"…גזלנו גנבנו" (מן הוידוי)
אמרו חכמינו
שעבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. ואין התשובה,
היסורים ולא המיתה יכולים לכפר על חטאים שבין אדם לחבירו (יומא פה:).
ואמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן שעוון הגזל הוא זה הקופץ ומקטרג בראש כל
העבירות (ויק"ר לג, ג). וביאר ענין זה החפץ חיים בכך שמכל חטא נברא מלאך המשחית,
ותכונת המלאך היא כתכונת החטא. והיות ותכונת הגזל היא עזות הנפש לגזול בחוצפה מיד
חבירו – כן היא תכונת מלאך הנברא מחטא זה. ואמנם כל המקטרגים מרוב אימת המלך –
מלכו של עולם, נמנעים מלקטרג זולת המלאך הנברא מעוון הגזל שהוא מעיז לקטרג
כתכונתו. וכיון שקטרג, עולים עימו בקטרוגם גם שאר מלאכי המשחית (הצדיק רבי שלמה עמ' לה).
שמא יאמר אדם וכי
מתי שדדתי יהלומים או פרצתי לבנק, על זה השיב החסיד רבי משה לוצאטו ש"אף על
פי שרוב בני האדם אינם גנבים בגלוי, דהיינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם ולשום
בכליהם, אף על פי כן רובם טועמים טעם גניבה במשאם ומתנם במה שיורו היתר לעצמם
להשתכר איש בהפסד חבירו" (מסילת
ישרים פי"א)
נתן
חי
הלכות בקצרה – חודש אלול
התעוררות
·
בר"ח אלול עלה משה רבינו אל הר
סיני לקבל לוחות שניות ונשתהה שם ארבעים יום וירד בעשרה בתשרי שהיה אז גמר כפרה,
ומאז הוקדשו ימים אלה לימי רצון ותשובה ואמירת סליחות.
· תוקעים בכל יום בשופר
בתום תפילת שחרית לעורר את העם בתשובה.
· מר"ח ואילך נוהגים
לומר "מזמור לדוד ה' אורי" אחרי שחרית ומנחה.
· אנשי מעשה נוהגים
לבדוק בחודש זה תפילין ומזוזות וכל אשר ימצאו בו בדק בשאר מצוות לתקנו.
בבדיקת תפילין יש להקפיד על הדבקת הבית בחזרה
כפי שהיה בתחילה.
·
הכותב מכתב לחבירו מר"ח אלול ועד יוה"כ מוסיף ברכה: "כתיבה וחתימה
טובה" וכן כיוצא בזה .
· דבר חשוב בתיקון
דרכינו הוא גם בין אדם לחברו: תשלום חובות, החזרת דברים ששאלנו ועוד, וכדברי האדר"ת: "בימי התשובה
נזהרתי מאוד לנקות עצמי מכל מה שאינו שלי ולרצות את חברי".
סליחות
· נוהגים לומר
סליחות מחצות הלילה או לפני שחרית. ואז יש לומר ברכות השחר לפני הסליחות.
·
צריך לומר את הסליחות והתחנונים בנחת, במתינות ובכוונה. ולכן לא טוב עושים הנחפזים
באמירתם כדי להזדרז ולומר י"ג מידות בעת שהזמן דוחק וכיו"ב. כי מה שנאמר
שעדיף מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה, הוא מהדין ולא רק כהמלצה.
אם יש בציבור חתן, אינו מעכב י"ג מידות
שבסליחות אבל ודוי ונפילת אפיים אין אומרים וכל זה בחתן שזמן שמחתו ביום ובלילה
אבל כשיש בעל ברית אז רק מעלות השחר נמנעים מודוי ומנפילת אפיים. (הליכות שלמה לגרש"ז פי"ז)
· הנוהגים לתקוע
בשופר בעת אמירת י"ג מידות, צריכים לוודא שאין זה מפריע לשכנים הגרים בקרבת
בית הכנסת ועדיין ישנים.
התרת
נדרים
· נוהגים להתיר
נדרים בערב ראש השנה, ומי שלא הספיק עושה התרה בערב יום כיפור או
מסתמך על "כל נדרי", הנאמר בכניסת
יום הכיפורים.
