שבת לך-לך

שבת אלון-מורה

ח' במרחשון תשס"ה

כניסת השבת- 16:28. צאת השבת- 17:35

תושבי אלון מורה מקדמים בברכה

את האורחים היקרים שהגיעו לשבות עמנו בשבת "לך לך"

בשנת חצי היובל לאלון מורה על הר כביר,

ושלושים שנה להקמת הגרעין.

 

ברכה מיוחדת לחברי הגרעין בשלביו השונים,

שיהיו עמנו השבת.

 

וברכת תודה לכל הנרתמים לדיונים ולשיחות,

שמהם יהנו ויחכימו השבת אורחי הישוב.

 

ארגון השבת בסיוע האגף לתרבות תורנית, ובסיוע מועצה דתית אזורית שומרון.


תוכן העניינים

עמ' 3.. דברי הרב אליקים לבנון, רב הישוב

עמ' 4-5 תולדות אלון מורה, על קצה המזלג - בני קצובר, ממייסדי הגרעין

עמ' 6-7 "אלון מורה שלי" - רבקה שמעון, תושבת הישוב לשעבר

עמ' 8.. מכתב אל ראש הממשלה

עמ' 9 . נעים להכיר- קטעים מהפסיפס האנושי באלון מורה

עמ' 10-12 לקט ממכתבי ברכה שהתקבלו בישוב, לרגל חצי היובל

עמ' 12. שמו של "אלון מורה" - מאת מתן שיין, תלמיד ישיבת "ברכת יוסף"

עמ' 13. רקע קצר על המרצים ומעבירי השיעורים בשבת זו

עמ' 14-15 תכנית השבת

עמ' 16. מפת הישוב

(הצבע הכתום של גליון מיוחד זה מוקדש באהבה לישובי גוש קטיף ולצפון השומרון)

 

 

דבר מזכירות הישוב

 

כמו אברהם אבינו - כך גם ראשוני מיישבי השומרון.

לבד, למקום חדש, ועם חזון ומחשבה לטווח רחוק.

 

לשמוע את קול הציווי והתקופה - לך לך!

כמו אברהם אבינו - עם קשיי ההתחלה, גילוי דברים חדשים, לימוד, נסיון, שמחת הצלחה, תחושת אכזבה בכשלון, כך גם ראשוני ההתישבות.

 

אך הציווי אינו נגמר ב"לך לך", אלא נמשך ופועם מחדש בכל שלב ושלב.

גם היום האתגרים הם רבים,

גם היום יש יצירה והתחדשות,

וגם היום ישנן משימות הנראות לפעמים כקשות מחבלי הלידה.

 

אנו מקווים שנוכל לגייס את כוחותיו של אברהם אבינו וה"חלוצים" ע"מ להתמודד עם המצבים בם אנו נמצאים כעת ולהמשיך את הקו החורז לאורך הזמן.

 

אנו שמחים שבאתם, כולכם, להשתתף בשבת חשובה זו,

ומקווים, שכמונו, גם אתם, תצאו עם הרבה כוחות ולעשייה גדולה.

 

מזכירות אלון מורה


קנה- לך לך- חבר / הרב אליקים לבנון, רב הישוב אלון מורה

 


אמר ר' שמעון בן לקיש:

"ואעשך לגוי גדול: זהו שאומרים (בתפילה) אלוקי אברהם…

ואגדלה שמך: זהו שאומרים אלוקי יעקב.

יכול, יהיו חותמין בכולן?

תלמוד לומר: והיה ברכה: בך חותמין ואין חותמין בכולן.

                                                                     (פסחים קי"ז ב')

ברוך אתה ה', מגן אברהם!

זוהי חתימת ברכה ראשונה בתפילת עמידה.

אבותינו הצטיינו בכוחות רבים, ולעיתים נראים כסותרים זה את זה.

אברהם אבינו- איש חסד

יצחק אבינו-נאזר בגבורה

יעקב אבינו-אמת ליעקב

הכוחות הללו צריכים לכוח נוסף, והוא הכוח המחבר את כולם. אם יתגבר כל אחד בכוחות שלו, מהרה עלולים להתפתח מאבקים בין איש לרעהו.

אברהם אבינו הוא החותם, הוא המכנס את כולם למשפחה אחת, והופך את כולם לחברים.

ממשיך את דרכו של אברהם אבינו הוא יוסף הצדיק, בנה של רחל, המבכה על בניה אשר נתפזרו.

בכיה של רחל הוא הדוחף לקיבוץ גלויות, ויפה כוח הבן מכוח אימו, שהוא ממשיך ומחבר עצם אל עצמו, נוטל את הכוחות המפוזרים, סודר אותם במעגל,  והוא במרכזו, "והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומותי".

אנו, במקומו של אברהם אבינו "עד מקום שכם",  ובמקומו של יוסף "ואת עצמות יוסף קברו בשכם". יש בידינו את הסגולה, להיות החוליה המקשרת.

לא לחינם מניף עלינו הקב"ה את חרב ההתנתקות, כי בודאי רצונו הוא, שאנו נניף את דגל ההתחברות.

ובשבת אלון מורה, שבת לך לך, נישא את נס ההתחברות, להיות חברים לכולם, עד ישובו עץ יהודה ועץ יוסף להיות לאחדים בידינו.

                                                                       שבת שלום.

אלון מורה-בוא והיה שותף

תחבורה

תחבורה ציבורית קיימת מאלון מורה לאריאל ולישובים הסמוכים-10 קווים ביום, במחיר נסיעה עירונית. לירושלים פועל קו אחד לכל כיוון (בבוקר לירושלים ואחה"צ חזרה).

