כל בית איתמר מרכין ראש, עם הוודע דבר הרצחו של בן הישוב

מתן זגרון הי"ד

שנהרג בפיגוע של מחבל נתעב ליד תחנת הדלק באריאל.

כולנו אבלים יחד אתכם, בני וורדה היקרים ומשתתפים בצערכם.

מי יתן ולא נדע עוד צער

שמירה בשבת

מי ששומר לבדו בליל שבת ומחליפו לא הגיע – מותר לו לבקש בקשר או בפלאפון מסייר לילה או מהרבש"ץ שידאג להעיר את המחליף.
מותר לצוות כוננות או אנשי "מבצר" להכניס את הפלאפון למטען כדי שיהיה מוכן לעת הצורך. אמנם עדיף להשיג שעון שבת המיוחד לשקע החשמל שיפעל בהפסקות כדי שאפשר יהיה להכניס את המטען בזמן שהשעון מפסיק את מעבר החשמל מהשקע.
שומרים מהישוב הצריכים להגיע לשמירה בשבת בהר הגדעונים או באחת הגבעות האחרות – יכולים לנסוע ברכב הסיור או ברכבם.
הדאגה לשמירה ולבטחון היא בגדרי פיקוח נפש, וכן בגדר יציאה כנגד האויבים בשבת, אפילו על עסקי קש וגבבה. וכן בגדר מניעת היזק מהרבים, וכן מלחמת מצוה. ויש לשים בין עינינו את דברי רש"י על מה שאמרה הגמרא שהסיבה לחילול שבת מפני פיקוח נפש היא מטעם וחי בהם וכה דבריו: " וחי בהם ולא שימות בהם, טעמו של דבר לפי שחביבה נפשן של ישראל לפני המקום יותר מן המצוות. אמר הקב"ה: תבטל המצוה ויחיה זה" (יומא פב:). בגלל המעמד המיוחד שנתנה הגמרא למצות פיקוח נפש קבעו הטור והשו"ע באו"ח סימן שכח שבכל מקרה של ספק פיקוח נפש מחללים את השבת. והמזלזל בכך הרי הוא כשופך דמים, כי חביבה נפשם של ישראל לפני המקום ב"ה.

נתן חי

ממקיף לניקף

"ראה כאילו כל מלאכתך עשויה" – כל השבוע אנו עמלים בפיתוח, בהרחבה, בשינוי ובשכלול. ובשבת, לעומת זאת, נחים ומתקשרים לקדושה שמעל ומעבר למלאכה. נדמה לי שבהקשר זה נצטווינו שלא להוציא מרשות לרשות ולהגדיר את מקום מגורינו בגבול ברור ומסוים !

אם כן, יש כאן שתי נטיות סותרות במקצת: נטיית הפריצה החוצה לכבוש ולהרחיב, ונטיית העמידה על מקומנו, המאפשרת העמקה והפנמה של מה שהשגנו כבר.

הסתירה הנ"ל היא היוצרת את הקושי ביצירת מחיצות הערוב מסביב למקומות מושבותינו, בפרט במקום דינמי כמו איתמר. שהרי , כאמור, מקומות מושבותינו הם רק בסיס לפריצה החוצה ו"דרכו של איש לכבוש", ואילו המחיצות תוחמות ומצמצמות.

קיומן של מחיצות הערוב על עמדן במשך כל ימות השבוע מהווה אם כן מעין מצות זכור את יום השבת לקדשו, בה נצטווינו לזכור את השבת בכל אחד מימי המעשה: לזכור בתוך הנטיה לפרוץ ולהתקדם, אף את מגמת ההעמקה וההתקדשות (המסומנת במציאותה של השבת). אנו עסוקים בבניין החומרי מתוך ידיעה של מה שבמוחלט העל חומרי.