· יש נוהגים לבצע
התרת נדרים גם בערב ר"ח אלול, ויש המוסיפים התרה גם בי"ט באב.
· טעמים מספר נאמרו
למה נקבעה התרת הנדרים דווקא לקראת הימים הנוראים:
1. כי רוצים מראש לבטל את כל הנדרים שאנו עלולים לידור במשך השנה
כולה (יו"ד
ריא).
2. כי על עוון נדרים של
צדקה אין יוה"כ מכפר עד שיקיים את נדרו.
3. כדי לטהר את הסיגים מכח הדיבור שלנו לפני תפילת ר"ה
ויו"כ.
· ההתרה באה להתיר
מחוייבות האדם לקיום נדרים שאולי שכח מהם, וכן על מנהג טוב או מצוה אשר קיים שלוש
פעמים ואינו מעוניין שיקבלו תוקף של נדר.
· הרוצה להתיר נדר או שבועה הידועים לו, צריך לפרט
נדרו לפני שלושה, אשר אחד מהם בקי בהלכות נדרים.
· בעל יכול להיות שליח עבור אשתו, בתנאי שהיא עשתה אותו לשליח.
ויש שהתירו לאיש לעשות התרה גם עבור בנותיו (מצוות הנשים סימן יז).
· ילד מגיל 12 וילדה מגיל 11 צריכים גם הם להתיר נדריהם , מאחר
ויש תוקף לדבריהם. ויש שלא חייבו אותם בזה עד שלא יגיעו למצוות (שערים המצויינים בהלכה קכח סקכ"ד)
· ההתרה מתייחסת רק
לנדרים שבין אדם למקום ולא לנדרים הנוגעים להתחייבות האדם לחבירו.
"אחר כל הדורות עתידים בניך
להאחז בעוונות ולהסתבך בצרות
וסופם להגאל בקרניו של האיל הזה"
(ירושלמי תענית ב,ד)
נתן בן יוסף חי
הדף
נכתב לעלוי נשמת חמי ירחמיאל איתמר בן יצחק.
יחד
כולם הודו והמליכו
בישיבת קלם בכל חודש אלול היתה תלויה מודעה
קטנה שכתב הסבא מקלם זצ"ל וכותרתה: "הערה נוראה" (!). במודעה זו
באר, שהואיל וענין עיקרי בר"ה הוא מלכות השם עלינו (אמרו לפני מלכויות, כדי
שתמליכוני עליכם), וכשאין עם אין מלך, הרי מוטל עלינו חובה להתחזק בימים אלו
באחדות בינינו. הוא מביא שם את מאמר חז"ל על הפסוק: "ויהי בישורון מלך –
בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" – שמלכותו מתגלה רק כשהם עשויים אגודה אחת,
ולא כשהם עשויים אגודות אגודות. וממשיך שם, שהרעיון מופיע גם בתפילה, לפני
שמונה-עשרה, "על שפת הים, יחד כולם הודו והמליכו ואמרו וכו'".
אביא כאן מדברי חמי הרב האיתן זצ"ל
(נלב"ע ו' אלול), שכתב על האופן הראוי שיתנהגו בו בישוב-קהילתי תורני. אחרי
שמקדים שאינו הגדרה טכנית ("יצירת מקום מגורים שאיננו עיר מבחינת היקף
האוכלוסין, הבניה שאיננה צפופה, איכות הסביבה הנשמרת במלואה…"), כותב כך:
חזון הישוב הקהילתי – ביסודו מונחים דברי חז"ל שכל ישראל ערבים זה לזה. קהילה
פירושה ערבות הדדית ושאיפה להיטיב עם הזולת על פי הדרישה: "כי אמרתי עולם חסד
יבנה"… הפנים האדישות, ולעיתים הזועמות, כלפי מי שאינו בעל אותה דעה, מפנים
מקומם ל"סבר פנים יפות", והכלל של "הוי מקדים בשלום כל אדם"
הוא טבעי. אוירת חמימות נעימה ויחסי אחווה מעבר לנימוסין הרשמיים ממלאים את
הלבבות".
