אזכרה לתרצה פורת הי"ד

ביום חמישי כ"ב בניסן – אסרו-חג פסח,

יתקיים בעז"ה שיעור בתנ"ך, עם השלכות אקטואליות, לזכרה של בתנו

תרצה פורת הי"ד

בבית כנסת "רחמי תרצה" בשעה 20:00 (לאחר תפילת ערבית)

השיעור ינתן ע"י הרב גבריאל גולדמן, הרב של כפר אדומים.

לשיעור נא להביא תנ"ך.

לפני כן תערך אזכרה בבית העלמין שבקרני שומרון בשעה 17:15.

לאזכרה יצא מהישוב אוטובוס ממוגן ירי בשעה 16:15 (ליד ביה"ס), ויאסוף נוסעים בצומת תפוח.

משפחת פורת.

לנשים,

רחל של כולם –

מפגש זכרונות בהמשך למה שהתחלנו יחד

יתקיים אי"ה במוצש"ק פרשת שמיני בשעה 9:00 בבית הכנסת רחמי תרצה.

יום הזכרון לשואה ולגבורה

ביום שני, כ"ו בניסן, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה – ההצגה "פרוסת לחם" של תאטרון דלתיים – נשים מבית אל. מחזה מקורי על גבורת נשים יהודיות בשואה, ע"פ הספר "אמונה שעמדה במבחן".

לאחר ההצגה ייערך דיון עם השחקניות בנושא דילמת מוסריות, וחיבור דמויות המועלות בהצגה.

ההצגה בשעה 20:30 במרכז הפיס עלות כרטיס 25 ₪. הרשמה אצל רכזת הקהילה.

ציבור הנשים מוזמן!

הרי את מקודשת לי מולדת

כדת משה וישראל

שפחה שחה כורעת ואובדת

אני לך בעל וגואל.

ורחקו ממך מבלעייך

בחיי ובמותי

אני ראשי אלין בחיק הרייך

את בדמיי לעד תחיי.

ולקראתך מלכה לבי חרד עת

תפארתך פי ימלל

הרי את מקודשת לי מולדת

כדת משה וישראל

אברהם שטרן – יאיר.

סיון תרצ"ד.

משולחן המזכירות

האסון הנורא שהתרגש עלינו, הוא הסיבה לכך שאנו מוציאים , שלא כדרכנו, גליון קשר אמיץ בעצם ימי חול המועד. דיווח ושחזור הארוע מופיעים בנפרד וזאת בעקבות תחקירים שבוצעו ע"י כל הגורמים הנוגעים; הצבא, כיתת הכוננות והרבש"ץ וצח"י. באופן כללי צריך לזכור שכל הגורמים המקומיים פעלו בתנאים שחייבו אלתורים רבים: הרבש"ץ הקבוע משרת במילואים, מפקד כיתת הכוננות הקבוע איננו נמצא בישוב בימי החג (וגם בשבועות הקרובים, עקב שירות מילואים), חלק גדול מכוח הכוננות המקורי לא היה בישוב, גם עמיחי לא היה בישוב בשעת הארוע. חלק מאנשי הצח"י לא היו במקום וחלק האחר היה מרותק לביתו.

כאן המקום להודות ליאיר לסר (מ"מ הרבש"ץ), לנועם נבו (מ"מ מפקד כיתת הכוננות) ולכל החברים (המקוריים והמחליפים) של כיתת הכוננות, על המסירות, המיומנות והפעולה המהירה שביחד עם פעילותם של אבי זרביב ויעקב דולב וצעירים נוספים שהיו בשכנות לבית גביש, איתרו את הארוע, פגעו במחבל ומנעו אסון גדול יותר. הפעילות הזאת זכתה לשבחים רבים מצד כל הגורמים הצבאיים, ובצד הכאב על האבדן הגדול, היא ממלאת אותנו בגאווה.

בשעת הארוע עצמו, צוות הצח"י לא יכול היה לתפקד כצוות, היו מספר אילתורים שענו חלקית, והצוות קיים דיונים – לאחר הארוע – כיצד לשפר את התפקוד גם בתנאים קשים שכאלה.

