מעט לעת
גליון מס' 5, י"ג בסיוון תש"ס
אלון מורה שכם
מעט לעת – קצת מתלבט
…גמרנו לספור את העומר, אבל אנו ממשיכים לספור את הימים
– מחכים לנס שיתרחש, וישנה את פני הדברים. אולי מתחיל איזה שינוי, אולי לא…בימים שעוד נכונו לנו
… - יש חשיבות יתר לדיון משותף במה שעובר לכל אחד בראש.והפעם
–מהדורה מצומצמת:
ארץ שכם: ראובן מלטר על אתר מדהים פה, באזור גב ההר.
הרב ידיד: על המתנחלים האמיתיים (עם הרבה נקודות למחשבה
… ולתגובה)מדור לילדים: מעטה של ענת גנירם, מוקדש ל "אורה".
פתגמים מלאים בחכמת חיים שליקט אליהו גרדימן.
לא התפרסם: קצת ביקורת על מה שמתרחש במוצ"ש במפעל הפיס. הסיבה: זה היה בעילום שם!
וגם מספר מילים ממיודענו
– "מעט לעת":שלום לכל קוראי הנכבדים,
כמו שאתם כבר מן הסתם מבינים-
עשיתי דיאטה והורדתי כמה עמודים
…רציתי לשתף אתכם במה שמתרחש בתוכי מידי כמה שבועות,
בתקוה שגם אתם תשתפו אותי בעצות טובות והגונות
האמת, שמטרתי המקורית היתה להיות כמין במת דיון,
להוגים, לאמהות, למחשבות, וגם לדברים שגורשים עיון.
והמשותף לכל אלה
– זה חשוב:שייכתבו ע"י תושבי הישוב!
אבל המציאות היתה קצת שונה מן המתוכנן:
"אני?" "קשה… קשה", "זה לא זורם", "אין זמן"…
אני חייב לציין שחלילה איני בא בטענות
זהו רק תאור מצב, והתלבטות לקראת הבאות.
חשבתי בתחילה להתקפל וללכת לנוח,
ולכמה שנים טובות מן הרעיון לשכוח.
או אולי בכל זאת לעורר מחדש את הרעיון,
ולמצוא עוד מאמר שיר או ראיון?
אני יכול גם להיות נספח של "קשר אמיץ",
רק מידי פעם מבין דפיו אציץ.
אפשר גם להכניס אולי קצת "תוצרת חוץ"-
או שזה לא מעניין ואולי גם לא נחוץ?
בקיצור
– אני מתלבט מהו הצעד הבאואם יש לכם דעה, אדרבא ואדרבא!
לרשותכם
– מעט לעת.
רוקע ארץ על
… - ראובן מלטרהיום נבקר במקום יפיפה שזמן רב לא ביקרו בו מטיילים. נוסעים על הכביש הישן ליצהר דרך בורין ובמקום לנסוע שמאלה בצומת "נקמה" ממשיכים ישר. בצד כפר בורין ובערך קילומטר ממזרח לכפר עצירה אל קבליה. מגיעים לבור שנקרא בור אל חיספי
– בור הציפורים. הבור נמצא באמצע המדרון מעל ערוץ קצר.קוטר הבור כעשרה מטר ועומקו עשרות מטרים. יש שסוברים שעומקו כ 120 מ'. קירותיו יורדים זקופים למעמקים ובתוכם עולים צמחי סלעים.
הכיסוי הקירטוני מסביב לבור הוא דק. הירידה לבור מאוד מסוכנת ואפשרית רק עם ציוד מיוחד. עדיין לא נחקר הבור, ונקווה שזה יתבצע בקרוב. כי יש חוקרים שסוברים שיש בו חדרים ועוד.
תהליך יצירת הבור המאונך בצלע מדרון קירטוני אינו ברור.
לפי המסורת של התושבים הערבים שבאזור, הדבר אירע בתחילת המאה ה- 19. אחד מזקני הכפר יצא לחרוש בצמד שוורים את שדהו והוא נעלם. בשעות הערב התחילו לחפש אחריו והוא לא נמצא. בבוקר המשיכו בחיפושים, עד שלפתע מצאו המחפשים בחלקת השדה בור עמוק, שנקרא מאז אל חוספי שפירושו "הנחשף".
יש לשער כי החלל נתהווה בעומק השכבה הגירנית במשך מאות שנים ע"י מי גשמים שחדרו לאדמה. בדרכם מצאו אפיקים של סלעי גיר, והם פוררו אותם וסחפו אותם. וזאת מתחת לפני האדמה עד שנוצר בור עמוק שמעליו שכבה דקה של אדמה, וכאשר השכבה הדקה התמוטטה מסיבה זו או אחרת לתוך החלל הקארסטי, נחשפה ארובת ההמסה, הנקראת בפי הגיאולוגים "ארובת היניקה".
היום, משמש הבור כבית ומקלט לאלפי ציפורים מסוג קאקים (ציפור שחורה וקטנה), יוני סלע וכן באריות (דרור הבארות).