תודות

*** כולנו מודים לגיל גורן על עזרתו בהשאלת רכב לבדיקת הערוב.

***לשלמה מילר שבא איתי ברכב הבטחון למרות עומס עיסוקיו הרבים.

***לאודי סרי, לאליהו משולמי ולר' יהודה אלבז על אספקת ציוד.

***ואחרון חביב, התושב החדש של גבעת אלומות – מרדכי שדה – שהוא בעל כשרון ולב טוב ועוד נכונו לו גדולות בעז"ה.

ברצוני לקבל הצעות לעיצוב שילוט העירוב בגבולות הישוב, למניעת יציאה (עם חפצים) אל מחוץ לערוב ללא שימת לב. בעלי רעיונות ! אנא פנו אלי.

למענכם: מנחם גורדון

בודק הערוב – איתמר רבתי

משולחנה של רכזת הקהילה

עוד לא הספקנו להתאושש מהמכה האחרונה וכבר ניחתה עלינו מכה נוספת. הפעם מבני הנוער היקרים שלנו: מתן זגרון הי"ד. ליבנו עם חברינו בני וורדה ובני ביתם.

ביום שנודע לנו על דבר הפיגוע, כינסנו את בני הנוער ביישוב. הבנים נפגשו עם הרב רונצקי ואילו הבנות נפגשו עם קמה ואיתי. לבד מהכאב והשאלות, אני רוצה לומר לכם שאין כמו הנוער שלנו – בכוחות ובעוצמה !

בזמן האחרון אני משקיעה מאמצים מרובים על מנת שיהיה לנו רכז נוער שיוכל להתעסק בצורה רצינית בנושא הנוער. בעז"ה ממש בזמן הקרוב אני מקווה שנוכל לסגור חוזה עם מועמד למשרה זו.

ערב ספרותי באלון מורה

מאורי צבי גרינברג ועד יאיר שטרן

בהנחיית מאיר עוזיאל ובהשתתפות הסופר משה שמיר והשחקנים: משה טימור, דן כנר, יואב יפת, יובל ברגר והמוסיקאי אוהד חיטמן.

הערב מלא בקטעי הצגה ובלווי קטעי נגינה.

ערב מדהים ! מי שלא בא מפסיד !

הערב יתקיים ביום רביעי א' כסלו בשעה 20:30 במרכז הפיס באלון מורה.

ההרשמה להסעה עד יום שני אצל דרור.

שנשמע רק בשורות טובות.

דרור

על קו התפר

על קו התפר אין גדר.

רגע פה ורגע שם.

בין עולם לעולם,

בין חממות לבית עלמין,

בין עדינו לעצני,

בין הבטחון וההשתדלות,

בין ההווה לבין העתיד.

כשעת בין השמשות,

עד לעולם שכולו שבת.

דבורה רקנטי

להגר זר ולכל משפחת זר המורחבת

עמכם אנו בכל העשייה והבנייה (ולצערנו, גם המאבק) בחוות גלעד.

בעזרת השם ובעזרת כל אחד ואחת מאיתנו - צעירים ומבוגרים - יקום ויהיה המקום הזה.

חזקו ואמצו !

לישראל דיסטנג

ברכותינו עם הגעתך לבינה.

שתזכה לעוד הרבה שנים טובות ונעימות בבריאת ונחת יחד עם כל תושבי איתמר.

בס"ד כ"ב חשון תשס"ג

מתן בסתר יכפה אף

כתוב במשלי (כא, יד) "מתן בסתר יכפה אף". אכן כזה היה מתן: מעשיו הטובים בסתר, צנוע, נחבא אל הכלים. והוא "יכפה אף" – בחיוכו הקורן ובמעשיו הטובים מבטל כעסים ומוכן תמיד לעזור ולהתנדב.

אתמול, עם התקבל הבשורה המרה על הרצחו של מתן, ישבנו בבית משפחת זגרון לקרוא מעט בתהילים ונפלו עינינו על הפסוקים המבטאים משהו מתמימותו, ומאישיותו המיוחדת של מתן: "מזמור לדוד, מי יגור באהלך, מי ישכון בהר קדשך. הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, לא רגל על לשונו, לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו… ואת יראי ה' יכבד. (תהילים טו) .

זכיתי להיות המורה של מתן, שתמיד היה מתון בהתנהגותו. כמובן הכל חינוך מהבית – בית משפחת זגרון. תמיד משתדל לכבד את המורים, עד כמה שזה קשה בגיל הנעורים, תמיד מוכן לעזור לחבריו ותמיד מתנדב. לא פלא שהתנדב לצנחנים ולא פלא שהיה הקצין הראשון מאיתמר. וגם כשבא לחופשות שבת קצרות בישוב היה מתנדב לשמירה. פעם ראיתי אותו בשעה מאוחרת בליל שבת נוהג ברכב הסיור, והוא מסביר לי בתמימות: החלפתי את הרבש"ץ כדי שתהיה לו מנוחה בליל שבת.

והנה עתה, נקבצנו כולנו, המשפחה, תושבי הישוב, חברים מהשומרון, מתקומה, מהשפלה ומירושלים, חברים מהיחידה וחברים מהישיבה, וכן חיילים מכוחות הצבא העומדים אתנו כתף אל כתף בהגנת השומרון, כולם כואבים ודואבים. ו"כל ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' (ויקרא ט,י), כי האבל והיסורים אינם רק של המשפחה, אלא של כל האומה הישראלית המתייסרת ביסורי התחיה בארצנו. ארץ הקודש, אשר חזרנו אליה בפקודה האלוהית: "כי בא מועד" (תהילים קב, יד), ולכן גדל הכאב מאוד, כי האבלות היא אבלות דרבים ונוגעת בחילול שם שמים וצער השכינה.

אמנם, יחד עם תמימותנו בקבלת דין שמים, אנו מצווים לפעול ולעשות גם בדרכי אנוש, ומתוך תביעתנו את דם מאות הנרצחים מחד, ודאגתנו לחיי רבבות בני ישראל מאידך, אנו דורשים מרשויות החוק את העמדתם לדין של כל אותם פוליטיקאים טרוטי עיניים שנתנו נשק ביד אויבינו.

כי אם על תאונת אימונים שבה נהרג חייל או על קריסת גשר "המכביה" ואסון "ורסאי" הועמדו אנשים לדין, הרי פי שבעים ושבעה שיש להעמיד לדין לפי חוקי מדינת ישראל את האדריכלים והמהנדסים של אותו הסכם האחראים על מסירת נשק בידי אויבים, על דאגה לאימון חייליו, על אספקת תחמושת במליוני כדורים, על סיכון בטחונה של מדינה שלימה ועל המשך החתירה במו אופל להסרת ידו של צה"ל מהגנת יושבי הארץ חדשות לבקרים מתוך דאגה להקלות לאוכלוסיה המחפה על פשע.

אין ספק שעוברת על עם ישראל תקופה קשה, אך אנו נסמכים על דבר הנביא ישעיה: "וחיכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו, הנה אנוכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל, מעם ה' צבאות השוכן בהר ציון" (ישעיה ז).. אנו מקבלים כח ממתן וחבריו, הילדים אשר נתן לנו ה' – הנוער הנפלא אשר מכורתו בנופי התנ"ך ופסיעות עקביו תואמות לעקבות אבותינו שהיו כאן וכולו יונק עוז מהבטחות הנביאים על תחיית האומה האלוקית בארצה.

מתוך העמידה האצילית שמגלים בני וורדה – ההורים של מתן, שהיו בעצם כמו הורים למאות חיילים אשר שרתו באיתמר. מתוך איתנות הרוח של אחיו ואחיותיו של מתן, ומתוך הנחישות שמגלים בני הנוער הממשיכים את שליחותו האידאליסטית של מתן וגודשים את ספסלי הישיבה הגבוהה וישיבת "חיצים" באיתמר – אנחנו קמנו ונתעודד.

וזאת נדע כי תוקף אחיזתו בארץ מורשת נובע מודאות הידיעה שכל הייסורים הקשים שעוברים עלינו הם בהשגחת צור עולמים, גואל צדק אשר הולך ומחזיר את עם ישראל לארצו. וכדברי הכהן הגדול רבינו הרב צבי יהודה: "עם שובנו הביתה, אל ארץ חיינו ובראשה אל ירושלים מרכז קודש חיינו ונחלת אבותינו ובירת נצח מדינתנו, הודענו אל כל עם ישראל ואל כל העולם כולו כי הִנֵה באנו הביתה, ברוך השם, ואין כל כח בעולם אשר יזיז אותנו מכאן.

