שבת לך  לך

י"ג במרחשון תשס"ג

 
הדלקת הנרות: 16:34 צאת השבת: 17:39

משולחן המזכירות

כאשר אנו פוגשים את דמותו של אברהם העברי, שכל העולם כולו נמצא מן העבר האחד והוא מן העבר השני, אנו מתמלאים מכחו, ושואפים אל קרבנו את העצמה הגדולה של העמידה האיתנה מול הרוחות הסוערות הנושבות בעולם. עולם שלאחר המשבר של דור הפלגה. לאחר שעמד על דעתו והכיר את בוראו, ידע אברהם לנפץ את אלילי אביו, לעזוב את ארצו ומולדתו וללכת אל הארץ המיטלטלת במלחמתם של בני חם בבני שם.

בבדידות מזהירה עמד אברהם בשלוש מערכות ויכל. במערכה המשפחתית, ללא זרע במשך שנים ארוכות, במערכה הציבורית – פוליטית מול עמי הארץ, ובאמונה בבורא עולם בעשרה נסיונות, שעמידתו בהם היתה לנו לנס ודגל של אהבת הבורא והליכה בדרכיו.

גם אנו, הנפגשים כאן השבת, אורחים ומארחים, מוצאים עצמנו ממשיכים בהתמודדות שפתח בה אברהם, תוך קשיים "בתוך המשפחה" בהתמודדות מתסכלת בפינוי מאחזים על ידי אחינו בשרנו, בצילו של איום כבד של מלחמה עולמית, ובתוך כל זה מתאמצים להתמיד במשימה היסודית, לגלות את שם ה' בעולם.

 

שש שנים אנו מקיימים באלון מורה שבת אירוח בשבת לך לך. מטרתה של השבת היתה תמיד לתת הזדמנות לחברים קרובים ורחוקים, להכיר את המקום הזה, להפגש עם המקום הראשון בו הכיר אבינו אברהם את הארץ, ולנשום את אויר ההר שספג לתוכו כל כך הרבה מן ההסטוריה שלנו, הרחוקה והקרובה.

השנה אין אנו מסתפקים בכך, אנו קוראים לכם לבא אלינו. בואו, רכשו דירה או בית, עשו ככל יכלתכם להכיר לחברים ולמכרים את אלון מורה, השתתפו יחד עמנו במאמץ להגדיל את ההתישבות פה באלון מורה. היום, כאשר רוחות וסערות עולמיות מאיימות לטלטל אותנו טלטלה עזה, אנו צריכים ויכולים להראות לעצמנו ולעולם את איתנות דרכנו. הצבנו לעצמנו ייעד לקלוט כמאה משפחות במהלך השנה הקרובה. אתם יכולים להיות שותפים במימוש הייעד החשוב הזה.

 

דבר המערכת

בעלון זה ניסינו להציג במקצת את ישובינו היפה, הדברים הנעשים בו

ואפילו קצת מהחידודים היוצאים מידי שבת בשבתו.

בעלון תמצאו ראיונות עם מספר תושבים, דעות ושירים מעט תושבי הישוב, רקע על הישוב, ומידע על המבצע "אלון מורה 300".  הקדשנו גם דף לזכרם של הקדושים, דוד, רחל ואברהם גביש, והסבא יצחק קנר הי"ד.

כמו כן, תמצאו, כמובן, את תכנית השבת, וקצת רקע על המרצים השונים.

אבל החשוב מכל הוא המשך הקשר, אנחנו כתבנו פרטים ואתם ... תדברו במעשים.

 
קראו ותהנו!

והאמין בה' / הרב אליקים לבנון,  רב הישוב

"אומר לך כלל, תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב. והוא ענין גדול, הזכירוהו רבותינו בקצרה ואמרו: כל מה שאירע לאבות, סימן לבנים. ולכן יאריכו הכתובים בסיפור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים"

(רמב"ן בראשית יב, ו)

אחת מתכונותיו של אברהם אבינו היא היותו "ראש למאמינים".