שנזכה להתחזק בקיום ואהבת לרעך כמוך,
ולהמליך את מלכנו עלינו !!!
עמיחי כנרתי
כשרות
נגיעות
חרקים בקלחי תירס
לאחרונה פנו אלינו מס' גורמים בבקשה
לקבל הנחיה כיצד להתייחס לבעיית הנגיעות בקלחי התירס הנמכרים בשווקים (טריים,
שימורים וקפואים). מבירור שנערך עם רבנים מומחים אשר ערכו בדיקות מעבדה על רצף של
שנים נמצא כי אכן ישנה נגיעות של "תריפסים ואקריות" שעשויה להגיע לעיתים
עד לכדי 70%-80% בגידול אחד. כמו"כ בחלק מהמקרים נמצאו למעלה מ-20 סוגי חרקים
בגידול אחד. מתברר כי החרק הנפוץ ביותר הוא ה"תריפס" אשר רגיל לחיות
בתנאי מסתור וככל שמקלפים את עליו החיצוניים הוא חודר פנימה בין הגרעינים ועד לגוף
הקלח. תופעה זו נמצאה בעיקר בקלחים השלמים בין הטריים, בין הקפואים ובין המשומרים.
בהתייחס לתירס הגמדי, השכיחות היתה נמוכה ביותר. גרגרי תירס בקופסאות שימורים
ובשקיות מוקפאות עוברים תהליך של שטיפה וסינון ע"י המפעלים ובכך די בכדי
להוריד את החרקים ולרוב אין בהם חשש נגיעות. כיום ישנן מס' חברות אשר עוסקות
בגידול תירס מפוקח גם הוא ללא חשש חרקים. המבקשים לאכול תירס, יקפידו א"כ
להפריד את הגרעינים מהקלח וישטפום במים ודי בכך, או לחילופין יקנו תירס מפוקח
מחברות מאושרות.
בברכת התורה
והארץ
האגף לכשרות ארצי
הרבנות הראשית לישראל
לידיעת החברים:
למרות השתדלות המועצה הדתית והרב
שמואל כהן שליט"א, רבה של תפוח, לצערנו חנות הסופר בתפוח היא ללא השגחה.
ידע הציבור ויזהר.
נתן חי
נוער… נוער… נוער… נוער…
שנה חדשה בפתח ומזל טוב לכל
המתחילים דרך חדשה
שלום כתה א'
לנעה כהן, רחל ציון כהן,
זהורית אור עידן, יעלה בית הלחמי, כרמל חמו ואיילת חן מידני – בהצלחה בבאר מרים.
לאבישי אביטן, משה ינון אורן,
ישראל אלבז, שמואל אלט, גדעון משולמי ויואל שמואליאן – בהצלחה בתלמוד תורה איתמר.
לתיכוניסטים החדשים
משה אשרי ושמוליק אודסר -
באור עציון. ליוסף גולדשמיט וליונתן רקנטי – ב"חיצים". לשמואל סרי –
בכפר אברהם. לישראל אביטן – במצפה יריחו. לאביאל זגרון – בכפר בתיה. לרננה זר –
בלהבה, לשירה זר, הודיה חי, הדסה צימרמן וצפורה אשרי – בכפר פינס. לישועה טנא –
בנוב ולנעמה פרג – במעון.
לבוגרותינו בשרות הלאומי
חיותה זגרון – בבית הספר בעפרה. תהילה שושן – מדריכה באולפנה במעלה לבונה.
יעל סרי – עובדת בחינוך באריאל.
לבוגרינו בישיבות
שמעון הד – בישיבת שומרי
החומות בירושלים.. ברוכי אודסר – בישיבת גיתית. אוראל דמארי – במכינת נוה צוף.
לבנות השרות החדשות
רוני שמר – באה אלינו מפתח
תקוה ותעבוד בבאר מרים ועם הנוער.
יסכה משען – באה אלינו
מירושלים ותעבוד בת"ת ובנוער.
