין. פונים ימינה
ואח"כ שמאלה.
איתמר – סרטבא: ללכת דרך
עין שיאב אל ביר להמשיך לעין אל פוקא ואז ללכת לכיוון עין אבו דרג' ולהגיע לסרטבא.
איתמר – פצאל: ללכת לעין
ג'היר וביר א-דוא. ואז להמשיך למחסום שליד גיתית. להגיע למעיין עין אל ג'היר ולרדת
לפי הסימון למעיינות פצאל. ולהגיע בסוף לבריכה הידועה.
לתיאום טיולים נא לפנות לבי"ס שדה שכם
וישובי הסביבה. וכמובן שצריך תאום בטחוני.
בברכה
אנשים שאוהבים לטייל בשומרון
במיוחד
באזור איתמר
גדולתם של
השופטים באה לידי ביטוי גם בתיאור הבנאלי של הרכיבה על החמור: "רוכבי אתונות
צחורות יושבי על מדין". הבנים הרוכבים על העיירים מבטאים גדולה: …"ויהי
לו ארבעים בנים ושלושים בני בנים רוכבים על שבעים עיירים" אין אלה בנים סתמיים, אלא בנים מכובדים הנוטלים
לידיהם את ההנהגה.
חשיבות
יתירה מייחס התנ"ך לחמור. איזכורו מורה שאין לזלזל בפרטים ובקטנות "עולם
החומר", אלא אדרבה החמור נעשה סמלה של המלכות בישראל שתפקידה להשתלט על החומר
ולרתום אותו להגשמת ייעודי האומה: "ויהי לי שור וחמור" – חכמים אמרו שור
זה משיח מלחמה (משיח בן יוסף) וחמור זה מלך המשיח שנאמר "עני ורוכב על חמור ועל עייר בן אתונות". ויש אומרים
ש"הרואה חמור בחלומו – יצפה לישועה"
בברכה
"קומץ נערים"
יישר
כח
לדוד חי
רכז הנוער על כל מה שהוא עושה בשביל הנוער ובתוכם הפעילויות, וזה שהוא בא איתנו
למעיינות ומביא את הרכב שלו וכו'.
היה ממש
קיץ נחמד, טיילנו ונהננו. בקיצור, היה כיף מאוד.
יישר כח
לחיה חי שמאשרת לדוד לבוא איתנו. אם את רוצה את יכולה לבוא (סתם…)
נוער איתמר
ישועת ה' תודה לכל המתפללים לרפואת דביר כנרתי. ב"ה
דביר שוחרר מבית החולים והחלים לגמרי. הוא התחיל ללמוד בבי"ס כרגיל. הוא
רץ, קופץ ומשחק. יה"ר שה' ישלח רפואה שלמה לכל
חולי עם ישראל ובתוכם לכל פצועי הפיגועים.
עמיחי כנרתי
גורמי הביטחון בגזרה בכלל ובישוב בפרט מעודדים כל טיול. רק שיש
צורך לפעול על פי ההנחיות: תאום מראש יומיים או שלושה לפני הטיול עם מפה
טופוגרפית, להתייעץ עם גורמי הצבא, לקחת אחריות ברמת הביטחון ומבחינה רפואית.
הנוער חייב להבין שיש מסלולים שאינם הגיוניים במצב הנוכחי.
דיווחיות
חלק מהתושבים עדיין לא בא לחתום ולקחת המכשיר. לצורך קבלת
המכשיר יש ליצור קשר עם שלמה הרבש"ץ, עדיף בשעות הערב (אחרי ערבית). בדרך כלל
הוא נמצא בחמ"ל ויכול לספק שם במיידית את המכשיר.
ע"י מכשיר הדיווחית תקבל כל משפחה הודעות חרום (נפסק
השימוש בקשר צח"י שכונתי). בהמשך יועברו דרך הדיווחית גם הודעות שגרה. כעת
מתגבשות ההנחיות לגבי הפעלת הדיווחית להודעות שגרה ישוביות.
מוקד-חמ"ל
החמ"ל נמצא באשקובית. וממוקם בו מכשיר הנץ. הצבא מחזיק את
החמ"ל 24 שעות ביממה. קיים טלפון במקום ומספרו: 9978674. והחיילים נמצאים
בהאזנה בכל שעות היממה.