בתורה נזכרים מספר ארועים המצביעים על אמונתו הגדולה של אברהם אבינו. חכמים הרחיבו זאת בסיפורים על ניפוץ הפסילים והפצת האמונה בקרב עמים רבים.

 

אמונה מהי?

מפי מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שמענו לא פעם את ההגדרה: "אמונה זה חיים".

הרבה השלכות לכך. נזכור רק אחת מהן הנוגעת לזמננו.

האמונה, מיסודו של אברהם אבינו, מלוה אותנו כל רגע ורגע מחיינו. הידיעה שהננו קשורים לקב"ה, ובעיקר, ההכרה כי כל ההתרחשויות הנן מכוונות ע"י היד האלקית, והן מובילות אותנו באיטיות אך בבטחה לקראת העתיד הגדול.

אין זו רבותא להאמין, כאשר הכל זורם באפיק החיובי, כאשר המציאות מחייכת אלינו ומסבירה פנים. שם אפשר לומר כמעט שאין צורך באמונה, מפני שאנו רואים בעינינו את המהלך האלקי החיובי.

האמונה נדרשת ביותר כאשר אנו במבואות אפלים ובדרכים עקלקלות. שם אנו חייבים להעלות את אור האמונה, אשר הוא לנו כנר לרגלינו.

כאשר האמונה היא חיים, חלק בלתי נפרד מחיינו, אנו רואים כיצד כל הצרות והיסורים הבאים עלינו, הם חלק בלתי נפרד מהדרך, והם הם הדוחפים אותנו הלאה והלאה.

 

ההתישבות ביש"ע עברה נסיונות קשים ביותר במשך עשרות שנותיה, ובמיוחד בשנתיים האחרונות.

מיטב אבות ואמהות ובנים נלקחו מעמנו ביד זדון.

הדרכים בחזקת סכנה.

ואפילו בתוך בתינו נגרע מאתנו הבטחון.

ועם כל זה, ואולי בגלל כל זה, אנו גדלים ומתחזקים. משפחות רבות מצטרפות, בתים חדשים הולכים ונבנים, ובתוכנו, הננו שרויים בשמחה של עשיה והתרוממות, ברוח ובחומר.

 

סיפרה אם שכולה, שבטקס הענקת אות הצטיינות לבנה, לאחר נפילתו, אמר הרמטכ"ל כי המשפחה איבדה את היקר ביותר לה. אחד הבנים ניגש אליו אח"כ ואמר לו, כי טעות בידו. איבדנו בן ואח יקר מאד, אך יש יקר מזאת, ואת ארץ ישראל, ואת אמונתנו, לא איבדנו.

כשיתרומם כל העם למבט הרחב הזה, לא נצטרך עוד להוכיח את מסירותנו למען האמונה והארץ, כלביא נקום וכארי נתנשא, אויבינו כעשן יכלו, ונגיע לבנין השלם.


ראיון של אנשים הוא דבר נחמד ואפילו קצת מצחיק

אבל אין ספק שזהו אחד הדברים שיותר משקפים את חיי הישוב

 

מתוך קבוצה של אנשים שעלו מפרו לאלון מורה בחרנו לראיין זוג אחד-חיזקיה וכוכבה הילריו:

 

מתי עליתם לארץ?

 

באב תשנ"א.

 

איך הגעתם לישוב?

 

לפנינו כבר עלתה קבוצה מפרו ובעקבות שמועות ומידע מהם הגענו גם אנחנו.

 

במה אתם עוסקים?

 

חזקיה לומד בירושלים, וכוכבה עוסקת בחינוך וטיפוח הדור הצעיר במעון.

 

איך אתם מרגישים כיום, עם המצב הביטחוני בישוב?

 

לצערנו מאז תחילת המאורעות הואט הקצב בו גדל הישוב, אנשים עזבו והמצב פגע  במערכות הישוב, למרות הכל אנו אופטימים לגבי עתיד הישוב  ומקוים לראות בהתפתחותו בלי מיצרים.

 

מה אתם  מאחלים לישובכם?

