יעוד –
התחברות ושמחה (הרב
אליקים לבנון, רב הישוב)
כל דרך מתחילה בהצבת מטרה.
מי שאינו יודע לאן פניו מועדות, ילך פעם לכאן ופעם לכאן, ולעולם לא יגיע לשום
מקום.
ראשית דרכו של אברהם אבינו
היתה, לסמן את המטרה, גם אם רחוקה היא, והכול על פי דבר ה': - לך לך אל הארץ.
- ואעשך לגוי גדול.
- ואגדלה שמך.
- והיה ברכה.
בלי ספק, יודע היה אברהם,
שלא יראה בעיניו את הגוי הגדול, אשר יקום רק לאחר דורות. ובכל זאת, יוצא הוא לדרך,
מלא דבקות במטרה.
גם כאשר אין לו בן אחד, הוא מצפה
להיות גוי גדול.
גם כאשר הוא צריך לקנות קרקע, הוא
מצפה לירושת הארץ.
הצבת המטרה נותנת לנו התחברות עמה.
יודעים אנו, שזו שליחותנו, זה תפקידנו בעולם, לחתור לקראת היעד הנכסף.
ההתחברות, עושה אותנו למאושרים. בכל
בוקר אנו קמים עם המחשבה על כך, שיש לנו לאן ללכת.
כמה אומללים הם אותם אשר
השכם והערב מחליפים אידיאלים: היום "מוותרים" הם על ערכי הדת, ומטרתם היא
אחת: "שינוי". מה הפלא שלמחרת הם דורשים לעקור את נצרים ומחרתיים יציעו
לפנות את כל ארץ ישראל וללכת לארגנטינה או לאוגנדה.
וכמה מאושרים אנו, כאשר אנו יודעים,
שכל הכאב והצער, כל הייסורים, הם בדרך לכיבוש היעד.
הרבה דם נשפך, ובכל נקודה רוויה
כזו, צומחים חיים חדשים.
כולנו גדלים ומתרחבים, העקירות רק
מוסיפות לנו עוצמה.
דור
ישרים – דואגים לעתיד שלך
טלפון
02-5372111 פקס 02-5371614
אגודת "דור ישרים" שמה לה
כמטרה את המלחמה במחלות הגנטיות. המחלות הנבדקות על ידי האגודה נבחרו על פי
קריטריונים שקבעו רבנים ורופאים כאחד.
בדיקות הדם שמהם מופקת דגימת
ד.נ.א.נשלחות למעבדות עם בקרת איכות קפדנית.
מחלות גנטיות אינן ענין של מה בכך. אחד
מכל חמישה הוא נשא של מחלה גנטית. הבדיקות יקרות, אולם תוכנית "דור
ישרים" עוזרת בסבסוד כ- 50% ממחיר הבדיקות. התוכנית מבוססת על בדיקה
מוקדמת בשלבי היכרות ראשוניים. תוכנית דור ישרים הינה אנונימית ונועדה להגן על
הנבדק עצמו.
תוכנית "דור ישרים" החלה בשנים
האחרונות "לתפוס תאוצה" בקרב מוסדות הציבור הדתי לאומי. אלפי
תלמידים וסטודנטיות נבדקו. ניתנו מאות שיחות הסברה לתלמידים והוריהם.
לתאום שיחות הסבר ובדיקות בציבור הדתי לאומי, נא לפנות לשלוחה 321.
*** למענך ולמען הילדים – היבדק ב"דור
ישרים" ***
*** אל תישאר
בחוץ***
|
|
הרוח
הגדולה, חזון עם ישראל בארצו, גוי גדול מלא ברכה, קם לנגד עיננו, ובעז"ה,
בקרוב, נוכל לעמוד לפני אברהם אבינו, ולהגיש לו את הארץ הטובה, ואת העם הזורע ברכה
לכל, ובפה מלא לומר: הנה התגשם החזון בן אלפי השנים.
לך-לך - הרב
אלחנן זילבר
בן, תיראה! עשינו מאמץ וברחנו מכל האנטישמיות, וכל
הרדיפות והצרות והגענו לכאן לחופיה הברוכים של הארץ הזאת שקבלה אותנו יפה מאד,
מדוע אתה עוזב?