תפקיד החיילים בחמ"ל: לצפות על מסכי הנץ ולסרוק את כל
הואדיות שסביב איתמר ולראות שהכל סטרילי. וכשיש התרעה בגדר לבדוק עם המכשיר אם זה
בעל חיים (צבי, חזיר בר וכו') ואז לא מקפיצים את אנשי הכוננות. ואם זה משהו יותר
חמור, אז הפלוגה מקפיצה את כיתת הכוננות שלה ומיד עושים סריקה במקום, ועד שלא
מבררים מה היה, לא מודיעים על חזרה לשגרה.
כיתת כוננות
בשבוע הבא ייערך תרגיל ברמת החטיבה לכיתת הכוננות של איתמר.
היום לחברי כיתת כוננות יש ביפר או מירס, כך שבן רגע אפשר להקפיץ אותם.
כח מבצר
האריכו את מבצר לעוד שלושה חודשים עם אופציה להארכה נוספת. כרגע
מתבצע גיוס למבצר, כל מי שמעוניין יפנה לשלמה הרבש"ץ. תנאי קבלה: רובאי 5
ומעלה, מגורים באיתמר.
שמירה במוסדות חינוך בישוב
צוות השומרים על כל המוסדות (חיצים, ת"ת איתמר, באר מרים,
גנים ומעונות) בשעות הלימודים מונה שלושה שומרים. בשעות הלילה יש שומר אחד באזור
הפנימיות של חיצים.
הישיבה הגבוהה לקחה אחריות עצמית על השמירה והתלמידים שומרים כל
הלילה על הפנימיות.
שלמה
מילר
הגדר
החשמלית
יש לנו כמה דברים להגיד בעניין הגדר:
א.
המטרה של הגדר
היא להגן על הישוב, אבל לא לקבוע את הגדר בתור גבול בינינו לבין הערבים. אולי זה
לא נראה אבל הערבים רואים את זה בתור
גבול שעד לשם מותר להם להגיע.
ב.
הגדר לא אמורה
למנוע מאיתנו לצאת מהישוב. אבל בפועל זה מה שקורה. קשה לצאת מהישוב, אין לנוער
מפתחות – וחבל, כי זה יכול למנוע מריבות בינינו לבין כוחות הביטחון.
ג.
אם כבר יש גדר,
אז למה כשיש התרעות, צריך להיכנס לבתים ולנעול אותם. אפשר להשאר בחוץ ואם יש נגיעה
אז ישר הצבא רץ לשם.
אני מקוה שהגדר הזאת תעזור אם חס ושלום יקרה משהו. אבל צריך
לזכור מה האמצעי ומה המטרה. האמצעי זה
הגדר והמטרה זה ליישב את הארץ כולה (כולל המקומות מחוץ לגדר).
בברכה
"קומץ נערים"
מספר החיילים בפלוגה בשבתות פחת, ולכן הם יכולים להסתפק
בפחות עוגות.
ולכן החיילים
בגבעות: 851, 777, 830 יקבלו עוגה אחת בכל מקום, והחיילים בפלוגה יקבלו 3 עוגות.
סה"כ 6 עוגות. זאת כמובן בנוסף לכיבודים ולצ'ופרים שהילדים החמודים אוספים
ביום שישי והמשפחות היקרות תורמות. ועל כך יישר כח !
כל הכבוד לילדים:
עדן ואחווה, מוריה וירון ליפשיץ, אורה, שרה והודיה לין, אבישי, רבקה ואברהם אביטן,
מלאכי ויואל שמואליאן, רחל-ציון ואור-שלם
כהן, נועה כהן, שחר זר, דניאל חמו.
נשמח לקבל תגבורת של
עוד ילדים ! ילדים שרוצים לאסוף (בסוף מקבלים קרטיב – תרומת המזכירות !) שיפנו
אלינו.