 

שיפרח ויגדל להיות עיר ואם בישראל, ושלמרות גודלו ישארו תמיד האור, האוירה, הנוף ומקום נוח עם איכות חיים לגידול ילדים.

 

 

 

אלון מורה זקוקה לכוחות חדשים שיצטרפו אליה בגופם ,

ולתומכים שיסייעו בממונם.

נשמח אם תתקשרו אלינו לתיאום שבת היכרות ו/או סיור בישוב.

 

לעזרה כספית ניתן לשלוח תרומות אל:

ידידי אלון מורה

אלון מורה ד.נ. לב השומרון 44833

 

המתעניינים בקליטה:

משרד הישוב: 9973433 - 02 

או ועדת קליטה:  9971772 - 02

 

כתובתנו באינטרנט:  http://www.shechem.org/elon-moreh/

 


המיקום והנוף הנשקף מהישוב:

 


העיר שכם נמצאת בלב ליבה של ארץ ישראל. היא שוכנת על פרשת דרכים מרכזית בין דרך האבות ההולכת על גב ההר, מחברון וירושלים ועד לגליל, ובין הציר העולה משפלת החוף, למרכז הארץ - אזור גב ההר, ומשם לעבר הירדן המזרחי.

הישוב אלון מורה ממוקם היום על מורדותיו הדרומיים של רכס הר כביר במרחק קילומטרים ספורים מהעיר שכם וצופה אל תל בלטה - שכם המקראית.

פסגת הרכס מתנשאת לגובה של 792 מ' מעל פני הים. הפסגה הקרובה של הר-כביר מגיעה לגובה 767 מ' והישוב ממוקם מגובה של 650 מ' ועד פסגה זו, בנוף מהמם ביופיו.

למרגלות הרכס מצפון לו, ואדי פרעה המושך מים בכל ימות השנה ובו עובר הכביש הראשי שכם - בקעת הירדן עד לגשר אדם. זוהי "דרך מבא השמש", בה עברו ישראל עם כניסתם לארץ בהנהגת יהושע, לבנות מזבח על הר עיבל.

מצפון לואדי רכס הר-טמון, וממזרח לו הבקעה והרי-גלעד.

ממערב לישוב צופים עליו הר עיבל והר גריזים עליהם התקיים המעמד הנפלא של הברכה והקללה, ובתווך העיר שכם, ובה קברו של יוסף הצדיק.

דרומה לנו, עמק סוכּר (עסכּר) ובקעת בית-דגן, (הכפר הערבי בית דג'ן) אשר בה מתוכננת דרך נוספת לבקעה, ועמק המכמתת אשר בו עוברת הדרך הראשית שכם-רמאללה-ירושלים.

מלבד הנוף המרהיב נתברכנו במזג אויר נוח הדומה לאוויר של ירושלים.

לאחרונה נסללה דרך העוקפת את שכם מדרום והיא מהווה חיבור בין יישובי גב ההר לכביש קדומים כפר סבא. הדרך נקראת כביש גלעד ע"ש גלעד זר הי"ד, קב"ט מוא"ז שומרון שנרצח בסיון תשס"א.

זוטות

עצת רופאי השיניים לקבינט הבטחוני:

במקום לשים כתרים, צריך לעשות טיפול שורש.

חנן בן יוסף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


נהנית מהביקור באלון מורה?

מעתה תוכל לבקר בכל יום באתר http://www.shechem.org/elon-moreh/
אלון מורה 300

 

חנייתו של אברהם אבי האומה בארץ, היתה בשכם:

"ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ".

בשכם נראה ה' אל אברהם בפעם הראשונה והודיעו כי זאת הארץ אליו נצטווה להגיע.

מהעובדה שבשכם נאמרה הנבואה הראשונה על ירושת הארץ, אנו למדים כי יש בשכם סגולה צפונה השייכת לקדושת הארץ בכללה.

הרמב"ן מבאר "כי החזיק אברהם במקום ההוא תחילה קודם שניתן לו הארץ...כי קדושתה מיוחדת מאוד לישראל".

