אלון מורה

שכם הייתה מאז ומתמיד נקודת המפגש הראשונה של האומה ואבותיה עם ארצם.

אברהם אבינו בבואו בצו האלוקים אל הארץ עובר בה עד מקום שכם עד אלון מורה. יעקב החוזר אל ארץ מגורי אביו אחרי גלותו אצל לבן מגיע אל שכם "ויבא יעקב שלם עיר שכם", כאן הוא קונה חלקת שדה במאה קשיטה. כאן גם שמרו שמעון ולוי על כבוד המשפחה כשהכו את בני העיר בעקבות פרשת דינה, בניגוד לדעתו של יעקב אביהם. בני-ישראל השבים ממצרים מצווים, לכרות ברית מיד אחרי עברם את הירדן, למרגלות הר-גריזים, והר-עיבל. וכך אמנם הם עושים כמסופר ביהושע. שכם שימשה בירה למלכות ישראל, אחות לירושלים בירת מלכות יהודה. בשכם טמונות עצמותיו של יוסף הצדיק, אותן העלה משה רבנו ממצרים.

.........................................

האזור שימש מרכז לישוב שומרוני צפוף (הר גריזים הוא מרכזם הדתי) במשך מאות שנים, אך במקביל התקיימה בו גם קהילה יהודית שידעה עליות ומורדות והקץ לקיומה בא רק עם הפרעות שפרעו הערבים בישוב היהודי בתחילת המאה.

שכם היום ובעשרות השנים האחרונות, הינה העיר הערבית שבה מספר האוכלוסין הגדול ביותר בכל יהודה ושומרון, והתופסת מקום מרכזי בהתגבשות השאיפות הפלשטינאיות הלאומיות.

אלון-מורה, שם נרדף לשכם, "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון-מורה".

הישוב אלון מורה ממוקם היום על מורדותיו הדרומיים של רכס הר כביר במרחק קילומטרים ספורים מהעיר שכם וצופה אל תל בלטה - שכם המקראית.

פסגת הרכס מתנשאת לגובה של 792 מ' מעל פני הים. הפסגה הקרובה של הר-כביר מגיעה לגובה 767 מ' והישוב ממוקם מגובה של 650 מ' ועד פסגה זו.

שטחו המתוכנן של הישוב מגיע לכדי 4.000 דונם, כולם אדמות בבעלות המדינה חלקם מיוערים. הנוף הנשקף מהישוב כולל: למרגלות הרכס מצפון לו, ואדי פרעה המושך מים בכל ימות השנה ובו עובר הכביש הראשי שכם - בקעת הירדן עד לגשר אדם. זוהי "דרך מבא השמש", בה עברו ישראל עם כניסתם לארץ בהנהגת יהושע, לבנות מזבח על הר עיבל. מצפון לואדי רכס הר-טמון, וממזרח לו הבקעה והרי-גלעד.

!לחץ על התמונה כדי לראות את הנוף בעצמך

ממערב לישוב צופים עליו הר עיבל והר גריזים עליהם התקיים המעמד הנפלא של הברכה והקללה, ובתווך העיר שכם, ובה קברו של יוסף הצדיק. דרומה לנו, עמק סונר (עסנר) ובקעת בית-דגן, (הכפר הערבי בית דג'ן) אשר בה מתוכננת דרך נוספת לבקעה, ועמק המכמתת אשר בו עוברת הדרך הראשית שכם-רמאללה-ירושלים.

בעתיד מתוכננת דרך עוקפת שכם - מדרום אשר תחבר את יישובי גב ההר לכביש קדומים כפר סבא.

מלבד הנוף המרהיב נתברכנו במזג אויר נוח הדומה לאוויר של ירושלים.

אל הרקע ההיסטורי של שכם ואל מול המציאות הפלשטינאית המתגבשת ומתעצמת נוספים נתונים אסטרטגיים ביטחוניים: ישיבה על ציר האורך המרכזי של גב ההר בארץ ישראל המערבית. שליטה בעין מרכסי הר גריזים ועיבל מערבה על חלקה הגדול של רצועת החוף הצפופה של מדינת ישראל ומזרחה אל בקעת הירדן. מול כל אלה התגבש עוד לפני מלחמת יום הכיפורים גרעין התיישבותי אלון-מורה - שכם, אשר שם לו למטרה להקים ישוב יהודי במרכז השומרון, סמוך ככל האפשר לשכם. הכוונה הייתה לממש את זכותנו הטבעית על חבל ארץ זה ע"י המעשה הציוני הבסיסי של ההתיישבות. הסרת החרפה של מניעת התיישבות יהודית בחבל ארץ שלם הנטוע עמוק כל כך בזיכרון הלאומי שלנו. אל אלה חברו קריאת המפה הביטחונית והמדינית העכשווית, המחייבת הקמת ישות יהודית אשר תוכל להיות משקל נגד למציאות הערבית המתבססת.