מרבית תושבי הישוב נוסעים ברכב פרטי, לא ממוגן ירי. ב"ה המצב בכבישים מאפשר נסיעה בטוחה ורגועה.

 

אלון מורה-בוא והיה שותף

חברה

על אף גדלו המתפתח, ממשיך אלון מורה לפעול כישוב קהילתי. בישוב פועלת ועדת תרבות, המעשירה את חיי החברה, ודואגת לצמיחתה. ועדה זו מתכננת אירועים ופעילויות לכל שכבות הגיל. גם שבת אירוח זו יוצאת על ידי הועדה.

אנו רואים בכך המשך לבניית חברה איכותית ובריאה.

 
 



תולדות אלון מורה על קצה המזלג / בני קצובר

גרעין אלון מורה הוקם בחורף תשל"ג ע"י הרב מנחם פליקס ובני קצובר בקרית ארבע.

ברקע, מדיניותה של ממשלת ישראל בראשית מפלגת העבודה, מאז מלחמת ששת הימים, למנוע כל התיישבות יהודית מצפון לירושלים ועד בואכה, ג'נין ועפולה. דהיינו בכל מרחבי השומרון.

תוך כחודש נמצאו כ-15 משפחות ועוד מספר רווקים ורווקות מרחבי הארץ שהביעו הסכמתן להצטרף לגרעין, ומעמד היסוד של הגרעין נערך בר"ח אדר תשל"ג בביתם של ר' יוסי פורת ונחמה פורת.

החודשים הראשונים הוקדשו לפגישות עם שרים, חכי"ם ואישי ציבור ע"מ לשכנעם להתיר לגרעין להתיישב בשומרון באזור שכם. תמיכה של ממש התקבלה מחברי כנסת של המפד"ל, הליכוד ומס' מצומצם מחכי"ם שלך מפלגת העבודה, בינהם משה דיין ושמעון פרס... מס' אישי ציבור גויסו על ידינו ע"מ ללוות את הגרעין בכול מהלכיו. ביניהם גאולה כהן, זבולון המר ז"ל ו... אריאל שרון.

בחודש סיוון תשל"ד בוצע ניסיון העלייה הראשון לקרקע בצמוד לגדר של חטמ"ר שומרון במחנה חורון, אתר שאותר בסיור משותף עם אריאל שרון. בעליה זו השתתפו, נוסף לחברי הגרעין, גם אישי ציבור דלעיל, אך בראשם התייצב רבנו הרב צבי יהודה קוק.

באותה שנה בחודש אב בוצע הניסיון השני, הפעם ליד תחנת הרכבת בסבסטיה בהשתתפותם של 25(!!) חברי כנסת בראשות מנחם בגין, ואלפיים אנשים, ניסיון שקיבל תהודה לאומית והביא לאיחוד מסגרות בין גוש אמונים בראשות הרב לוינגר וחנן פורת, לבין הגרעין שפעל עד אז עצמאית.

כך עלה הגרעין על הקרקע שמונה פעמים כאשר בשבע הפעמים הראשונות מפנה הממשלה בראשות יצחק רבין את הגרעין ותומכיו. אך בפעם השמינית בחנוכה תשל"ו מושגת פשרה המכונה "פשרת סבסטיה" ע"י שר הביטחון שמעון פרס, וגרעין אלון מורה מקבל אישור להקים יישוב במחנה קדום (כיום קדומים), האתר מקבל את השם אלון מורה במפות הרשמיות של מדינת ישראל.

הגרעין אינו מוותר על תוכניתו לייסד ישוב יהודי גדול באזור העיר שכם בירת השומרון, ובחדש אייר תשל"ז עם המהפך הפוליטי- בחירתו של מנחם בגין לראשות הממשלה מחדש הגרעין את מאמציו לקבל אישור להתיישב באזור שכם.

לאחר חדשים של מגעים, התברר כי מנחם בגין, אשר השתתף בעצמו במאבק של גרעין אלון מורה לפרוץ את הדרך לשומרון, אותו מנחם בגין מונע מהגרעין את השגת האישור. אז הוחלט לחזור לשיטת המאבק הקודמת ולעלות על הקרקע ללא אישור.

שלוש פעמים נוספות, בשנים תשל"ח-תשל"ט, מתבצעות על ידי חלק מהגרעין (החלק האחר קושר את גורלו בקדום-קדומים) ניסיונות עליה לקרקע באזור שכם, כאשר בשתי הפעמים הראשונות מורה בגין על פינוי בכוח באמצעות שר הביטחון עזר ויצמן,

ובפעם השלישית, שוב סביב חג החנוכה, בתשל"ט, מושגת פשרה, והגרעין עולה על הקרקע בסיוון תשל"ט ליד צומת איתמר- ממערב. גם אתר זה מקבל את השם אלון מורה במפות הרשמיות של מדינת ישראל.

עתירה לבג"ץ של ערביי האזור מקפיאה בשלב ראשון כל פעילות ופיתוח, ובשלב השני מכריע בג"ץ כי על הממשלה להחזיר את הקרקע לערביי האזור ולפנות כל אדם וציוד מהשטח.