וועדת תרבות–קהילה הפעילה וממשיכה להפעיל פעילות מיוחדת הנגזרת מהמצב המיוחד בו אנו נתונים. בחלק מהפעילות כבר נוכחנו וחלקנו השתתף.

ארגון הלווייה, הפעילות מול זק"א (העושים פעולת קודש במסירות רבה), העבודה מול מס רכוש ושיפוץ הבית שנפגע, כל אלה דרשו ודורשים מאמצים. במשך ימי חוה"מ אורגנו הסעות לנוער פעמיים ביום לקדומים, שם נמצאים בני משפחת גביש. בכל הפעילות הזאת, כמו גם בפרטים נוספים, נעזרנו רבות בכל הגורמים של מוא"ז שומרון, הן בעצה והן בסיוע ממשי.

תושבים רבים, חברי המשפחה, נושאי תפקידים בישוב, מורים בבית הספר ומכרים מחוץ לישוב נרתמו לסייע בכל התחומים במסירות מלאה שהביאה לתחושה של משפחה אחת האוזרת כוחות להתמודד עם האסון הנורא.

הרצח הנורא, שפגע בסב, הורים ובן, כמו גם העמידה של הישוב בלטו אפילו על רקע הארועים הקשים שעם ישראל חווה בכל מקום, ועוררו גלי הזדהות מרובים מכל חלקי העם.

בני משפחת גביש יחלו לשבת שבעה מיד במוצאי החג בקדומים בבית נעמה, אלמנתו של אברהם הי"ד. ביום א' בבוקר יבואו האבלים לשבת שבעה עד יום ד' בבוקר בבית גביש, כאן. עד אז, על דוד שריאל לסיים את השיפוצים כדי לאפשר את השבעה בתנאים סבירים. אנו בטוחים שנדע כולנו לעטוף את המשפחה הדוויה בחיבוק חם ואוהב, הן בימי השבעה והן בימים שלאחר מכן.

כאן המקום להודות במיוחד למשפחת כהן (יעקב ורחל), על המסירות הרבה שלהם למשפחה, הן בשעת הארוע והן לאחריו. משפחת כהן ישהו בימי השבעה שבאלון מורה בבית גביש ביחד עם האבלים.

אין מספידין במועד, אבל אי אפשר שלא לייחד מילים ספורות לקדושים הי"ד: הסב אשר מגולת אירופה עלה ארצה הקים בית לתפארת, לאחר שהתאלמן עלה ירושלימה מאהבתו אותה, וכל ימיו היה קשור עם אלון מורה. ההורים רחל ודוד, אשר להם "מניות יסוד" בכל עשייה חינוכית בשומרון, החל מראשית ההתיישבות בקדומים דרך רוג'יב ועד אלון מורה הנוכחית. בצד העשייה החינוכית בביה"ס, באולפנית ובישיבת השומרון, והפעילות ההתיישבותית, כולל השתתפות פעילה של כל המשפחה בתלמי יוסף במאבק על חבל ימית, הצליחו לגדל זרע ברך–ה' של בני תורה יראי שמים. אברהם בכור הבנים הגיבור שעוד בחייו היה לאגדה בסיירת מטכ"ל, אשר בצד גבורתו בלט בעדינותו ממש בחינת עדינוֹ העצני.

החלל שנפער ודמויות הנרצחים, מחייבים אותנו לחזק את השורות, לסתום את הפער, להתגבר על חולשות ולהמשיך ביתר שאת במפעל שנטלנו על עצמנו. הכאב הנורא לא ירפה את ידינו. הוא רק יגדיל את המאמצים שנשקיע. אנו חייבים זאת לעצמנו, למקום שבחרנו לחיות בו, לקהילה שאנו חברים בה ולעם כולו שאנו שלוחיו, והנושא אלינו עיניים לראות האם נעמוד במשימה.

בעזרת ה' נמשיך בחיים את קידוש השם של חברינו הקדושים הי"ד.

הנחיות לשבת ויום טוב – הרב לבנון

א. אנשי כתת הכוננות, הולכים עם פלאפון צמוד, פועל.