רצונו של הגרעין אשר מנה כמה עשרות משפחות ומספר רווקים ורווקות מכל חלקי הארץ, לא ניתן לו על נקלה. התחושה החריפה של הזכות והחובה לצעוד את הצעד הזה במהלך הגאולה של העם והארץ הייתה אולי נחלת רבים בקרב העם, אך לא זכתה לגיבוי מספיק בקרב הגורמים הממסדיים אשר תפקידם היה לאשר הקמתו של הישוב. כמו במקרים רבים קודמים בהיסטוריה הציונית, קדם גם כאן הנעשה לנשמע. רק לאחר מגעים רבים וניסיונות התיישבות מספר, אשר במהלכן התגבשה תנועת גוש אמונים, ואשר הגיעו לשיאן בניסיון התיישבות בסבסטיה בחנוכה תשל"ו, אושר לגרעין להתיישב במחנה "קדום", 11 ק"מ מערבה משכם. פריצת הדרך הראשונה נעשתה. השומרון פסק מלהיות ריק מיהודים. בעקבות התחלה ראשונה זו באו במשך השנים ישובים נוספים המעטרים את הרי השומרון.

המלאכה אמנם עדיין בראשיתה, כמות התושבים היהודיים בשומרון עדיין זעירה, אך מפת השטח שונתה ללא הכר.

הישג ראשון הושג אך הפנים היו עדיין קדימה כשהשאיפה היא המטרה המקורית ישוב יהודי בסמיכות בלתי אמצעית לשכם. ושוב ניסיונות ומאבקים עד אשר ניתן האישור הממשלתי והגרעין עולה לגבעת רוג'ייב מדרום מזרח לשכם. האדמות במקום זה הן אדמות בבעלות ערבית פרטית, אך בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה נתפסת הקרקע לצורכי בטחון והישוב מוקם. אלא שתפיסה זו לא עמדה במבחנו של הבג"צ המורה להחזיר את האדמה לבעליה הערביים. התעקשותו של הגרעין ותביעתו להשוות את החוק במקום לחוק השורר בתחומי המדינה באופן שתתאפשר תפיסה לצורכי ציבור לא מובנת הפעם גם לאוהדיו והגרעין מקבל את הדין ועובר אל נקודה חלופית הנקבעת על רכס הר כביר, בטו בשבט תש"מ.

המלחמות הסנסציוניות תמו ועתה החלה המשימה העיקרית והקשה מכולן: לבנות התיישבות מסודרת מתפתחת ובעלת יכולת קיום עצמאית כבכל מקום אחר בארץ. היום, אחרי ח"י שנים אפשר לומר ב"ה שגם במשימה זו כבר הגענו להישגים, ובעזרתכם נמשיך לבנות ולפתח גם בעתיד.

גם היום, כתמיד, שערי הישוב פתוחים לקליטת משפחות חדשות שתצטרפנה לקהילה החמה והידידותית שהתפתחה כאן במשך השנים. יש הרבה מה לעשות, לפתח ולבנות. בואו גם אתם לחיות עמנו, לפתח את מוסדות החינוך הפועלים באלון מורה, ללמוד בכולל האברכים בראשות הרב אליקים לבנון, או להצטרף לייזמים באזור התעשיה, להקים יוזמות חקלאיות או תעשיתיות. לשקם ולבסס את התיירות בשמורת הר כביר או להצטרף לקהילת סופרי הסת"ם במקום. כל יוזמה כלכלית זוכה כאן לעידוד וסיוע תכנוני ולהלוואות גדולות. אפשרויות הדיור המיידיות מגוונות ובמחירים נמוכים, וניתן גם להצטרף לקבוצה שמתארגנת לבניית שכונת "בנה ביתך".

ההגיון מורה אלון מורה וכעת באלון מורה הצעירה שכונה איכותית לזוגות צעירים שרוצים לבנות את ביתם באווירה תורנית ואידיאלית בנוף הרים קסום ואווירה חברתית מצוינת תנאים מצוינים: שכר דירה נמוך במיוחד ואפשרות להסעות למכללת אורות ולמכללה באריאל נשמח להזמינכם לשבת התרשמות האירוח על חשבונינו. לפרטים: עמיחי ליבנה 02-9971772

ובכן, מה יש לנו כאן?

יש כ- 200 משפחות שבאו לבנות כאן את ביתן מסיבות רבות ומגוונות. והמכנה המשותף לכולן הוא אהבת המקום והרצון לחונן ולפדות את אדמת ארץ ישראל.

אוכלוסיית הישוב פרושה על פני שכונות אחדות.

שכונת גבעת הברכה המכונה סב"ם, שוכנת על הגבעה בגבעה המערבית - ברובה מאוכלסת ע"י ותיקי הישוב.

השכונה המרכזית הררי קדם - (שכונה ב') ומולה בית הספר, בית הכנסת, מקווה הנשים וגני הילדים.

שכונת גבעות עולם (אשדר).

