מכון חלקת השדה - שכם בתנ"ך

בראשית	יב:ו-ז	פגישת אברהם עם הארץ המובטחת	וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו.

	לג:יח-כ	קנין חלקת השדה	וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה. וַיַּצֶּב שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

	לד:א-ב	מעשה דינה	וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ.

	לז:יב-יז	מכירת יוסף	וַיֵּלְכוּ, אֶחָיו, לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי, דָּבָר; וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה. וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה תְּבַקֵּשׁ. וַיֹּאמֶר, אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה--כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.

	מט:כב-כו	ברכת יעקב ליוסף	בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר. וַיְמָרְרֻהוּ, וָרֹבּוּ; וַיִּשְׂטְמֻהוּ, בַּעֲלֵי חִצִּים. וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם. בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת, גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.

דברים	יא:כט-לב	מעמד הברכות והקללות	וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה. כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם.

	כז:א-ח	י"ב האבנים	וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת הָעָם לֵאמֹר: שָׁמֹר, אֶת כָּל הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בְּעָבְרֶךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים, אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב.

	כז:יא-טו	מעמד הברכות והקללות	וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, עַל הַר גְּרִזִים, בְּעָבְרְכֶם, אֶת הַיַּרְדֵּן: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה, וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה, בְּהַר עֵיבָל: רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר, וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי. וְעָנוּ הַלְוִיִּם, וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל--קוֹל רָם. {ס} אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ--וְשָׂם בַּסָּתֶר; וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ, אָמֵן.

	לג:יג-יז	ברכת משה ליוסף	וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת יְהוָה אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים. וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם. וּמִמֶּגֶד, אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי, סְנֶה; תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו--בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.

יהושע	ח:ל-לה	מעשה הקמת המזבח	אז יבנה יהושע מזבח, ליהוה אלהי ישראל, בהר, עיבל. כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל, ככתוב בספר תורת משה, מזבח אבנים שלמות, אשר לא הניף עליהן ברזל; ויעלו עליו עלות ליהוה, ויזבחו שלמים. ויכתב שם, על האבנים, את משנה תורת משה, אשר כתב לפני בני ישראל. וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית יהוה, כגר כאזרח--חציו אל מול הר גרזים, והחציו אל מול הר עיבל: כאשר צוה משה עבד יהוה, לברך את העם ישראל--בראשנה. ואחרי כן קרא את כל דברי התורה, הברכה והקללה, ככל הכתוב, בספר התורה. לא היה דבר, מכל אשר צוה משה, אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף, והגר ההלך בקרבם.

	יב:ט-כד	ל"א מלכים שכבש יהושע	מלך יריחו אחד מלך העי אשר-מצד בית-אל אחד. מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד. מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד. מלך עגלון אחד מלך גזר אחד. מלך דבר אחד מלך גדר אחד. מלך חרמה אחד מלך ערד אחד. מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד. מלך מקדה אחד מלך בית-אל אחד. מלך תפוח אחד מלך חפר אחד. מלך אפק אחד מלך לשרון אחד. מלך מדון אחד מלך חצור אחד. מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד. מלך תענך אחד מלך מגדו אחד. מלך קדש אחד מלך-יקנעם לכרמל אחד. מלך דור לנפת דור אחד מלך-גוים לגלגל אחד. מלך תרצה אחד כל-מלכים שלשים ואחד.

	טז:ה-י	גבול אפרים	ויהי גבול בני-אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד-בית חורן עליון. ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה. וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן. מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני- אפרים למשפחתם. והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני-מנשה כל-הערים וחצריהן. ולא הורישו את-הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד- היום הזה ויהי למס-עבד.

	יז:ז-ט	גבול מנשה	ויהי גבול-מנשה מאשר המכמתת אשר על-פני שכם והלך הגבול אל-הימין אל-ישבי עין תפוח. למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל-גבול מנשה לבני אפרים. וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה.

	יז:יד-יח	תלונות בני יוסף	וידברו בני יוסף את-יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם-רב עד אשר-עד-כה ברכני יהוה. ויאמר אליהם יהושע אם-עם-רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי-אץ לך הר-אפרים. ויאמרו בני יוסף לא-ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל-הכנעני הישב בארץ-העמק לאשר בבית-שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל. ויאמר יהושע אל-בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם-רב אתה וכח גדול לך לא-יהיה לך גורל אחד. כי הר יהיה-לך כי-יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי-תוריש את- הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא.