הגרעין בתחילה מצהיר על סירובו להתפנות, וזאת בגיבוי של הרב צבי יהודה קוק. דבר זה גורם לסערה ציבורית ותקשורתית, אך נאלץ בסופו של דבר להתפנות עם השינוי בעמדתו של הרב קוק. וכך עובר באמצע חודש שבט תש"מ גרעין אלון מורה לתחנתו השלישית כאן בהר כביר, ונאלץ להתחיל בשלישית הכל מבראשית. משבר בבג"ץ ושביתת רעב של ראשי הציבור והמועצות ביש"ע הביא לפתיחת המסלול של "הכרזת אדמות מדינה", מסלול שהביא כמליון דונם קרקע (מתוך 6 מליון שטחה של יו"ש) לרשות המדינה לטובת הקמת ישובים שאכן, מאז, הוקמו כמעט כולם על אדמות אלו.

 

אכן, מעז יצא מתוק, וממצב של חוסר מוחלט בקרקעות להתיישבות הועמדו לרשות עמ"י כמיליון דונם, וממצב של איסור התיישבות בשומרון וכתוצאה מהמאבק הארוך הוקמו בשומרון (כולל אזור בנימין) כ-90 ישובים (ובכל יש"ע כ-150), ומ- כ- 1000 יהודים בראשית המערכה (ורק ביהודה) הגענו ל- כ-150 אלף יהודים כיום.

זכה, נדמה לי, גרעין אלון מורה להיות לא רק הגרעין הראשון לשומרון, אלא להוכיח ולהווכח כי אכן מכל צרה תצמח ישועה,

ומפינוי של כמה עשרות יהודים צמחה תנועה רבת היקף ואדירת כוח- תנועת גוש אמונים,

ומניסיון לדכא את רוחה ופריחתה של א"י צמחה מהפכה רוחנית של דור אמוני, אשר לראשונה העז למרוד בממסד המפא"י והיווה דגם ודוגמא לרבים רבים בתחומים מגוונים,

ומקביעה כי אין קרקע לישובים צמחו כמליון דונם,

ומאיסור נוסף ומיוחד על אזור העיר שכם- קבוצת ישובים המקיפה את העיר.

 

נאמין כי "מהצרה" הנוכחית תצמח ישועה בהיקף המתאים לגודל הצרה, ובמסגרת ישועה זו תיגאל גם העיר שכם עצמה וקברו של יוסף הצדיק אשר מכוחו כולנו יונקים.

 

 

 

מכון "חלקת השדה" באלון מורה עורך אירועים מושלמים,

שבתות חתן, שבתות קהילה, בריתות, אירוסין וכל ארוע אחר,

אנחנו דואגים בשבילכם להכל, עד הפרטים הקטנים.

אז בשביל מה להתרוצץ, לשבור את הראש ולהוציא כוחות לחינם?

בואו עם משפחתכם ותהנו מאירוע שמח, רגוע ומפנק.

לקבלת תפריט , תוכניה ולתאום תאריכים

תוכלו לפנות לשלומי בר-און בנייד 052-4440677 או למשרדי המכון 02-9973106.

אלון מורה שלי

עשרים וחמש שנה לאלון מורה, הר-כביר, מה הוא בשבילי?

"מעבר לים, מעבר לים,- התדעו צפרים הדרך לשם? מעבר לים, במדינות הים, שם איי הזהב, שכחתי מה שמם. ובאיי הזהב מעבר לים, מתהלכים ענקים, עם גדול ורם.

עם גדול ורם, עם ישר ותם, ומלך עליהם כמוהו לא קם...."

רק כך, במילות שירו של ח.נ. ביאליק אוכל להעביר לכם את שהרגשתי, אני הקטנה, כשצפיתי דרך ענני האבק, מוארים בפרוז'קטור בחושך, ב'חבר'ה המתנחלים' רוקדים בהקפות שניות במוצאי שמחת תורה ברוג'ייב לפני עשרים וחמש שנה. שנינו, יעקב ואני, תושבי קריית משה בירושלים, רחוקים מאד מכל נושא ההתיישבות. יעקב, ממושב חלץ בדרום ואני, מה שנקרא היום 'צפונבונית' מרמת-גן. מי הם האנשים האלה? מה מטרתם? למה הם שונים ממני? מה יש בהם?

זה קרה מיד אחרי שנרצח דודי האהוב, אחי אמי, ר' משה-מאיר יוסקוביץ הי"ד, למרגלות הר-הזיתים, ערב ראשון של אמירת סליחות לאשכנזים לפני ראש השנה. זה עשה בי שינוי.

הרמתי טלפונים. הגענו לר' אברהם רקנטי, ובאנו לשבת להר-כביר.

הגובה, הנוף, מרחב השמים. האוויר, האווירה. אנשים מיוחדים. מי שמע על אנשים שנותנים את הבית שלהם לשבת למשפחה לא מוכרת? שנישן במיטות שלהם? הוי ! דוד ורחל גביש, הי"ד, בקרוואן שלהם ישנו. הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו... צנועים, ענווים. חיוך מסותר על השפתיים תמיד...

מנחם וטובה פליקס, שיבדלו לחיים ארוכים וטובים, הורידו כוסות של פסח מהבוידם, כי היו אורחים בלתי צפויים. מי שפוי ועושה כזאת? ואברום מינץ כבר הזהיר אותנו מפינויים... "אתה חסר אמונה", נזפתי בו, "מה פתאום אתה חושב על דבר כזה?"