ב. בעת אזעקת אמת על חשש כל שהוא, יש להכנס לבתים. מי שנראה לו שאור הבית גורם לסיכון, רשאי לכבותו. רצוי לא לכבות את כל האורות, כדי שאח"כ לא תשב המשפחה באפילה. (לאחר עבור ההתרעה, אין להדליק מחדש את האור).

ג. מותר להודיע ברמקול על התרעה, ומותר להודיע על סיום מצב החירום, ועל יציאה מן הבתים.

ד. הכוחות המופעלים רשאים להתעדכן בטלפון, פלאפון וכד'.

המשפחות יעודכנו באמצעות הודעה ברמקול על רגיעה.

כדי לדעת פרטים אחרים האם וכיצד התרחש או לא התרחש אירוע מסויים, אין להשתמש לשם כך בטלפון וכד', אלא ע"י העברת מידע בין שכן לשכנו.

הם עמדו על הסף לצאת מן הבית

ובחוץ חכתה להם מרכבת אש.

פסח מר ומוזר. וחג.

בשמים רעש נורא שנוגע לארץ.

בסופות של גשם וברד.

חג אביב ותפילת הטל.

וארבעה עלו בסערה.

בניסן לא מספידים ולא במועד.

בערב שבת, בניסן, במועד.

המונים נקבצים ובאים,

ללוות את החללים

דמותם הפרטית מהדהדת בלבבות,

הענפים הגדועים שותתים.

וצריך להפנים את הזעקה

ולזעוק - בדממה דקה.

יש הרגשה משונה, שהעולם עובר תמורה.

שמשהו זז אי-שם והכל – בתנועה.

שמעבר לסף – מחכה הפתעה.

ועל הסף, הם עומדים. ארבעה.

דור השואה ודור התקומה ודור הגאולה

ואמא רחל הטובה שהלכה עמהם

לבקש עם רחל אם האומה,

על כל הבנים.

רחל, "שבזכותה הם נגאלים".

טליה חנה

קטעים מדברי הזכרון שאמר מנשה בהלויה:

אבא אבינו מורנו ורבנו,

אמא מורתנו,

אברהם אח בכור ומנהיג האחים

וסבינו מורנו ורבנו

אהובי נפשינו. באנו להפרד מכם, ארבעת עמודי התווך של הבית, גיבורי ישראל, קדושים.

אבא, מה היית אומר עכשיו לששת ילדיך, אני מתכוון למילות חיזוק ועידוד שהרי הדרך שלכם טבועה בנו וברורה מאין כמוה, התרומה לעם ישראל וארץ ישראל, דרך תורה, שאלמלא היא, דרכנו אינה דרך... הצבת מטרות ומלויין, לימוד תורה וגמרא באופן שיטתי ומכוון והעמדת האמת מול עינינו גם כשהיא לא נעימה.

ואגב, זה מה שגרם לנו להחליט לקבור אתכם כאן, במקום שהשקעתם בו את מרצכם ואונכם. לקשר ביניכם, בין דמכם ובין דמם של יקירי הישוב לבין העם בשעת עוורונו, שזוהי אדמת ארץ ישראל ושום קו בשום צבע לא מפריד אותה מארץ ישראל השלימה.

אמא אהובתנו, אשת הרוח, תמיד מטפטפת באלגנטיות ולפעמים אף במידה של אסרטיביות-רוחניות, תומכת בשיחות ארוכות ומייעצת... מעניקה חיבוק וליטוף אוהב וחם שכה הורגש חסרונו בליל אמש.

אנשי חינוך דגולים ברמ"ח איבריכם ושס"ה גידיכם, השארתם חרוט על לב כל אחד מאיתנו הילדים דגל החינוך וההשפעה.

אברהם, אחינו, בכורנו, מנהיג האחים... דאגת לנו, תמכת בנו בכל דרך ושעל, נתת כתף ולא העלמת עין, ואף לרגע, מאיתנו. הגבורה שאיפיינה אותך שימשה לנו מופת אף ברגעיך האחרונים בניסיונך להגיע לנשק שלך בטיפת דמך האחרונה...

סבא, מורנו, אהוב, הגעת לשיבה ונהרגת על קידוש ה'. צדיק אמיתי. איזה עידוד ואהבה הרעפת על כל ילד בנפרד... הראיה הכוללנית והאמונה החזקה שהיתה בך ושהפחת ממנה גם בנו הנכדים ובני המשפחה...