רחל גורדון – באה אלינו מבית
אל ותעבוד בת"ת ועם הנוער (לאחר שובך מארצות הקור אל חלוני ציפור נחמדת)
ולבנות השרות היוצאות
רחלי שמר, רחל ראב וחדוה
נוביק – בהצלחה רבה בשוק העבודה.
מאחלים: כל בית איתמר
מסע מים לים
בשבוע שעבר יצא הטיול הגדול
מכולם – מסע מים לים, מאכזיב אשר לחוף הים התיכון ועד כרי דשא על שפת ים כנרת,
דרך: נחל כזיב ונחל עמוד – מרחק של 63 ק"מ. הטיול ארך שלושה ימים תמימים (לא
כולל הליכה בלילה) עם כל הציוד על הגב. הבנות עמדו במשימה בכבוד. ולמרות הקשיים
שהתעוררו בדרך, הצליחו לסיים וחזרו עמוסי חויות (גם המדריך חזר עמוס יבלות). כל
הכבוד !!!
מסיבה לסיום החופש הגדול
במוצ"ש הגיע לישובנו קפה
לב לנוער. ישבנו סביב שולחנות, שתינו קפה, אכלנו עוגות, שרנו קריוקי ושיחקנו
במשחקי שולחן. היה מיוחד וסיימנו בטעם טוב את החופש.
יום דיג
ביום רביעי יצאו בנות ז'-ח'
ליום דיג בזכרון יעקב. אפינו פיתות, דגנו דגים, נחנו, עשינו טיול על החוף, צפינו
בשקיעה, תפסנו קרפדות וברחנו מנמיות, לא משהו רגיל באיתמר אבל מאוד מיוחד.
מסיבת פרידה לבנות השרות
במוצאי שבת שעברה עשינו ברוב עם
מסיבת סיום לבנות השרות היוצאות. תודה למועצת הנוער על הארגון והיוזמות. היה
מקסים.
הודעה חשובה לבנים שלומדים בכתות ח'-ט' והוריהם
החופש אורגנו לשכבה זו
הפעולות הבאות: יום דיג, מסע מים לים, טיול באזור, טיול לצפון עם "לב
לנוער", תפילה בתשעה באב בתל א-ראס, נסיעה לסופר לנד, "על האש",
קפה לב לנוער, חפש את המדריך, מפגש עם נוער אלון מורה, התנדבות בעזר מציון
בירושלים, מכביית השומרון, 2 סרטים ושבת נוער. וכל זה מלבד עונגי שבתות ופעילות
אמצע השבוע בישוב . מתוך כל הפעילויות הנ"ל, כל מה שאורגן במיוחד
לשכבת גיל זו לא יצא אל הפועל. ולפעילויות לכלל הנוער הגיעו: 7 לטיול של לב לנוער,
8 למכביית השומרון, 2 לתפילת תשעה באב, 10 לקפה לב לנוער, 5 להתנדבות בירושלים, 4
לסרט, בשבת נוער היתה השתתפות דלילה ובעונגי שבתות מגיעים בממוצע 4. ויש להדגיש
שמדובר ב-16 בני נוער וזוהי שכבת הגיל הגדולה ביותר בישוב (מלבד כיתה ב'). אז למי
שיש רעיונות או הצעות לשיפור המצב שיפנה אלי. – דוד חי
חוצמיזה, בחול המועד סוכות (בעוד חודש וחצי) נצא כולנו למסע מים לים.
תתכוננו, תרשמו ותתחילו לעשות כושר.
בהצלחה
דוד חי
כיבוש הארץ ברגליים
שלוש שבועות של טיולים:
לאחר הטיול לסרטבא
רצינו לצאת לעוד טיול באיזור, אך הוא בוטל מטעם "כוחות הבטחון". ואז
ראינו שכוחות הבטחון לא רציניים והחלטנו
לצאת לטיולים בליווי אנשי בטחון דאיתמר.
והטיולים:
·
יצאנו לטיול ג'יפים לעין שיאהב אל ביר
וחזרנו לישוב דרך ינון. נהננו מאוד בבריכה של עין שיאהב והתפעלנו מאוד מהזיתים
העתיקים שבינון.