בהתחדש ימינו ועוזנו כקדם, ויותר מזה ירום ונשא וגבה מאד, על כל מלוא רוחב ארצנו כולה, בשלמות התאחזותנו השתרשותנו התנחלויותינו, ידענו והודענו זאת. קביעותנו המוחלטת עם חוסן שלטוננו המשוכלל באמיתת חוקיותו על כל חלקי מורשתנו כולם. כאז כן עתה, ובכפלי כפליים, כפקודת בונה ירושלים השם המכנס הנה כל פזורי עמו ונחלתו, הננו מוסיפים ועולים, בנאמנות שלימותנו הכלל ישראלית והכלל ארצישראלית, בהארת נעם השם עלינו על כל פעלינו כאן, ומכאן הקרנתם והשפעתם על כל תפוצות ישראל בארצו. והנה למען דעת כל עמי הארץ, אשר בתוכנו ומסביבנו וממרחקינו, כי אמנם הגיעה העת לחננה כי בא מועד, ונקדש בכבודו להארת כל הארץ כולה". (לנתיבות ישראל ג עמ' שי)

נתן חי

מתן אחי

זה לא סוד שהיית לי יותר מחבר. ביישוב כזה קטן היית כבר חלק מהחיים שלי, כשהיה כיף לי היה כיף גם לך, כשהיה רע לך - היה רע גם לי. ומעל הכל תמיד היית מעודד אותי ואומר: "חפיף אחי, יהיה בסדר". לא משנה באיזה שעה התקשרתי, תמיד היית זמין ועונה לטלפון.

אני זוכר בכמה מרגעי המשבר שהיו לי במסלול, התקשרתי אליך ואמרתי: די חלאס נמאס לי. אז אמרת: מה פתאום אתה תסיים – אתה הגאווה של היישוב. היום אני יודע מי באמת הגאווה של היישוב.

ועכשיו אני יושב ולא מאמין שאני כותב עליך אחי היקר. אם רק היית יודע איזה חלל עצום וריק יש לי בלב עכשיו, אני בטוח שהיית בא, נותן לי כאפה ואומר: אחי, אין מה לעשות, צריך להמשיך הלאה. ואני מבטיח לך אחי שאני אמשיך הלאה למרות הקושי, והקושי רב תאמין לי. כי זה חלק קטן ממה שלמדתי ממך להיות חזק. ואני בטוח שתהיה חזק שם למעלה בשבילנו ובשביל כולם.

איך תמיד אמרת: "לנצח אחי"

מתניה כהן

זכרון

הדגל הורד לחצי התורן

הדגל הורד לחצי התורן,

בהשמע תרועות מלחמה.

עומדים אנו דום בכבוד אחרון,

לנער שהיה כדגל המתנוסס בראש התורן.

דגלנו הורד.

אך הוא עף ופרח אל על אל עומק שמי איתמר,

כחול ולבן עם שתי כפיות מאדמת ההר,

להתחבר אל שורת הדגלים הקדושים, הגיבורים,

העומדים לפני כסא הכבוד ומכריזים:

כי נצח ישראל לא ישקר.

ועוד יבוא היום ודגלנו יורם אל ראש התורן

בתרועות גיל

וקרן ישראל תרום ותתנשא עד עולם.

חשון תשס"ג דבורה רקנטי

מתן יקר שלנו

כשמך כן אתה מתן, היית כולך מתן, מתן בסתר ומתן בגלוי. מתן לחברים ולמשפחה ומתן לעם כולו.

בלילה האחרון, במוצאי שבת כשחזרת מירושלים ופגשת את אבא בשער,כמובן שהחלפת אותו ושמרת עד ארבע בבוקר. גם לישוב נתת מכל הלב, כשהיית חוזר לשבת הביתה וצריך היה לעזור בשמירה - זה היה ברור מתן נותן ובשמחה מכל הלב.