המשפחות התורניות
בשבתות הבאות:
|
ניצבים וילך (שימו לב יש
תיקון) |
ראש השנה |
האזינו |
סוכות |
|
שמידלר |
כברה |
נואמה |
רונצקי רונית |
|
הירשברג |
שושן |
גולדשטיין |
אודסר |
|
עידן עליזה |
רקנטי גלית |
אביטן |
כהן עפרה |
|
חמו שרי |
גורדון |
ימין |
חי |
|
דמארי |
איציק |
זגרון |
הד |
|
לין |
היימן |
מידני |
נואמה |
בהזדמנות זו:
·
תודה למרדכי שדה – רבש"ץ גבעות,
שכל שבת מחלק את העוגות והצ'ופרים לחיילים בגבעות. ותודה גם לכל המחליפים שלו !
·
תודה לצופיה פרג שעוזרת כל שבת לקחת
את העוגות לחיילים בפלוגה
שבת שלום ויישר כח לכולם
הועד
למען החייל .
תאום כוונות
הסרט "תאום כוונות הגיע לישוב . זכינו
לראות סרט קולנוע ממש , המתאר את מוראות מלחמת יום הכיפורים מנקודת מבטו של שריונר
– הסדרניק. הסרט חזק מאוד והחזיר את המבוגרים שבינינו 30 שנה לאחור. מצד שני הסרט
נקי לחלוטין. משמח לראות שגם יצירות של יוצרים דתיים מגיעים אל האקרנים בצורה
שאינה מביישת. צפו בסרט כ-50 איש ואישה.
לפני
ל"ג בעומר התדפקו על דלת ביתי: מילר אפרים, חושן נהוראי וסרי אהרון וסיפרו
לי, שתוך כדי הובלת עצים למדורה הם גרמו נזק לרכבי (אנטנה וצבע) והם מבקשים לשלם
עבור הנזק.
עם תיקון הנזק, לאחר כחודשיים, מסרתי להם
את החשבונית ותוך תקופה קצרה כל אחד שילם את חלקו (כ-100 ₪ כל אחד).
התנהגות זו ראויה לציון. וכל הכבוד לנערים אלו
שבאו להודיע מיוזמתם על הנזק שגרמו בשוגג.
יישר כח
דוד
שושן
עוד יוסף חי
בפרשתנו
שוב קוראים אנו השבת על חשיבותו של המקום הר גריזים והר עיבל, פה במקום הזה אומר
הכתוב: "היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך".
חוויה מיוחדת עברנו השבוע כשזכינו ב"ה
לבקר ולהתפלל בקברה של רחל אמנו ואימו של יוסף, ראינו את הפרוכות שניצלו מציונו של
יוסף והובאו אל אמו רחל. כמה מוחשי הדבר ונותן ממש הרגשה שיוסף בא לבקש מאמו פעם
נוספת "אמא הצילי אותי" כפי שעשה בזמן מכירתו למצרים.
זכינו גם לשמוע במקום שעור מאלף על דמותה
של רחל והקשר המעניין ליוסף מפי הרב עוזי שרבף מחברון. וכך הוא אומר: רחל עקרה –
עיקרה של בית, היא הנקודה העצמית והעיקרית – עצמות עם ישראל ויכולים לומר שהיא
השכינה, ומכיוון שעם ישראל גלה גם היא גלתה ואם רוצים להיגאל צריך להשיב את השכינה
לישראל וזה תפקידו של יוסף, הוא הדרך, איך להקים שכינה מעפרה.
ברצוננו להודות לרב שרבף, לרחל ליבמן בעזרה
הטכנית ולמועצה הדתית בסבסוד ההסעה.
נשים למען יוסף
כולנו למען
פולארד השבת היא שבת למען פולארד. בכל הארץ הרבנים
יתנו בע"ה דרשות בנושא פדיון שבויים. ביום ראשון הקרוב בשעה 19:30
יהיה ארוע זמר למען יהונתן פולארד בכיכר ספרא בירושלים. בארוע יהיו הרבה זמרים
ביניהם: אהרון רזאל, רבע לשבע, אריאל זילבר, המדרגות, בין השמשות. חשוב מאוד
להגיע. הכניסה חופשית. כל מי
שמעוניין לקנות חולצות של :נוער למען יונתן פולארד"
ו"להשיב את פולארד הביתה" ב-20 ₪ בצבעים לבן/כחול, שיצור קשר איתי
או שירשם בלוחות מודעות בדפים ששמו שם (הכסף הולך לועד למען פולארד) יוסף יותם ימין