· יצאנו לטיול רגלי לכיוון ביר אדעווי. כשהגענו לביר אדעווי פגשנו את יאסר וחמולתו והם ארחו אותנו ממש יפה ונתנו לנו תה ותאנים. ואחר כך המשכנו לעין ג'היר, טבלנו בבריכה וחזרנו לישוב. לאחר שבוע חזרנו שוב לביר אדעווי – הפעם בג'יפים.
·
יצאנו לטיול לתל ארומה דרך מעיין נריה
ועין עולם. כשהגענו לתל ארומה נהננו מאוד מהנוף
המדהים ומהענבים המשובחים של ארצנו הטובה שגדלים שם.
·
יצאנו לטיול לילי למעיין נריה, כדי
לעשות טבילה והתוועדות לכבוד ראש חודש אלול. עשינו "על האש", ניגנו
בגיטרות ובאמצע באו לבקר אותנו חברים מהגבעות והיה נחמד מאוד. אבל בגלל שהפלוגה לא
אישרה את זה, המ"פ לקח את העניין קצת אישית וקשה לו עם זה. אבל, בעזרת ה',
נתגבר יחדיו.
תודות:
למרדכי שדה –
רבש"ץ גדעונים, לרן סגל, לירון בן צבי, לאריאל רקנטי, לדוד חי ולשלמה מילר
שיצאו איתנו או איבטחו אותנו בטיולים.
יישר כח
"קומץ נערים"
מעיין
נריה
במשך החופש עלינו למעיין נריה שעל שם חברנו
נריה שבו הי"ד לפחות 10 פעמים.
בחלק
מהפעמים שעלינו למעיין שיפצנו אותו: הוצאנו את המים, ניקינו אותו והכנסנו מים
חדשים, חפרנו עוד תעלה להטיית עוד נביעה לתוך הבריכה, עקרנו קוצים שהיו באזור,
שתלנו עצים שנתרמו ע"י הרב נתן חי, הכנו עוד שולחן וכיסאות מאבנים.
תודות:
לרב נתן חי
שתרם את העצים. לירון בן צבי שעלה איתנו לשפץ, לכל אנשי הביטחון.
כל הישוב מוזמן לבוא לבקר
הועד לשיפוץ מעיינות בראשות "קומץ נערים"
"ואת פולארד יש לשחרר…"
בעקבות הפגנת המונים שהיתה בו'
באב - יום הולדתו של יהונתן פולארד,
התעורר בנו הרצון לסייע לשיחרורו.
ביום תשעה באב גייס יוסף יותם
ימין את חניכיו כדי לעבור בין הבתים ולהסביר את החשיבות ביצירת דעת קהל להחיש את
שיחרורו של יהונתן, אצל ראש הממשלה וראש הסוכנות היהודית. וכן בכתיבת מכתבים
ליהונתן עצמו כדי לעודדו, שכאמור, יושב בכלא כבר 18 שנה !!!
ההענות היתה עצומה. אנשים כתבו
מכתבים חשובים וכואבים על ההזנחה בשיחרורו של יהונתן פ. הילדים ציירו ציורים
צבעוניים ויפים, שפשוט מרגשים ומחממים את הלב. המכתבים ליהונתן היו חייבים להיות
באנגלית (בגלל הצנזור האמריקאי) ולשם כך כתבה רחל צימרמן מספר נוסחאות באנגלית,
כדי להקל עלינו את העבודה.
רצינו להודות: לכל מי שסייע בכתיבת
המכתבים, לכל הילדים על הציורים היפים והצבעוניים, ולהודות מאוד ליוסף יותם – על
היוזמה באירגון החניכים, וכן לכל הילדים שעברו בין הבתים ביום תשעה באב והסבירו
בסבלנות רבה את חשיבות העניין ועברו שוב כדי לאסוף את המכתבים: נריה אודסר, יוחנן
ברדה, אחיה דמארי, אורי חמו, אבינר חושן, מרדכי ימין, אלעד כברה ועמירם כהן.
יש אפשרות לשלוח שוב מכתבים, לכן מי שעדיין
מעוניין לשלוח מכתב נוסף בנידון, יכול להעבירו לרחל צימרמן או לאביגיל כהן.