אז באנו לאלון- מורה, פרשת "ראה" - נתתי לפניכם את הברכה ואת הקללה... הכול עולה וצף בי. אברהם רקנאטי עוזר לנו לבנות ארון קיר. והוא לא נגר. הוא גם תמיד 'מקפיץ' אנשים מלמטה. יצחק ובת-שבע רקנאטי עוזרים לי לשטוף כסאות מטבח ערב פסח, כי יעקב  במילואים. אני מסתובבת עם אפודת צמר בקיץ, בגלל הרוחות, כדי  שלא "אחטוף" כל הזמן דלקת. אני יולדת  את צופיה שלי -עם צהבת 'איי'. אני עם דובון, ילדי על ההרים והגבעות. אני ביער הסמוך לישוב, מחפשת רקפות וסתווניות בלי פחד. אין לי טלפון, ויש הרבה הפסקות חשמל. כל צהרים נשמעת צעקה – "ב-ר-ו-ד", ואנחנו רצות למקלט, עם הילדים, כדי שלא יפלו עלינו אבנים מפיצוץ סלעים של הבנאים מעלינו.               אסיפות חברים. מדברים על 'כלל ישראל', מה זה היצור הזה? מי ברא אותו? סיפורי עלילות גבורה ועליות של ראשוני הגרעין. "מה אנחנו אשמים שאנחנו לא היינו מהראשונים?" מתמרמרת באזני חברה. "מה אנחנו סוג ב? '"

הרבה דברים לא הבנתי. כל מוצאי שבת נגמרו לי המים בברזים. אני גרתי בשורה העליונה ביותר של הקרוונים. חוק כלים שלובים עם המיכליות שקבלנו, לי נגמרו המים ראשונה.

הכלים בכיור, הילדים בלי אמבטיה, הרצפה מלוכלכת.

"בני", אני פונה למזכיר, "אתה לא יכול לעשות משהו עם המים?" "ארץ ישראל נקנית בייסורים.." ענה לי בני קצובר, שלא הערכתי כראוי את תפקידו. סליחה,

אני מכה על חטא. הוי! ייסורים! חיבוטי הנפש, תסכולים, זוגיות בגיבוש, תובנות חדשות.

תכתבי, אמרה לי רחל כהן. ואני, פתאום זרם מילים מפכה בי, מכוחה של הארץ הזו. האבנים, האדמה...

הנה לפניכם מה שכתבתי אז על ההר, לפני עשרים וחמש שנה. ריבונו של עולם, די! רחם עלינו, כי מלאה מכסת הייסורים!

הרהורים לאלול

 


מול גריזים ועיבל האמת מתחדדת

פריטי יום יום אפורים מצטרפים לאמת גדולה.

אמת גדולה – בירושלים אפופה היית בהילה של זוהר

קל היה אז לחזור בתשובה.

 

ואלול כבר בפתח, וקול התור-

קול התורה, בוקע מבית מדרש רענן,

דורש, תובע את הלב –

מה לך כי נרדמת,

ראה – נתתי לפניך את ---

 


 

 

גריזים ועיבל, רבותי, הם אמת ערומה

שלנו אסור לשכוח.

וקל פה להגיע להרהורי גאווה,

כי בנו מסירות הנפש וההגשמה.

 

לנו – חשבון פרטי עם הקב"ה.

וכי לא מבורכים אנו בעשייה?

דברים "קטנים" של פרטי הלכה או הנהגה

על אלה ראויה לנו מחילה---

 

רציתי לדבר בקול גדול

אך המילים יצאו בקול ענות חלושה.

ירושלים שלי הקדושה

בלעדיך איני ראויה

מול גריזים ועיבל אני נושאת תפילה

הישארי בלבי – ואהיה ברוכה.


 

שלכם, תושבי אלון-מורה, באהבה גדולה,

 רבקה שמעון.

 

אלון מורה-

בוא והיה שותף

לימודים גבוהים

באלון מורה ישיבת הסדר וכולל אברכים גדול, בו לומדים כארבעים מתושבי הישוב. המעונינים בלימודים אקדמיים פונים למכללת אריאל או למכללת אורות ואף לאוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית ומכללות בירושלים.

 
 


כאן, באלון מורה שעל ההר,

ניתן לקנות את הכלים המעולים של חברת Tupperware העולמית.:

* כלי אחסון והגשה * סכינים חדים חדים ותבניות לאפיה

 * כלים מודולריים ואטומים לשמירת הטריות לאורך זמן

* כלים חכמים לילדים קטנים.

מתנות יפות, פרקטיות ויוקרתיות לחתונה או למארחת.

כמו כן, ניתן להשיג עכשיו כלים מעניינים שונים במחיר 39 ₪ הכלי.

תצוגה מתמדת מתקיימת

אצל משפחת בר-און שבשכונת נווה עפרה.

להזמנות התקשרו ל 02-9978243-  עינב.


אילו זכינו, היינו יכולים להזמין לשבת זו אדם שסייע ותמך רבות בשעתו במאבקי הגרעין.

יום רביעי כ"ח תשרי תשס"ה

לכבוד

ראש הממשלה

מר אריאל שרון

שלום רב,

בשבת הקרובה, פרשת לך-לך תתקיים באלון מורה שבת אירוח גדולה. מדי שנה, כבר שנים רבות, מתארחים בשבת זו באלון מורה אלפי אנשים, הרואים באלון מורה סמל לאמונה, לנחישות, לאהבת הארץ, ולהצלחה במאבק שנראה בתחילתו חסר סיכוי.