גבעת רמי - ע"ש רמי חבה הי"ד ההולכת ומתאכלסת בימים אלו ע"י זוגות צעירים.

השכונה העליונה - מצפה תרצה ע"ש תרצה פורת הי"ד, ובה דירות דו משפחתיות צמודות קרקע שעומדות למכירה.

שכונת הקרוונים שהייתה ראשיתו של הישוב מאכלסת היום את משרדי המועצה האזורית שומרון ועוד.

יש מעון מצוין של המועצה האזורית לגילאי 0-3, ומטפלות פרטיות רבות.

יש גנים פרטיים לפעוטות, וגן אחד לגילאי 3 של המועצה האזורית.

יש שני גני-ילדים - שנים 4-5 חובה, וטרום חובה.

יש תלמוד תורה נחלת צבי לבנים בכיתות א - ח בהנהלת הרב דוד ממן.

יש בית - ספר נחלת צבי לבנות בכיתות א - ח בהנהלת הרב שלומי בדש.

צוות העובדים ברובו מתושבי גב ההר.

יש ספריה עשירה ונעימה שנמצאת במקלט שמתחת לחצר בית-הספר.

יש אולם פיס - מתנ"ס המשמש הן למשחקי ספורט והן לאירועים מרכזיים, שם פועל גם חדר מוזיקה וחדר כושר, ויש גם ברכת שחיה הפועלת בימי הקיץ.

רחמי תרצה - ביהכנ"ס המרכזי לאשכנזים.

היכל עמי - ביהכנ"ס המרכזי לספרדים

תפארת אחים - ביהכנ"ס לעדה התמנית (בקומה הראשונה של היכל עמי)

גבעות עולם - ביהכנ"ס לתפילה במקלט השני בשכונת אשדר המשמש גם את מניין הותיקין.

משכן אריאל - ביהכנ"ס בשכונת מצפה תרצה

בשבתות מתקיימת תפילה גם בבית הנוער באזור המכולת .

יש מועדון קשישים - לתושביה הקשישים של אלון-מורה הפועל בשעות הבוקר במקלט שבשכונת אשדר כמקום לימוד ופעילות יצירתית לקשישים.

יש תנועת נוער - בני עקיבא המופעלת בכוחות מקומיים בעזרת הקומונרית בת השירות. הפעילות מתקיימת בעיקר בשבתות וחניכיה משתתפים גם פעילויות ציבוריות כלליות.

יש אורה - פעילות תורנית לבנות.

יש רכז נוער האחראי על פעילויות הנוער בגילאי ז - יב.

ויש כמובן נוער נפלא שבלעדיו הישוב שלנו ודאי היה נראה אחרת.

יש חנויות מכולת וחנות לציוד משרדי.

יש בית דואר ובו ניתנים גם שירותי בנק הדואר.

יש מרפאה של קופ"ח כללית וגם סניף של קופת חולים לאומית.

יש מרפאת שינים ליד בית הדואר.

יש מקווה לגברים ומקווה לנשים.

יש מחסני בגדים יד שניה במחירים מצחיקים.

יש מדרשה הנקראת "מכון חלקת השדה" - גם היא ממוקמת באזור הקרוונים הישנים ופתוחה לקבוצות של תלמידים הבאים לסמינריונים, ללמוד את תורת א"י ולהתבשם מאווירה. ומספקת גם שירותי הדרכה ואירוח לקבוצות מטיילים שרוצים לטייל באזור שבין טבריה לירושלים.

חדר האכל והמטבח של המכון עומדים לרשות התושבים לקיום קידושים ושמחות. וכן כאכסניה אפשרית.

יש גם מוסדות תיכון ייחודיים הפועלים בישוב, במסגרת המאמץ להירתם למשימות לאומיות גם ביושבנו בחזית גב ההר - המדרשה לתורה וטכנולוגיה בה לומדים נערים שאינם משתלבים במערכת החינוך הרגילה, ובית הספר התיכון "אל ארצי" השייך למוסדות הישיבה ומיועד לנערים עולים ממדינות חבר העמים.

יש מפעל לתבלינים, מפעל לבשר, ומפעל לעיבוד עורות לספרי תורה ומבני תעשיה נוספים שמחכים לייזמים.

את הישוב מנהלים חברי מזכירות הישוב שנבחרים בבחירות כלליות בקלפי ופועלים על בסיס התנדבותי הבחירות מתקיימות פעם בשנתיים וזכאים להצביע כל חברי הישוב.

חברי המזכירות מתחלקים בתפקידים בנושאי חינוך, בטחון, פתוח וגינון , וקליטה.

בפועל מתבצעים העניינים ע"י מזכיר בשכר שנעזר במזכירה.

יש גם רכז קליטה וחברה, רכזת תרבות ורכז נוער.

יש בישוב ועדת קליטה, ועדת תרבות. וועדת נוער

יש קשר אמיץ - דף הקשר השבועי מחולק מדי יום ה' בתאי-הדואר.