מתן, נשמה מיוחדת של ארץ ישראל, גיבור שמת כגיבור, כי אי אפשר אחרת. נשמה כזו מלידה שאוהבת את ארץ ישראל ולוחמת בשבילה ומוכנה למסור את כולה,בחשיבה כל כך ישרה ופשוטה, מתוך אמונה ואדיאולוגיה שורשית, פנימית.

מתן היה ברור שתמות כמו גיבור, שתירה במחבל וגם אם נעצר האם 16 מיד תדע לשלוף את האקדח כצלף אמיתי, ולירות במחבל. גיבור שלנו, כי ככה היית בחיים ומתת כגיבור.

לאנשים מבחוץ היה משונה שיש חייל כמוך, מורעל, שכל רגילה יושב על המכונת תפירה ומשפצר, חייל שבתה כל בוקר מוסיף חול מאדמת ארץ ישראל, סיפרת לנו את זה כדבר ברור מאליו עם חיוך על הפנים. מסתער, מתנדב לכל דבר, אבל כך חונכת.

מתן הישר שידע שרק מתוך אמונה עמוקה ושורשית אפשר להיות חיילים טובים בעלי מוטיבציה.

מתן שגר באיתמר, ומת באדמת השומרון ונקבר כאן באיתמר. המקום שכה אהבת, וכל כך התאים לך ולאופייך.

מתן שלנו, נלקחת למרומים, לשבת ליד הקב"ה, תעשה שם חבורה עם כל האנשים שאנחנו כל כך אוהבים, תתפללו שם, אנחנו רוצים גאולה.

שבע"ה עם ישראל לא יידע עוד סבל ומכאוב , יתומים ואלמנות ואחים כואבים שכמונו, ושנזכה כולנו לבנות ולהבנות מכל הדם הזרוע ומשקה את הארץ הזו, ולהיות גיבורים בעצמנו, יחד עם כל עם ישראל, עם הרבה כח וישרות ולחנך את ילדינו להיות גיבורים כמוך.

אוהבים מאוד ומתגעגעים: אחֵיך

אדם מן הישוב

יובל שנים לישראל דינסטג חברנו

ישראל נולד בניו יורק בשנת 1952. אמו נפטרה בהיותו בן שבע. היא היתה בת 39 שנים בלבד. היא השאירה אחריה ארבעה יתומים. אביו התחתן שנית ואמו החורגת דאגה לו וטיפלה בו יפה.

בשנת 1973, בהיותו כבן 21 הגיעה משפחתו לארץ. אביו קנה דירה בנתניה, אך לא נשאר לגור בארץ. ישראל החליט שהוא אינו רוצה לגור בחוץ לארץ ונשאר כאן – נחוש בדעתו שארץ ישראל היא מקומו.

אביו של ישראל נפטר לפני שש שנים. ישראל היה קשור אליו מאוד. אנו זוכרים איך כל יום שישי בשעה 12:00 ישראל חיכה בקוצר רוח לטלפון השבועי מאבא. ישראל זכה להיות לידו בשעת הפרד נשמתו מגופו, ואביו אף נקבר בארץ.

לישראל אח באמריקה שמשמש כעו"ד, אחות באמריקה שהיא פסיכולוגית ילדים ואחות בצרפת שעוסקת בעניני אופנה.

חמש שנים היה ישראל במוסד בהוד השרון. מוסד זה היה למעשה בית זקנים. רק לאחר חמש שנים נפתח מעון מיוחד לנכים בנתניה וישראל עבר לגור שם.

לאחרונה, בהחלטה אמיצה, אזר ישראל כוחות נפש ועזב את המעון בו דאגו לכל צרכיו, ועבר לדירה משלו ברמת בית שמש.

את ישראל אנו מכירים עוד מימינו באלון מורה. הוא בא לבקר משפחה בישוב והיה משהו בדמותו שעל כסא הגלגלים, שהביא אותנו לרצות בהיכרות קרובה עמו. הזמנו אותו לאחת מסעודות השבת. ומאז ועד היום אנו קשורים אליו – כשני עשורי שנים. במשך הזמן למדנו להכיר שלא סתם אנו נמשכים לדמותו.