אבא,
אתה יודע שכאן זה אמנם נחמד ויפה אבל זה לא המקום שלי, לאנשים כמוני אין עתיד בארץ
הזאת.
בן, אני לא מבין מדוע אתה אומר שאין עתיד פה, תראה את הארץ, טובה היא.
תשקיע פה את מאמציך ותרויח יפה!
אבא,
לא הכל זה כסף וקרירה, בגלל זה אני מרגיש שהכל פה מזויף ולא אמיתי, אנשים עושים פה
דברים בשביל הכבוד ולא בשביל מה שבאמת מתאים להם.
בן, אתה יודע שאף פעם לא חסמתי אותך, להיפך אנחנו פה בגללך ובשבילך, אני
הוא זה שהבנתי ששם לא היה לך עתיד, אבל פה,ריבונו של עולם, פה זה אחרת!
אבא,
אבל אני עדיין מרגיש בגלות, וזה לא משנה אם רודפים אחריך להורגך, או שזה נוח לך,
אתה מצפה ממני שכל חיי אשנא את מה שאני עושה, שכל חיי אחיה בזיוף ולא את חיי שלי,
אני מוכן ללכת אפילו לקצה העולם והעיקר למצוא את אשר אני מחפש.
בן, בן אדם צריך להיות ריאלי, בן אדם צריך להתפרנס, הוא לא יכול כל חייו
לעשות מלחמות וללכת נגד הזרם, תראה את כל האנשים בעולם- האם תצליח לשנות אותם?
להזיז להם משהו? ואפילו אם יהיו לך עשרה תלמידים, האם מובטח לך שאחרי עשרים שנה הם
ימשיכו את דרכך?
אבא,
האמת לא מפחדת, לא ממלכים ולא מהמוני בני אדם אפילו לא מהמציאות היום שמלאה שקרים.
בן, תעשה מה שאתה מבין, כנראה שאתה תשאר צעיר לעולם,
לוחם לעולם, מאמין שאפשר לשנות לעולם, לעולם.
הדו-שיח הזה, שקראתם עכשיו, אפשר
שהיה בין אברהם לאבא שלו, תרח, שברחו מאור כשדים, מפני נמרוד, ובאו לחרן.
תרח נשאר בחרן אבל אברהם, המאמין
הגדול המשיך הלאה לארץ ישראל...
וכאן הגיע לשכם, לאלון מורה, וכמו
שמתרגם אונקלוס למישור מורה, כלומר, מישור ושמו מורה (אולי בא לרמוז על הוראה
ישרה).
כאן הקב"ה מבטיח לאברהם שעתידו
ועתיד ילדו יהיה פה בארץ ישראל.
מכאן יוצאת הוראה לישראל שעתידנו
ועתיד ילדינו הם רק פה, רק כאן נוכל להיות אנו בעצמנו, באמת, ללא זיופים, לך-לך
פירושו לך לעצמך.
אלון מורה, חז"ל אומרים שמשם
עתידה לצאת הוראה לישראל, ומהי ההוראה?
לדבוק באמת, למרות שהיא קשה והרבה
אנשים רחוקים ממנה, כמו אברהם שהאמין שהוא זה שישנה את העולם.
בימים קשים אלה נזכור שאנו ממשיכים
את דרכו של אברהם אבינו מתוך אמונה שבסוף נשנה את העולם.
חצי יובל לאלון מורה
עוד מימי טרום המדינה היה ברור לראשי הציבור כי ההתיישבות היא שתקבע את
גבולות המדינה, או כפי שמנוסח בבהירות בתחילת ספר יהושע "כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם
בו לכם נתתיו". מתוך הבנה זו פעלו ראשי הציונות להקמתם של ישובים רבים הפזורים בצפון
ובדרום, הרחק ממרכז הארץ.