בעקבותיו של אברהם אבינו קם לו גרעין אלון מורה שהיה מחלוצי ההתישבות בשומרון.

לאחר כמה נסיונות לעלות לקרקע ששיאן היה בניסיון ההתישבות בסבסטיה, בחנוכה תש"לו אושר לגרעין להתיישב במחנה קדום מערבית לשכם, וכך נעשתה פריצת הדרך הראשונה והשומרון פסק להיות ריק מיהודים.

 

כיום, 22 שנה אחרי, אלון מורה הוא ישוב לתפארת.

בישוב למעלה מ-200 משפחות שבאו לבנות כאן את ביתם מסיבות רבות ומגוונות.

בשנים האחרונות, הישוב נמצא בתנופת התפתחות גדולה, הוקמו בו ישיבת הסדר ומכללה לבנות, נקלטו עשרות זוגות והוקמה שכונה לזוגות צעירים בשכונת נווה עופרה הסמוכה לישיבה, שמונה כ30 זוגות והוכשרו עשרות מגרשים עליהם בונות משפחות בישוב את ביתם הקבוע.

השנה הוחלט בישוב לשים דגש מיוחד על הקליטה,

נפתח מבצע איכלוס "אלון מורה 300" שמטרתו להרחיב את הישוב לכדי 300 משפחות.

הישוב שהיה מנושאי הדגל בהתיישבות בשומרון ממשיך להוביל גם בתקופה לא קלה זאת. אנו נמשיך לגדול ולהתפתח ולהפיץ מכאן את הקריאה כי זו היא הארץ שלנו.

 

המלחמה בה נתונים אנו מאז ראש השנה תשס"א מביאה אותנו לשוב ולהתבונן אל העתיד,

ולנסות להרחיב את המבט אל מעבר לאופק,

אל המקום אליו אנו שואפים להגיע מתוך כל המשברים והלחץ בהם אנו מצויים עתה.

לפנינו עומדים עוד אתגרים רבים. לא רק לשרוד או להמשיך לפתח נוכחות פיזית, אלא גם לבנות בניין רוחני יציב ומעמיק העומד על אדנים של אהבת התורה העם והארץ כיחידה אורגנית אחת, מתוך חיבור אמיתי אל המקום הזה, בו נרקמה ראשיתו של עם ישראל.

היום, יותר מתמיד, חשוב לנו לדעת ולהרגיש שאנו שלוחיה של האומה. חשוב לנו העורף הציבורי, העידוד המוסרי והסיוע המעשי. עם ישראל זקוק לאלון מורה חזקה ומתפתחת.

 

 בחרנו לראיין גם זוג מהגבעה הרחוקה (792) ואלו התוצאות:

 

-שלום לכם משפחת סקאלי, איך אתם מרגישים?

 

-מצויין.

 

-מהישוב הותיק מאבדים קצת את קצב הזמן לגביכם, כמה זמן קיימת הגבעה?

 


-הגבעה קיימת בערך 4 שנים אנחנו אומרים בערך , כי היו כמובן קשיים בהתחלה (שמורת טבע) כך שקשה להגדיר את נקודת ההתחלה.

 

-נשמע מעניין, איך זה בעצם התחיל?

 

-למיטב זכרוני זו היתה יוזמה של המזכירות שגייסה חבר'ה מאחד הישובים הקרובים לבוא ולהקים את המקום.

 

-ו...

 

-בהתחלה גרו באוטובוס ישן כיוון שהמקום הוא שמורת טבע ואסור לישון ולהקים מבנה בשמורת טבע. לאחר מכן הקימו הבחורים 2 צריפי עץ שבכל זמן בנייתם הם עובדים ביום ושומרים בלילה.

המוטו של אותם בחורים - וצריך להדגיש את זה - הוא עבודה עברית בלבד.

 

-אני מבין שהם לבדם הקימו את הגבעה?

 

-לא לבד, ובמיוחד צריך להזכיר את הקדוש הרב הלל ליברמן הי"ד שהיה קשור מאוד לגבעה ועזר רבות.