במסכת יומא דף לה ע"ב נאמר: "ת"ר עני ועשיר ורשע באין לדין, לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה ? אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי, אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל, שבכל יום ויום היה משתכר בטרפעיק. חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו… . עשיר אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה ? אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי, אומרים לו: כלום עשיר היית יותר מר' אלעזר בן חרסום, שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים ובכל יום ויום נוטל נוד של קמח על כתפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה…". וכן הלאה

נראה, שבדומה, כולנו צריכים לקחת דוגמא ומופת מישראל גם בעניין דקדוק במצוות וגם בעשיית חסד וצדקה. למרות כל הקשיים בשל מצבו הפיזי, ישראל מקפיד ביותר על המצוות, לקיימן בזמנן וכהלכתן. וכל מי שקרוב אליו יודע זאת. לעיתים אנו אומרים: נו, עזוב זאת, ומוצאים לו כל מיני היתרים וקוּלות, אך הוא אינו מוותר על קוצו של יוד.

גם בעניני חסד ידיו רב לו. ילדי היישוב שזוכים בחגים ובאירועים השונים למתנת ידו, תרומות שהוא תורם למוסדות היישוב השונים וכן אין הוא חוסך מאמץ ומגיע לכל ארוע – שמח או עצוב.

ישראל – הרבה ברכות ליום הולדתך !

אנו אוהבים אותך

משפחת רונצקי וכל חבריך באיתמר

אחותי

נכתב ע"י טובה בזק, תושבת אלון מורה לשעבר, לנשות גב ההר ב"נופש נשים" בצפת, קיץ, תשס"ב

אחרייך אחות לנוע,

מרגלייך לשאוב כוחות.

עבורך בתפילה לזוע,

למשוך מלמעלה אורות.

אחותי בגב ההר נאחזת,

ביומיום, בבישול, בכביסה.

בגדי תינוקות מהדקת

על מוטות ברגבי אדמה.

ילקוט על גב מיישרת,

מנשקת לחי ורודה,

ומלווה, מחייכת, דואגת

את ילדך לתלמוד תורה.

אחותי, אשה – בחינת ארץ,

אחותי בעידן גאולה.

הקטר המושך במרץ

את רכבת תחיית האומה.

מצפת – צופנת הסוד

של שורשי ייסורי התקומה,

שגדוליה השכילו ללמוד,

שהכל בתכנית ושליטה.

מצפת חיבוק נשי,

בצאתך לדרכך אחות.

למנוחיכי שובי נפשי,

בשמחות, רפואות, ישועות.

ממורשת באהבה לאיתמר

מתוך עלון הישוב מורשת

סיכום יום הכיף:

בטוחני שכל אחד ואחת מכם זכה עי פעם לחוש תחושה עילאית של סיפוק לאחר עשיית מעשה טוב, עזרה לזולת או מצווה לחבר, בן משפחה או אדם שאינו מכירו כלל. כך בדיוק חשנו בסיומו של יום הכייף המוצלח כל כך שזכינו להעניק לחברינו – אחינו מאיתמר ביום שני כ"ז באב.

שיירת מכוניות ושני אוטובוסים צהובים ממוגני ירי עשו את דרכם בבוקר יום שני מאיתמר למשגב ואין זה דבר של יום ביומו שאוטובוסים מהשומרון יגיעו דוקא לאזורנו – נפל דבר בישראל !

יום גדוש הפתעות ואטרקציות ציפה לאורחינו. היעד הראשון: יודפת וסביבותיה, קבלת פנים קצרה ומתוקה ולאחריה התפצלות: הורים וילדיהם הקטנים טיילו בינות הקופים בפארק יודפת ואילו בני הנוער של איתמר ומורשת טיילו בסביבות יודפת ונחל צלמון בהדרכת….. תודה להם על הדרכתם ללא תשלום.