לאחר מלחמת ששת הימים, דעך להט
ההתיישבות. מובילי הדרך המדינית סברו שסיימנו את השלב הראשוני של הקמת המדינה
ושאפשר למקד את המאמצים בהתאקלמות במרחב. אולם, אנשי אמונה שגדלו על יסודות
תורניים ידעו שההדרכה התורנית מובילה לכיבוש ויישוב כל הארץ, וכל עוד עם ישראל לא
משלים את המשימה – לא יוכל להמשיך למלא את
תפקידו כראוי בקרב הגויים.
הבנה זו
נתנה כוחות למייסדי גרעין אלון מורה שהוקם בשנת תשל"ג בין כותלי בית המדרש
בקריית ארבע, לקחת על עצמם משימה בקנה מידה לאומי.
גרעין אלון מורה במאבקיו העקביים והבלתי מתפשרים פרץ את הדרך להתיישבות
בשומרון, ובעקבותיו קמה תנועת "גוש אמונים" שהובילה את "המהפכה
החלוצית" של דור הכיפות הסרוגות.
תוך כדי מאבקיהם הראשונים של חברי הגרעין ותומכיהם להקים ישוב בסמוך לעיר
שכם, התעוררו צעירים נוספים לעשות מעשה והקימו ישובים חדשים על ההר וכך, כאשר הוקם
הישוב אלון מורה במקומו הנוכחי על הר כביר, כבר היו על הקרקע ישובים כמו עפרה, אלקנה,
שבי שומרון, ועוד.
היום, במבט
לאחור ניתן לקבוע בוודאות שמפעל ההתישבות אכן מילא ייעוד גדול, והביא לשמירת חבלי
הארץ שנכבשו במלחמת ששת הימים. אולם עדיין המלאכה רבה. עדיין יש צורך להוכיח את
קביעותה של ההתיישבות ואת נחישות התושבים להמשיך לאחוז בארץ חמדה ולא להפקירה בידי
זרים. ולהביא את כל הציבור להכרה כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל.
בט"ו בשבט הקרוב תתחיל שנת הכ"ה להקמתו של הישוב על הר כביר. וחצי
יובל שנים הם כבר לא סתם "יום הולדת". בחצי יובל אנו נפגשים עם מימד של
נצח (כשהתורה אומרת "ועבדו לְעוֹלָם" הכוונה היא עד שנת היובל).
כתושבי אלון
מורה אנו רואים חובה לעצמנו להמשיך את שהתחלנו ולפעול לא רק לחיזוקו של הישוב עצמו
אלא לפעול לחיזוק והרחבת מפעל ההתישבות כולו. לכן בכוונתנו לקיים בשנת הכ"ה
אירועים ופעילויות שיביאו לחיזוק התודעה החיובית של מפעל ההתיישבות ביש"ע –
בארץ ובעולם.
בין הפעולות המתוכננות: m הוצאת "ספר אלון מורה" שיודפס במהדורה
אלבומית מהודרת ויקיף את כל ההיבטים הקשורים לישוב ולמקום, m תערוכת הישגים של מפעלים ומוסדות בישוב, m חוגי בית והרצאות בכל רחבי הארץ, m תכנית לבתי הספר ולתיכונים, m קשר עם רבנים ומנהיגי קהילות בארץ ובחו"ל, m אירוע מרכזי אליו יוזמנו אישי ציבור והציבור הרחב, m ועוד.
דווקא בתקופה בה אנו מובלים בשבילי
מפות דרכים כושלות ובין גדרות הפרדה מפלצתיות, זהו הזמן לשוב ולהאיר את אבני הדרך
האמיתיות של בניין מדינת ישראל.
נעים להכיר- תושבי אלון מורה
קטעים מהפסיפס האנושי...