יישר
כח לכולם - אביגיל כהן
פדיון שבויים
אחינו כל בית ישראל !
יהונתן פולארד אחינו כבר נמק בכלא שמונה עשרה שנה בבדידות קשה ובתנאים
נוראיים, מפני שמסר נפשו על עם ישראל היושב בציון, ומסר מידע חיוני להצילנו
מאויבינו שזממו להשמידנו, ועתה הוא סובל למעננו ומצבו הבריאותי קשה מאוד.
נפשנו קשורה בנפשו. אנו קוראים לראש ממשלתנו, לסוכנות היהודית, לכל שרי
הממשלה וחברי הכנסת ולכל אחד ואחת בכל מקום שהם נמצאים – להעלות את עניינו של
יהונתן פולארד על סדר היום הציבורי ולפעול נחרצות למען שחרורו.
כמו כן, אנו קוראים לכל הציבור להשתתף בפעילויות כדלהלן:
1) יום כלל
ישראלי
– בין לאומי למען פולארד – ביום ראשון כ"ד אלול תשס"ג.
2) כהקדמה ליום
זה, השבת שלפניו תהיה – שבת למען פולארד: שבת לפני ראש השנה, בכ"ג
אלול, שבת נצבים-וילך, בה רבנים ומחנכים מתבקשים לדבר על פדיון שבויים.
יהי רצון שיתקיים
בנו במהרה: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה…"
ובאנו על החתום:
הרב
דב ליאור הרב שלמה אבינר
יו"ר ועד רבני יש"ע ועד רבני יש"ע
עוד יוסף חי
אנו עומדים בתחילתו
של חודש אלול – חודש התפילות והרחמים.
אומר בעל ספר התודעה
(עמ'
קס"ג): "מאז ומתמיד היה קבר רחל אמנו כמו בית תפילה לישראל,
והיא האם לכל ישראל ומלמדת סנגוריא עליהם. וכל אימת שישראל נמצאים בצרה מתעוררים
רחמיה והם מעוררים רחמי שמים להושיעם מצרתם, מאז לכתם בגלות בפעם הראשונה עד
שתתקיים בה נבואת ירמיהו 'ושבו בנים לגבולם'."
לכן חשוב שנגיע כולנו לקבר רחל ונבקש מ'מאמה
רוחל' שתתחנן לפני כסא הכבוד על בנה שנמכר פעם נוספת בימינו ונמצא עכשיו בידי בני
עוולה כבר שלוש שנים, ובעז"ה ובזכותה הקב"ה ירחם עלינו ונחזור לקבר יוסף.
גם קבר רחל כמעט ונמכר, אך בזכות נשים
צדקניות ועקשניות שלא וויתרו, הציון נשאר בידינו ולאחרונה התבשרנו על מספר נסיעות
מסודרות של אגד, כך שכל אחד יכול לעשות את המאמץ ולהגיע למקום ובעז"ה יהיה
שכר לפעולתנו. מי שיזכה להגיע יוכל לראות את כיסויי הקטיפה, של ציוני יוסף, אפרים
ומנשה אשר ניצלו באותו יום מר של נטישת קבר יוסף. איך ומה להתפלל נוכל לקבל השראה
מהאגדה שנמצאת באותו מקום בספר התודעה:
הראש
לגולים משתטח על קבר רחל אמנו
"אף ליוסף בנה היה קבר רחל אמו מקור דמעה ומקור
נחמה, כמסופר בספר הישר: וילכו האנשים בדרך, ויעברו בדרך אפרת אשר עם קבורת רחל.
ויגיע יוסף עד קבר אמו, וימהר וירץ אל קבר אמו ויפול על הקבר ויבכה. ויצעק יוסף על
קבר אמו ויאמר: אמי, אמי יולדתני, עורי וקומי וראי בנך והביטי אליו, וראי את דמעות
עיני הנוזלות על לחיי. אמי, אמי, עורי והקיצי, קומי וראי את בנך ובכי עמי על צרתי.
עורי אמי עורי, והקיצי משנתך, עמדי וערכי מלחמותיך נגד אחי, איכה שילחו אותי
מכותונתי וימכרו אותי לעבד זה פעמיים, ויפרידו אותי מאבי ואין מרחם.