בשנה זו אנו חוגגים חצי יובל שנים לעלייתו של הישוב אל הר כביר. מר שרון, ודאי זכור לך תאריך העלייה, מאחר ואתה הוא זה, שטיפל בכשרון ובמסירות בהעמדת המבנים, בסלילת הדרכים ובהכנת התשתיות לקראת העברתו של הישוב מאדמות רוג'יב אל הר כביר. אתה, שליווית את המתנחלים הצעירים לאורך כל הדרך וסייעת להם הן במישור הפוליטי והן בשטח, יודע גם, שבכל מקום ממנו פונה גרעין אלון מורה, שוכן היום ישוב לתפארת: שבי שומרון ליד תחנת הרכבת בסבסטיה, נוה צוף על יד משטרת נבי צאלח, קדומים על יד מחנה קדום, והישוב איתמר בקרבת הכפר רוג'יב.

השנה יתארחו באלון מורה בשבת זו רבים מבין אלו שהיו שותפים להקמת הגרעין, מובילי המאבק האמיץ, העקשני והצודק ליישב את השומרון ביהודים. לרגל חצי היובל לאלון מורה, ולרגל מלאת 30 שנה להקמת גוש אמונים, קבענו שהנושא המרכזי בו נעסוק בשבת זו יהיה: לימוד מתוך נסיון העבר לקראת האתגרים העומדים לפנינו היום.

מר שרון, לא לחינם קבענו אירוע זה בשבת פרשת לך לך ולא בתאריך העלייה (אמצע חודש שבט). בשבת זו אנו קוראים על הגעתו של העברי הראשון, אבינו הגדול אברהם, אל ארץ ישראל. "ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה". עבורנו, זהו היסוד. לא ניתוח מדיני/ בטחוני/ פוליטי, לא רעיונות פטריוטיים חולפים, לא רגש כבוד ואף לא חוק יסוד זה או אחר עמדו ועומדים לנגד עינינו בעשייה ההתישבותית והחינוכית. רק האמונה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל מכח ההבטחה האלקית אותה נקרא השבת בפרשת השבוע. הבטחה אותה קיבל אברהם אבינו בהיותו באלון מורה: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". אמונה זו היא שהובילה את תנועת ההתישבות בכל רחבי הארץ, היא שהפיחה כוחות ועוצמה בקרב צעירים ומבוגרים לעזוב את ביתם המסודר והבטוח ולצאת, לעיתים תוך הקרבה אישית, להקים ישובים חדשים ולחזק את הותיקים. מכח אמונה זו יצאו חברי גרעין אלון מורה לדרכם הארוכה, מכוחה ניצחו ובכוחה ינצחו גם להבא.

עננה כבדה מעיבה בימים אלו על שמי מתישבי צפון השומרון וחבל עזה, ועל שמי ההתישבות היהודית בארץ ישראל כולה. אתה, שהיית שותף לעשייה הנפלאה, מוביל היום מהלך הרסני, אלים ומזיק המונע משיקולים זרים. מהלך, שאף תחילתו אינה מתוכננת כראוי וסופו - מי ישורנו. דע לך כי כל אחד ואחת מאיתנו מגוייס למערכה גורלית זו. אנו בטוחים בצדקת דרכנו ובשל כך אנו יודעים שנצליח.

מר שרון, כאשר נקרא את פרשת השבוע, כאן באלון מורה, ונקבל שוב את ההבטחה על הארץ, נשאב את כוחנו ממקור הנצח, נצא למערכה, ויהי ה' בעזרנו.

אנו מתפללים שגם אתה תשמח בהצלחתנו.

עמיחי רמר

אלון מורה

נעים להכיר - תושבי אלון מורה !

אחיטוב ממן בן 13.5, חניך בסניף בשבט מעפילים.

אוהב בישוב את חדר ז'-ח', ואת הספרייה החדשה.

מאחל ליישוב שעוד 25 שנה הוא יהיה כבר עיר גדולה ופורחת.

 
קטעים מתוך הפסיפס האנושי

בצלאל ראטה, גר בישוב כבר 21 שנה, עוסק בהוראה, אב לשישה.

אוהב בישוב את תחושת הביחד, ואת המבנה האנושי שיש בו.

למד עד כמה היישוב דגל במסירות נפש למען הציבור, ועד כמה מצוות גמילות חסדים חשובה לו.

מאחל ליישוב שימשיך להתפתח במסירות נפש למען א"י, ושיבואו הרבה זוגות צעירים לישוב.

 

שחר אנקונינה בת 11 בכיתה ו', חניכה בסניף בשבט ניצנים, הבת הבכורה במשפחה.

 אוהבת ביישוב את הסניף ואת הר כביר, ומאחלת לו שיגדל ושירבה השמחה בו, וימשיך להיות כזה מקסים.

 

שרה גנט, בת שרות בבי"ס בנים, ואחראית חדר ז'- ח' בנים.

אוהבת באלון מורה את האנשים והילדים, את השמחה, הרצון הטוב והאכפתיות שיש אחד כלפי השני, ואת הפשטות.

 

יובל חיים צבי בן 16 בשבט לביא, לומד בישיבת "כפר אברהם" בפתח תקווה. עלה לארץ בגיל שנה וחצי מפרו עם הוריו ואחותו.

אוהב בישוב את החבר'ה, הטיולים שיש לנוער, ואת האנשים.

מאחל לישוב שיתפתח ויגדל ושנמשיך להיות נוער כזה מעולה.

 

יונית לביא, בת 26 אם לשני ילדים. גרה בישוב מזה 5 שנים.

אוהבת בישוב את האנשים ואת הפשטות שיש בו, ומאחלת ליישוב שיתפתח במס' התושבים ובמגוון שלהם.

