|
|
|
Last Updated: Nov 10th, 2005 - 19:31:01 |
נהג האוטובוס הממוגן שהסיע שלשום את סיור "שלום עכשיו" למאחזים בשומרון שמח דווקא על השינוי בשגרת עבודתו. בדרך כלל הוא מסיע מתנחלים להפגנות. בניגוד למתנחלים הלא-ממושמעים, הוא אומר, פעילי השמאל דווקא צייתנים.
כשעה מאוחר יותר, כשהגיע הסיור לכביש הכניסה למאחז "נופי נחמיה", ממזרח לאריאל, הצליחו 200 משתתפי הסיור (בהם כמה אנשי ימין בראשות הד"ר רון בריימן, יו"ר חוג הפרופסורים למען חוסן מדיני, שבאו לעקוב מקרוב אחר השמאל העוקב אחר ההתנחלויות), להתנער מהדימוי ה"חנוני" שדבק בהם. כוחות משטרה וצבא גדולים המתינו להם בכניסה, ואף שהסיור תואם מראש עם כוחות הביטחון, הכריזו על האזור כשטח צבאי סגור. לאחר ויכוח קצר, שבו הצבא והמשטרה לא הציגו צו האוסר את כניסת פעילי השמאל, פרצו הפעילים את המחסום האנושי והחלו לטפס במעלה הגבעה למאחז.
קצין משטרה נמרץ במיוחד ניסה להדוף אותם, אבל גם הוא לא עמד בפני ההמון. ארבעה פעילים עוכבו לחקירה קצרה. המעמד הנסער סיפק למנחה הסיור, דרור אטקס, ראש צוות "שלום עכשיו" למעקב אחר ההתנחלויות, הזדמנות להצביע על המקום שבו נגמרת מדינת החוק, ממזרח לאריאל, שהשכילה למצב עצמה כסמל הנורמליות הישראלית, ומתחיל המערב הפרוע. רציפות החוק מצאה את ביטויה בדו"ח תנועה תמוה שהצמידה המשטרה לחלונו של אחד מתושבי המאחז, שהחנה את רכבו באמצע שום מקום.
קבלת הפנים במאחז, המעוטר בשלט "קהילה חמה בלב הארץ", אכן היתה חמה. דייריו לא התרגשו מביקורת הפתע. הם כבר חוו כאילו-פינוי, שלאחריו שבו למקומם, ובשנה וחצי האחרונות גדלו מארבע משפחות ל-14. נופי נחמיה הוא מאחז יוצא דופן בהרכב אוכלוסייתו. בין מקימיו עובד בורסה צעיר, שמסובב על הטרשים בחליפה הדורה, וארבע משפחות צעירים דוברי רוסית שחזרו בתשובה. משה ואודליה אהרן, שבתם התינוקת נולדה במאחז, מסבירים שאם תוקם סביב אריאל גדר ההפרדה (שבנייתה הוקפאה בינתיים), הם יהיו שער הכניסה לקו-הירוק, נקודה אסטרטגית חשובה. הצעירים הרוסים מסבירים בלעג, שאת המאחז אישר בנימין בן אליעזר, "כי השמאל מוכן לאשר הכל בשביל להישאר בשלטון".
אטקס מצביע על כך שמיקום המאחז נועד ליצור רצף בין התנחלויות עלי, שילה ושבות רחל לאריאל, כדי להגדירם כ"גוש"; וגוש, כידוע, לא מפנים. בהמשך הדרך, על כביש 60, הוא מצביע על ההתנחלויות שקמו ועובו בשנים 1993-2000. "התנחלויות אוסלו", הוא מכנה אותן. "טעות היסטורית שלנו, כי בחסות האופוריה אנחנו נתנו למתנחלים ולממשלה לעשות הכל".
התוצאה היא מציאות חסרת הקשר, שבה אין כמעט פלשתינאים, שבה מאחזים הופכים את ההתנחלויות המבודדות לרצף טריטוריאלי, וכבישים חדישים, שמיועדים בעיקר ליהודים, מבתרים את הגדה לפלחים שקשה אפילו בדמיין איך תקום בהם מדינה פלשתינית.
על הכביש המוביל להתנחלות "גבעת אסף" נראים שלטים גדולים, "סכנה, מחסום ווטש". מה שהתחיל לפני כשלוש שנים כאוהל מחאה על רצח אסף הרשקוביץ, תושב עופרה, צמח ליישוב של 15 קראוונים מאוכלסים, בצומת כבישי הרוחב והאורך שבין עופרה לבית אל. שלושה קראוונים נוספו בשבועיים האחרונים, בעוד הממשלה מדברת על פינוי מאחזים. גם כאן המתינו לסיור כוחות צבא ומשטרה שמנעו כניסה למאחז. את פני הבאים קיבל פנחס ולרשטיין, מבכירי מועצת יש"ע, שהעיר כי השמאל נאחז באי החוקיות של המאחזים, אך בעצם יוצא נגד קיום ההתנחלויות בכלל. המסיירים הסכימו אתו. אחר כך השקיפו מרחוק למאחז מגרון, שמאנטנה סלולרית צמח ליישוב של 200 איש, מתוך מה שאטקס מגדיר כ"שיתוף פעולה נלוז בין המתנחלים לצבא".
אם מטרת הסיור לזעזע את משתתפיו ולהניעם לפעול, הוא משיג גם ההיפך. "זה דווקא מעמיק את הייאוש שלי", העיד הד"ר יוסף פרינס, פסיכולוג מירושלים. "אני רואה את הכוח של המתנחלים, והכל נראה לי אבוד ובלתי הפיך. יש פה שקט מוזר, הערבים לא מפריעים, הכבישים ריקים. ממש אידיליה. אנחנו נראים המשוגעים כאן".
רון בריימן, איש הימין באוטובוס, מסכים. "לא רציתי לוותר על סיור חינם שמממן האיחוד האירופי", הסביר בלגלוג את השתתפותו. "רציתי להתרשם איך הם מסבירים את התמונה. מה ששמעתי, הוא הסבר פוליטי עם בורות היסטורית וגיאוגרפית. כל השמאל באוטובוס שלי מוכן לוותר על הכל, בלי לדעת על מה הם מוותרים".
מבחינת "שלום עכשיו", הסיור נועד לבטא גישה פוליטית התואמת דווקא את סיסמת המתנחלים, "ההתנתקות מתחילה במאחזים". "הם צודקים", אומר אטקס, "התפקיד שלנו הוא לקבע את התפיסה שהסיפור האמיתי הוא בגדה. הרי אנחנו לא יודעים איפה בדיוק עומד שרון מודל 2004. עלינו להבטיח שעזה תחילה לא תהיה עזה סוף. דווקא במצב של כאילו התקדמות, עלינו למקד את תשומת הלב הפוליטית בגדה".
© Copyright 5764, 5765 by author and Tsel Harim
Top of Page
|
|
|
|