ביטה (הדר) יצחקיאן, בת 24, עלתה לארץ מפרס לפני חמש
שנים, למדה אדריכלות ועיצוב פנים ומחפשת עבודה. אוהבת את האחדות בישוב, ואת זה
שמקבלים את השונים יפה, ונותנים הרגשה של בית שאפשר לדבר עם כל אחד. "אני
רוצה להודות לאנשים שנותנים לי הרגשה טובה להיות בישוב".
|
|
זהבה בן-יוסף, תושבת הישוב מזה 20 שנה, אם לחמישה ילדים,
גננת בישוב ובעלת גמ"ח כלים לשמחות הכי אוהבת בישוב את האנשים ואת הקשר
בינהם, ומאחלת שהישוב יגדל ויתפתח וימשיך להיות קהילה חמה, מצחיק אותה שחבר'ה
שהיא היתה גננת שלהם לפני עשרים שנה עדיין מתייחסים אליה כמו אל גננת,
"הרגשת שייכות, חיים במקום יפה עם מזג אוויר מדהים. בית על כל המשתמע
ממנו".
|
|
(התמונות
אינן קשורות לכתבות)
ארי(אל) ארצי, בן 18, נער מהישוב שמחכה לגיוס. אוהב
בישוב את חדר המוזיקה, את בית הנוער, את הנוף מהר כביר ואת הגמ"חים
הרבים, מאחל לישוב שיהיה מקום גדול.
|
|
דיצה הורן, בת 13.5, בכיתה ח', חניכה בשבט מעפילים בסניף
בנ"ע אלון מורה שכם, הבת הרביעית בבית. אוהבת בישוב את הפעילויות בסניף
ובמסגרת ז'-ח', את הנוער ואת ז'-ח' (בנות), ואת הבוסתן, רוצה שיהיו בישוב עוד
המון דורות שישארו לגור, והכי מצחיק אותה בישוב- משמרות הזה"ב.
|
|
אמונה לביא, בת 20, בוגרת הישוב, שירתה כקומונרית וכבת
שירות בבית הספר בשנת תשס"ג, ממארגני שבת לך-לך השנה. כששאלנו אותה מה
טוב בישוב ענתה-"מה לא?" ופירטה- הנוער, הבוגרים כמובן, מגוון האנשים
והקשר שבינהם, הדבר הכי יפה בעיניה בישוב הוא הנוף מהר כביר, תחושת הביחד,
ההירתמות של הנוער, והבוגרים שנשארים לגור, למדה מהישוב "לדעת ללכת על
דברים בגדול ולא לוותר".
|
|
יוסי הרנוי, תושב הישוב, שדרן ברדיו "שמח".
הכי אוהב בישוב שזה עיר של חכמים וסופרים, תלמידי חכמים ובעלי מידות, מאחל
לישוב שיתפתח מבחינה רוחנית לפי 'אורחות צדיקים', ושיגדל ויבואו משפחות רבות
ליישב את ארץ ישראל, שלא יגרשו אותנו.
|
|
חגית שרעבי, בת 25, גדלה בישוב, אם לשלושה ילדים. המקום
הכי יפה לדעתה הוא גן השעשועים שבשכונת אשדר, היא אוהבת את ועדת תרבות, את
האירועים והפעילויות שהועדה מארגנת ובמיוחד את הפעילויות לכלל הישוב שמגבשות ומאחדות
מאוד, הכי מצחיק אותה בישוב המיני מיינור של קורנוויץ, מאחלת לישוב
"שימשיך להיות מגובש כמו עכשיו".
|
|
דוד ליאני, בן 11, בכיתה ז', חניך בשבט מעלות בסניף
בנ"ע אלון מורה שכם, הבן החמישי בבית. אוהב בישוב את האולם פיס ואת החדר
של ז'-ח', הוא רוצה לשנות את בית הספר מבחינה חיצונית "שיראה כמו האביב",
הישוב נתן לו את הכוח להמשיך, "צריך לחזק את הישוב, לטפח, וזהו!".
|
|
חיים יעקובי, בן 25, נשוי כשנתיים, אב לילד, בא לגור
באלון מורה כדי לשמש כרכז בטחון של הישוב, מהווים משפחה מאמצת לשבט אלעד. אוהב
בישוב את הנוף האנושי והטופוגרפי, החום, ההבנה האמפתיה והעזרה לזולת עד רמת
הפרטים הכי קטנים. המקום הכי יפה בעיניו הוא הספסל בשכונת מצפה תרצה שרואים
ממנו את כל הישוב, הישוב תרם לו עשרים ילדים נוספים. "הנוער בישוב פשוט
ברמה אחרת, ואני מאחל לכל המדינה שיהיה בה נוער כזה".