 

צור בן–עמי, גר בישוב 5 שנים, מורה לביולוגיה וחקלאות בישיבת "אהבת חיים" בכוכב השחר, אב ל- 6 ילדים. מאחל לישוב שיקלוט הרבה אנשים טובים ואיכותיים שיכולים לתרום לישוב, להתיישבות ובכלל בעשייה למען עם ישראל.

אוהב בישוב את האנשים, הנוף ומזג האוויר. 

 

 

 

 


סמדר כהנא, גרה בישוב כבר 18 שנה, אם לחמש בנות. מתעסקת ברפואה אלטרנטיבית.

אוהבת בישוב את הנוף של השומרון, את המרחב שיש מסביב, הכול פתוח, יש אוויר לנשום. ואוהבת את האנשים.

הישוב תרם לה בהפריה של האנשים בעזרה הדדית, בתחושת הביחד בשמחה ובעצב.

מאחלת לישוב שיגדל ויתפתח, שיהיו הרבה עצים ופרחים, יותר אור בשבילי הישוב, יותר ביטחון ושיבואו עוד הרבה זוגות צעירים.

 

 

 

 

 

 

 

 


גפן חנה ראטה, בת 6.5, לומדת בבי"ס בנות בכיתה א', חניכה בתנועת עוז בשבט "אורה". אוהבת ביישוב את הפרחים (הורדים) ואת הפעילויות שיש לילדים בישוב.

 מאחלת לישוב שיהיה הרבה הצלחה, שלווה ונחת, ושהעצים יגדלו ויפרחו.

 

 

 



לקט ממכתבי ברכה מרבנים לאלון מורה,

לשנת חצי היובל

 

 

לכבוד תושבי אלון מורה היקרים הי"ו

ה' עמכם גבורי החיל

 

ברכת חזק ואמץ אליכם ביום חגכם.

אלון מורה אינו רק ישוב. אלון מורה הוא סמל להתיישבות האיתנה בארץ ישראל, סמל לנחישות, לעוז רוח ולגבורה. סמל לקליטת עלייה, לנטיעה ולעשייה, לתלמוד תורה ולחיים יהודיים מלאים על אדמת הקודש.

אלון מורה הוא גם סמל ליכולת להמשיך לבנות ולהתקדם, למרות הקרבנות והקשיים, ודווקא בגללם.

מתוך הערכה והערצה, הזדהות ואהבה, באתי לצרף את ברכתי אליכם; לכם ולכל העוסקים בבנינה של ארץ ישראל, בניה בחומר וברוחניות.

תחזקנה ידיכם.

בברכה ובאהבה

גבריאל גולדמן

רב הישוב כפר אדומים.

 

 

 

שלום רב לאוהבי תורתך וגו'

 

ברכה והערכה

במלאת כ"ה שנים לחידוש ההתיישבות היהודית "באלון מורה" יע"א, הנני מתכבד בהערכה רבה בשם כלל תושבי עירנו מעלות יע"א לברככם בברכת התורה והארץ.

השם "אלון מורה" מבטא את הקשר הנצחי שנקשר ע"י אלוקי ישראל בין עם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל.

בדיבור הראשון של הקב"ה לעברי הראשון מצטווה אבינו הראשון "לך לך... אל הארץ אשר אראך".

וכשאברהם מקיים את מצוות הבורא והוא מגיע אל ארץ ישראל הוא ממשיך להלך בארץ לקיים את מצוות ה' "לך לך" עד שהקב"ה מורה לו לעמוד "באלון מורה" ושם הוא זוכה להתגלות האלוקית שבה נאמר לו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת" וכך נוצר הקשר הראשוני בין העם לארץ.

ומיד מחובר קשר זה אל התורה כמו שמשתמע מדברי רש"י שם בד"ה אלון מורה: "הוא שכם, הראהו הר גרזים והר עיבל ששם קבלו ישראל שבועת התורה".

והמהרש"ל מסביר את הקשר בין שם המקום למאורע הגדול שארע בו: "אלון" לשון אלה, ו"מורה" לשון הוראה, זו היא תורה. עכ"ל.

במקום שבו נוצר ראשית הקשר המעשי בין העם לארצו, זכיתם להיות שליחי ההשגחה העליונה לפני כ"ה שנים לראשית ההתיישבות היהודית המחודשת בחבלי יש"ע, ששוחררו בחסדי השי"ת במלחמת ששת הימים.

ועל כך ראויים אתם לברכת התורה העם והארץ.

ביקרא דאוריתא

מאיר סייג,

רב שכונה וראש מחלקת הכשרות

לשכת הרבנות מעלות.


 

 


לכבוד אוהבי ואהובי ה', נוחלי הארץ

תושבי "אלון מורה" היקרים

ועל צבאם הרה"ג אליקים לבנון שליט"א

יהיה נועם ה' עליכם ויכון מעשה ידיכם, אמן

חלוצים יקרים,

שמחתי לשמוע שאי"ה בט"ו בשבט התשס"ה הבעל"ט, חוגגים אתם חצי יובל להתיישבות המבורכת, אלון מורה.

שמחתכם היא שמחתנו, וברכותינו אליכם "... פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה...".

נאמר בפרשת לך-לך "ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת" (בראשית ט"ו ז')

מכאן רואים שבמה זכה אאע"ה לארץ ישראל, בזכות מסירות נפש.

אין ספק שהצלחתכם נעוצה במסירות הנפש שבה הלכתם בתחילה "בארץ לא זרועה" ובזכותה הפכתם את המקום ל"ארץ נחלי מים". תרתי משמע.

