|
|
|
Last Updated: May 26th, 2006 - 06:21:44 |
למרות שיום ירושלים צריך להיות גם חג שחרורם של יהודה ושומרון, קיימת התעלמות מכוונת משחרורם של חבלי ארץ אלו. כך אומר הגיאוגרף ויועץ אסטרטגי אברהם שבות תושב קדומים. שבות פורש את חידושיה של ההתיישבות ביו"ש, "העליה אל ההר", כלשונו.
בראיון לערוץ 7 אומר שבות כי מדובר בהתעלמות ש"אומרת דרשני", שכן פירוש הדבר כי מתעלמים מכך שמלחמת ששת הימים היתה מלחמת 'גמר' של מלחמת השחרור, ובכך פוגעים במכוון ביחסו של העם לחבלי יהודה ושומרון. התעלמות זו מעידה לדבריו על "המחלה הלאומית" של העם שלנו, שמתעלם מחלקים גדולים מארצו, מארץ התנ"ך.
שבות סוקר את ההתפתחות ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים. מיד לאחר המלחמה בירושלים החלה תנופת התיישבות בעיקר באותם שטחים ששוחררו משלטון ירדני. המדינה בנתה והקימה שכונות כמו רמות שבהן מתגוררים כיום 'מאות אלפי אחינו בני ישראל'. לעומת זאת שומרון ויהודה נתפסו בהתחלה על ידי רבים בעם כשטחים ש"אל לנו ליישבם". כמו ששר הבטחון משה דיין אז אמר שהוא "מחכה למו"מ עם חוסיין". אך גם אלו שחשבו שצריך להתיישב בכל מקום בארץ ישראל, לא עלו ליהודה ושומרון, אומר שבות. הם היו בטוחים שהממשלה תתחיל ליישב את השטח כפי שעשתה בסיני, בבקעה ובגולן. הממשלה בסופו של דבר לא יישבה את יהודה ושומרון ומי שעשה זאת אלו "פשוטי העם ובראשם תנועת ארץ ישראל השלמה". המוסדות הוא מוסיף, נגררו אחר כך.
שבות מציין כי להתיישבות ביהודה ושומרון "העליה אל ההר", כלשונו, כמה מאפיינים חדשניים. זו התיישבות שמרבית מאלו הפועלים במסגרתה התארגנו באופן עצמאי והובלו על ידי תנועה א-פוליטית, גוש אמונים. עד לאותה תקופה מרבית ההתיישבות היתה ממוסדת והובלה ע"י ההסתדרות הציונית וגופים מעין אלו.
חידוש נוסף עליו הוא מצביע, היא העובדה כי עד אז מרבית הישובים הוקמו באזורי המישור. זו הפעם הראשונה שהחלה התיישבות מאסיבית על הרים. מכאן מקור השם שהעניק להתיישבות זו "העליה אל ההר". כל ההתיישבות היהודית בגליל, מצפים ישובים, החלה לדבריו באותה תקופה של אחרי שנת 77.
את יהודה ושומרון הקימה למעשה תנועה עממית של יחידים וקבוצות בעיקר מהערים, אומר שבות. הם הפכו בכך, חברתית ותרבותית, ל"התיישבות חלוצית כובשת ארץ". בכך "חדשו את מה שהיה בתל אביב, ונעלם".
גם צורת ההתיישבות ביו"ש, הישוב הקהילתי, היוותה חידוש. התיישבות זו הפסיקה את התלות בחקלאות. עד אז הקימו ישובים במקום שבו ניתן לעשות חקלאות ולכן השקיעו בכל התיישבות ממון רב בהכשרת שטח לחקלאות, בהקמת חממות, לולים ורפתות. צורת ההתיישבות ביו"ש של ישובים קהילתיים, היא שאיפשרה את הקמתם של מרבית הישובים. כל מה שהיה נדרש כדי להקים ישוב היו מספר בתי מגורים ומבני ציבור "והנה יש ישוב".
© Copyright 5764, 5765 by author and Tsel Harim
Top of Page
|
|
|
|