הנני לפניכם, אבי מורי, אימי מורתי, אברהם אחי אלופי ומיודעי וסבי ומורי, מקבל לידי את שרביט הבכורה בלב דואב אך באחריות גדולה, מובל על ידי קול רעש גדול של נשמותיכם בחיל ורעדה, ואשמש לבניכם, אחיכם, נכדיכם, הורה, אח וסבא תומך ודואג לכל צרכם יחד עם אחיי גיבוריי אשר הותרתם כאן היום.

אברהם, נעמה ודריה איתנו כאן ונתמוך בעזרת ה' בכל כוחנו באישתך וילדתך, בשר מבשרנו.

מאוחדים ומלוכדים נמשיך בעזרת ה', כמו שציוויתם אותנו במותכם ושמכם וזכרכם ילוו אותנו לעד ויהיו לזיכרון עולם בהיכל ה':

"כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת נאום ה' אלוקים מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו"...

לאחותי, חברתי – חברת נפשי

למשפחה שהיה בה הכל.

קשה לי לכתוב דברי הספד עליכם, יקיריי, אהוביי.

אתכם הלכו מאתנו חיים שלמים, נלקחה מרכז הווייתנו.

רחל, טהורה, צדיקה, רגישה, חכמה, יפה, רחבת – אופקים, אוהבת לחיות, עוזרת בנשמה, מפיקה טוּב, מנהלת, מחוברת לאינסוף מעגלים של אנשים, מחברת את הכל, אשת אלון מורה, אוהבת לחוש ולחוות, רצינית מאד ונהנתנית, בוהמיינית שמתפללת שלוש תפילות ביום, מטיילת, שרה, רוקדת, שומעת את הרב מוטי אלון, אוהבת, אשה חובקת כל, אדם.

(כ"כ הרבה אנשים התקשרו מקיבוץ "בארי", מקיבוץ "שדה בוקר", מהוד השרון, שמאל – ימין, דתי ושאינו דתי).

דוד. איש צבא, איש עבודה, ישר, אידיאליסט, אוהב חיים, איש של מיץ תפוזים, של כנרת, של אהבת א"י שאינה יודעת גבולות (פעם חלמנו לעשות רכבל באלון מורה).

אנשים שמחברים את אלון מורה לחיים מכל ולכל כיוון.

אוהבים למכביר, אהובים לרוב. בני אדם.

סבא . צדיק תמים, צנוע. בגילו המופלג המשיך במלאכת ההתנדבות ועשיית הטוב. אדם חם ואוהב.

אברהם. מגלם בחובו את תמצית המשפחה הזאת. איש צבא, גיבור, אמיץ, אוהב הארץ והאדם. מחבר הכל, רגיש וצנוע. מחפש איך לעשות טוב בהתמדה, ונכון כולו לעם ולמדינה, לפרטים, למשפחה, לחברים.

משפחה שכזאת. משפחה משדרת אהבת החיים.

זאת לא משפחה שרוצחים אותה.

אנחנו לא ניתן לכם, מפלצות, להרוג את היקרים לנו מכל. הם יחיו בתוכנו – אנחנו נחיה אותם. נאדיר את הקיים, נאהב אותם. נבנה ונחזק את אלון מורה ברוחם שלהם, רוח של ישרות, עבודה, יצירה. נחתור לתקופה של התפתחות. חיים. חיים.

רחל כהן.

למשפחת גביש היקרה מכל

זכות גדולה היתה לי לשהות, לחיות במחיצתכם כל השנים.

נשארנו אני וכל בני ביתי, עם חֶסֶר שאי אפשר למלא.

בחייכם אגדה הייתם – אף במותכם.

נסיה ומשפחתה.

אדי"ר הוא יבנה ביתו בקרוב - באבני אלגביש

כמה מילות עידוד וחיזוק היית את רחל אומרת לנו כעת. ועתה איך נקום ונתעודד.

איך היית אתה דוד מנתח את המצב, מסביר ומבקר – אך חוזר לשגרת עשיה וחיים – והנה, אתה המוספד.