 

-מה יש שם היום?

 

-בית כנסת, 2 צריפי עץ, 3 קראוונים, דיר כבשים גדול וחקלאות מתפתחת.

 

-מה החזון?

 

-פיתוח החקלאות, הרחבת המקום על ידי משפחות בדגש על תפיסת הקרקע לצרכים חקלאיים.

 

-יש לכם איזה סיפור פיקנטי מהעבר?

 

-כן, פעם כשהחלטנו לעלות ברמת החיים, עברנו מהטרנזיט למשאית צהובה. המשאית היתה ענתיקה אמיתית מחברון עם צבע "מדהים" ובקונטיינר שהיה עליה התחלנו לבנות בית נחמד מאוד,אבל אז הגיעו פקחים מרשות שמורת הטבע ובקשו שנתפנה. בעקבות זאת, כל ערב היינו מעלים את המשאית על הגבעה וכל בוקר מורידים אותה וכך גם החזרנו את המשאית לתחיה וגם הפכנו סופית לחיות מוגנות של שמורת הטבע...

 

 

ומה על סדר יומנו?

התגוננות!?

 

     שוב פגעו בנטיעות הרכות שלנו! פעם אחר פעם מסתננים אל תוך מקומותינו ופוגעים בכל חלקה טובה. הם פוגעים גם בארזים הגבוהים ומשאירים הרס אחריהם.

   צעקות לא עזרו. גם דחלילים ניסו, אך למרות שיש היום דחלילים משוכללים עם אורות והכל – הדבר לא פתר את הבעיה.

   גדרות, אמרתם? אנו לא רוצים לחיות מאחורי גדרות! לא רוצים להסתגר מאחורי ברזלים! אך, שוב ושוב הם פגעו בנו...  בלית ברירה, בוצע גידור מבוקר במקומות מסויימים. האם זה הועיל? לא ולא! גם גדרות מכל מיני סוגים עבירים באמצעות התכסיסים המתאימים.

   מה נשאר? שמירה ועוד שמירה וכבר קצה נפשנו בה. כעת אומרים שהשומרים היעילים ביותר יהיו כאלה על ארבע שנובחים.

   אך, רגע, לא שכחנו את ההגיון הישר? למה אנו נוקטים רק התגוננות ו'התמגנות'?

צריך לפגוע בפוגעים במקומותיהם ולא לחכות בדריכות במקומותינו, בנשימה עצורה, עד ש(לא) יבואו. לא כך מתגברים על המזיקים. צריך ללכת לחפש אותם במרבצם, להוציא אותם ממאורותיהם.

  תמיד יהיו טענות שונות ומשונות, "תנו לחיות לחיות", "גם הם היו כאן לפנים", ועוד כהנה וכהנה. אין אנו מכחישים שלכל בריה יש תפקיד בעולמנו. עלינו לכלכל צעדינו בחוכמה, אך יש לפגוע בפוגעים ולטפל בשורש הבעיה. אסור לתת להם להשתלט עלינו ולקבוע את מהלך חיינו בדרך זו או אחרת.

    די לפגוע! הלאה לכם שפני הסלע!

אביבה מלטר.

 

 

זוטות

פועלים סינים בארץ הגישו בקשה להצטרף לתנועת הפועל המזרחי.

חנן בן יוסף.

זוטות

- איך מתגוננים נגד אויר מורעל?

- ע"י AIRכות מגן

חנן בן יוסף.



 

 

 


אחרייך אחות לנוע

מרגלייך לשאוב כוחות

עבורך בתפילה לזוע

למשוך מלמעלה אורות

אחותי בגב ההר נאחזת

בָּיומיום, בבישול בכביסה

בגדי תינוקות מהדקת

על מוטות ברגבי אדמה

ילקוט על גב מיישרת

מנשקת לחי ורודה

ומלווה מחיכת דואגת

את ילדך לתלמוד תורה.