|
|
בת אל נפש, בת שירות בבית-ספר בנות, וקומנרית של סניף
בנ"ע לשנת תשס"ד, תושבת אשקלון. הפעם הראשונה שבקרה באלון מורה היתה בשבת לך
לך לפני שנתיים... היא אוהבת בישוב את האנשים ובמיוחד את המשפחה המאמצת שלה-
משפחת גיאת, את הכנסת האורחים החמה, ואת הנוף, הבור שליד הישיבה, והר כביר,
"אני ממש נהנית פה ושמחה שבאתי לשירות לאומי במקום המדהים הזה!".
|
|
ענת גנירם, תושבת הישוב, בעלה הקים את הישיבה החקלאית
בחומש ועומד בראשה, אם לששה ילדים. אוהבת בישוב את האחוה והאכפתיות, המקום הכי
יפה בעיניה בישוב- כל סנטימטר, כששאלנו אותה מה הישוב תרם לה ענתה- "מה
לא?", ולסיום- "אלון מורה, אנחנו אוהבים אותך!".
|
|
חוזר אל חיים שלווים!
של אוויר נקי,
שמרחיב את דרכי הנשימה
שמרחיב את דרכי החשיבה,
אל נוף עוצר נשימה,
משכר חושים, מחסיר פעימה.
שכל מבט בו, שווה תמונה.
אל טבע,
ציוצם של ציפורים,
שפני סלע חצופים
וצבאים שצצים ונחבאים,
אל מול ההרים
והכי חשוב
שכאן אני שוב
עם אותם האנשים
שהאכפתיות להם דרך חיים
שתמיד אוהבים את זולתם
מוכנים להזיע למענם,
משאיר הכל מאחורי
וחוזר אל הכפר
עוזב את הכרך,
ושב אל הספר.
שב אני, כמו שאני
אל חיים אחרים.
נכתב על ידי בוגר הישוב
אתרים
בישוב
הר כביר
כשמו כן הוא- גדול למראה וטוב לתצפית, על ההר ממוקמות ארבע עמדות תצפית
המאפשרות לראות את כל הנוף המדהים הסובב את ההר ב360 מעלות, מהר כביר ניתן לצפות
אל אלון מורה וסביבתה, איתמר, הר גריזים והר עיבל, וכן למרחוק אל עפולה, הר מירון,
צפת, והחרמון (בימים של ראות טובה), בהר עצמו נמצא מבנה עם כיפה הנקרא 'קבר השיח'
בילאל', אך למעשה אינו קבר אלא מבנה- כבוד. בילאל, זה שעל שמו נקרא המבנה חי לפני
כאלף וארבע מאות שנה, ובתקופה הממלוכית נבנו לכבודו עוד חמישה 'קברים' כאלו
המפוזרים בארץ. המוסלמים מאמינים כי העצים שמסביב למבנה מקודשים, ומי שפוגע בעצים
אלו, לא יחיה עד סוף השנה, בדקנו- זה לא עובד.
בשבת
זו יצא סיור בהדרכת בני קצובר וגלעד שני למקום מקסים זה, הסיור ילווה בהסברים.
מומלץ מאוד!
הנקבה
מתחת לאזור התעשייה של הישוב נמצאת נקבת מים באורך כ- 50 מטרים אל תוך
מעבה האדמה שנחפרה ונבנתה כנראה בתקופת התלמוד. תושבי המקום, שסבלו ממחסור במים
גילו נביעה בצלע ההר הנסוגה לתוך ההר בקיץ וחוזרת לנבוע בחורף. אם המים לא באים אל
מוחמד, מוחמד בא אל המים, והוא חופר הרבה בשבילם, לבניית בריכות למי שתייה, לכיבוס
ולהשקיית חלקות של חקלאות שלחין. כאשר נבנה הכפר דיר אל חטאב שימש המעיין מקור מים
לכפר על ידי חיבור צינור ובניית סכר בתוך הנקבה, וכך הפסיקו המים לזרום החוצה
והבריכות שמחוץ לנקבה התרוקנו. כאשר נסללו הכבישים העוקפים במסגרת הסכמי אוסלו
הנקבה נצלה מהריסה כשתוואי הכביש המתוכנן הוזז מעט, אך בריכותיה נהרסו. כיום ניתן
להכנס לנקבה וללכת עד מקורות הנביעה בעזרת פנסים וציוד מתאים להליכה במים, לאחר
היציאה ניתן לעלות לצלע ההר שמעל בשבילים שסודרו על ידי בני נוער מהישוב במסגרת
שבוע עבודה, לנוח בצילו של העץ, להשקיף לכיוון גריזים ועיבל וכמובן לעשות פיקניק.