משם יצאה שיירת המכוניות והאוטובוסים היישר למסעדת "אלא מורשת" וכאן בית מלון אמיתי: שולחנות ערוכים לתפארת וארוחה כיד המלך – תרומת רב הישוב רכסים. נאמרו ברכות מנציגי איתמר ומורשת ולאחר מכן נערכה הופעה מרשימה של ילדי מורשת עם דרבוקות אורחנו היקרים נהנו עד מאוד, אך מפאת קוצר הזמן נאלצנו "לחתוך" את המופע בטרם הסתיים, אך עם הרבה טעם של עוד.

בערבו של יום נסענו המארחים והאורחים להשתעשע ולפרוק מתחים בפארק אוסטרליה וכאן נערכה פעילות ספורטיבית מהנה ביותר.

שיחרור הלחץ והמתח של אורחינו – אחינו מאיתמר הורגש היטב באויר, טיפות זיעה נטפו על מדשאות הפארק וגם הרבה צחוק ושמחה וכייף. את הפעילות בפארק חתמו ריקודים של גברים מאיתמר וממורשת – והיתה בכל הכרת תודה על הטוב שעשינו לאורחינו, כך מדברי אחת האורחות. היה זה מחזה מרגש באופן מיוחד עד כדי הזלת דמעות, באותו רגע חשתי כי ברית אחים נכרתה בינינו.

שבת ארוח באפרת

בשבת פרשת וירא יצא אוטובוס ובו כ-7 משפחות בהרכב מלא ליישוב אפרת.

קיבלו אותנו בהמון אהבה, ממש להתפעל מהארגון והחשיבה על כל פרט. ישנו בישיבה התיכונית באפרת והתארחנו בשתי סעודות אצל משפחות ביישוב וסעודה שלישית הייתה משותפת לנו ולאנשי אפרת.

התברר שאנשי אפרת (בעיקר בארגון של שכונת הגפן) היו מאוד מעוניינים לארח משפחות נוספות והצטערו ביותר על כך שהגיעו מעט משפחות.

גילינו כמה נעים ומחזק הקשר בין אחינו בית ישראל גם אם גם הם גרים ביישובי יש"ע ולא בערים הגדולות, והרי כולנו באותה סירה.

מסתבר, שרבים מהם לא היו מעולם באיתמר. – הכיצד ?. כששוחחנו עם האנשים הסתבר שגם הם היו מאוד שמחים לארגן קבוצה שתבוא לארוח שבת באיתמר. שווה לחשוב על זה. נראה שראוי וכדאי להשיב לאנשים נהדרים אלה כגמולם הטוב ולשמר קשרים שמחזקים.

זכות גדולה עמדה לנו בשבת זו – זכינו לראות ולשהות קצת עם מתן זגרון הי"ד – נעים, שקט ובוטח.

ציפורת לין

תיבת טקסט: פעילות שבת בסניף
השת תתקיים פעולה לבנות כתות ד'-ה' בשעה 15:30 במועדון
שבת שלום: חדוה

הודעות… פרסומות… הודעות… פרסומות

נשים יקרות !

בואנה נתאסף לאלומה אחת בלימוד מתוך שמחה.

נעמוד על השתלשלות הדורות – יעקב, יוסף ואפרים.

עניינו של משיח בן יוסף.

ורק כך נגיע לנצח – הרי זו ירושלים.

הלימודים יתקיימו מידי יום שלישי בין השעות: 8:30-12:20 בקמפוס מכללת אלון מורה.

לפרטים והרשמה: 9972462/5

עלות שלושת הקורסים: 500 ₪

עלות קורס אחד: 200 ₪.

כנס בעלי עסקים ביש"ע

הכנס יתקיים ביום שלישי ל' חשון בשעה 14:30 ב"אשכול פיס" באריאל.

בתכנית:

יריד מוצרים ושרותים.

סמינרים בנושאים אקטואליים

פנל בהשתתפות מנהלי מוסדות וקרנות לעידוד עסקים.

תוכנית אומנותית.

הגרלת פרסים ומתנות מחברות מובילות בישראל.

ארוחת צהריים וכיבוד קל.

פרטים נוספים והזמנות ניתן לקבל במט"י שומרון. טל': 9366082-03, 9060068-03