ואברהם, אברהם היפה, החזק, התמיר והעדין. המוצק זקוף – הרך והנעים. איך שמת יד על כתף, חייכת חיוך עדין, ומשכת בשבי אחריך את כל רואיך.

וסבא יצחק, בענוה ובפשטות שלך. גורר סטנדר לשולי בית הכנסת שלנו, ויושב כקישוט של חכמה זקנה ועדינות בצד. כמו מסגרת מסביב.

אברהם דוד יצחק רחל – אדי"ר . אין לנו ספק שבית קודשנו נבנה כאן וגם ממעל. והנה הבנין שלמעלה נזקק לארבע אבני פינה. אדי"ר הוא יבנה ביתו בקרוב.

ואתם, בנין גדול בניתם עשוי אבני אלגביש, כמו אלו שראינו כולנו בהובילנו אתכם למנוחתכם.

"גביש – גוף מוצק בעל צורה משוכללת, זכוכית יקרה וזכה" כך מציב המילון בדיו בין דפיו את שראינו חי בין שבילי חיינו. צורה משוכללת של חוסן אמוני, של עוצמות אופי, של אי התפשרות במצוות, של תקיפות בקביעת סדרי לימוד קשוחים עם הבנים השבים לשבת, של רוך והקשבה בשיחות ארוכות עם כל בת ובן בבית ומחוץ.

ויופי. חיים יפים של נעימות חיצונית מתוך יהדות ארץ ישראלית חיה רעננה ותקיפה.

ואסתטיקה של בית ושל נוף אנושי שיצרתם בשותפות עם יוצר כל.

כמה נעמתם דוד ורחל בשבת האחרונה לחייכם בשבתנו יחד, חברים ללימוד משותף בביתכם. הספקנו רק חלק מן המקורות, ועברנו לשמוח בשמחת שלום זכר אצל שכנים. קבענו להמשיך בהזדמנות קרובה...

ואיתך אברהם. הייתי מוצא עצמי נעמד ליד חלון ביתי בשבתות של חופשתך ומצפה מתי אראה אותך פוסע אלי. כמעט מדי שבת כשבאת, זיכית אותי לשבת איתך ולהעמיק במאמרי הראי"ה ודעת תבונות. כל כך ציפיתי לבואך. כי אהבתי אותך מאד.

איך הפנמת הכל. באיזה שקט נפשי, יסודיות ותבונה הנשקפים מפניך הטובות. ובשיחות הכנה לחתונה, על טהרה ועל שמירת הלשון בין בני זוג. והשבעתי אותך, אל תשכח את נעמה שבבית, תמיד חזור אליה עם משהו קטן. ואכן.

קשה לנו עכשיו. ויקל לנו כשנזכור איך הייתם אתם יכולים להמשיך ולהאחז ולעלות בהר. ודאי הייתם רוצים שנמשיך בדרך הגבישית שלכם, של היופי והחכמה של הישרות והתורה הנעימה של חייכם.

אנחנו נשתדל. מקוים שנעמוד במשימה. חזקו אותנו ממקומכם החדש, ופנו אליו, אל אבינו רוענו, ודרשו בנחרצות הנעימה, באסרטיביות היפה – "ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו! כי מחכים אנחנו לך" מחכים מאד.

יחזקאל

מחלקת חינוך – מוא"ז שומרון

מהו"ת - מרכז היערכות להתמודדות במצבי לחץ וחירום

תושב/ת יקר/ה

שלום לך.

ייתכן כי את/אתה או אחד מהקרובים או השכנים שלך מושפע באופן קשה ממה שמתרחש כעת.

התגובה למצב לחץ היא אישית מאד, אבל ישנן תגובות משותפות לאנשים רבים. דף זה, אנו מקווים, יעזור לך להבין כיצד אנשים מגיבים בדרך כלל במצבים מעין זה. הדף ינחה אותך גם כיצד תוכל לעזור להם וכיצד תוכל, אם יש צורך, לעזור לעצמך כדי להתחזק לתפקד באופן תקין.

זאת בנוסף לפעילת החברתית קהילתית שחשובה ביותר בזמנים כאלו, ובנוסף לפעילות במסגרת המאבק עצמו.