חובה להשאיר אדם חמוש מחוץ לנקבה!. מיקום הנקבה: 200 מ' הלאה משער הישוב, בצד שמאל
של הכביש, ליד הפיצול לדרך העפר.
מערת נטיפים
לפני עשרים ושלוש שנים לאחר שגרעין אלון מורה הגיע בגלגולו הסופי להר
כביר, החליטו חברי הגרעין שהגיע הזמן להתמקם, לעזוב את האהלים ולבנות בתי קבע, ואם
כבר אז גם כביש קבע. וכך, בעת סלילת הכביש נפער בור ליד העובדים אשר גילו לתדהמתם
כי מדובר במערת נטיפים, לצערנו, העבודות הרסו הרבה מהנטיפים, אבל עדיין יש מה
לראות. הירידה למערה הייתה קשה ומסוכנת ולכן נחסמה בגדרות תיל על ידי הגורמים
האחראים, ורק בודדים ביקרו בה. לפני כחודשיים החליטו מספר בני נוער מאלון מורה
שחבל שרק בודדים מכירים ומבקרים במערה, ושצריך לפתוח אותה לציבור הרחב. במשך חודש
הם ניקו את המערה, הוציאו את התיל הרב מתוכה, סידרו את העפר והסחף שמילאו אותה,
ובנו גישה נוחה יותר למערה.
בשבת
זו יערך סיור למקום בהדרכת בני הנוער.
אין
לגעת בנטיפים בשום אופן, הדבר מקלקל אותם והורס לנו את היופי!!!
הבוסתן
במרכז הישוב אלון מורה נמצא שטח, שמסיבות משפטיות לא ניתן לבנות בו, ולכן
נמנעת הבניה בשטח, אחד מתושבי הישוב נטע במקום עצים, אך השטח עדיין היה מוזנח
ברובו. לפני כשנה וחצי, עבד נוער הישוב במקום במסגרת שבוע עבודה ושינה את פניו,
תוך שמירה על צמחיית הבר המקומית, המקום הפך מאזור שכוח לפינת חמד ובה שבילים,
פינות ישיבה, סוכות גפנים, פסלים סביבתיים, ועצי נוי ופרי. באביב מתמלא הבוסתן
בפריחת בר מקסימה של כלניות, רקפות, צבעונים ועוד. אז אם אתם מחפשים קצת שקט וטבע,
אתם מוזמנים לעלות מהכיכר בשביל השחור המתפתל ולפנות ימינה באחד משבילי החצץ בין
ההרדופים.
בור מים מצוי ועוד
כמה מציאות
החיים על פסגות ההרים נושאים בתוכם יתרונות של אויר צח, נוף מדהים ושליטה
טופוגרפית על איזורים נרחבים, אך מצד שני, קיים גם חיסרון גדול במים שנובעים בעיקר
בחלקיו התחתונים של ההר, הפתרון העיקרי למצוקה זו הם בורות לאיסוף מי גשמים שנחפרו
במקומות רבים באזורנו, צורתו הקלאסית של הבור היא צורת הפעמון- צר למעלה ומתרחב
למטה, כאשר על פתחו יש אבן גדולה עם פתח במרכזה הסגור לרוב במכסה מתכת, כדי למנוע
חלחול של מים טויחו דפנות הבור בטיח שיוצר בכבשני סיד בקרבת מקום, מסביב לבור אפשר
לראות תעלות ניקוז המובילות את המים אל בור השיקוע- שם הבוץ שוקע והמים הצלולים
שצפים נכנסים אל הבור מפתחו הצדדי. בסביבות אלון מורה ישנם כעשר בורות מים, מרביתם
מלאים. מה שמעיד על חיים באזורנו לפני
עידן "מקורות".