"לו חכמו ישכילו זאת" ראש המדינה וקובעי המדיניות.

תפילותינו לקב"ה שהוא החונן לאדם דעת, שיתן בדעתם התבונה להיטיב עמכם ועמנו, ולהרים קרנה של תורה וקרנם של ישראל בארץ ישראל - אמן.

בברכת התורה והארץ

אוהבכם

הרב חיים ועקנין,

רב שכונת פתוח (אבו שדיד) נתניה.

 

לכבוד אהובינו וידידינו היקרים מפז

הרב א. לבנון וביתו שליט"א

וכל תושבי אלון מורה תובב"א

שלומות מהררי עציון ת"ו

ברכותינו מקרב לב לגידולה ולפיתוחה של אם מושבותינו המתחדשות ביש"ע הן ברוח והן בחומר בהאחזותנו הנטועה בעומק אדמת קודשנו הנובעת מהבחירה האלוקית מיום ברוא שמים וארץ, וממקור אוצר הגנוז מקדמונו של עולם הנגלה וניתן לעם סגולה בסיני בבחירת נצח.

זו סגולת ישראל המרוכזת באלון מורה ת"ו המורה דרך לנו בימים טרופים אלו לעמוד בפרץ בכח אמונתנו בצדקת דרך גאולים, ויה"ר שמכח אמונתנו, תורתנו תחינותינו ותפילותינו יתגלה קידוש השם בעולם בדמותם של כל מתנחלי ארצונו לארכה ולרוחבה ברוב עז ושלום.

בברכת ציון וירושלים ת"ו

גדעון פרל, רב אזורי ואב"ד גוש עציון

גוש עציון - אלון שבות.

 

 

 

אלון מורה-בוא והיה שותף

תעסוקה

כאשר במרחק של 40 דק' נסיעה מפתח תקווה, 35 דק' מכפר סבא, 20 דק' מאריאל, מברקן ומקדומים, כל מי שמעוניין לגור באלון מורה יוכל למצוא לעצמו עבודה באחד המפעלים והמוסדות הרבים בישוב, או במרחק נסיעה קצרה.

 

אלון מורה-בוא והיה שותף

מוסדות חינוך

כל מוסדות החינוך מגיל מעון ועד לכיתה ח' קיימים באלון מורה.בני היישוב זוכים ללמוד במוסדות איכותיים הנמצאים קרוב לביתם, ומופעלים ע"י אנשי חינוך מאלון מורה ומיישובי גב ההר.

 
 

 

 



לידידי היקרים מאלון-מורה-שכם

 


אשריכם שהגעתם עד כה.

זה הגרעין אלון מורה, שנענה לקריאתו של רבנו הגדול הרב צבי יהודה: לכו והתנחלו בכל מקום.

זה הגרעין ששמע את קול ד' קורא: הגיע הזמן לקיים: עוד נבנה בתים וניטע כרמים.

זהו הגרעין שמסר את הנפש, בעליה אחר עליה, וגם דרך הנסיונות ודרך ההצלחות, הפיח רוח גבורה ואמונה בכל האומה כולה, ומן הגרעין הקטן כוסו כל הרי יהודה ושומרון בישובים.

חזקו ואמצו,  שלמה אבינר.


 

בס"ד  לך-לך התשס"ה

"ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה" אונקלוס: "עד אתר שכם, עד מישר מורה"

 

לכאו' איפה הקשר בין "אלון" ל"מישר"?

את המילה "מישר" אפשר לפרש בשתי צורות: 1. מותר- אין גבולות, אין מעצורים, הכל מותר.

2. מישור- שגם הוא יכול להתפרש לחיוב ולשלילה. לחיוב לישרות, ישרות ללא מגבלות וללא מעצורים. או ח"ו לשלילה "שיכור העולם דומה עליו כמישור", רע ללא מעצורים.

הרש"ר הירש מפרש: "אכן יושבי הארץ הזאת חייבים לבחור בין שיא העליה המוסרית לבין שיא ההשחתה הבהמית, - בין ברכה וחיים לבין קללה ומות" שכם כידוע היא עיר של קטבים ושל קיצוניות "ייתכן, שברירה קיצונית זו מסומלת ע"י שכנות שני ההרים: הר גריזים הפורח בצד הר עיבל השומםוייתכן בסופו של דבר, שזו גם משמעות "אלון מורה". "אלון הוא אילן או חורש" ז"א פריחה, בחירה בברכה  "- או לדעת אונקלוס: מישור."- ישרות ויושר, או להיפך כאמור. "מושג היסוד" של אלון, של עץ  "הוא: "איל": הכח להתפתח ולהתקדםואילנות מסמלים בד"כ התפתחות והתקדמות חזקהואילון- כולם כינויי אילנות מן המושג היסודי הזה." הכח, הגבורה והעוצמות להתפתח ולהתקדם קיימים בשכם והם יתפרצו עד הסוף בקיצוניות, וכאן אנו צריכים לבחור באלון, בפריחה ובברכה.