הדבר הראשון שעליך לזכור הוא כי רגשות כואבים הם חלק בלתי נפרד מתגובה נורמלית למצב לא נורמלי.

מחשבות רגשות ותחושות נורמליות למצב הן:

§ תחושת חוסר אונים: מה יכול הפרט לעשות במצב מבלבל כזה?

§ הצפה של מחשבות ודמיון של "תרחישי אימים".

§ כעס: על מה שקרה, על מה שקורה, על מי שאיפשר שדבר כזה יקרה...

§ שאלות: מדוע אני<? מדוע דווקא לי? מדוע בקהילה שלי?

§ חרדה: לפתע החיים נראים הרבה פחות בטוחים, הרבה פחות ניתנים לניבוי, הרבה יותר מאיימים: אולי אשבר (?!) מה יקרה לי כעת? מה יקרה ליקיריי כעת?...

§ בושה: על שאני כל-כך חסר אונים, על כך שאני מגיב בצורה כזו. על שאני זקוק לעזרה...

§ אשמה: כי מצבי טוב יותר משל אחרים, על כי לא עשיתי די למנוע...

§ קהות: הימנעות ממחשבות או רגשות על דברים: תחושה שהעתיד "לא ורוד", חסרה שמחת חיים...

§ קשיי ריכוז: קושי לזכור

§ מחשבות הקשורות לאמונה כמו שכר ועונש, צדיק ורע לו, הנהגת ה' את עם ישראל.

תחושות פיסיולוגיות נורמליות למצב הן:

§ עייפות

§ קושי להירדם

§ בכי, חנק

§ כובד בחזה

§ שלשול

§ מתח שרירים

כיצד להתגבר?

ההתגברות ראשיתה בכך שתבטא את הרגשות שלך, תיתן להם "לצאת" אל לך לחשוש שתאבד שליטה אם תבטא רגשות, להיפך, חסימה "בכוח" של רגשות שמבקשים לצאת עלולה להביא לבעיות, בכי למשל, הוא תגובה טבעית המביאה שחרור, הקלה. היכולת לבכות היא סימן לכוח ולא לחולשה.

אל "תחנוק" או "תחסום" רגשות. הבע עצמך ואפשר לאחרים בסביבתך להביע את עצמם, התחלק עם אחרים.

אל תמנע מלדבר על מה שקורה. להיפך, חפש הזדמנות לחשוב בעצמך ולספר לאחרים על הנסיונות הקשים שעוברים עליך. חשוב למצוא את האדם שתרגיש נוח לחלק עימו את העובר עליך, באופן כזה יהיה מי שיגיב לדבריך ותקבל משוב לגבי הרגשתך. עדיף למצוא אדם אחד כזה, מאשר לספר את אותו הדבר לאנשים רבים שאין קשר ביניהם: רצוי לחלק את התנסותך עם אנשים אחדים בקבוצה, כאשר הקבוצה נפגשת באופן סדיר.

§ חשוב להיות חלק מקבוצה. מקם את עצמך באופן פעיל בתוך קבוצה שאכפת לה ממך – משפחה, חברים, חברים לעבודה. בקבוצה זו חשוב שתדבר על הצרכים שלך, תבטא את רגשותיך ללא מבוכה. באותה מידה, חשוב כמובן שתאפשר לאחרים בקבוצה לדבר על אשר עם ליבם.

§ אל תצפה שרגשות ותחושות ייעלמו "תיכף ומייד". המצב, כאמור, אינו רגיל, וחוסר וודאות מאריך את משכם.

§ גם כאשר המצב דורש לעשות הרבה, עליך לדאוג לעצמך למנוחה, לשינה, ולכך שתשהה זמן מספיק עם הקרובים לך (משפחה וידידים), דאג לשמור ככל האפשר על שגרת חיים.

§ עליך לנסות להיות פעיל, לסייע לאחרים בתנאי שסיוע זה לא יפגע בך.

§ אל לך לדחות תמיכה מצד הזולת: אין זו בושה, ובמיוחד במצב הנתון, להיות במצוקה והישען על אחרים. התחלקות עם הזולת חשובה, חשוב לפתח יחסים.