אחותי, אשה – בחינת ארץ

אחותי בעידן גאולה

הקטר המושך במרץ

את רכבת תחיית האומה

מצפת – צופנת הסוד

של שורשי ייסורי התקומה

שגדוליה השכילו ללמוד

שהכל בתכנית ושליטה

מצפת חיבוק נשי

בצאתך לדרכך אחות

למנוחיכי שובי נפשי

בשמחות, רפואות, ישועות

 

נכתב ע"י טובה בזק

תושבת אלון מורה לשעבר,

לנשות גב ההר ב"נופש נשים" בצפת  קיץ, תשס"ב.

 

 

 


"רחמנא אידכר לן זכותיה דיוסף צדיקא"

באתם אלי, בנותי ובנַי

מצאתם – לבי שותת דם

מבין כתלי אבנַי.

ועיניכם קרועות לרווחה –

ועיניכם רואות וכלות.

וכלתה רוחכם

מכאב, ועלבון,

       וחרון.

 

את נהי געגועיכם שמעתי, ילדַי.

את התרפקותכם מרחוק

על שמי, תמונתי.

 

(ואת בני בנימין על מרומי שדה

והוא עתה עִמִי, עם בָּנַי, אפרים ומנשה)

 

בשדותי תעיתם, מבקשים בכל לב

       לזכות לבוא בשערִי.

בנפשכם תביאו לחמכם

       לאכלו בשערַי

   כמאז, בכל שמחה.

 

ראו, בני, כי האפיר שערי

מחלפות בן סלסלתי הלבינו מצער

ראו, ילדַי, מה עולל בי צרִי

תשתפכנה אבני קודש בידי כל בן-עוולה ונער

 

ובליל בו באתי לכל סוכה בישראל-

בו באתם שוב בשערַי בתפילה והלל,

ואתכם חיילי ישראל.

 

נחמו, נחמו, בניי

אל נא תהיו שרויים בצער

"ושמחת בחגך" הן ציוונו הבורא

והוא ישלם שבעתיים לשונאי

לכל אויב אכזר ובער

"והיה בית יוסף לאש", הן הקול עוד קורא!

נחמו, עמי, ראשכם הרימו בגאון

כי ניחם ה' עמו, וגאל בני ציון.

 

ואתה ישראל הלוך וקראת

באזני ירושלים ובאזני עם-אביון

כי אתה ה' באש הִצָּתָּ

ובאש-קודש תיבָּנה עד-עולם ותיכּון.

והוא יחוננהַ עליון.


ציונה

חול המועד סוכות התשס"ג.

ליל אושפיזין דיוסף. אלון מורה שכם ת"ו.


 

 


יצחק קנר, דוד, רחל ואברהם גביש הי"ד

 

 


רקע על המרצים

 

 


הרב שלום פנחס בורשטין

חניך ישיבת כפר חסידים וישיבת מור. הוסמך לרבנות במכון "הרי פישל" ע"י הרבנים הראשיים. בעל תואר בחינוך ובמדעי המדינה של אוניברסיטת בר-אילן. סגן אלוף במיל. שרת בצה"ל בתפקידי : רב צבאי וקצין הנדסה. כיהן שנים רבות כראש ישיבת בנ"ע בית-שמואל בחדרה. הקים את הישיבה המדעית "מדרשית הגליל" במגדל העמק ומכהן בה כראש ישיבה. מדרשית הגליל היא ישיבה תיכונית מדעית לנוער עולה מחבר העמים . הרב שלום ורעיתו עושים רבות למען חניכים אלו ומכשירים אותם כמנהיגות צעירה בחברה הישראלית בדרך תורה ונאמנות לעם ישראל ולארצו.

יהודית לביא

בת כפר פינס, מוותיקי הישוב. אם לתשעה, עוסקת באומנות ובדרמה. יוזמת ושותפה בהצגת נשות גב ההר "מרקם", והעלתה הצגת יחיד "עלומה".

הרב אליקים לבנון רב הישוב

מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בישיבת מרכז הרב. הגיע לאלון מורה ללמד בבית המדרש, פיתח את בית המדרש לתורה והוראה באלון מורה, ממנה יצאו תלמידי חכמים ורבנים. הקים את הישיבה הגבוהה "ברכת יוסף" ועומד בראשה, משמש מרא-דאתרא בישוב אלון מורה ופעיל במסגרת ועד רבני יש"ע.