עורי וערכי את
טענותיך נגדם לפני האלקים וראי מי יצדיק אלקים במשפט ואת מי ירשיע. קומי, אמי, קומי,
והקיצי משנתך וראי את אבי – איכה נפשו ולבו עלי ביום הזה, עמדי ונחמהו ודברי על
לבו !
וישבע יוסף קול מדבר
אליו מתחת הארץ, ויענהו בלב מר ובקול בכי ותחינה כדברים האלה: בני, בני יוסף,
שמעתי את קול בכייתך ואת קול צעקתך, ראיתי את דמעותיך, ידעתי את צרתך בני, ויצר לי
עליך, ותוסף לי יגון רב על יגוני. ועתה, בני יוסף, חכה אל ה' והתחולל לו ואל תירא
כי ה' עמך, הוא יציל אותך בכל צרה. קום בני, לך לך מצרים עם אדוניך ואל תירא כי
האלקים עמך בני".
נשים למען
יוסף הצדיק
בע"ה ביום ג' י"ג באלול תצא הסעה לנשים,
מסובסדת ע"י המועצה הדתית ישירות לקבר רחל. במקום תתקיים שיחה מיוחדת בשבילנו
מפי הרב פוטש.
יציאה מאיתמר בשעה
16:15. עלות הנסיעה: 20 ₪ (לילדים מגיל 3 – 10 ₪.
מהנעשה בספרייה כמו שכולם יודעים, עברנו
לספרייה החדשה במועדון. לפני
ההודעות מס' תודות: ראשית
לקמה שיזמה את הרעיון והשיגה כספים למימוש !. לדרור שממשיכה את דרכה ופועלת
במרץ לשיפור הספריה. תודה מיוחדת לאריה ליפשיץ שסידר את הספריה ודאג להעברה.
תודה לברוך אודסר שעזר לו. לרמי שהתקין את המחשבים וכל הבנות שעזרו לסדר את
הספרים. וההודעות הספריה
פתוחה בימי שני ורביעי בשעות 17:00-19:00. כל מי
שברשותו ספרים זמן רב מתבקש להחזיר לספרייה כדי שכולם יוכלו להנות מהספרים. כל משפחה
המעוניינת להצטרף כמנוי לספריה מתבקשת לפנות לספרנית. עלות מנוי ל-2 ספרים –
10 ₪. ל-3 ספרים ויותר – 20 ₪.
עליזה עידן
הצטרפות להסעה מותנית
בהרשמה מחייבת מראש אצל רכזת הקהילה עד יום ראשון י' באלול . לברורים אפשר לפנות
לנחמה פורת 9973842, 597385-055
היכונו…היכונו…
פעילויות בשבת לבנות
לכל הילדים והנוער (ובטח גם את המבוגרים זה מעניין), אז אנחנו בנות השרות
החדשות:
רני שמר (אין קשר לרחלי שמר משנה שעברה) מפתח תקוה.
יסכה משען מירושלים
ורחלי גורדון (גם לה אין קשר לגורדון מהישוב) מבית אל שתצטרף אלינו עוד
שבוע.
זהו זה הפרטים בכלליות. מי שרוצה עוד פרטים מוזמן לפנות אלינו.
בקשר לשבת:
לבנות ד'-ו' – בע"ה נפגש בשבת ב-16:00 בפרגולה (ליד גן שעשועים)
ז'-ח' – בע"ה
נפגש בשעה 17:0 בפרגולה.
ט'-י"ב – נפגש
בע"ה בשעה 18:30 בדירת שרות לסעודה שלישית.
מחכות לראות את
כולכן…
שבת שלום - יסכה ורֹני
ברכות
ואיחולים… ברכות ואיחולים…
לציפי שמואליאן – מזכירתנו היקרה ברוכה
השבה לעבודה. ולרוית
– שמילאה את מקומה במסירות רבה – הרבה הצלחה בהמשך.
שיר לאיתמר באהבה
מבנות השרות הנפרדות מאיתנו:
רחל, רחלי וחדוה