ממצאים מעניינים אחרים הן מערות הקבורה בעלות האופי היהודי שבאזור, וכן
מחצבה קדומה, וגתות לדריכת ענבים המפריכות את טענות הערבים לבעלות היסטורית על
המקום- שכן על פי האסלם אסורה שתיית יין.
ונסיים בתקווה להתגשמות נבואתו של ירמיה "עוד תטעי כרמים בהרי
שומרון נטעו נוטעים וחללו, כי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל ה'
אלוקינו".
זוטות
פרי עטו של
חנן בן יוסף, תושב הישוב
היו זמנים...
קטעי עיתונות מההיסטוריה של גרעין
אלון מורה
מעבירי השיעורים והשיחות בשבת
הרב
אליקים לבנון
תושב אלון מורה מזה 22 שנה.
החל דרכו בישוב כר"מ בכולל
האברכים. לאחר מכן נתמנה כמרא דאתרא.
הקים את הישיבה הגבוהה - הסדר
"ברכת יוסף". חבר ועד רבני יש"ע.
הרב
אהרון איזנטל
רב הישוב חיספין ברמת הגולן וראש
כולל האברכים ב"ישיבת הגולן". לָחָם במלחמת יום הכיפורים בקרב הקשה על
המחצבה בנפאח. מראשי המאבק נגד הנסיגה מהגולן.
הרב
חנוך בן פזי
תושב קרית שמואל. שקד על לימוד התורה בישיבת מרכז הרב. איש חינוך מזה שנים
רבות. שימש עד לאחרונה מנהל חטיבת הביניים שעל יד ישיבת "פרחי אהרן"
בקרית שמואל.
הרב
אריה וייס
תושב קרית ארבע. חבר בצוות החינוכי של מכון בניין שלם, מלמד במדרשת הרובע,
ובמדרשת מעון. שכל את בנו, שמואל עקיבא הי"ד, במבצע חומת מגן בשנת
תשס"ב. בעבר גרה משפחת וייס באלון מורה.
ישראל
הראל
איש ארץ ישראל. ממייסדי הישוב עפרה
ומתגורר בה עד היום. מקים ויו"ר ראשון של מועצת יש"ע. עתונאי. מייסד
ועורך ראשון של "נקודה". בעל טור קבוע בעיתון "הארץ". עמית
במכון הרטמן.
אהרון
רזאל
כותב שירה, זמר ומלחין. נמנה על
צוות ההוראה בישיבת "כינור דוד" בישוב עטרת.
שירתו מצטיינת בסגנון מקורי
ומתמזגים בה שירי נשמה עם רוק וג'אז בלבוש עברי.
ד"ר
אבשלום קור
מומחה ללשון העברית. הידע הרב שצבר בבלשנות וכשרון ההנחייה המעולה שלו
הקנו לו שֵם בקרב אנשי המקצוע בפרט, ובצבוריות הישראלית בכלל.
תושב תל-אביב המלווה את ההתישבות ביש"ע באהבה ובמסירות.
יעל
ליברמן
החלה דרכה בישוב כבת שרות לאומי
באלון מורה, ובו בנתה ביתה עם הרב הלל אליהו ליברמן זצ"ל הי"ד. עוסקת
בחינוך, ניהלה את ביה"ס לבנות "באר מרים" בישוב איתמר, ואת המדרשה
לבנות באלון מורה.
פעילה למען השבת קבר יוסף לשלטון ישראל.
יהודית
לביא
בת כפר פינס, מוותיקות הישוב. אם לתשעה,
עוסקת באומנות ובדרמה. יוזמת ושותפה בהצגת נשות גב ההר "מרקם", והעלתה הצגת
יחיד "עלומה". ציירת. מרבה לצייר את נופי השומרון ואף הציגה ציוריה
בתערוכה בחבל ארץ זה.