§ עליך לנהוג מכונית ביתר זהירות מכרגיל ולהיזהר יותר גם בבית ובעבודה, מתח יוצר בלבול, ואנשים נוטים יותר לתאונות כאשר הם במתח.

§ המנע עד כמה שניתן מעישון.

§ הימנע עד כמה שניתן מנטילת תרופות ארגעה. אם הרופא המליץ על נטילת תרופות ארגעה, ודא שזה לתקופה קצרה עד כמה שניתן. נטילת תרופות כאלה עלולה להפוך להרגל.

§ השתדל לעסוק בין השאר בפעילות ספורטיבית כלשהי להקלת מתח שרירי – שחיה, הרפייה, משחקי כדור וכדומה.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

§ כאשר אתה חש כי אינך שולט יותר ברגשות או בתחושות ובתגובות הגופניות, למרות נסיונותיך לשלוט בהם.

§ כאשר הרגשות אינם נרגעים ואף מוחרפים.

§ כאשר אתה מרגיש קהות חושים מתמשכת או שאינך מוצא מנוחה לעצמך במשך זמן ממושך.

§ כאשר אינך יכול לישון מספר ימים.

§ כאשר אינך מוצא מישהו לחלוק עימו את הרגשותיך ואתה חש צורך חזק לעשות זאת.

§ כשיחסי עם בני המשפחה ו/או עמיתים משתבשים מאד.

§ כאשר אינך מתפקד לאורך זמן.

גם כאשר הנך פונה לעזרה מקצועית, אין זאת אומרת שאינך אותו אדם שהיית קודם, למצב הקשה הנוכחי.

עליך לזכור כי מדובר במצב לא-נורמלי והקשיים שאתה מתנסה בהם הם זמניים, מוכרים לאנשי המקצוע, וכי יש להם דרכים לא מסובכות לסייע לך להתגבר ולחזור לתפקוד רגיל. עליך לזכור כי חזרה לתפקוד רגיל "לוקחת מן" וכי כאב נפשי הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. ידוע, כי רבים יוצאים מהמצב מחוזקים יותר, "חכמים" יותר ומנוסים יותר לעומת העבר.

היכן תמצא(י) סיוע?

מחלקת רווחה, ברקן 9061100-03

שרות פסיכולוג חינוכי, קדומים 7921687-09

7921147-09

מרכז היערכות

להתמודדות

במצבי חירום ולחץ

מהו"ת 9061120/3-03.

נוער אלון מורה חזק יחד עם לאה, אסף ובני משפחת גביש

ברגעים קשים אלו.

שביעי של פסח

L בערב החג פעולה בשעה 21:30 בבית הנוער.

L סעודה שלישית (משיח) במכון יחד עם כל הישוב.

איסרו חג

L בשעה 21:00 בבית הנוער שיחה עם דניאלה וייס.

ליל שבת

נוער מבוא חורון מתארח אצלנו להיות עימנו...

(מי שיכול לארח שיפנה לאודליה 808503-058, דחוף...)

L תפילה לכולם בביהכנ"ס המרכזי בשירה ובזמרה.

L פעולת ליל שבת בשעה 21:30 בבית הנוער עם אחיקם גץ. בוגרים מוזמנים לבוא!

שבת בבוקר

12:30 עז מפגש אצל ברכה

קוממיות אצל גולדווסר

נפגשים ב 12:30 ליד ביהכנ"ס. יש ליווי נשק – לדייק בזמנים!

יחיעם אצל סינגר

עמיצור אצל בר-און

12:30 נוער מח"ר עולה לסיור בהר כביר עם גלעד שני

L אחה"צ – בית הנוער פתוח החל מ 16:00 עם נוער מבוא חורון.

L בשעה 18:00 סעודה שלישית + מלווה מלכה קצרצר בבית הנוער יחד עם מבוא חורון.

מה להביא? שבט עמיצור: בנות – ירקות חתוכים

בנים – שתיה.

שבט קוממיות: בנות – קרקרים

בנים – סלטים

שבט עז: בנים – חד"פ (סכו"ם, צלחות, כוסות)

בנות – חמוצים

שבט יחיעם – בורקסים

חג שמח ושבת שלום!

שבט התקומה מוזמנים לבוא...

ברוך דיין האמת