יהודה עציון

מראשוני המתנחלים ביו"ש וממקימי הישוב עופרה – הישוב הראשון בין גוש עציון לעפולה.  היה ממקימי סבסטיה ומהמזכירים הראשונים  באלון מורה.

מפורסם בעיקר במאבקיו למען הר הבית. עורך המהדורה המחודשת והמעניינת של הספר  "דרישת ציון", על תולדותיו, משנתו ופולמוסיו של הרב צבי הירש קלישר.

ד"ר אבשלום קור

ד"ר אבשלום נשוי ואב לשישה, תושב ת"א. משדר פינות בענייני הלשון העברית בגלי צה"ל כבר 25 שנה ופנות בענייני העברית בטלויזיה כבר 15 שנה. מרצה  באוניברסיטת ת"א מזה 17 שנים

 

 


נווה עפרה

ילדים

כיתות ז'-ח'

נוער ובוגרים

לציבור הרחב

 

בית המדרש

בית ספר בנות

בית ספר בנות

בית הנוער

אולם כינוסים

בי"כ היכל עמי

בי"כ רחמי תרצה

 

ליל שבת

 

כתות א'- ו'

 

פעילות בסניף בנ"ע ברחבת

בית הספר

 

ד"ר אבשלום קור

"נותנים שמות על המקום"

שמות מופלאים על מפת ארצנו

 

הרב שלום בורשטין

מדינת ישראל לאן?

עמדות שונות

 

20:30

 

 

 

 

21:30      עונג שבת כללי בבי"כ רחמי תרצה בשיתוף מרא דאתרא- הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת ברכת יוסף, ורבנים אורחים.

וביום השבת:

 תפילת ותיקין בבית הכנסת גבעות עולם בשכונת אשדר: תחילת התפילה 4:55.

 תפילת שחרית בבית הכנסת משכן אריאל בשכונת רמי: תחילת התפילה בשעה 7:45.

תחילת התפילה

7:30

תחילת התפילה

7:45

תפילת שחרית

 

הרב דוקי בן ארצי

"אין תירוצים" (מבצע אנטבה)

יהודית לביא

"אלון מורה- האתגר והיופי"

שיחה בשילוב קטעים מההצגה

"עלומה" (לנשים)

יהודה עציון:

הר הבית ועבודת הקודש למן הרב צבי קלישר ועד עצם היום הזה

 

ד"ר אבשלום קור:

בת קול ארמית בבית המקדש?!

ממתי חדלנו לדבר עברית?

13:00

14:00    סיור להר כביר בהדרכת: גלעד שני, מנחם ברודי, יוסי דוד. (נקודת מפגש ליד ביה"כ רחמי תרצה)

 

סעודה שלישית לישיבת ברכת יוסף בשיתוף הרב דוקי בן ארצי.

15:15

כיתות ה'-ט' פעילות בסניף בנ"ע

 

16:00

מנחה של הסניף

16:30

סעודה שלישית לכל הנוער

 

 

15:30

הרב אליקים לבנון

"מענייני דיומא"

 

אחה"צ

 

 

 

האוטובוסים יצאו בשעה 19:15  ליד הכיכר. על כל האוטובוס יהיה רשום יעד הנסיעה.

במקרה חרום (גם בשבת) אפשר להתקשר לטלפון 239858-064, חיים.

במקרה של אזעקה יש להכנס לבתים או למקומות סגורים, עד השמע הודעת ארגעה.

כדאי להשאיר לפני שבת רדיו פתוח על תדר FM 93.5, שישדר במקרה חרום.

לנוער ולבוגרי אלון מורה במוצ"ש בשעה 21:00 הופעה של  אוהד חתוכה, בבית הנוער. עלות כניסה: לנוער אמ"ש שעבד- 5 ₪ לכל השאר- 10 ₪