בשעות אחר הצהרים אפשר לחזות במראה מרהיב ביופיו. אלפי הציפורים בלהקות גדולות נוסקות לגבהים וצונחות במהירות לתוך תהומותיו של הבור. מול המראה הזה האדם עומד (ליתר דיוק, שוכב על שפת הבור, כדי לא ליפול לתוכו) נפעם מהמראה, וכאילו פצתה האדמה את פיה ובלעה את הציפורים חיים.
יהי רצון שנוכל לטייל באזורנו, ולראות עוד מקומות שרק שמענו עליהם.
מתנחלת אמיתית, נכון?
– הרב יעקב ידידביום רביעי שעבר, ביום בו הוחלט על פיזור הכנסת בהצבעה טרומית, חזרתי מירושלים בשעת ערב מאוחרת לאלון מורה.
בגבעה הצרפתית עלתה בין השאר טרמפיסטית, שמיניסטית שביקשה להגיע לעלי. לאחר שעלו לרכב, התפתח דיון שהייתי שמח לחלקו איתכם, אני לא מתחייב על הניסוח המדויק, אבל אלה בערך היו פני הדברים:
וכאן התחילה ההתקפה עלי:
לפני שירדה מהרכב, התנצלה: אני מתנחלת אמיתית, ככה נולדתי, נכון?
נברך למי ששלו העולם –
ענת גנירםפרס לו אחיו לחם עוד ועוד
נטל ידים ורצה לנגוס מיד
אך הפרוסה דגדגה אותו ביד:
הי, דוד, עצור! ברך ברכה
הרי אני הלחם עדיין לא שלך
באמת?! אבל איך יתכן?
אחי פרס לי אותו קודם לכן!
זה נכון, אך צריך קודם רשות מבורא העולם
ששלו הם כל הלחמים כולם!
דוד ניגש במרץ לברכה
וברך את המוציא לחם בשמחה.
אבא מזג לכבוד השמחה קצת יין
רצה דורון לשתות מיד
אך הכוסית דגדגה אותו ביד:
הי, דורון, עצור! ברך ברכה
הרי אני היין עדיין לא שלך
באמת? אבל איך ייתכן?!
אבא מזג לי אותו קודם לכן
זה נכון, אך צריך גם רשות מבורא העולם
ששלו הם כל היינות כולם!
דורון ניגש במרץ לברכה
וברך את בורא פרי הגפן בשמחה.
כמה נעים, איזו חגיגה!
אלון רצה לנגוס בעוגה מיד
אך העוגה דגדגה אותו ביד:
הי, אלוני, עצור! ברך ברכה
הרי אני העוגה עדיין לא שלך
באמת? אבל איך ייתכן?!
אמא אפתה לי אותה קודם לכן
זה נכון, אך צריך גם רשות מבורא העולם
ששלו הם כל העוגות כולם!
אלון ניגש במרץ לברכה
וברך את בורא מיני מזונות בשמחה.
וקטף מן העץ תפוח לאכול
דני רצה לנגוס בתפוח מיד
אך התפוח דגדג אותו ביד:
הי, דני, עצור! ברך ברכה
הרי אני התפוח עדיין לא שלך
באמת? אבל איך ייתכן?!
קטפתי אותו מהגינה שלנו קודם לכן
זה נכון, אך צריך גם רשות מבורא העולם
ששלו הם כל הפרות כולם!
דני ניגש במרץ לברכה
וברך את בורא פרי העץ בשמחה.
והוציא מהמקרר גזר טרי
אביעד רצה לנגוס בגזר מיד
אך הגזר דגדג אותו ביד:
הי, אביעד, עצור! ברך ברכה
הרי אני הגזר עדיין לא שלך
באמת? אבל איך ייתכן?!
הרי הוצאתי אותו מהמקרר שלנו קודם לכן
זה נכון, אך צריך גם רשות מבורא העולם
ששלו הם כל הירקות כולם!
אביעד ניגש במרץ לברכה
וברך את בורא פרי האדמה בשמחה.
ומלא לו מן הברז כוס של מים
אפרים רצה לשות מיד
אך הכוס דגדגה אותו ביד:
הי, אפרים, עצור! ברך ברכה
הרי אנו המים עדיין לא שלך
באמת? אבל איך ייתכן?!
מילאתי אותם מהברז שלנו קודם לכן
זה נכון אך צריך גם רשות מבורא העולם
ששלו הם כל המים כולם!
אפרים ניגש במרץ לברכה
וברך את מי שהכל נהיה בדברו בשמחה.
כמה טעים וכמה נחמד
יעקב רצה לנגוס בשוקולד מיד
אך השוקולד דגדג אותו ביד:
הי, יעקב, עצור! ברך ברכה
הרי אני השוקולד עדיין לא שלך
באמת? אבל איך ייתכן?!
הרי קניתי אותו במכולת קודם לכן
זה נכון אך צריך גם רשות מבורא העולם
ששלו הם כל הממתקים כולם!
יעקב ניגש במרץ לברכה
וברך את מי שהכל נהיה בדברו בשמחה.
*
מעתה כולנו מברכים
ישמחו המאכלים וגם אנו שמחים
וגם בימות החול וגם בחגים
אינו זקוקים יותר לדגדוגים
…
מבוסס על:
"
אסור לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן ההוע"ז בלא ברכה מעל…" (ברכות לה.)
ליקט אליהו גרדימן