ממשיך הרש"ר: "ואפשר להעביר תפיסה זו גם למישור ארוך המשתרע עד רחוק: הרי הוא מפלס לו דרך בארץ הררית" קצת תמהנו על אונקלוס היכן יש באיזור ההררי של שכם מישור, אז זהו בדיוק הכח של שכם, הכל "מישר" בין לטוב בין לרע אין מעצורים פה הכל מישור. אם נבחר ברע אז פה מענים את דינה, "שכם מקום מזומן לפורענויות", פה קלקלו השבטים, פה נחלקה מלכות בית דוד וגם היום ניתן לראות מה קורה כשישמעאלים שולטים בה-"שכם שכיחי רוצחים". אך כאשר נבחר בטוב שום דבר לא יוכל לעמוד בפנינו, "אי טב לית טב מינה ואי ביש לית ביש מינה"(זוהר) גם כאשר יש הרים גבוהים וחזקים  של שקר, רוע ופירוד "הרי הוא מפלס לו דרך בארץ הררית" ודוקא בתקופה כזו כשהאמת כ"כ נעלמת דוקא לנו יש את הכח ללכת ולהוביל את העם בדרך ישרה.

לא סתם שכם נמצאת גיאוגרפית על פרשת דרכים, בדיוק בין הבקעה לשפלה, בין צפון לדרום. מפה אנו מחליטים לאן אנו הולכים. ומצד שני דוקא בגלל מיקומה זה היא מחברת ומאחדת את כולם ויכולה להוביל את כולם אחרי הבחירה הנכונה, הבחירה באלון (או ח"ו להפריד בין כולם אם נבחר בשממה של הר עיבל).

  השם משמואל (בפרשת וישלח ובתחילת וישב-מומלץ מאד לראות את המקור) גם מדבר על נקודה זו שבשכם יש את העוצמות ואת כח הגבורה ללכת עד הסוף בלי להתחשב במה שמסביב אך צריך להזהר ולנתב אותם כי פה אין פשרות ובינוניות, או טוב עד הסוף או ח"ו:"ע"כ היה הציווי שראשית בואם (של בנ"י) בארץ תהי' במקום שכם למען יקנו בנפשם מידת ההתחזקות וידרכו בנפשם עזשמטבע המקום לגרום ביושביו התנשאות ואי טב לית טב מינה. אך כל דבר טוב ומועיל צריך לשמירה ביותר"

ומסיים הרש"ר הירש: "אולי נקרא האלון- "מורה", שכן מראה שני ההרים האלה, היה "מורה" לכל הקרב: "הרי כאן הברכה ושם הקללה- והברירה היא בידכם!"   אלון מורה-מורה אלון, מורה לנו לבחור באלון, לבחור בפריחה, לבחור בברכה.

יש לנו את הכח, ולכן יש לנו גם את המחויבות ואת האחריות.

כתב: מתן שיין, תלמיד ישיבת "ברכת יוסף".


המרצים ומעבירי השיעורים בשבת


הרב שמואל אליהו

רב העיר צפת,

חבר במועצת הרבנות הראשית.

נעם ארנון

מראשי הישוב היהודי בחברון.

בעבר דובר גוש אמונים.

ממקימי מדרשת חברון. היה פעיל למען חשיפת בית הכנסת "אברהם אבינו" בחברון ושיקומו.

ישראל הראל

ממייסדי הישוב עפרה ומתגורר בה עד היום.

מקים ויו"ר ראשון של מועצת יש"ע.

עיתונאי. מייסד ועורך ראשון של "נקודה". בעל טור קבוע בעיתון הארץ.

עמית במכון הרטמן.

גאולה כהן

לוחמת במחתרת הלח"י.

בעבר עיתונאית ב"מעריב", חברת כנסת וסגנית שר. ממקימי תנועת "התחיה".

במשך השנים עסקה בפעילות ענפה בתחומים שונים, במיוחד ארץ ישראל ועלייה.

כיום ממשיכה להטות כתף בענייני עם ישראל בארץ ישראל, יו"ר בית מורשת אורי צבי גרינברג ואף טרחה להוציא את כתביו.

הרב משה לוינגר

ממייסדי הישוב היהודי המתחדש בחברון וקרית ארבע. ממייסדי גוש אמונים.

כיהן בעבר כרבה של קבוצת לביא ומושב נחלים. עסק ועוסק בפעילות חינוכית ענפה.

הרבנית מרים לוינגר

היתה שותפה פעילה בייסוד הישוב היהודי בחברון,

בפריצת נשות חברון לבית הדסה וחידוש הישוב היהודי בתוככי חברון.


יהודה עציון

מראשוני גרעין אלון מורה.

הרוח החיה בהקמת הישוב עפרה.

מהפעילים הבולטים בגוש אמונים. הוציא חלק מכתבי שבתי בן-דב וכן הוציא לאור את "דרישת ציון" של הרב קלישר.

הקים את תנועת "חי וקיים", ופעיל מרכזי בנושא בית המקדש והר הבית.

הרב מנחם פליקס

מראשוני קרית ארבע, וממייסדי גרעין אלון מורה.

שימש כמזכ"ל גוש אמונים, ראש ישיבת ימית בנווה דקלים, ר"מ בישיבת ההסדר בקרני שומרון.

חבר מערכת עלון "מעט מן האור" ופעיל בגופים שונים העוסקים בענייני ארץ ישראל והר הבית.

זהבה קור

נשואה לד"ר אבשלום קור,

אם לשישה ילדים.

סופרת. בין ספריה לילדים: אבא בחופשת לידה, עלילות לוט, צנחן וחצי.

בני קצובר

מראשוני קרית ארבע, וממייסדי גרעין אלון מורה. מראשוני גוש אמונים. כיהן כראש מועצה אזורית שומרון. בשנת 82 היה מפקד העיר ימית מטעם המתנגדים לפינוי. כיום פעיל בגופים שונים העוסקים בענייני ארץ ישראל.


 


ועוד מכבדים אותנו בנוכחותם, חברים רבים שהיו שותפים בגלגולים שונים של גרעין אלון מורה.