	כ:ז-ט	עיר מקלט	ויקדשו את-קדש בגליל בהר נפתלי ואת-שכם בהר אפרים ואת-קרית ארבע היא חברון בהר יהודה. ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את-בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת-ראמת בגלעד ממטה-גד ואת-גלון בבשן ממטה מנשה. אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל- מכה-נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד-עמדו לפני העדה.

	כד:א-ב, כה-כח	תוכחת יהושע	ויאסף יהושע את-כל-שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים. ויאמר יהושע אל-כל-העם כה-אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. ... ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם. ויכתב יהושע את-הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה. ויאמר יהושע אל-כל-העם הנה האבן הזאת תהיה-בנו לעדה כי-היא שמעה את כל-אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן-תכחשון באלהיכם. וישלח יהושע את-העם איש לנחלתו.

	כד:לב	קבורת יוסף	ואת-עצמות יוסף אשר-העלו בני-ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני-חמור אבי-שכם במאה קשיטה ויהיו לבני- יוסף לנחלה.

שופטים	ח:לא-לב	גדעון ופלגשו	ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי-נשים רבות היו לו. ופילגשו אשר בשכם ילדה-לו גם-היא בן וישם את-שמו אבימלך. וימת גדעון בן-יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי.

	ט:א-ב, מה-מט	אבימלך וחרבן שכם	וילך אבימלך בן-ירבעל שכמה אל-אחי אמו וידבר אליהם ואל-כל-משפחת בית-אבי אמו לאמר. דברו-נא באזני כל-בעלי שכם מה-טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם-משל בכם איש אחד וזכרתם כי-עצמכם ובשרכם אני. ... ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את-העיר ואת-העם אשר-בה הרג ויתץ את-העיר ויזרעה מלח. וישמעו כל-בעלי מגדל-שכם ויבאו אל-צריח בית אל ברית. ויגד לאבימלך כי התקבצו כל-בעלי מגדל-שכם. ויעל אבימלך הר-צלמון הוא וכל-העם אשר-אתו ויקח אבימלך את- הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על-שכמו ויאמר אל-העם אשר-עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני. ויכרתו גם-כל-העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על-הצריח ויציתו עליהם את-הצריח באש וימתו גם כל-אנשי מגדל-שכם כאלף איש ואשה.

	ט:ז-טו	משל יותם	ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר-גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים. הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו. ויאמר להם הזית החדלתי את-דשני אשר-בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על-העצים. ויאמרו העצים לתאנה לכי-את מלכי עלינו. ותאמר להם התאנה החדלתי את-מתקי ואת-תנובתי הטובה והלכתי לנוע על-העצים. ויאמרו העצים לגפן לכי-את מלוכי עלינו. ותאמר להם הגפן החדלתי את-תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על-העצים. ויאמרו כל-העצים אל-האטד לך אתה מלך-עלינו. ויאמר האטד אל-העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם-אין תצא אש מן-האטד ותאכל את-ארזי הלבנון.

מלכים	א' יב:א,טז	המלכת רחבעם/ פילוג המלכות	וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל-ישראל להמליך אתו. ... וירא כל-ישראל כי לא-שמע המלך אליהם וישבו העם את-המלך דבר לאמר מה-לנו חלק בדוד ולא-נחלה בבן-ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו.

	א' יב:כה	בירת ירבעם	ויבן ירבעם את-שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את-פנואל.

	ב' יז:כב-כה	הבאת הכותים	וילכו בני ישראל בכל-חטאות ירבעם אשר עשה לא-סרו ממנה. עד אשר-הסיר יהוה את-ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל-עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה. ויבא מלך-אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את-שמרון וישבו בעריה. ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את-יהוה וישלח יהוה בהם את-האריות ויהיו הרגים בהם.

ירמיה	מא:ה	אבלי החורבן	ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית יהוה.

	לא:ד-ו	כרמי שומרון	עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים. עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו. כי יש-יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל-יהוה אלהינו.

דואר אלקטרוני	sade@shechem.org
טלפון	9973106 02
פקס	9973134 02
דואר רגיל	אלון מורה ד"נ לב השומרון 44833

הקדמה

תוכן

סמינריון

טיול

ארוח

סיור ווירטואלי בשומרון

ליצירת קשר: